ספק יקר - כרטיס מועדון בקלאב מרקט כבר יש לך?
שמישהו יטרח ויספור את כמות הפעמים שהשם בורוביץ', על כל הטיותיו נהגה אתמול בכלי התקשורת השונים - במיוחד בעתונות הכתובה (כן, גם באינטרנט...). גם היום, ניתן לשער תרכז הקריסה של הרשת את מירב עניינם של המשקיעים באחד העם והם ימשיכו לנסות ולפרש את השלכותיה על החברות הציבוריות השונות.
על שום מה המהומה?
18 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב (ואשר חלקן דואליות: כמו נייר חדרה למשל או וילי פוד) דיווחו אתמול על חובותיה של הרשת הקורסת קלאב מרקט כלפיהן. אם להוציא את אסם, "שלא דקדקה בפרטים" מדובר בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל - לא מעט בכלל ובמיוחד אם לוקחים בחשבון שאלו רק חובות הרשת לחברות הנסחרות, עליהן מוטלת חובת הדיווח. מה עם כל היתר - כמו תנובה למשל - ספקית לא קטנה בפני עצמה - ומה עם חובות של כ-30 מיליון שקל לחברות שונות (חברות אופנה רבות בכללן מעבר לקסטרו ולפוקס), שכיבדו את האקסטרא תו שהנפיקה הרשת?
בטרם נפרוש את הרשימה הארוכה של החברות הציבוריות שמיהרו לדווח אתמול על החובות כלפיהן, נדגיש, כי כולן ציינו בדיווחיהן אמש, כי אינן יודעות להעריך בשלב זה את ההשפעה על תוצאותיהן העסקיות.
הרי הרשימה לפניכם:
* החוב הגדול ביותר של קלאב מרקט הינו לספקית המזון הענקית, שטראוס-עלית - 65 מיליון שקל. מהקבוצה נמסר הבוקר, כי במידה ולא תשולם לחברה כל תמורה בגין חובות רשת קלאבמרקט, היא עשויה לרשום הוצאה מקסימאלית נטו (לאחר הפרשות ומסים) של כ-35 מיליון שקל.
המתחרה - אסם - חשפה רק את היקף מכירותיה לקלאב מרקט. מדובר ב-6.1% ממחזור המכירות כלומר מדובר בכ-40 מיליון שקל, כך שהחובות יהוו אחוז מסכום זה.
* הבאה בתור היא סנו. קלאב מרקט חייבת לחברה של ברונו לנדסברג לא פחות מאשר 26 מיליון שקל. מיד אחרי סנו - ברשימה המפוקפקת: מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים. קלאב מרקט חייבת לחברה 20 מיליון שקל בהקשר למוצרי חוגלה-קימברלי המוחזקת על ידי מפעלי נייר ב-49.9%.
* לקרור חייבת קלאב מרקט 19 מיליון שקל בקשר לשיווק מוצרי יפאורה תבורי ותפוגן. חוב גדול נוסף של קלאב מרקט - לטמפו - 11 מיליון שקל. ויש גם 7 מיליון שקל - היקף חובותיה לנטו, המחזיקה, בין היתר מ-45% מטיבון ויל.
* וגם: 6.5 מיליון שקל לחברת הבת של וילי פוד ג. וילי-פוד אינטרנשיונל ו-6.9 מיליון שקל לספקית מזון נוספת - חברת שמן.
* הרשימה פשוט לא נגמרת. בעלת השליטה בקלאב מרקט כבר שוקלת הזרמת כספים לרשת - מספרים לנו בעיתונים - אך בנתיים קלאב מרקט חייבת 5.4 מיליון שקל לתנובה על שיווק מוצריה ומוצרי מעדנות, לא כולל החוב לתנובה עצמה. 5.2 מיליון שקל לויטה פרי הגליל, 5 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) ליצרנית ומשווקת לקטי הפירות-ירקות הקפואים, זנלכל ו-4 מיליון שקל לאנגל שלמה, בעלת רשת מאפיות אנגל.
* לכרמית היא חייבת 1.5 מיליון שקל, לשמיר תעשיות מזון 1.1 מיליון שקל, לאקסטרא פלסטיק 800 אלף שקל ולורדינון טקסטיל היא חייבת מיליון שקל, כשהחוב נחלק לשניים: חלק בגין מכירת מוצרי ורדינון וחלק בגין כיבוד תווי אקסטרה-תו ברשת חנויות החברה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
