אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

להב רוכשת 30% מפריים אנרג'י באפסייד גבוה - שווי של 145 מיליון ש'

להב תרכוש מניות מבעל השליטה בחברת האנרגיה המתחדשת ומהפניקס וסינרג'י תמורת 43 מיליון שקל, המשקפים אפסייד של יותר מ-70% על שער הבסיס של המניה הבוקר; בעקבות הדיווח מניית פריים אנרג'י מזנקת
איתן גרסטנפלד | (1)

להב להב 4.52%  רוכשת 30% מחברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י, לפי שווי של 145 מיליון שקל, המשקף אפסייד של יותר מ-70% על שער הבסיס של המניה הבוקר. במסגרת העסקה תרכוש החברה מניות מידי בעל השליטה בחברה (17.5%) ומחברת הביטוח הפניקס (6.5%) וקרן סינרג'י (6%).

על פי הדיווח, להב תרכוש באמצעות חברת בת חדשה שהוקמה לצורך העסקה, להב תשתיות (100%), כ-17.5% ממניות פריים אנרג'י מירון קיקוז, בעל השליטה בחברה. במזכר העקרונות סיכמו הצדדים כי השליטה בחברה תהיה משותפת ללהב תשתיות ולקיקוז. בנוסף תרכוש החברה 6.5% ממניות החברה מהפניקס, וכ-6% נוספים מקרן סינרג'י, כך שבסך הכל היא צפויה לרכוש כ-30% ממניות פריים אנרג'י בתמורה לכ-43.3 מיליון שקל. שווי החברה בעסקאות השונות משקף לפריים אנרג'י שווי חברה ממוצע של כ- 145 מיליון שקל, נתון גבוה בהרבה משווה הנוכחי של פריים אשר נסחרה בטרם פתיחת המסחר לפי שווי של כ-84.5 מיליון שקל בלבד.

העסקה עם בעלי העניין לרכישת 12.5% ממניות פריים אנרג'י הושלמה בשווים הנעים בין 130-139 מיליון שקל ועם התאמות שניתנו לאחד מהמוכרים. מול ירון קיקוז נחתם הסכם עקרונות לא מחייב לרכישת 17.5% בשווי חברה של 150 מיליון שקל. בלהב מציינים כי למרות שמחיר העסקה הינו גבוה באופן משמעותי ממחיר המניה בבורסה, הם סבורים כי מדובר במחיר אטרקטיבי וכדאי המשרת את מטרותיה העסקיות והאסטרטגיות של החברה.

שער הבסיס של המניה הבוקר עמד על 2.86 שקל למניה, לאחר שאתמול ירדה המנייה בכ-5%. עם זאת, באופן מעט מתמיהה ומעורר שאלות, ביום חמישי זינקה מניית החברה ב-12%, בנפח מסחר חריג, מבלי שדווח על אירוע משמעותי הנוגע לחברה. נציין, כי על פי הודעת החברה העסקה מול קיזוק נדונה כבר לפני כמה ימים, אך ההודעה עליה יצאה רק היום לאחר השלמת העסקה עם הפניקס וסינרג'י

פריים אנרג'י עוסקת בייזום פיתוח הקמה וניהול של מתקנים באנרגיות מתחדשות ומובילה את מהפכת הדו שימוש בישראל. בבעלות החברה 43 מגה-וואט מתקנים המספקים אנרגיה מתחדשת בשלבי תפעול והקמה, 273 מגה-וואט פרויקטים לקראת הקמה, ו- 133 מגה-וואט פרויקטים ברישוי וייזום לצד 1.4 גיגה- וואט פרויקטי אגירה קיימים ועתידיים ופרויקטים נוספים. כבר כיום משתפות להב אנרגיה ופריים אנרג'י פעולה באמצעות חברה משותפת, להקמת 13 מתקני דו-שימוש בהיקף של כ- 100 מגה וואט PV ועד 500 מגה וואט שעה אגירה. הפרויקטים נמצאים כיום לקראת הקמה, כאשר החברות מתעדות למכור את החשמל הסולארי לחברת חשמל ומתקן האגירה ימכור חשמל לספק חשמל וירטואלי.

כחלק מהעסקה, תקים להב חברה חדשה, בבעלותה המלאה (100%) העונה לשם להב תשתיות. החברה החדשה, תחזיק בבעלות מלאה על חברת הבת להב אנרגיה ירוקה, בכ-65% ממניות חברת הבת מפעת ו-30% ממניות פריים אנרג'י (בכפוף להשלמת עסקת הרכישה). לדברי החברה, המהלך צפוי להעניק לחברות גמישות לאפשרויות עתידות של גיוסי הון והנפקות בהתאם לחוק הריכוזיות, כמו גם מיזוגים בין החברות והפיכתן לחברות ציבוריות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אביהו 24/06/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    מר אבי תתגמל את המשקיעים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים