אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלאלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות

הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר

רן קידר | (4)
נושאים בכתבה אנרגיה

שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל. מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.

התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט. 

המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של 25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.

התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.

 בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של עד שש שנים.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "מדובר במהלך משמעותי, בו משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך להוביל מהלכים פורצי דרך לייעול משק האנרגיה בישראל. יוזמה זו מהווה נדבך משמעותי נוסף שתחזק את התעשייה הישראלית באמצעות תמיכה ממשלתית רחבה. מדובר בצעד שיאיץ תהליכי התייעלות באנרגיה במפעלים, חשמול תהליכי ייצור מזהמים ויקדם תעשייה חדשנית, תחרותית וירוקה יותר". 

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המשרד להגנת הסביבה מוביל מהלך רחב של שיתוף פעולה ממשלתי שמטרתו לייעל את התעשייה הישראלית באמצעות תמיכה משמעותית שתצמצם את המזהמים ופליטות גזי החממה, תקדם תעשייה ירוקה, יעילה ואנרגטית, תוך מתן כלים כלכליים שיקלו על המפעלים בתהליך ההסתגלות למדיניות הפחמנית החדשה מתוך אחריות כלפי בריאות הציבור, הסביבה והדורות הבאים. לצד הפחתת השימוש בדלקים מזהמים, המהלך יסייע בתמיכה במיזמים חדשניים, ישפר את עמידות המשק לאתגרי האקלים ויחזק את היכולת של התעשייה הישראלית לעמוד בדרישות השוק הבינלאומי. זהו מהלך המשלב תועלת סביבתית, כלכלית ותעשייתית – ואנו נמשיך לפעול בנחישות לקידום פתרונות ברי קיימא לכלל המשק". 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "התוכנית היא אבן דרך משמעותית בדרך להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות התעשייה לשינויים הגלובליים, שמביאה עימה מציאות האקלים החדשה. מדובר במהלך רחב היקף שיאפשר למפעלי תעשייה ולעסקים לבצע הסבות אנרגטיות חכמות, לחסוך בעלויות תפעול, ולהפחית את השימוש בדלקים מזהמים. הרשות להשקעות רואה בתכנית זו כלי מרכזי לקידום חדשנות אנרגטית בתעשייה ולשיפור כושר התחרות של המשק הישראלי. אנו נמשיך לפעול יחד עם שותפינו בממשלה כדי לייצר פתרונות מימוניים שיאפשרו לעסקים להצטרף למהלך הלאומי להפחתת פליטות. זהו שילוב של אחריות סביבתית עם תועלת כלכלית – כפי שראוי שיהיה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבי כהן 13/08/2025 09:26
    הגב לתגובה זו
    פשוט לעג לראש חושבים שאנחנו אהבלים כמו הבוחרים שלהם
  • 3.
    איכפתלו 06/08/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    לכן הגדילו את המס על רכבים חשמליים.
  • 2.
    פרוגרס 04/08/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
    לא שווים כלום
  • 1.
    אלכס 04/08/2025 21:05
    הגב לתגובה זו
    ממשלה כושלת!!
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".