הקבינט החברתי כלכלי אישר חבילת סיוע לבקעת הירדן
"בקעת הירדן היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל וחובתנו לדאוג לה מכל הבחינות - ביטחונית, כלכלית, חברתית ופיתוח התשתיות באזור", כך אמר היום (חמישי) שר האוצר, בנימין נתניהו, העומד בראש ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה.
הקבינט התכנס היום ביוזמת נתניהו לישיבה מיוחדת בבקעת הירדן על מנת "להדגיש את המחויבות הרבה שיש לועדת השרים לבקעת הירדן ולתושביה: באנו לכאן היום כדי לשמוע את הבעיות ולנסות יחד איתכם לפתור אותן כאן במקום", אמר שר האוצר לראשי המועצות האזוריות בקעת הירדן, ערבות הירדן ומגילות שהשתתפו בישיבה.
נתניהו ציין, כי "יש צורך חיוני בעידוד משקיעים להגיע לאזור על מנת לפתח את אוצרות הטבע והפוטנציאל התיירותי הייחודי הטמון במקום. השר הודיע כי ימשיך לדאוג לתוכניות פיתוח נקודתיות לאזור ואמר: "אני מבקש להכין תכנית לקבינט הכלכלי חברתי להכפלת היצוא החקלאי מבקעת הירדן, כך גם יקודמו כל היעדים האחרים".
בתום הישיבה אישר הקבינט, בו השתתפו גם שר השיכון, יצחק הרצוג וסגנית שר המשנה לראש הממשלה, אורית נוקד את הסעיפים הבאים:
תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן לשנים 2006-2008 שבאוצר מסבירים, כי מטרתה לקדם ולחזק את ההתיישבות בבקעת הירדן הוחלט לאשר תוכנית תלת-שנתית לפיתוח החקלאות לשנים 2006-2008. תוכנית ההשקעות תעמוד על 85 מיליון שקל.
בנוסף, הוחלט להרחיב את מבצע איכלוס הדירות בבקעה מ-200 זוגות ל-250 זוגות ולהגדיל בהתאמה את תקציב החטיבה להתיישבות ב-2.2 מיליון שקל לשנת 2005.
בשנת 2003, עת תחילת המבצע בבקעה, אישר הקבינט מבצע לעידוד אכלוס של 200 זוגות צעירים בבקעת הירדן, המבצע של החטיבה להתיישבות הוגבל ל-200 הזוגות הראשונים שאחד מבני הזוג השתחרר מצה"ל ב-5 השנים האחרונות ואשר יעתיקו את מגוריהם לבקעה ויתחייבו לגור בה במשך 4 שנים רצופות.
המבצע הצליח וכ- 200 זוגות מאכלסים כיום את הדירות הריקות בבקעת הירדן. לפיכך, החטיבה להתיישבות גרסה כי יש מקום להרחבת המצע ל- 50 זוגות נוספים אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו במבצע, ואשר זמינים ומוכנים להתיישב בדירות הריקות לאלתר.
עוד הוחלט לתת במהלך השנים 2005 ו-2006 סכום של 10 מיליון שקל סיוע ליישובי בקעת הירדן, צפון ים המלח ומעלה אפריים באמצעות סיוע בביצוע ובפיתוח תשתית היישובים וזאת על פי סדרי עדיפויות שיקבעו על ידי ראשי הרשויות המקומיות ובהסכמה עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
