הונג קונג ביטקוין איתריום
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
סיכום שבוע בקריפטו

לאחר הביטקוין והאת'ריום - האם יושקו תעודת סל על מטבעות נוספים?

בבנק סטנדרד צ'ארטרד מסמנים את הריפל והסולנה כמטבעות הבאים להם יושקו תעודות סל לאחר הביטקוין והאישור הצפוי של האת'ריום בחודש הקרוב; תעשיית הקריפטו מנסה להשפיע על תוצאות הבחירות בארצות הברית; מה משפיע על מחיר הביטקוין בימים האחרונים?
גיא טל |

תעודות הסל

שבוע רגוע למדי בעולמות הקריפטו ללא כותרות גדולות, לאחר שהשבוע שעבר עמד בסימן האישור הראשוני לתעודות הסל על האת'ריום, שלא הצליח להזיז את השוק בסופו של דבר. ביום רביעי השבוע נרשמה התקדמות קלה נוספת בנושא תעודת הסל על האת'ריום. חברת בלקרוק עדכנה את התשקיף שלה בהתאם להוראות האחרונות שנמסרו מטעם ה-SEC. ההערכות כעת הן שכבר בסוף יוני הקרוב או בתחילת יולי יחלו תעודות הסל להיסחר בפועל. "זה מה שחיפשנו לראות" – צייץ ג'יימס סייפארט, אנליסט תעודת הסל של בלומברג – "המנפיקים וה-SEC עובדים ביחד לקראת השקת תעודות הסל על מחיר הספוט של האת'ריום". תעודת הסל של בלקרוק צפויה להיסחר תחת הסימבול ETHA, והחברה הבהירה שלא יתבצע סטייקינג בנכסי תעודות הסל, בהתאם לדרישות הרגולטור.     לפי הנתונים המתפרסמים בנוגע לתעודת הסל עולה שהתעודה של בלקרוק על הביטקוין עברה לראשונה בהיקף הנכסים המנוהלים את התעודה הוותיקה של גרייסקייל. השוק לא שומר אמונים לחברה הראשונה שהשיקה מכשיר השקעה על הביטקוין, אך מתעקשת להישאר עם תעריפים גבוהים בהרבה מהמתחרות הצעירות, והמשקיעים ממשיכים למשוך ממנה כספים רבים שחלקם הגדול מגיע לתעודה הזולה בהרבה והבטוחה לא פחות של בלקרוק. ביום רביעי האחרון הגיע היקף הנכסים המנוהלים של התעודה של בלקרוק ל-19.68 מיליארד דולר לעומת 19.65 מיליארד של גרייסקייל. התעודה השלישית בגודלה היא של פידליטי עם 11.1 מיליארד דולר. סך הכל מחזיקות תעודות הסל כעת למעלה ממיליון מטבעות ביטקוין בשווי של מעל 70 מיליארד דולר.   לפחות חלק מהכסף החדש שנכנס לתעודה של בלקרוק, מגיע מבלקרוק עצמה, שמזרימה לשם משאבים מכספים אחרים שהיא מנהלת. בלקרוק היא אחת ממנהלי הנכסים הגדולים בעולם ומדובר בשברירי אחוזים מהנכסים המנוהלים בקרנות האקטיביות שלה. על פי דו"ח שמסרה ל-SEC על אחזקותיה מתברר שכמה מהקרנות שבניהולה רכשו יחידות השתתפות במיליוני דולרים. כפי שכתבנו בשבוע שעבר יותר מ-600 משקיעים מוסדיים כבר מושקעים בתעודות הסל על הביטקוין, כולל מוסדות מרכזיים כמו ג'יי פי מורגן, וולס פרגו, רויאל בנק אוף קנדה, UBS, וכן קרנות גידור המנהלות מיליארדי דולרים.   האם לאחר תעודות הסל על האת'ריום יונפקו תעודות על מטבעות נוספים? בבנק סטנדרד צ'ארטרד חושבים שכן, ומסמנים את הסולנה והריפל – שני המטבעות העצמאים הגדולים ביותר לאחר הביקטוין והאת'ר (לא כולל מטבעות יציבים, ולא כולל המטבע של בורסת בייננס קוין) - כמועמדים המרכזיים. אנליסט הבנק ג'פרי קנדריק מעריך שהדבר יקרה בשנת 2025. לדבריו מטבעות כמו הריפל והסולנה הדומים לאת'ריום מבחינה טכנולוגית לא יחשבו בסופו של דבר כניירות ערך, כך שתתאפשר השקה של תעודות סל עליהם, זאת בניגוד לטענות של ה-SEC עצמו במשפט המתנהל כעת, לפיהם הריפל הוא נייר ערך. כתובות הארנקים הפעילים הקשורים למטבע ה"ממ" פהפה הגיעו לשיא כל הזמנים, ולמעשה הכפילו את עצמם בחודש האחרון. העלייה בפעילות הגיע בעקבות האישור הראשוני שהתקבל להשקת תעודות הסל על האת'ריום. מטבע פהפה פועל על גבי רשת האת'ריום. פהפה כעת הוא המטבע השביעי מבחינת נפח מסחר הרבה מעל מטבעות גדולים ממנו מבחינת שווי שוק.

בחירות בארצות הברית

הרלוונטיות של הביטקוין לבוחרים גדלה יותר ויותר לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר, כך עולה מסקר שנערך השבוע על ידי חברת גרייסקייל. עוד עולה מהסקר כי כ-47% מהבוחרים מחזיקים ביטקוין בתיק ההשקעות שלהם. לקראת הבחירות שנחשבות חשובות מאד להתפתחות עולם הקריפטו, גדלה ההשקעה של הנוגעים בדבר בנושא. חברת ריפל משקיעה 50 מיליון דולר בתמיכה בפוליטקאים שנחשבים פרו-קריפטו בבחירות לבתי הנבחרים האמריקאים, באמצעות אגודת Fairshake שהוקמה כדי לקדם את האינטרסים של התעשייה בתחום הפוליטי, וזוכה לתמיכתם של בכירים בעולם הקריפטו כמו חברת קוינבייס ואחרים.   בתוך כך התפרסם כי שווי נכסי הקריפטו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ גבוה מ-10 מיליון דולר, רובם קשורים להשקעתו בטוקן  MAGA (TRUMP).  מדובר במטבע "ממ" המוקדש לנשיא לשעבר, שהגיע למחיר שיא של 15.44 דולר ביום רביעי האחרון. עליית מחיר המטבע מיוחסת לשינוי העמדה של הנשיא שבהתבטאויות אחרונות תמך בתעשיית הקריפטו, בניגוד לעמדתו בעבר. בהתאם, פתח צוות הקמפיין של הנשיא את האפשרות לקבלת תרומות לקמפיין באמצעות מטבעות קריפטו. מלבד ההשקעה במטבע ה"ממ", לטרמפ אחזקות משמעותיות במטבע האת'ריום בשווי של כ-1.8 מיליון דולר. אחזקה משמעותית נוספת בשווי של כחצי מיליון דולר, היא במטבע "ממ" נוסף בשם MVP, המעניק לתומכים שתורמים לקמפיין של טראמפ זכות להטבות שונות.   

הגורמים המשפיעים על מחירי הביטקוין בטווח הקצר

ביטקוין בשווי 9 מיליארד דולר הולך ככל הנראה להשתחרר לשוק החופשי בתקופה הקרובה, מה שכנראה גורם ללחץ מסויים על מחיר המטבע. במסגרת ההסדר בפרשת Mt.Gox הועברו כ-140 אלף מטבעות מהארנק של הפלטפורמה לכתובת אחת לא מוכרת, כנראה על מנת להעביר יותר מאוחר את הכסף לנושים. לפחות חלק מהכסף יגיע בסופו של דבר לצד ההיצע, מה שגורם ככל הנראה למימושים במטבע. הפלטפורמה, שהייתה פעם בורסת המסחר הגדולה ביותר לביטקוין, נסגרה בשנת 2014 לאחר שהודיעה על אובדן של מאות אלפי מטבעות בפריצה. מאז מחכים המשקיעים להיפגש עם כספם, ובינתיים ערך המטבעות הגנובים עלה באלפי אחוזים. זוהי התנועה הראשונה מהארנק הקר של החברה בחמש השנים האחרונות. מטרת מנהלי החברה המפורקת היא להחזיר את הכסף לנושים עד סוף אוקטובר.   עוד חברה פושטת רגל מחזירה למשקיעים הרבה יותר מערך כספם בשעת פשיטת הרגל, הודות לעלייה בשווי השוק. משקיעי ג'מיני Earn יקבלו 232% מערך כספם בשעת פשיטת הרגל של החברה שאירעה עקב אירועי FTX. הם יקבלו רק 97% מהנכסים שהוקפאו בזמן פשיטת הרגל, אך אלו שווים כעת כמיליארד דולר יותר ממה שהיו שווים אז.     הלוויתנים אופטימיים. למרות העצירה בראלי מחזיקי הביטקוין הגדולים ממשיכים להיות שוריים על השוק. חברת קריפטוקוואנט מדווחת על עליה ברכישות המחזיקים הגדולים בחודשים האחרונים, מה שבדרך כלל מאפיין שוק שורי בקריפטו. בחודש מרץ המחזיקים הגדולים הגדילו את אחזקותיהם ב-9.8%. באפריל, אז ירד מחיר הביטקוין בעד 20% ונגע בתחתית של 57 אלף דולר למטבע, ירד קצב הגידול ל-4.2%, אך עדיין מדובר ביותר רכישות ממכירות, בחודש מאי התאושש מחיר הביטקוין וכך גם הקניות של הלוויתנים, ונכון ל-22 לחודש, הגדלת האחזקות הייתה כבר בשיעור של 5.5%, כשנותר עוד כשליש מהחודש."לוויתנים" מוגדרים ככתובות של ארנקי ביטקוין המחזיקים בין 1000 ל-10,000 מטבעות, לא כולל חברות כרייה ובורסות קריפטו.  

חדשות נוספות מהשבוע האחרון

תנועת אופציות יוצאת דופן על מטבע הדוג'קוין. נקנו 2 מיליון אופציות קול על המטבע שיפקעו ב-14 ביוני עם מחיר סטרייק של 0.22 דולר למטבע, מחיר הגבוה בכ-31% ממחיר השוק הנוכחי. מישהו מצפה לתנועה יוצאת דופן במטבע, שלא עבר את המחיר הזה מאז נובמבר 2021. בנק ישראל משיק יוזמה חדשה לקידום השקל הדיגיטלי שנקרא Digital Shekel Challenge.   יוזמה שנועדה לחקור אפשרויות פיתוח ויישומים למטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC). במסגרת הפיילוט יתאפשר לגופים שונים כגון ספקי תשלומים וכדו' גישה למערכת של השקל הדיגיטלי על מנת לפתח שירותים לציבור. עדיפות תנתן לשירותי תשלום "מקוריים וחדשניים".     משרד האוצר האמריקאי ביצע "הערכת סיכונים" בנוגע לטוקני NFT והגיע למסקנה שהם "בחשד גבוה לשימוש לצורך הונאות". לדברי פקידי האוצר "שחקנים לא לגיטימים יכולים לעשות שימוש ב-NFT כדי להלבין כספים שמגיעים מפשע, לעיתים קרובות בשילוב שיטות אחרות כדי לטשטש את המקור הלא חוקי שלהם".  בנוסף קובעים במשרד האוצר כי פלטפורמות של NFT "חסרות אמצעי בקרה ראויים" על מנת להילחם בהלבנת כספים ולאפשר אכיפת סנקציות.  ההמלצה היא ליישם תקנות לפקח על ה-NFT ועל הפלטפורמות בהן הם נסחרים.   ריין סלאמה, מנהל בכיר בחברת FTX פושטת הרגל אמר שהוא "בקרוב ישתף מה באמת קרה" בחברה. לטענתו התייחסו אליו באופן לא הוגן, אך גם הוסיף שהוא לא "קרבן". את הציוץ ברשת X כתב סלאמה יום לאחר שנידון ל-7 וחצי שנות מאסר בעקבות חלקו בפרשה - תקופה ארוכה יותר ממה שביקשו התובעים עצמם.   גל של תקיפות האקרים כנגד משפיעני רשת הקשורים לעולם הקריפטו. האקרים פורצים לחשבון ואז מקדמים מטבעות דיגיטלים ומטבעות ממ שונים ללא הסכמת אותם ידוענים. כך לדוגמה בעלי החשבון Gigantic-Cassocked-Rebirth (GCR), עם כרבע מיליון עוקבים הודיע שחשבונו נפרץ. הפורצים פרסמו את מטבע הלונה2.0 ומטבע ORDI, שמחירם קפץ ב-274% ו-6% בהתאמה.

מחירי המטבעות הגדולים

השבוע ראינו בעיקר דשדוש עם נטייה לירידות קלות, בציפיה לחדשות הבאות שיזיזו את השוק.  ביטקוין (BTC): בסופו של דבר מחיר המטבע ירד בכ-2% והוא נסחר כעת תמורת כמעט 68 אלף דולר. את'ריום (ETH): לאחר שכמעט נגע במחיר הסמלי 4000 דולר התממש האת'ריום בימים האחרונים ונסחר כעת תמורת 3780 דולר למטבע, בדומה למחירו לפני שבוע.  ביננס קוין (BNB): המטבע ירד בכ-3% ונסחר תמורת 597 דולר. סולנה (SOL): מחיר המטבע ירד השבוע בכ-4% והוא נסחר כעת תמורת 170 דולר. ריפל (XRP): הריפל נסחר בדומה למחירו לפני שבוע - 0.524 דולר למטבע.  דוג'קוין (DOGE): הדוג'קוין ירד בכאחוז אחד ונסחר כעת תמורת 0.1645  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.