הקבינט החברתי כלכלי אישר חבילת סיוע לבקעת הירדן
"בקעת הירדן היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל וחובתנו לדאוג לה מכל הבחינות - ביטחונית, כלכלית, חברתית ופיתוח התשתיות באזור", כך אמר היום (חמישי) שר האוצר, בנימין נתניהו, העומד בראש ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה.
הקבינט התכנס היום ביוזמת נתניהו לישיבה מיוחדת בבקעת הירדן על מנת "להדגיש את המחויבות הרבה שיש לועדת השרים לבקעת הירדן ולתושביה: באנו לכאן היום כדי לשמוע את הבעיות ולנסות יחד איתכם לפתור אותן כאן במקום", אמר שר האוצר לראשי המועצות האזוריות בקעת הירדן, ערבות הירדן ומגילות שהשתתפו בישיבה.
נתניהו ציין, כי "יש צורך חיוני בעידוד משקיעים להגיע לאזור על מנת לפתח את אוצרות הטבע והפוטנציאל התיירותי הייחודי הטמון במקום. השר הודיע כי ימשיך לדאוג לתוכניות פיתוח נקודתיות לאזור ואמר: "אני מבקש להכין תכנית לקבינט הכלכלי חברתי להכפלת היצוא החקלאי מבקעת הירדן, כך גם יקודמו כל היעדים האחרים".
בתום הישיבה אישר הקבינט, בו השתתפו גם שר השיכון, יצחק הרצוג וסגנית שר המשנה לראש הממשלה, אורית נוקד את הסעיפים הבאים:
תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן לשנים 2006-2008 שבאוצר מסבירים, כי מטרתה לקדם ולחזק את ההתיישבות בבקעת הירדן הוחלט לאשר תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות לשנים 2006-2008. תוכנית ההשקעות תעמוד על 85 מיליון שקל.
בנוסף, הוחלט להרחיב את מבצע איכלוס הדירות בבקעה מ-200 זוגות ל-250 זוגות ולהגדיל בהתאמה את תקציב החטיבה להתיישבות ב-2.2 מיליון שקל לשנת 2005.
בשנת 2003, עת תחילת המבצע בבקעה, אישר הקבינט מבצע לעידוד אכלוס של 200 זוגות צעירים בבקעת הירדן, המבצע של החטיבה להתיישבות הוגבל ל-200 הזוגות הראשונים שאחד מבני הזוג השתחרר מצה"ל ב-5 השנים האחרונות ואשר יעתיקו את מגוריהם לבקעה ויתחייבו לגור בה במשך 4 שנים רצופות.
המבצע הצליח וכ- 200 זוגות מאכלסים כיום את הדירות הריקות בבקעת הירדן. לפיכך, החטיבה להתיישבות גרסה כי יש מקום להרחבת המצע ל- 50 זוגות נוספים אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו במבצע, ואשר זמינים ומוכנים להתיישב בדירות הריקות לאלתר.
עוד הוחלט לתת במהלך השנים 2005 ו-2006 סכום של 10 מיליון שקל סיוע ליישובי בקעת הירדן, צפון ים המלח ומעלה אפריים באמצעות סיוע בביצוע ובפיתוח תשתית היישובים וזאת על פי סדרי עדיפויות שיקבעו על ידי ראשי הרשויות המקומיות ובהסכמה עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
