יאיר אבידן
צילום: דוברות בנק ישראל

הפיקוח על הבנקים מודיע על הקלות חדשות באשראי לעסקים קטנים

על פי המתווה החדש, עסקים קטנים שנפגעו מהמשבר יוכלו לדחות תשלום הלוואות ללא שיקול דעת הבנק וללא שינוי שיעור הריבית או עמלות

ערן סוקול | (1)

בנק ישראל מודיע על גיבוש מתווה נוסף, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית למתן סיוע לעסקים קטנים וזעירים בפירעון הלוואות. על פי המתווה החדש, עסקים קטנים שנפגעו מהמשבר יוכלו לדחות תשלום הלוואות ללא שיקול דעת הבנק וללא שינוי שיעור הריבית או עמלות.

מתווה הסיוע לעסקים קטנים וזעירים

* לא חל על לקוח בהליך משפטי.

** במקרה בו הלווה יפרע אשראים למלווים אחרים או יגדיל את סיכון האשראי באמצעות נטילת אשראים נוספים, למעט נטילת הלוואות בסיוע ממשלתי, הבנק יהיה רשאי להפסיק את המתווה והלווה יידרש לחזור לשלם את ההלוואה כסדרה.

*** במידה והלווה מבקש דחייה של מספר חודשים קטן מהתקופה המקסימלית האפשרית לדחייה (קרי, פחות מ - 12 או 6 חודשים בהתאמה), הבקשה תבוצע בכפוף ליכולות מיכוניות של כל בנק.

מתחילת משבר הקורונה נקט בנק ישראל בצעדים רבים ומגוונים במטרה לסייע למשקי הבית ולעסקים להתמודד עם הקשיים השונים שנובעים מהשלכות המשבר, בין היתר גם עם הקשיים התזרימיים, זאת לצד תמיכת ממשלת ישראל בסיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית. 

אחד מהצעדים העיקריים שננקטו בשלב מוקדם של המשבר, היה גיבוש מתווה לדחיית תשלומי ההלוואות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, המאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות בנקאיות בשלושה מגזרי פעילות: משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים. 

מתווה זה הוארך והורחב פעמיים, כאשר בתאריך 30.11.2020 גובש מתווה נוסף המאפשר למשקי הבית לדחות את תשלומי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות לתקופה ארוכה יחסית, יחד עם אופן פריסה גמיש. 

בד בבד עם גיבוש המתווה הנוסף למשקי הבית, פעל בנק ישראל לגיבוש מתווה נוסף לעסקים קטנים וזעירים, אשר להבדיל מהמתווה הקודם בו היה לבנקים שיקול דעת באישור בקשת  הדחייה, המתווה הנוכחי מאפשר דחייה ללא שיקול דעת הבנק. כמו כן, ניתן דגש על חזרת לווים לתשלום בלוח תשלומים מקל.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

המתווה הנוכחי, לטובת עסקים קטנים וזעירים, מותאם למאפיינים הייחודיים של קבוצה זו, ולהלן עיקריו:

המתווה לעסקים מאפשר לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר ושעומדים בתנאים מצטברים, לדחות, ללא שיקול דעת הבנק, את רכיב הקרן בהלוואה. דחייה זאת צפויה להביא להפחתת החיוב בחודשי בלמעלה מ-70%. 

הדחייה תבוצע, ללא שיקול דעת הבנק, לתקופה של עד שנה (לבחירת הלקוח), בהלוואות עד 500,000 שקל, ולתקופה של עד חצי שנה (לבחירת הלקוח) בהלוואות מעל 500,000 שקל.

 

הדחייה תבוצע ללא עמלות ובהתאם לשיעור הריבית המקורי של ההלוואה.

 

בין החודשים מרץ-נובמבר 2020 המערכת הבנקאית אישרה כ-181,000 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, בסכום כולל של כ-3.5 מיליארד שקל. במהלך החודשים האחרונים חזרו מרבית מעסקים הקטנים והזעירים לשלם את החזרי ההלוואות שדחו בתחילת המשבר. נכון לסוף אוקטובר נמצאות הלוואותיהם של כ-60 אלף עסקים בדחיית תשלומים, ואשר יתרת האשראי בגינן עומדת על כ-12 מיליארדי שקלים.

