ספק יקר - כרטיס מועדון בקלאב מרקט כבר יש לך?

הרשת חייבת קרוב ל-200 מ' ש' ל-17 חברות ציבוריות - לא כולל החוב לאסם, לא כולל חובות של 30 מ' ש' לחברות שכיבדו את אקסטרא תו ולא כולל חובות לחברות שאינן ציבוריות (ותנובה היא הגדולה שבהן)
שרון שפורר |

שמישהו יטרח ויספור את כמות הפעמים שהשם בורוביץ', על כל הטיותיו נהגה אתמול בכלי התקשורת השונים - במיוחד בעתונות הכתובה (כן, גם באינטרנט...). גם היום, ניתן לשער תרכז הקריסה של הרשת את מירב עניינם של המשקיעים באחד העם והם ימשיכו לנסות ולפרש את השלכותיה על החברות הציבוריות השונות.

על שום מה המהומה?

18 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב (ואשר חלקן דואליות: כמו נייר חדרה למשל או וילי פוד) דיווחו אתמול על חובותיה של הרשת הקורסת קלאב מרקט כלפיהן. אם להוציא את אסם, "שלא דקדקה בפרטים" מדובר בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל - לא מעט בכלל ובמיוחד אם לוקחים בחשבון שאלו רק חובות הרשת לחברות הנסחרות, עליהן מוטלת חובת הדיווח. מה עם כל היתר - כמו תנובה למשל - ספקית לא קטנה בפני עצמה - ומה עם חובות של כ-30 מיליון שקל לחברות שונות (חברות אופנה רבות בכללן מעבר לקסטרו ולפוקס), שכיבדו את האקסטרא תו שהנפיקה הרשת?

בטרם נפרוש את הרשימה הארוכה של החברות הציבוריות שמיהרו לדווח אתמול על החובות כלפיהן, נדגיש, כי כולן ציינו בדיווחיהן אמש, כי אינן יודעות להעריך בשלב זה את ההשפעה על תוצאותיהן העסקיות.

הרי הרשימה לפניכם:

* החוב הגדול ביותר של קלאב מרקט הינו לספקית המזון הענקית, שטראוס-עלית - 65 מיליון שקל. מהקבוצה נמסר הבוקר, כי במידה ולא תשולם לחברה כל תמורה בגין חובות רשת קלאבמרקט, היא עשויה לרשום הוצאה מקסימאלית נטו (לאחר הפרשות ומסים) של כ-35 מיליון שקל.

המתחרה - אסם - חשפה רק את היקף מכירותיה לקלאב מרקט. מדובר ב-6.1% ממחזור המכירות כלומר מדובר בכ-40 מיליון שקל, כך שהחובות יהוו אחוז מסכום זה.

* הבאה בתור היא סנו. קלאב מרקט חייבת לחברה של ברונו לנדסברג לא פחות מאשר 26 מיליון שקל. מיד אחרי סנו - ברשימה המפוקפקת: מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים. קלאב מרקט חייבת לחברה 20 מיליון שקל בהקשר למוצרי חוגלה-קימברלי המוחזקת על ידי מפעלי נייר ב-49.9%.

* לקרור חייבת קלאב מרקט 19 מיליון שקל בקשר לשיווק מוצרי יפאורה תבורי ותפוגן. חוב גדול נוסף של קלאב מרקט - לטמפו - 11 מיליון שקל. ויש גם 7 מיליון שקל - היקף חובותיה לנטו, המחזיקה, בין היתר מ-45% מטיבון ויל.

* וגם: 6.5 מיליון שקל לחברת הבת של וילי פוד ג. וילי-פוד אינטרנשיונל ו-6.9 מיליון שקל לספקית מזון נוספת - חברת שמן.

* הרשימה פשוט לא נגמרת. בעלת השליטה בקלאב מרקט כבר שוקלת הזרמת כספים לרשת - מספרים לנו בעיתונים - אך בנתיים קלאב מרקט חייבת 5.4 מיליון שקל לתנובה על שיווק מוצריה ומוצרי מעדנות, לא כולל החוב לתנובה עצמה. 5.2 מיליון שקל לויטה פרי הגליל, 5 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) ליצרנית ומשווקת לקטי הפירות-ירקות הקפואים, זנלכל ו-4 מיליון שקל לאנגל שלמה, בעלת רשת מאפיות אנגל.

* לכרמית היא חייבת 1.5 מיליון שקל, לשמיר תעשיות מזון 1.1 מיליון שקל, לאקסטרא פלסטיק 800 אלף שקל ולורדינון טקסטיל היא חייבת מיליון שקל, כשהחוב נחלק לשניים: חלק בגין מכירת מוצרי ורדינון וחלק בגין כיבוד תווי אקסטרה-תו ברשת חנויות החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: