עיקול רכב
צילום: רשות המסים
דו"ח המבקר

6 שנים לרפורמה ביבוא כלי רכב: אין תחרות, הרווחיות חריגה

על פי דוח מבקר המדינה, היבוא המקביל מהווה רק 3.4% מהענף, הרווחיות של היבואנים הגדולים גבוהה ועומדת על 8%; בכל שנה מתווספים לפקקים 120 אלף מכוניות נטו; גם אחרי 6 שנים משרד התחבורה לא התקין תקנות
קרן בוטביניק |

מבקר המדינה מתתיהו אנגלמן קובע במסגרת דוח הביקורת ל-2020 כי הרפורמה של משרד התחבורה לפתיחת שוק הרכב ליבוא מקביל – נכשלה. בדוח הוא מותח ביקורת על משרד התחבורה, שלא התקין תקנות מתאימות, למרות התקופה הארוכה. מסקנה חשובה מהדוח - אנחנו משלמים הרבה כסף על רכישת רכבים והיבואנים מרוויחים "רווח עודף" שמוערך בכ-1.2 מיליארד שקל (0.8 מיליארד עד 1.6 מיליארד שקל). רואים את זה בדוחות של יבואני הרכב הנסחרים - דלק רכב 2.1% וקרסו.  

 

בישראל יש כ-3.7 מיליון כלי רכב, 3.17 מיליון מתוכם הם כלי רכב פרטיים – כ-86%. בכל שנה עולים על כבישי ישראל 356 אלף רכבים חדשים בממוצע. מספר הרכבים נטו (רכבים חדשים פחות רכבים שיורדים מהכביש) שמתווספים לפקקים מדי שנה עומד על 119.6 אלף רכבים, ואתם מרגישים את הגידול הזה בפקקים.

 

משק הבית הישראלי הממוצע מוציא על רכב 12.2% מההוצאה השוטפת שלו, אבל הסיבה היא לא רק מס יקר (יש בישראל מס גבוה של 100% על רכבים, מתוך מטרה לנסות לצמצם איכשהו את רכישות הרכבים. אבל על פי הנתונים – זה כמובן לא מצליח.  

 

מדוח מבקר המדינה עולה כי ארבעת היבואנים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של 96.6% מהשוק כולו, כלומר קרטל של 4 יבואנים. התוצאה היא כמובן חוסר תחרות וזאת למרות שהעלויות של היבואנים ירדו בכלל במאות מיליוני שקלים. התרומה נטו של השינויים בעלויות עמדה על כ-546 מיליון שקל.

 

חלק מהסיבה לירידה בעלויות ליבואנים היא הייסוף המשמעותי של השקל לעומת הדולר שהוסיף לרווח הגולמי שלהם כ- 660 מיליון שקל ושינוי שיעור המע"מ הוסיף כ-43 מיליון שקל.

לעומת זאת, עלייה בשיעור מס הקנייה הוריד מהרווח הגולמי סך של כ320 מיליון שקל.

 

סך השינוי סידר ליבואנים רווח נוסף של 0.8-1.6 מיליארד שקל, אבל הם לא גילגלו את זה לצרכנים אלא לקחו את הרווח העודף לעצמם.

 

על פי נתוני המבקר, מחירי המכוניות כמעט לא השתנו ריאלית לאורך השנים ועלו ב-0.3% בלבד, (עליה נומינלית של 1.6%)

 

הליקויים שלא תוקנו על ידי משרד התחבורה הם רבים. בין היתר משרד התחבורה לא ביטל את רישום ה"יד" הנוספת במכוניות "0 ק"מ" שמוכרות חברות הליסינג. רישום יד נוספת במכוניות אלה גורם לעיוות מחירי הרכבים.

 

ליקוי נוסף שמצא המבקר - לא הוקם מאגר מידע המכיל את ההיסטוריה של כלי הרכב (כדוגמת Car fax בארה"ב). הנזק הנגרם לרכב הוא מידע בעל חשיבות המשפיע על בטיחות הרכב ועל ערכו. קבלת מידע על הנזק מאפשר לצרכן לקבל החלטה מושכלת בעת רכישת הרכב. מידע נוסף שנמנע מהצרכן הוא מחירון רכב חינמי שמשרד התחבורה היה אמור לקדם. המהלך התחיל לפני שנה וחצי ולא התקדם לכדי מימוש. כיום שוק הרכב מתנהל על פי מחירוני רכב פרטיים שאינם נמצאים בפיקוח. 

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

 

עוד עולה מהדו"ח כי קיימים פערים משמעותיים בין מחירי החלפים ביבוא ראשי של יבואני הרכבים לבין מחיריהם הנמוכים של יבואני חלפים שאינם יבואני רכב בשיעור של עד 25%. משרד התחבורה נדרש להרחיב את הנגישות לציבור אודות המידע על מחירי החלפים ולאפשר שקיפות בנוגע למחירים הממוצעים של החלפים וטרם השלים את פעילותו בעניין.

  

משרד התחבורה לא פרסם לציבור את סעיפי הרפורמה שעשויה לסייע לשפר את מימוש זכויותיהם בענף ובהן קבלת הצעת מחיר עבור יותר מסוג אחד של מוצרי תעבורה, זכאות לקבלת אחריות לרכב חדש המיובא ביבוא מקביל, אי-התניית תוקף אחריות לרכב חדש בביצוע טיפולים במוסך שירות של היבואן וקיומו של מוסך מומחה.

 

בענף השמאות- בחלוף ארבע שנים ממעוד חקיקת החוק לא השלים משרד התחבורה את התקנות.

 

צוין בדו"ח כי משרד התחבורה קידם רפורמות חדשות לקידום התחרות במוסכים, ובהן: קבלת הצעות מחיר עבור יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה, זכאות לקבלת אחריות לרכב חדש המיובא ביבוא מקביל, אי-התניית תוקף אחריות לרכב בביצוע טיפולים במוסך שירות של היבואן והסדרת קיומו של מוסך מומחה.

 

המבקר אנגלמן ממליץ לפעול לשיפור רמת התחרות בענף באמצעות קידום היבוא המקביל, להגברת השקיפות ולהרחבת המידע העומד לרשות הצרכנים ויקדמו את התקנת התקנות הנדרשות מכוח החוק - כל זאת כדי לקדם את רווחת הצרכנים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

רשות המסים: בעלי רכבי פלאג אין הרוויחו יותר, וגם נסעו יותר

סקירת רשות המסים לשנת 2024 חושפת שינויים מבניים עמוקים בענף הרכב: ירידה בנסועה, עלייה דרמטית במשקל הרכבים, התרחבות שוק היד השנייה והעמקת הפערים הכלכליים בין בעלי רכב חדש, חשמלי ופלאג־אין - לבין מי שנאלץ להחזיק רכב ישן

רן קידר |
נושאים בכתבה למ"ס

שנת 2024 סימנה תפנית ברורה בדפוסי השימוש ברכב הפרטי בישראל. לראשונה מאז הקורונה נרשמה ירידה ניכרת בנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב פרטיים, שעמדה על כ-13.3 אלף ק"מ בלבד, ירידה של יותר מ־3% לעומת השנה הקודמת. מאחורי הנתון היבש מסתתרות סיבות כמו השפעת המלחמה, צמצום נסיעות הפנאי, עבודה מהבית בחלק מהמגזרים ואי-ודאות כלכלית שהובילה משקי בית רבים לצמצם שימוש ברכב.

אלא שהירידה אינה אחידה. רכבים בבעלות תאגידים, ובעיקר רכבים צמודים, ממשיכים לנסוע כמעט פי שניים מרכב פרטי ממוצע. מנגד, בעלי רכבים ישנים, בעיקר בפריפריה, נוסעים פחות, בין השאר בשל עלויות דלק, תחזוקה ובלאי.

ירוק יותר = חדש יותר = נוסע יותר 

אחד הממצאים הבולטים בסקירה הוא הקשר ההדוק בין טכנולוגיית ההנעה לבין היקף השימוש. רכבי פלאג-אין, ובעיקר כאלה המדורגים ברמות זיהום נמוכות, הם שיאני הנסועה: מעל 23 אלף ק"מ בשנה בממוצע. המשמעות היא שרכב שנתפס כ-"חסכוני" לא רק מחליף נסיעות בתחבורה ציבורית, אלא גם מעודד נסיעות נוספות.

לעומתם, רכבים מזהמים יותר, בעיקר בעלי דרגות זיהום גבוהות, נוסעים פחות, לעיתים בפער של אלפי קילומטרים בשנה. הנתון הזה מחזק את הטענה שמדיניות מיסוי ירוקה אינה רק כלי סביבתי, אלא גם מנגנון שמכוון התנהגות תחבורתית בפועל.

הסקירה ממחישה בצורה חדה את הקשר בין רמת הכנסה לסוג הרכב. רוכשי רכב חדש משתכרים בממוצע כ-26.8 אלף שקל בחודש, יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק. רוכשי רכב חשמלי כבר משתייכים לשכבה מבוססת במיוחד, עם הכנסה חודשית של כ-36.6 אלף שקל, ואילו רוכשי פלאג-אין נמצאים בפסגת הפירמידה הכלכלית, עם הכנסה ממוצעת של יותר מ-53 אלף שקל בחודש.

תאונת דרכים בכביש 90. צילום מד"אתאונת דרכים בכביש 90. צילום מד"א

השנה הקטלנית בכבישים - 455 הרוגים. הכשלון של השרה רגב

455 בני אדם נהרגו ו 2351 נפצעו קשה בכבישי ישראל בשנת 2025. 

האחריות היא על השרה מירי רגב - שרת התחבורה והבטיחות בדרכים.

הנזק הכלכלי הישיר למשק מעל 10 מיליארד שקל בשנת 2025.

יואב פולס |

שנת 2025 הסתיימה אמש עם נתון בלתי נתפס של 455 הרוגים בתאונות דרכים. נתון נוראי זה מצטרף למספר של עוד 2351 אנשים שנפצעו קשה בתאונות דרכים. כבישי ישראל מדממים, והאחראים לכך נמצאים כרגע ובשנתיים האחרונות במסעות בעולם. כאילו ששמו של משרד התחבורה הוא רק "משרד התחבורה" ולא "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים".

הכשלון של המשרד והשרה מירי רגב העומדת בראשו לא באמת מסעיר את אנשי המשרד שעסוקים בהפצת הודעות לעיתונות המאדירים את השרה ופועלה, בזמן שכולנו ללא קשר לעמדות פוליטיות נהרגים ונפצעים בכבישים.

תאונת דרכים. צילום איחוד הצלה


הנתונים לעניות דעתנו קשים מאוד. יש לזכור שלצד הנתונים הקשים, כלי הרכב הופכים להיות בטוחים יותר ויותר עם מערכות בטיחות מתקדמות, הגנה פאסיבית טובה יותר ועוד. לצד זאת כלי הרכב השתדרגו משמעותית בהיבט של נתוני הספק ומומנט, והם מהירים מאוד דבר שעלול להכשיל נהגים שאינם מנוסים מספיק.

לכישלון יש אבא. אמא במקרה הזה

הכישלון המהדהד במלחמה בתאונות הדרכים נמצא כולו באחריותה של השרה רגב ומשרד התחבורה.  


אתם קוראי ביזפורטל – פשוט סעו במשנה זהירות כדי שניפגש כאן גם ב 2026.



השרה מירי רגב. עוד טכס חגיגי. קרדיט משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הנזק הכלכלי של תאונות הדרכים נאמד בלמעלה מעשרה מיליארד שקלים בשנה מדממת כמו 2025 כשהלמ"ס לוקח בחשבון עלויות טיפולים רפואיים, פגיעה בתשתיות, אבדן ימי עבודה ועוד, כשמעגל הנפגעים הוא רחב ומקיף.