שומרים על תמר ולוויתן: משרד הביטחון רוכש 4 ספינות להגנה על המים הכלכליים של ישראל

חיל הים הישראלי יקבל 4 ספינות מסוג Patrol Korvette ממספנת TKMS שבגרמניה בעלות של 430 מיליון אירו
אבי שאולי | (6)
נושאים בכתבה לוויתן מאגר תמר

מדינת ישראל מגבירה את האבטחה על מאגרי הגז שלה: משרד הביטחון, באמצעות מנהל הרכש (מנה"ר) ובשיתוף עם חיל הים השלים היום את המו"מ לרכש 4 ספינות חדישות ומתקדמות לחיל הים, במסגרת תכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על ה"מים הכלכליים" של מדינת ישראל - האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל (תמר ולוויתן).

היקף העסקה נאמד בכ-430 מיליון אירו, כשליש ממנו ימומן באמצעות מענק מיוחד של ממשלת גרמניה, בגובה 115 מיליון אירו. משרד הביטחון ירכוש ספינות סיור מתקדמות מסוג Patrol Korvette ממספנת TKMS שבעיר קיל (סמוך להמבורג), המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות. הספינות יסופקו במהלך חמש השנים הקרובות. משרד הביטחון עמד על כך שכל מערכות הלחימה בספינה יהיו מתוצרת ישראלית, באופן שיבטיח הזרמת הזמנות חדשות בהיקפים משמעותיים לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

בתמורה התחייב קונצרן TK הגרמני, בעלי המספנה, בפני הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה לרכש גומלין, לרכוש סחורות מתוצרת ישראל, להשקיע במחקר ופיתוח ולבחון השקעה בחברות ישראליות בהיקף של כ-700 מיליון שקל, כמחצית מהסכום שישלם משרד הביטחון הישראלי.

עסקת "מים כלכליים" תמומן מתקציב ייעודי נפרד מתקציב הביטחון, שאישרה הממשלה. את המעטפת המימונית לעסקה יעניק בנק דיסקונט, שזכה בהליך תחרותי בינלאומי שקיים אגף הכספים במשרד הביטחון, ושבו התמודדו שלושה בנקים אירופאים וחמישה בנקים ישראלים. מערך ההגנה הייעודי על מרחב המים הכלליים עתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ורכיבים נוספים.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') דן הראל: "העסקה שנחתמה היום היא אירוע משמעותי ביותר המהווה קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים של מדינת ישראל בתחום הגז, במרחק של עשרות ומאות קילומטרים בים. בנוסף, מהווה מנוף כלכלי משמעותי למשק כאשר קרוב למיליארד שקל יחזרו ישירות לתעשייה הישראלית כהזמנות ציוד ורכש. אנחנו שמחים וגאים בתוצאותיו של המו"מ, אשר הבטיחו הישגים מקסימאליים הן בפן המבצעי והן בפן הכלכלי".   

הבוקר התקיים במשרד הביטחון טקס חתימת החוזה, במעמד מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') דן הראל, ראש אגף הכספים עמוס שקדי, סמנכ"ל וראש מנהל הרכש תא"ל (במיל') שמואל צוקר ומנכ"ל המספנה הגרמנית Andreas Burmester.

בתמונה המצורפת: מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') דן הראל, מנכ"ל המספנה הגרמנית, סמנכ"ל וראש מנהל הרכש במשרד הביטחון שמואל צוקר. קרדיט צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    למה ישראל לא מזמינה מארהב? (ל"ת)
    disturbed 12/05/2015 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צביקה 11/05/2015 17:45
    הגב לתגובה זו
    כול העולם מוצף בגז אז למי בדיוק ימכרו לעירקים לירדנים זה כבר לא משתלם הענף הזה
  • 4.
    רציו ים אלו המאגר ליוויתן ובקרוב נפט וגם בדודה יש שמועה (ל"ת)
    איזק 11/05/2015 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ליאור 11/05/2015 15:59
    הגב לתגובה זו
    בקרוב כי האסדות זולות
  • 2.
    למה צריך את הגרמנים ארה"ב לא מספיק טובה בייצור הספינות (ל"ת)
    אשר 11/05/2015 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צעד נכון. בקרוב יתווספו גם מרבצי הנפט שימצאו בליויתן (ל"ת)
    מבין 100 11/05/2015 12:31
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.