הקבינט החברתי כלכלי אישר חבילת סיוע לבקעת הירדן

שכוללת מספר סעיפים: תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן לשנים 2006-2008 בהיקף של 85 מ' ש', הרחבת מבצע איכלוס דירות בבקעה ומענק של 10 מ' ש' לסיוע ליישובי הבקעה
שרון שפורר |

"בקעת הירדן היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל וחובתנו לדאוג לה מכל הבחינות - ביטחונית, כלכלית, חברתית ופיתוח התשתיות באזור", כך אמר היום (חמישי) שר האוצר, בנימין נתניהו, העומד בראש ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה.

הקבינט התכנס היום ביוזמת נתניהו לישיבה מיוחדת בבקעת הירדן על מנת "להדגיש את המחויבות הרבה שיש לועדת השרים לבקעת הירדן ולתושביה: באנו לכאן היום כדי לשמוע את הבעיות ולנסות יחד איתכם לפתור אותן כאן במקום", אמר שר האוצר לראשי המועצות האזוריות בקעת הירדן, ערבות הירדן ומגילות שהשתתפו בישיבה.

נתניהו ציין, כי "יש צורך חיוני בעידוד משקיעים להגיע לאזור על מנת לפתח את אוצרות הטבע והפוטנציאל התיירותי הייחודי הטמון במקום. השר הודיע כי ימשיך לדאוג לתוכניות פיתוח נקודתיות לאזור ואמר: "אני מבקש להכין תכנית לקבינט הכלכלי חברתי להכפלת היצוא החקלאי מבקעת הירדן, כך גם יקודמו כל היעדים האחרים".

בתום הישיבה אישר הקבינט, בו השתתפו גם שר השיכון, יצחק הרצוג וסגנית שר המשנה לראש הממשלה, אורית נוקד את הסעיפים הבאים:

תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן לשנים 2006-2008 שבאוצר מסבירים, כי מטרתה לקדם ולחזק את ההתיישבות בבקעת הירדן הוחלט לאשר תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות לשנים 2006-2008. תוכנית ההשקעות תעמוד על 85 מיליון שקל.

בנוסף, הוחלט להרחיב את מבצע איכלוס הדירות בבקעה מ-200 זוגות ל-250 זוגות ולהגדיל בהתאמה את תקציב החטיבה להתיישבות ב-2.2 מיליון שקל לשנת 2005.

בשנת 2003, עת תחילת המבצע בבקעה, אישר הקבינט מבצע לעידוד אכלוס של 200 זוגות צעירים בבקעת הירדן, המבצע של החטיבה להתיישבות הוגבל ל-200 הזוגות הראשונים שאחד מבני הזוג השתחרר מצה"ל ב-5 השנים האחרונות ואשר יעתיקו את מגוריהם לבקעה ויתחייבו לגור בה במשך 4 שנים רצופות.

המבצע הצליח וכ- 200 זוגות מאכלסים כיום את הדירות הריקות בבקעת הירדן. לפיכך, החטיבה להתיישבות גרסה כי יש מקום להרחבת המצע ל- 50 זוגות נוספים אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו במבצע, ואשר זמינים ומוכנים להתיישב בדירות הריקות לאלתר.

עוד הוחלט לתת במהלך השנים 2005 ו-2006 סכום של 10 מיליון שקל סיוע ליישובי בקעת הירדן, צפון ים המלח ומעלה אפריים באמצעות סיוע בביצוע ובפיתוח תשתית היישובים וזאת על פי סדרי עדיפויות שיקבעו על ידי ראשי הרשויות המקומיות ובהסכמה עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.