רשות המסים
צילום: רשות המסים
מדריך

רגע לפני סוף שנת המס: מה צריך לעשות כדי לחסוך במס וליהנות מהטבות מס

כיצד נכון להפקיד כספים בקרן השתלמות, האם יש מה לעשות עם השקעות כושלות ומה מעמדם של המטבעות הדיגיטליים לצורכי מס? מדריך המסים המלא למשקיעים בשוק ההון
בעז פיינברג | (1)

סופה של השנה האזרחית כבר מעבר לפינה, ועמה גם שנת המס 2021. זוהי הזדמנות טובה למנות מספר טיפים למשקיעי שוק ההון, בתחום המיסוי.

שיעורי המס המוטלים על רווחי הון בישראל למשקיעים פרטיים תושבי ישראל, אשר הכנסתם ורווחי ההון שלהם אינם עולים לכדי עסק, נעים בין 15% ל-25%, בהתאם לסוג הנכס שממנו נוצר הרווח. (בתוספת מס יסף בשיעור של 3%, המוטל על הכנסה ממקור כלשהו אם לנישום הכנסות חייבות העולות על כ-650 אלף שקל בשנת המס).

 

  1. קיזוז הפסדים
ככלל, גביית מס מתרחשת כתוצאה מאירוע מס שנוצר בעת מכירה. דהיינו, אין תשלום מס על נייר שמוחזק, גם אם שוויו גבוה ממחיר הקנייה. כך הדבר גם לגבי הפסד לצרכי מס, הניתן לקיזוז רק על בסיס מימוש בפועל. כלומר, לגבי יחידים המחזיקים בניירות ערך אשר טמון בהם הפסד, ומנגד יצרו רווח הון ממקורות אחרים, לרבות בעקבות מכירת מקרקעין, רווח מריבית או מדיבידנד, מומלץ לשקול את מכירת ניירות הערך עד תום שנת המס ולקזז את ההפסד בגינם כנגד אותם מקורות.  

 

קיזוז הפסדים מועברים – ככלל, לצורך קיזוז הפסדים, יש להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. לדו"ח השנתי יש לצרף טופס 867 על כל נספחיו, אשר מפרט את הרווחים וההפסדים מניירות הערך ואת המס שנוכה באותה שנה. יש לזכור, כי ניכוי המס שבוצע במהלך השנה לא תמיד לוקח בחשבון ומתחשב בהפסדים אשר נוצרו באותה השנה (בעיקר כאשר יש מספר חשבונות בנק או תיקי ני"ע) וכן אינו מתחשב בהפסדים אשר נוצרו בשנים קודמות. על מנת לקזז הפסדי עבר שנוצרו בשנה מסוימת מול רווחים שנוצרו בשנה שלאחר מכן, יש להגיש דו"חות מס לכל שנה בנפרד. אם נוצרו הפסדים בעבר והנישום אינו חייב בהגשת דו"ח, יש ביכולתו להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה לשנים הקודמות (במגבלת ההתיישנות לפי החוק).  

 

