הקבינט החברתי כלכלי אישר חבילת סיוע לבקעת הירדן
"בקעת הירדן היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל וחובתנו לדאוג לה מכל הבחינות - ביטחונית, כלכלית, חברתית ופיתוח התשתיות באזור", כך אמר היום (חמישי) שר האוצר, בנימין נתניהו, העומד בראש ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה.
הקבינט התכנס היום ביוזמת נתניהו לישיבה מיוחדת בבקעת הירדן על מנת "להדגיש את המחויבות הרבה שיש לועדת השרים לבקעת הירדן ולתושביה: באנו לכאן היום כדי לשמוע את הבעיות ולנסות יחד איתכם לפתור אותן כאן במקום", אמר שר האוצר לראשי המועצות האזוריות בקעת הירדן, ערבות הירדן ומגילות שהשתתפו בישיבה.
נתניהו ציין, כי "יש צורך חיוני בעידוד משקיעים להגיע לאזור על מנת לפתח את אוצרות הטבע והפוטנציאל התיירותי הייחודי הטמון במקום. השר הודיע כי ימשיך לדאוג לתוכניות פיתוח נקודתיות לאזור ואמר: "אני מבקש להכין תכנית לקבינט הכלכלי חברתי להכפלת היצוא החקלאי מבקעת הירדן, כך גם יקודמו כל היעדים האחרים".
בתום הישיבה אישר הקבינט, בו השתתפו גם שר השיכון, יצחק הרצוג וסגנית שר המשנה לראש הממשלה, אורית נוקד את הסעיפים הבאים:
תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן לשנים 2006-2008 שבאוצר מסבירים, כי מטרתה לקדם ולחזק את ההתיישבות בבקעת הירדן הוחלט לאשר תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות לשנים 2006-2008. תוכנית ההשקעות תעמוד על 85 מיליון שקל.
בנוסף, הוחלט להרחיב את מבצע איכלוס הדירות בבקעה מ-200 זוגות ל-250 זוגות ולהגדיל בהתאמה את תקציב החטיבה להתיישבות ב-2.2 מיליון שקל לשנת 2005.
בשנת 2003, עת תחילת המבצע בבקעה, אישר הקבינט מבצע לעידוד אכלוס של 200 זוגות צעירים בבקעת הירדן, המבצע של החטיבה להתיישבות הוגבל ל-200 הזוגות הראשונים שאחד מבני הזוג השתחרר מצה"ל ב-5 השנים האחרונות ואשר יעתיקו את מגוריהם לבקעה ויתחייבו לגור בה במשך 4 שנים רצופות.
המבצע הצליח וכ- 200 זוגות מאכלסים כיום את הדירות הריקות בבקעת הירדן. לפיכך, החטיבה להתיישבות גרסה כי יש מקום להרחבת המצע ל- 50 זוגות נוספים אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו במבצע, ואשר זמינים ומוכנים להתיישב בדירות הריקות לאלתר.
עוד הוחלט לתת במהלך השנים 2005 ו-2006 סכום של 10 מיליון שקל סיוע ליישובי בקעת הירדן, צפון ים המלח ומעלה אפריים באמצעות סיוע בביצוע ובפיתוח תשתית היישובים וזאת על פי סדרי עדיפויות שיקבעו על ידי ראשי הרשויות המקומיות ובהסכמה עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
