איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני

אלקטרה: זכייה במכרז בתחום הגרינטק תמורת 1.75 מיליארד שקל לתקופה של 24 שנים

ההיקף הכולל של הפרויקט עומד על כ-1.75 מיליארד שקל, מתוכו כ-450 מיליון שקל בגין הקמתו, וכ-1.3 מיליארד שקל נוספים תמורת הפעלתו, במשך תקופה כוללת (הקמה ותפעול) של 24 שנה. הקמת הפרויקט מתוכננת לתקופה של עד 4 שנים
עדן ספיר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% מדווחת כי זכתה, באמצעות חברות הבת אלקטרה זכיינות, אלקטרה תשתיות ואלקטרה גרינטק, במכרז שפירסמו חברת איגודן ואגודת המים השיתופית מי אזור דן, למימון, עבודות תכנון, בניה, תפעול, תחזוקה והעברה של מתקן לייבוש בוצה בשפד"ן. ההיקף הכולל של הפרויקט עומד על כ-1.75 מיליארד שקל, מתוכו כ-450 מיליון שקל בגין הקמתו, וכ-1.3 מיליארד שקל נוספים תמורת הפעלתו, במשך תקופה כוללת (הקמה ותפעול) של 24 שנה. הקמת הפרויקט מתוכננת לתקופה של עד 4 שנים. הפרויקט יופעל במתכונת של BOT (מימון, הקמה ותפעול), בזכיינות לתקופה של 20 שנה מתום תקופת ההקמה.

המתקן יבנה בשטח של כ- 11 אלף מ"ר בנוי ברוטו ויכלול כ- 4 מכונות ייבוש, המבוססות על טכנולוגיית סרט ייבוש (Belt Dryer) ומיוצרות על ידי חברת Andriz האוסטרית. המתקן שיופעל בגז טבעי צפוי לייבש כ-400 טון בוצה סחוטה מידי יום במכון לטיהור שפכים במתחם השפד"ן אשר מטפל בשפכים מ-23 רשויות שונות באזור גוש דן. בסיום הליך הייבוש, אשר צפוי להקטין משמעותית את הזיהום והטיפול בתוצרי המתקן לטיהור שפכים, החברה תפזר את הבוצה היבשה לחקלאות.

זכייה זו מצטרפת לזכיות קודמות של אלקטרה במכרזים בתחום הגרינטק, במסגרתן אלקטרה מקימה מערכות פניאומטיות מתקדמות לאיסוף ופינוי אשפה וללא מגע יד אדם, בפרויקטים ברובע צפון מערב בת"א, בשכונה החדשה שנבנית בשדה דב, ברמת השרון וביהוד- מונוסון, המכילים שטחי מסחר ותעסוקה של למעלה מ-2.2 מיליון מ"ר מסחר, תעסוקה ומלונאות וכ-44,200 יח"ד.

אלקטרה פירסמה לאחרונה את תוצאותיה הכספיות לסיכום רבעון שני לשנת 2023. החברה הציגה צמיחה בכל מגזרי הפעילות שלה, שבאה לידי ביטוי בגידול של 9% בהכנסות לכ-2.9 מיליארד שקל וברווח נקי שהסתכם ב- 65.2 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: