הפיקוח על הבנקים מודיע על הקלות חדשות באשראי לעסקים קטנים
על פי המתווה החדש, עסקים קטנים שנפגעו מהמשבר יוכלו לדחות תשלום הלוואות ללא שיקול דעת הבנק וללא שינוי שיעור הריבית או עמלות
בנק ישראל מודיע על גיבוש מתווה נוסף, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית למתן סיוע לעסקים קטנים וזעירים בפירעון הלוואות. על פי המתווה החדש, עסקים קטנים שנפגעו מהמשבר יוכלו לדחות תשלום הלוואות ללא שיקול דעת הבנק וללא שינוי שיעור הריבית או עמלות.
מתווה הסיוע לעסקים קטנים וזעירים
* לא חל על לקוח בהליך משפטי.
** במקרה בו הלווה יפרע אשראים למלווים אחרים או יגדיל את סיכון האשראי באמצעות נטילת אשראים נוספים, למעט נטילת הלוואות בסיוע ממשלתי, הבנק יהיה רשאי להפסיק את המתווה והלווה יידרש לחזור לשלם את ההלוואה כסדרה.
*** במידה והלווה מבקש דחייה של מספר חודשים קטן מהתקופה המקסימלית האפשרית לדחייה (קרי, פחות מ - 12 או 6 חודשים בהתאמה), הבקשה תבוצע בכפוף ליכולות מיכוניות של כל בנק.
מתחילת משבר הקורונה נקט בנק ישראל בצעדים רבים ומגוונים במטרה לסייע למשקי הבית ולעסקים להתמודד עם הקשיים השונים שנובעים מהשלכות המשבר, בין היתר גם עם הקשיים התזרימיים, זאת לצד תמיכת ממשלת ישראל בסיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית.
אחד מהצעדים העיקריים שננקטו בשלב מוקדם של המשבר, היה גיבוש מתווה לדחיית תשלומי ההלוואות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, המאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות בנקאיות בשלושה מגזרי פעילות: משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים.
מתווה זה הוארך והורחב פעמיים, כאשר בתאריך 30.11.2020 גובש מתווה נוסף המאפשר למשקי הבית לדחות את תשלומי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות לתקופה ארוכה יחסית, יחד עם אופן פריסה גמיש.
בד בבד עם גיבוש המתווה הנוסף למשקי הבית, פעל בנק ישראל לגיבוש מתווה נוסף לעסקים קטנים וזעירים, אשר להבדיל מהמתווה הקודם בו היה לבנקים שיקול דעת באישור בקשת הדחייה, המתווה הנוכחי מאפשר דחייה ללא שיקול דעת הבנק. כמו כן, ניתן דגש על חזרת לווים לתשלום בלוח תשלומים מקל.
- יש לי כסף פנוי - להשקיע או להחזיר משכנתא?
- מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל? ועל הקרנות החדשות של ואנגארד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים
המתווה הנוכחי, לטובת עסקים קטנים וזעירים, מותאם למאפיינים הייחודיים של קבוצה זו, ולהלן עיקריו:
המתווה לעסקים מאפשר לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר ושעומדים בתנאים מצטברים, לדחות, ללא שיקול דעת הבנק, את רכיב הקרן בהלוואה. דחייה זאת צפויה להביא להפחתת החיוב בחודשי בלמעלה מ-70%.
הדחייה תבוצע, ללא שיקול דעת הבנק, לתקופה של עד שנה (לבחירת הלקוח), בהלוואות עד 500,000 שקל, ולתקופה של עד חצי שנה (לבחירת הלקוח) בהלוואות מעל 500,000 שקל.
הדחייה תבוצע ללא עמלות ובהתאם לשיעור הריבית המקורי של ההלוואה.
בין החודשים מרץ-נובמבר 2020 המערכת הבנקאית אישרה כ-181,000 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, בסכום כולל של כ-3.5 מיליארד שקל. במהלך החודשים האחרונים חזרו מרבית מעסקים הקטנים והזעירים לשלם את החזרי ההלוואות שדחו בתחילת המשבר. נכון לסוף אוקטובר נמצאות הלוואותיהם של כ-60 אלף עסקים בדחיית תשלומים, ואשר יתרת האשראי בגינן עומדת על כ-12 מיליארדי שקלים.
