עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
משרד האנרגיה והתשתיות השקיע כ־10 מיליון שקל בהקמת קו חלוקה באורך 22 ק"מ, שיחבר מפעלים מרכזיים באזור לצריכת גז טבעי נקי וזול יותר
גז טבעי משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך להרחיב את פריסת הגז הטבעי גם באזורים מרוחקים מהמרכז: חברת סופר אנ.ג'י חדרה והעמקים מקבוצת שפיר הנדסה השלימה את הקמת קו חלוקה חדש לגז טבעי באזור עמק המעיינות ובית שאן. הקו, שאורכו 22 ק"מ, יוצא מאזור תל יוסף ומגיע עד למפעל פלציב בקיבוץ עין הנציב. המשרד תמך בהקמתו בהשקעה של כ-10 מיליון שקל.
בשלב הראשון יחוברו שבעה מפעלים וצרכנים משמעותיים לרשת הגז: מפעלי האספלט בבית השיטה, בית אלפא ובית שאן, מפעל דשן הצפון, מפעל עוף טוב בבית שאן, מתקן הקוגנרציה של אלקטרה פאואר ומפעל פלציב. יחד צפויים המפעלים לצרוך למעלה מ-15 מיליון מ"ק גז טבעי בשנה. בהמשך, עד סוף 2025, צפוי להתחבר גם מפעל ניר עותק בקיבוץ ניר דוד, וברבעון הראשון של 2026 מתוכנן להתחבר מפעל חמוצי בית השיטה.
המהלך משתלב במדיניות משרד האנרגיה והתשתיות לעודד מעבר לאנרגיה נקייה,
תוך חיסכון בעלויות אנרגיה והפחתת זיהום אוויר גם בפריפריה. החיבור לאספקת גז טבעי מאפשר למפעלים ליהנות מתשומות זולות ויציבות יותר, תורם לחיזוק התעשייה המקומית ומספק תשתית לצמיחה כלכלית ארוכת טווח באזור.
שר האנרגיה
והתשתיות, אלי כהן: "חיבור עמק המעיינות ובית שאן לגז טבעי הוא בשורה חשובה, שתאיץ את הפיתוח הכלכלי באזור, תחסוך בהוצאות האנרגיה עבור המפעלים, ותשפר את איכות האוויר לטובת בריאות התושבים. הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל ואני מתכוון להמשיך לפעול
לאספקת אנרגיה סדירה עבור כל אזרחי ישראל".
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני ימים ספורים, אישר משרד האנרגיה את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן. התוכנית שאושרה תאפשר את הרחבת קצב ההפקה מהמאגר לכ-21 BCM מידי שנה, ובהמשך לכ-23 BCM; האישור מהווה צעד משמעותי נוסף לקראת קבלת החלטת השקעה סופית (FID) להרחבת המאגר.
במהלך 2024, הצריכה המקומית של הגז הטבעי בישראל רשמה שיא. הצריכה בשנה זו עמדה על כ-13.9 BCM, גידול של 5.6% בצריכה ביחס ל-2023. הגידול בצריכת הגז הטבעי נובע, בין היתר, מגידול בשימוש בגז טבעי בתחנות הכוח הקיימות המופעלות בגז טבעי, הסבת תחנות פחמיות, וחיבור של צרכנים נוספים לרשת החלוקה. סקטור החשמל, המסתמך על גז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי, צרך בשנה החולפת 10.9 BCM (לא כולל החשמל שיוצר במתקני קוגנרציה), עלייה של כ-7% לעומת שנת 2023. סקטור החשמל מהווה כ-40% מכלל השימושים בגז טבעי ישראלי, וכ-78% מכלל הצריכה המקומית של גז טבעי. רוב הגז הטבעי (כ-58%) שנצרך בסקטור החשמל נצרך על ידי יצרני חשמל פרטיים, ומיעוטו על ידי חברת החשמל.
משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
גג סולארי (X)מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות
אנרגיה מתחדשת התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך.
מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות.
התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.
החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.
