אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

להב רוכשת 30% מפריים אנרג'י באפסייד גבוה - שווי של 145 מיליון ש'

להב תרכוש מניות מבעל השליטה בחברת האנרגיה המתחדשת ומהפניקס וסינרג'י תמורת 43 מיליון שקל, המשקפים אפסייד של יותר מ-70% על שער הבסיס של המניה הבוקר; בעקבות הדיווח מניית פריים אנרג'י מזנקת
איתן גרסטנפלד | (1)

להב להב 4.52%  רוכשת 30% מחברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י, לפי שווי של 145 מיליון שקל, המשקף אפסייד של יותר מ-70% על שער הבסיס של המניה הבוקר. במסגרת העסקה תרכוש החברה מניות מידי בעל השליטה בחברה (17.5%) ומחברת הביטוח הפניקס (6.5%) וקרן סינרג'י (6%).

על פי הדיווח, להב תרכוש באמצעות חברת בת חדשה שהוקמה לצורך העסקה, להב תשתיות (100%), כ-17.5% ממניות פריים אנרג'י מירון קיקוז, בעל השליטה בחברה. במזכר העקרונות סיכמו הצדדים כי השליטה בחברה תהיה משותפת ללהב תשתיות ולקיקוז. בנוסף תרכוש החברה 6.5% ממניות החברה מהפניקס, וכ-6% נוספים מקרן סינרג'י, כך שבסך הכל היא צפויה לרכוש כ-30% ממניות פריים אנרג'י בתמורה לכ-43.3 מיליון שקל. שווי החברה בעסקאות השונות משקף לפריים אנרג'י שווי חברה ממוצע של כ- 145 מיליון שקל, נתון גבוה בהרבה משווה הנוכחי של פריים אשר נסחרה בטרם פתיחת המסחר לפי שווי של כ-84.5 מיליון שקל בלבד.

העסקה עם בעלי העניין לרכישת 12.5% ממניות פריים אנרג'י הושלמה בשווים הנעים בין 130-139 מיליון שקל ועם התאמות שניתנו לאחד מהמוכרים. מול ירון קיקוז נחתם הסכם עקרונות לא מחייב לרכישת 17.5% בשווי חברה של 150 מיליון שקל. בלהב מציינים כי למרות שמחיר העסקה הינו גבוה באופן משמעותי ממחיר המניה בבורסה, הם סבורים כי מדובר במחיר אטרקטיבי וכדאי המשרת את מטרותיה העסקיות והאסטרטגיות של החברה.

שער הבסיס של המניה הבוקר עמד על 2.86 שקל למניה, לאחר שאתמול ירדה המנייה בכ-5%. עם זאת, באופן מעט מתמיהה ומעורר שאלות, ביום חמישי זינקה מניית החברה ב-12%, בנפח מסחר חריג, מבלי שדווח על אירוע משמעותי הנוגע לחברה. נציין, כי על פי הודעת החברה העסקה מול קיזוק נדונה כבר לפני כמה ימים, אך ההודעה עליה יצאה רק היום לאחר השלמת העסקה עם הפניקס וסינרג'י

פריים אנרג'י עוסקת בייזום פיתוח הקמה וניהול של מתקנים באנרגיות מתחדשות ומובילה את מהפכת הדו שימוש בישראל. בבעלות החברה 43 מגה-וואט מתקנים המספקים אנרגיה מתחדשת בשלבי תפעול והקמה, 273 מגה-וואט פרויקטים לקראת הקמה, ו- 133 מגה-וואט פרויקטים ברישוי וייזום לצד 1.4 גיגה- וואט פרויקטי אגירה קיימים ועתידיים ופרויקטים נוספים. כבר כיום משתפות להב אנרגיה ופריים אנרג'י פעולה באמצעות חברה משותפת, להקמת 13 מתקני דו-שימוש בהיקף של כ- 100 מגה וואט PV ועד 500 מגה וואט שעה אגירה. הפרויקטים נמצאים כיום לקראת הקמה, כאשר החברות מתעדות למכור את החשמל הסולארי לחברת חשמל ומתקן האגירה ימכור חשמל לספק חשמל וירטואלי.

כחלק מהעסקה, תקים להב חברה חדשה, בבעלותה המלאה (100%) העונה לשם להב תשתיות. החברה החדשה, תחזיק בבעלות מלאה על חברת הבת להב אנרגיה ירוקה, בכ-65% ממניות חברת הבת מפעת ו-30% ממניות פריים אנרג'י (בכפוף להשלמת עסקת הרכישה). לדברי החברה, המהלך צפוי להעניק לחברות גמישות לאפשרויות עתידות של גיוסי הון והנפקות בהתאם לחוק הריכוזיות, כמו גם מיזוגים בין החברות והפיכתן לחברות ציבוריות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אביהו 24/06/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    מר אבי תתגמל את המשקיעים
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

פרישה
צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר |

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.


ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.


לקריאות מעניינות נוספות: