מבקר המדינה מתתיהו אנגלמן קובע במסגרת דוח הביקורת ל-2020 כי הרפורמה של משרד התחבורה לפתיחת שוק הרכב ליבוא מקביל – נכשלה. בדוח הוא מותח ביקורת על משרד התחבורה, שלא התקין תקנות מתאימות, למרות התקופה הארוכה. מסקנה חשובה מהדוח - אנחנו משלמים הרבה כסף על רכישת רכבים והיבואנים מרוויחים "רווח עודף" שמוערך בכ-1.2 מיליארד שקל (0.8 מיליארד עד 1.6 מיליארד שקל). רואים את זה בדוחות של יבואני הרכב הנסחרים - דלק רכב -1.02% וקרסו.  

בישראל יש כ-3.7 מיליון כלי רכב, 3.17 מיליון מתוכם הם כלי רכב פרטיים – כ-86%. בכל שנה עולים על כבישי ישראל 356 אלף רכבים חדשים בממוצע. מספר הרכבים נטו (רכבים חדשים פחות רכבים שיורדים מהכביש) שמתווספים לפקקים מדי שנה עומד על 119.6 אלף רכבים, ואתם מרגישים את הגידול הזה בפקקים.

משק הבית הישראלי הממוצע מוציא על רכב 12.2% מההוצאה השוטפת שלו, אבל הסיבה היא לא רק מס יקר (יש בישראל מס גבוה של 100% על רכבים, מתוך מטרה לנסות לצמצם איכשהו את רכישות הרכבים. אבל על פי הנתונים – זה כמובן לא מצליח.  

מדוח מבקר המדינה עולה כי ארבעת היבואנים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של 96.6% מהשוק כולו, כלומר קרטל של 4 יבואנים. התוצאה היא כמובן חוסר תחרות וזאת למרות שהעלויות של היבואנים ירדו בכלל במאות מיליוני שקלים. התרומה נטו של השינויים בעלויות עמדה על כ-546 מיליון שקל.

• רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה
• ככה קרטל הרכב עובד עלינו; 9 שנים לרפורמה: אין תחרות, הרווחיות חריגה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חלק מהסיבה לירידה בעלויות ליבואנים היא הייסוף המשמעותי של השקל לעומת הדולר שהוסיף לרווח הגולמי שלהם כ- 660 מיליון שקל ושינוי שיעור המע"מ הוסיף כ-43 מיליון שקל.

לעומת זאת, עלייה בשיעור מס הקנייה הוריד מהרווח הגולמי סך של כ320 מיליון שקל.

סך השינוי סידר ליבואנים רווח נוסף של 0.8-1.6 מיליארד שקל, אבל הם לא גילגלו את זה לצרכנים אלא לקחו את הרווח העודף לעצמם.

על פי נתוני המבקר, מחירי המכוניות כמעט לא השתנו ריאלית לאורך השנים ועלו ב-0.3% בלבד, (עליה נומינלית של 1.6%)

הליקויים שלא תוקנו על ידי משרד התחבורה הם רבים. בין היתר משרד התחבורה לא ביטל את רישום ה"יד" הנוספת במכוניות "0 ק"מ" שמוכרות חברות הליסינג. רישום יד נוספת במכוניות אלה גורם לעיוות מחירי הרכבים.

ליקוי נוסף שמצא המבקר - לא הוקם מאגר מידע המכיל את ההיסטוריה של כלי הרכב (כדוגמת Car fax בארה"ב). הנזק הנגרם לרכב הוא מידע בעל חשיבות המשפיע על בטיחות הרכב ועל ערכו. קבלת מידע על הנזק מאפשר לצרכן לקבל החלטה מושכלת בעת רכישת הרכב. מידע נוסף שנמנע מהצרכן הוא מחירון רכב חינמי שמשרד התחבורה היה אמור לקדם. המהלך התחיל לפני שנה וחצי ולא התקדם לכדי מימוש. כיום שוק הרכב מתנהל על פי מחירוני רכב פרטיים שאינם נמצאים בפיקוח. 

• משרד התחבורה מקדם תשתית לשוק רחפנים מסחרי
• רווח ראשון לשיאומי ברכב החשמלי - אבל מה עם המניה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נחשף - טויוטה קורולה 'יפנית' במחיר של 160.0 אש"ח

עוד עולה מהדו"ח כי קיימים פערים משמעותיים בין מחירי החלפים ביבוא ראשי של יבואני הרכבים לבין מחיריהם הנמוכים של יבואני חלפים שאינם יבואני רכב בשיעור של עד 25%. משרד התחבורה נדרש להרחיב את הנגישות לציבור אודות המידע על מחירי החלפים ולאפשר שקיפות בנוגע למחירים הממוצעים של החלפים וטרם השלים את פעילותו בעניין.

משרד התחבורה לא פרסם לציבור את סעיפי הרפורמה שעשויה לסייע לשפר את מימוש זכויותיהם בענף ובהן קבלת הצעת מחיר עבור יותר מסוג אחד של מוצרי תעבורה, זכאות לקבלת אחריות לרכב חדש המיובא ביבוא מקביל, אי-התניית תוקף אחריות לרכב חדש בביצוע טיפולים במוסך שירות של היבואן וקיומו של מוסך מומחה.

בענף השמאות- בחלוף ארבע שנים ממעוד חקיקת החוק לא השלים משרד התחבורה את התקנות.

צוין בדו"ח כי משרד התחבורה קידם רפורמות חדשות לקידום התחרות במוסכים, ובהן: קבלת הצעות מחיר עבור יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה, זכאות לקבלת אחריות לרכב חדש המיובא ביבוא מקביל, אי-התניית תוקף אחריות לרכב בביצוע טיפולים במוסך שירות של היבואן והסדרת קיומו של מוסך מומחה.

המבקר אנגלמן ממליץ לפעול לשיפור רמת התחרות בענף באמצעות קידום היבוא המקביל, להגברת השקיפות ולהרחבת המידע העומד לרשות הצרכנים ויקדמו את התקנת התקנות הנדרשות מכוח החוק - כל זאת כדי לקדם את רווחת הצרכנים.