בבנק ישראל מבקשים להזכיר כי דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש (שניתן בתנאי הריבית המקוריים במסגרת המתווה) ולכן על בעלי העסקים הקטנים והזעירים לשקול טרם קבלת ההחלטה על דחיית תשלומי ההלוואות.
מועד כניסת המתווה הנוסף לתוקף יהיה בין התאריכים 1.1.21-31.3.21.
בבנקים בהם מועד יישום המתווה בפועל ידחה לתאריך מאוחר מה-1.1.21 (ולא יאוחר מתאריך 31.3.21), ימשיכו לחול תנאי הדחייה הקיימים, עד למועד כניסה לתוקף של המתווה החדש בכל בנק.
בבנק ישראל מציינים כי המתווה מציג את תנאי המינימום בדחיית תשלומי ההלוואות וכל בנק רשאי להרחיבו לטובת בעלי העסקים הקטנים והזעירים ולבקשתם.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מתווה דחיית ההלוואות היה מהצעדים הכלכליים הראשונים שננקטו עם פרוץ המשבר, כדי לאפשר למי שנפגע לייצר גשר תזרימי ולסייע לצלוח את תקופת אי-הוודאות. דחיית תשלומי הלוואות סייע בזמן אמת לבתי עסק, שהכנסותיהם נפגעו במשבר לצמצם את הוצאותיהם החודשיות. בשונה מהמתווים הקודמים, הפעם מתאפשרת דחייה של חלק מהותי מההלוואה בד בבד לחזרה לתשלום חלקי של ההלוואה ובכך חידוש הרכיב החיוני של תשלום שוטף בגין הלוואה.
"השלב הנוכחי של המתווה יוסיף לסייע לבתי העסק שניזוקו מהמשבר, גם לקראת תהליך ההתאוששות, האצת הפעילות העסקית והיציאה מהמשבר. המטרה כעת היא לייצר לבתי העסק את התנאים המיטביים להיערך בהתאם גם ליום שאחרי המשבר. דחייה זו תאפשר לבתי העסק המשך גישור עד לחזרתם לאיתנות פיננסית ויכולת החזר תשלומים מוגבר בשוך המשבר.
"המתווה הנוסף מצטרף לשורה ארוכה של צעדי מדיניות שנקט בנק ישראל מתחילת המשבר, לצד הסיוע הממשלתי לעסקים ובכלל זה הקרנות בערבות המדינה, אשר מהווים מעטפת רחבה המסייעת לעסקים רבים להתמודד עם השלכות המשבר. אני מבקש לציין שוב את הירתמותה של המערכת הבנקאית לסיוע ללקוחותיה בזמנים מאתגרים אלו", סיכם ירון.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "גיבוש המתווה לעסקים מסתמך על עקרונות המתווה הנוסף שגיבשנו למשקי הבית, דהיינו מיקוד הסיוע לאותה קבוצת עסקים קטנים וזעירים שנפגעה באופן משמעותי מהמשבר, מתן אפשרות דחייה לתקופת זמן ממושכת ודגש על חזרת הלווים לתשלום הלוואותיהם באמצעות לוח תשלומים מקל.
"אנו רואים חשיבות רבה בסיוע לסקטור זה שהינו מנוע הצמיחה של המשק ולכן אפשרנו את דחיית ההלוואות לתקופה ממושכת על מנת לאפשר מרווח נשימה והקלה בקושי התזרימי, זאת לצד ניהול סיכונים מושכל ואחראי. אני מברך את המערכת הבנקאית על הירתמותה להוצאה לפועל של מתווה זה ועל הסיוע השוטף שהיא מעניקה לעסקים הקטנים והזעירים בהתמודדות עם השלכות משבר הקורונה", סיכם אבידן.
- 1.מישהוא אמר ססס ב פריים (ל"ת)רועי 10/12/2020 12:29הגב לתגובה זו
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7