  1. הפקדות לקופת גמל
במטרה לעודד חיסכון עצמאי בקופות גמל, העניק המחוקק הטבות מס הן לשכירים והן לעצמאים, על ידי מתן ניכוי וזיכוי מס, בסעיפים 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה. לקראת תום השנה מומלץ לבחון מה היו ההכנסות השנתיות ומהם הסכומים שהופקדו לקופת גמל וקרנות הפנסיה במהלך השנה, ובהתאם לכך לחשב אם הופקדו מלוא הסכומים לצורך קבלת הטבות מס, לפי תקרות ההפקדה הקבועות בחוק, או שנותר הפרש אותו ניתן להפקיד לצורך קבלת הטבת המס במלואה, לפני תום השנה. אם אכן קיים הפרש כאמור, שכיר או עצמאי יכולים להפקיד באופן חד פעמי את הסכום על מנת להנות מהטבת המס המקסימלית עבורם. חשוב לזכור, כי יש להפקיד את ההפרש ולקבל אישור על ההפקדה עד ליום 31.12.2021 על מנת ליהנות מההטבה. הפקדה רטרואקטיבית שנעשתה לאחר תום השנה לא תזכה בהטבת המס מכוח החוק.
  1. הפקדה לקרן השתלמות לעובד עצמאי
קרן השתלמות היא קופת חיסכון לעובדים אשר משמשת כיום כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני. עובדים עצמאיים שלהם הכנסות מעסק או משלח יד יכולים להפקיד חלק מהכנסתם לקרן השתלמות וליהנות מהטבות מס. לפי הוראות החוק, יכול עצמאי להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים עד 4.5% מהכנסתו החייבת (ובהתאם לתקרה המוגדרת בחוק) וסכום זה יותר בניכוי כהוצאה לצרכי מס. הפקדה לקרן השתלמות כאמור אינה מחייבת הפקדה קבועה בכל חודש וניתן לבצע הפקדה תקופתית של סכומים חד-פעמיים, לרבות הפקדה חד-פעמית לפני סוף השנה. הרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות כתוצאה מההפקדות, ובהתאם למגבלות המוגדרות בחוק, יהיו פטורים ממס רווחי הון. בדומה לקופות גמל, ניתן להפקיד עד סוף השנה סכומים עד לגובה התקרה המותרת על מנת ליהנות מהטבות המס המקסימליות.
  1. מחיקת השקעות בחברות פרטיות ועיתוי דרישת ההפסד
לעתים, השקעה בחברה פרטית יורדת לטמיון ולמשקיע נוצר הפסד כתוצאה מכך. יש לשים דגש רב על עיתוי הדרישה להכיר באותו הפסד, שכן אם לא יידרש בדו"ח שהוגש לגבי שנת המס שבה נוצר ההפסד עלול פקיד השומה לטעון כי ההפסד לא נדרש במועד, ועל כן אינו ניתן לקיזוז. מומלץ לבחון בתום השנה את ההשקעות אשר ירדו לטמיון, לוודא כי הן אכן עומדות בתנאים להכרה כהפסד הוני, ולכלול את ההפסד בדו"ח שיוגש ביחס לאותה שנת מס.
  1. השבת משיכות בעלים לפני תום שנת המס
החל משנת 2017, פקודת מס הכנסה מסדירה את האופן שבו ממסים את משיכות הכספים מהחברה על ידי בעל המניות המהותי (כזה המחזיק ב-10% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה). הפקודה קובעת כי משיכות הכספים המבוצעות במישרין או בעקיפין על ידי אותו בעל מניות מהותי, אשר לא יושבו עד לתום שנת המס העוקבת לשנה שבה נמשכו – יש לסווג כהכנסה בידיו של בעל המניות המהותי. בנוסף, על פי הפקודה, כספים שהושבו לחברה עד לתום שנת המס העוקבת לשנה שבה נמשכו ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד בו הושבו – ולא הוחזרו בתוך 60 ימים – יראו אותם כאילו לא הושבו כלל. זאת ועוד, העמדת נכס מקרקעין, חפצי אמנות, כלי טיס, או כלי שיט שהחברה היא הבעלים שלהם לשימושו הפרטי של בעל המניות המהותי תיחשב משיכה שיוטל עליה מס כהכנסה בתום אותה שנה בידי בעל המניות. הפקודה מגדירה משיכת כספים כמשיכה בסכום מצטבר העולה על 100 אלף ש"ח ביום כלשהו בשנת המס או בשנת המס שלפניה.

 

את ההכנסה של בעל המניות המהותי ניתן לסווג כאחת מאלה: הכנסה מדיבידנד – ככל שבחברה יש עודפים הניתנים לחלוקה לפי חוק החברות (ואז ישולם מס בשיעור של 30%, לא כולל מס יסף); הכנסת עבודה – אם לחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ומתקיימים יחסי עובד-מעביד; או הכנסה מעסק או משלח יד – אם לחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ואין יחסי עובד-מעביד (בשני המקרים הנוספים – ישולם מס בשיעור המס השולי של בעל המניות המהותי, לרבות מס יסף, ככל שחל, ולרבות ביטוח לאומי). נציין עוד כי ככל שבעל המניות חייב במס את המשיכה בהתאם לחלופה השנייה או השלישית לעיל, המשיכה כאמור תיחשב הוצאה המותרת בניכוי בחברה.

  1. הפסדים מהשקעה במטבעות דיגיטליים
עמדתה של רשות המיסים, שפורסמה בחוזר משנת 2018, היא כי מטבעות דיגיטליים אינם נחשבים "מטבע עובר לסוחר", אלא מהווים "נכס" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. ככל שנוצרו לנישום הפסדים ממכירת מטבעות דיגיטליים, בדומה למניות, יש ביכולתו לדרוש את הפסד ההון שנוצר לו בגין אותה מכירה. יש לשים לב שבידי הנישום הוכחות ביחס למועד ושווי הרכישה של המטבע, וכן מועד ושווי המכירה של המטבע, שכן מס הכנסה עלול לדרוש הוכחות לקיומו של הפסד כאמור.  

 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איש חכם 05/12/2021 15:15
    הגב לתגובה זו
    למי שלא ניצל במשכורת. או שאין לו משכורת
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?