ספק יקר - כרטיס מועדון בקלאב מרקט כבר יש לך?
שמישהו יטרח ויספור את כמות הפעמים שהשם בורוביץ', על כל הטיותיו נהגה אתמול בכלי התקשורת השונים - במיוחד בעתונות הכתובה (כן, גם באינטרנט...). גם היום, ניתן לשער תרכז הקריסה של הרשת את מירב עניינם של המשקיעים באחד העם והם ימשיכו לנסות ולפרש את השלכותיה על החברות הציבוריות השונות.
על שום מה המהומה?
18 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב (ואשר חלקן דואליות: כמו נייר חדרה למשל או וילי פוד) דיווחו אתמול על חובותיה של הרשת הקורסת קלאב מרקט כלפיהן. אם להוציא את אסם, "שלא דקדקה בפרטים" מדובר בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל - לא מעט בכלל ובמיוחד אם לוקחים בחשבון שאלו רק חובות הרשת לחברות הנסחרות, עליהן מוטלת חובת הדיווח. מה עם כל היתר - כמו תנובה למשל - ספקית לא קטנה בפני עצמה - ומה עם חובות של כ-30 מיליון שקל לחברות שונות (חברות אופנה רבות בכללן מעבר לקסטרו ולפוקס), שכיבדו את האקסטרא תו שהנפיקה הרשת?
בטרם נפרוש את הרשימה הארוכה של החברות הציבוריות שמיהרו לדווח אתמול על החובות כלפיהן, נדגיש, כי כולן ציינו בדיווחיהן אמש, כי אינן יודעות להעריך בשלב זה את ההשפעה על תוצאותיהן העסקיות.
הרי הרשימה לפניכם:
* החוב הגדול ביותר של קלאב מרקט הינו לספקית המזון הענקית, שטראוס-עלית - 65 מיליון שקל. מהקבוצה נמסר הבוקר, כי במידה ולא תשולם לחברה כל תמורה בגין חובות רשת קלאבמרקט, היא עשויה לרשום הוצאה מקסימאלית נטו (לאחר הפרשות ומסים) של כ-35 מיליון שקל.
המתחרה - אסם - חשפה רק את היקף מכירותיה לקלאב מרקט. מדובר ב-6.1% ממחזור המכירות כלומר מדובר בכ-40 מיליון שקל, כך שהחובות יהוו אחוז מסכום זה.
* הבאה בתור היא סנו. קלאב מרקט חייבת לחברה של ברונו לנדסברג לא פחות מאשר 26 מיליון שקל. מיד אחרי סנו - ברשימה המפוקפקת: מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים. קלאב מרקט חייבת לחברה 20 מיליון שקל בהקשר למוצרי חוגלה-קימברלי המוחזקת על ידי מפעלי נייר ב-49.9%.
* לקרור חייבת קלאב מרקט 19 מיליון שקל בקשר לשיווק מוצרי יפאורה תבורי ותפוגן. חוב גדול נוסף של קלאב מרקט - לטמפו - 11 מיליון שקל. ויש גם 7 מיליון שקל - היקף חובותיה לנטו, המחזיקה, בין היתר מ-45% מטיבון ויל.
* וגם: 6.5 מיליון שקל לחברת הבת של וילי פוד ג. וילי-פוד אינטרנשיונל ו-6.9 מיליון שקל לספקית מזון נוספת - חברת שמן.
* הרשימה פשוט לא נגמרת. בעלת השליטה בקלאב מרקט כבר שוקלת הזרמת כספים לרשת - מספרים לנו בעיתונים - אך בנתיים קלאב מרקט חייבת 5.4 מיליון שקל לתנובה על שיווק מוצריה ומוצרי מעדנות, לא כולל החוב לתנובה עצמה. 5.2 מיליון שקל לויטה פרי הגליל, 5 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) ליצרנית ומשווקת לקטי הפירות-ירקות הקפואים, זנלכל ו-4 מיליון שקל לאנגל שלמה, בעלת רשת מאפיות אנגל.
* לכרמית היא חייבת 1.5 מיליון שקל, לשמיר תעשיות מזון 1.1 מיליון שקל, לאקסטרא פלסטיק 800 אלף שקל ולורדינון טקסטיל היא חייבת מיליון שקל, כשהחוב נחלק לשניים: חלק בגין מכירת מוצרי ורדינון וחלק בגין כיבוד תווי אקסטרה-תו ברשת חנויות החברה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
