ספק יקר - כרטיס מועדון בקלאב מרקט כבר יש לך?
שמישהו יטרח ויספור את כמות הפעמים שהשם בורוביץ', על כל הטיותיו נהגה אתמול בכלי התקשורת השונים - במיוחד בעתונות הכתובה (כן, גם באינטרנט...). גם היום, ניתן לשער תרכז הקריסה של הרשת את מירב עניינם של המשקיעים באחד העם והם ימשיכו לנסות ולפרש את השלכותיה על החברות הציבוריות השונות.
על שום מה המהומה?
18 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב (ואשר חלקן דואליות: כמו נייר חדרה למשל או וילי פוד) דיווחו אתמול על חובותיה של הרשת הקורסת קלאב מרקט כלפיהן. אם להוציא את אסם, "שלא דקדקה בפרטים" מדובר בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל - לא מעט בכלל ובמיוחד אם לוקחים בחשבון שאלו רק חובות הרשת לחברות הנסחרות, עליהן מוטלת חובת הדיווח. מה עם כל היתר - כמו תנובה למשל - ספקית לא קטנה בפני עצמה - ומה עם חובות של כ-30 מיליון שקל לחברות שונות (חברות אופנה רבות בכללן מעבר לקסטרו ולפוקס), שכיבדו את האקסטרא תו שהנפיקה הרשת?
בטרם נפרוש את הרשימה הארוכה של החברות הציבוריות שמיהרו לדווח אתמול על החובות כלפיהן, נדגיש, כי כולן ציינו בדיווחיהן אמש, כי אינן יודעות להעריך בשלב זה את ההשפעה על תוצאותיהן העסקיות.
הרי הרשימה לפניכם:
* החוב הגדול ביותר של קלאב מרקט הינו לספקית המזון הענקית, שטראוס-עלית - 65 מיליון שקל. מהקבוצה נמסר הבוקר, כי במידה ולא תשולם לחברה כל תמורה בגין חובות רשת קלאבמרקט, היא עשויה לרשום הוצאה מקסימאלית נטו (לאחר הפרשות ומסים) של כ-35 מיליון שקל.
המתחרה - אסם - חשפה רק את היקף מכירותיה לקלאב מרקט. מדובר ב-6.1% ממחזור המכירות כלומר מדובר בכ-40 מיליון שקל, כך שהחובות יהוו אחוז מסכום זה.
* הבאה בתור היא סנו. קלאב מרקט חייבת לחברה של ברונו לנדסברג לא פחות מאשר 26 מיליון שקל. מיד אחרי סנו - ברשימה המפוקפקת: מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים. קלאב מרקט חייבת לחברה 20 מיליון שקל בהקשר למוצרי חוגלה-קימברלי המוחזקת על ידי מפעלי נייר ב-49.9%.
* לקרור חייבת קלאב מרקט 19 מיליון שקל בקשר לשיווק מוצרי יפאורה תבורי ותפוגן. חוב גדול נוסף של קלאב מרקט - לטמפו - 11 מיליון שקל. ויש גם 7 מיליון שקל - היקף חובותיה לנטו, המחזיקה, בין היתר מ-45% מטיבון ויל.
* וגם: 6.5 מיליון שקל לחברת הבת של וילי פוד ג. וילי-פוד אינטרנשיונל ו-6.9 מיליון שקל לספקית מזון נוספת - חברת שמן.
* הרשימה פשוט לא נגמרת. בעלת השליטה בקלאב מרקט כבר שוקלת הזרמת כספים לרשת - מספרים לנו בעיתונים - אך בנתיים קלאב מרקט חייבת 5.4 מיליון שקל לתנובה על שיווק מוצריה ומוצרי מעדנות, לא כולל החוב לתנובה עצמה. 5.2 מיליון שקל לויטה פרי הגליל, 5 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) ליצרנית ומשווקת לקטי הפירות-ירקות הקפואים, זנלכל ו-4 מיליון שקל לאנגל שלמה, בעלת רשת מאפיות אנגל.
* לכרמית היא חייבת 1.5 מיליון שקל, לשמיר תעשיות מזון 1.1 מיליון שקל, לאקסטרא פלסטיק 800 אלף שקל ולורדינון טקסטיל היא חייבת מיליון שקל, כשהחוב נחלק לשניים: חלק בגין מכירת מוצרי ורדינון וחלק בגין כיבוד תווי אקסטרה-תו ברשת חנויות החברה.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