 

בבנק ישראל מבקשים להזכיר כי דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש (שניתן בתנאי הריבית המקוריים במסגרת המתווה) ולכן על בעלי העסקים הקטנים והזעירים לשקול טרם קבלת ההחלטה על דחיית תשלומי ההלוואות. 

מועד כניסת המתווה הנוסף לתוקף יהיה בין התאריכים 1.1.21-31.3.21. 

בבנקים בהם מועד יישום המתווה בפועל ידחה לתאריך מאוחר מה-1.1.21 (ולא יאוחר מתאריך 31.3.21), ימשיכו לחול תנאי הדחייה הקיימים, עד למועד כניסה לתוקף של המתווה החדש בכל בנק. 

בבנק ישראל מציינים כי המתווה מציג את תנאי המינימום בדחיית תשלומי ההלוואות וכל בנק רשאי להרחיבו לטובת בעלי העסקים הקטנים והזעירים ולבקשתם. 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מתווה דחיית ההלוואות היה מהצעדים הכלכליים הראשונים שננקטו עם פרוץ המשבר, כדי לאפשר למי שנפגע לייצר גשר תזרימי ולסייע לצלוח את תקופת אי-הוודאות. דחיית תשלומי הלוואות סייע בזמן אמת לבתי עסק, שהכנסותיהם נפגעו במשבר לצמצם את הוצאותיהם החודשיות. בשונה מהמתווים הקודמים, הפעם מתאפשרת דחייה של חלק מהותי מההלוואה בד בבד לחזרה לתשלום חלקי של ההלוואה ובכך חידוש הרכיב החיוני של תשלום שוטף בגין הלוואה.

"השלב הנוכחי של המתווה יוסיף לסייע לבתי העסק שניזוקו מהמשבר, גם לקראת תהליך ההתאוששות, האצת הפעילות העסקית והיציאה מהמשבר. המטרה כעת היא לייצר לבתי העסק את התנאים המיטביים להיערך בהתאם גם ליום שאחרי המשבר. דחייה זו תאפשר לבתי העסק המשך גישור עד לחזרתם לאיתנות פיננסית ויכולת החזר תשלומים מוגבר בשוך המשבר.

"המתווה הנוסף מצטרף לשורה ארוכה של צעדי מדיניות שנקט בנק ישראל מתחילת המשבר, לצד הסיוע הממשלתי לעסקים ובכלל זה הקרנות בערבות המדינה, אשר מהווים מעטפת רחבה המסייעת לעסקים רבים להתמודד עם השלכות המשבר. אני מבקש לציין שוב את הירתמותה של המערכת הבנקאית לסיוע ללקוחותיה בזמנים מאתגרים אלו", סיכם ירון.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "גיבוש המתווה לעסקים מסתמך על עקרונות המתווה הנוסף שגיבשנו למשקי הבית, דהיינו מיקוד הסיוע לאותה קבוצת עסקים קטנים וזעירים שנפגעה באופן משמעותי מהמשבר, מתן אפשרות דחייה לתקופת זמן ממושכת ודגש על חזרת הלווים לתשלום הלוואותיהם באמצעות לוח תשלומים מקל.

"אנו רואים חשיבות רבה בסיוע לסקטור זה שהינו מנוע הצמיחה של המשק ולכן אפשרנו את דחיית ההלוואות לתקופה ממושכת על מנת לאפשר מרווח נשימה והקלה בקושי התזרימי, זאת לצד ניהול סיכונים מושכל ואחראי. אני מברך את המערכת הבנקאית על הירתמותה להוצאה לפועל של מתווה זה ועל הסיוע השוטף שהיא מעניקה לעסקים הקטנים והזעירים בהתמודדות עם השלכות משבר הקורונה", סיכם אבידן.   

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מישהוא אמר ססס ב פריים (ל"ת)
    רועי 10/12/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.