ספק יקר - כרטיס מועדון בקלאב מרקט כבר יש לך?

הרשת חייבת קרוב ל-200 מ' ש' ל-17 חברות ציבוריות - לא כולל החוב לאסם, לא כולל חובות של 30 מ' ש' לחברות שכיבדו את אקסטרא תו ולא כולל חובות לחברות שאינן ציבוריות (ותנובה היא הגדולה שבהן)
שרון שפורר |

שמישהו יטרח ויספור את כמות הפעמים שהשם בורוביץ', על כל הטיותיו נהגה אתמול בכלי התקשורת השונים - במיוחד בעתונות הכתובה (כן, גם באינטרנט...). גם היום, ניתן לשער תרכז הקריסה של הרשת את מירב עניינם של המשקיעים באחד העם והם ימשיכו לנסות ולפרש את השלכותיה על החברות הציבוריות השונות.

על שום מה המהומה?

18 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב (ואשר חלקן דואליות: כמו נייר חדרה למשל או וילי פוד) דיווחו אתמול על חובותיה של הרשת הקורסת קלאב מרקט כלפיהן. אם להוציא את אסם, "שלא דקדקה בפרטים" מדובר בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל - לא מעט בכלל ובמיוחד אם לוקחים בחשבון שאלו רק חובות הרשת לחברות הנסחרות, עליהן מוטלת חובת הדיווח. מה עם כל היתר - כמו תנובה למשל - ספקית לא קטנה בפני עצמה - ומה עם חובות של כ-30 מיליון שקל לחברות שונות (חברות אופנה רבות בכללן מעבר לקסטרו ולפוקס), שכיבדו את האקסטרא תו שהנפיקה הרשת?

בטרם נפרוש את הרשימה הארוכה של החברות הציבוריות שמיהרו לדווח אתמול על החובות כלפיהן, נדגיש, כי כולן ציינו בדיווחיהן אמש, כי אינן יודעות להעריך בשלב זה את ההשפעה על תוצאותיהן העסקיות.

הרי הרשימה לפניכם:

* החוב הגדול ביותר של קלאב מרקט הינו לספקית המזון הענקית, שטראוס-עלית - 65 מיליון שקל. מהקבוצה נמסר הבוקר, כי במידה ולא תשולם לחברה כל תמורה בגין חובות רשת קלאבמרקט, היא עשויה לרשום הוצאה מקסימאלית נטו (לאחר הפרשות ומסים) של כ-35 מיליון שקל.

המתחרה - אסם - חשפה רק את היקף מכירותיה לקלאב מרקט. מדובר ב-6.1% ממחזור המכירות כלומר מדובר בכ-40 מיליון שקל, כך שהחובות יהוו אחוז מסכום זה.

* הבאה בתור היא סנו. קלאב מרקט חייבת לחברה של ברונו לנדסברג לא פחות מאשר 26 מיליון שקל. מיד אחרי סנו - ברשימה המפוקפקת: מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים. קלאב מרקט חייבת לחברה 20 מיליון שקל בהקשר למוצרי חוגלה-קימברלי המוחזקת על ידי מפעלי נייר ב-49.9%.

* לקרור חייבת קלאב מרקט 19 מיליון שקל בקשר לשיווק מוצרי יפאורה תבורי ותפוגן. חוב גדול נוסף של קלאב מרקט - לטמפו - 11 מיליון שקל. ויש גם 7 מיליון שקל - היקף חובותיה לנטו, המחזיקה, בין היתר מ-45% מטיבון ויל.

* וגם: 6.5 מיליון שקל לחברת הבת של וילי פוד ג. וילי-פוד אינטרנשיונל ו-6.9 מיליון שקל לספקית מזון נוספת - חברת שמן.

* הרשימה פשוט לא נגמרת. בעלת השליטה בקלאב מרקט כבר שוקלת הזרמת כספים לרשת - מספרים לנו בעיתונים - אך בנתיים קלאב מרקט חייבת 5.4 מיליון שקל לתנובה על שיווק מוצריה ומוצרי מעדנות, לא כולל החוב לתנובה עצמה. 5.2 מיליון שקל לויטה פרי הגליל, 5 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) ליצרנית ומשווקת לקטי הפירות-ירקות הקפואים, זנלכל ו-4 מיליון שקל לאנגל שלמה, בעלת רשת מאפיות אנגל.

* לכרמית היא חייבת 1.5 מיליון שקל, לשמיר תעשיות מזון 1.1 מיליון שקל, לאקסטרא פלסטיק 800 אלף שקל ולורדינון טקסטיל היא חייבת מיליון שקל, כשהחוב נחלק לשניים: חלק בגין מכירת מוצרי ורדינון וחלק בגין כיבוד תווי אקסטרה-תו ברשת חנויות החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.