סופה של השנה האזרחית כבר מעבר לפינה, ועמה גם שנת המס 2021. זוהי הזדמנות טובה למנות מספר טיפים למשקיעי שוק ההון, בתחום המיסוי.

שיעורי המס המוטלים על רווחי הון בישראל למשקיעים פרטיים תושבי ישראל, אשר הכנסתם ורווחי ההון שלהם אינם עולים לכדי עסק, נעים בין 15% ל-25%, בהתאם לסוג הנכס שממנו נוצר הרווח. (בתוספת מס יסף בשיעור של 3%, המוטל על הכנסה ממקור כלשהו אם לנישום הכנסות חייבות העולות על כ-650 אלף שקל בשנת המס).

 

1. קיזוז הפסדים

ככלל, גביית מס מתרחשת כתוצאה מאירוע מס שנוצר בעת מכירה. דהיינו, אין תשלום מס על נייר שמוחזק, גם אם שוויו גבוה ממחיר הקנייה. כך הדבר גם לגבי הפסד לצרכי מס, הניתן לקיזוז רק על בסיס מימוש בפועל. כלומר, לגבי יחידים המחזיקים בניירות ערך אשר טמון בהם הפסד, ומנגד יצרו רווח הון ממקורות אחרים, לרבות בעקבות מכירת מקרקעין, רווח מריבית או מדיבידנד, מומלץ לשקול את מכירת ניירות הערך עד תום שנת המס ולקזז את ההפסד בגינם כנגד אותם מקורות.  

 

קיזוז הפסדים מועברים – ככלל, לצורך קיזוז הפסדים, יש להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. לדו"ח השנתי יש לצרף טופס 867 על כל נספחיו, אשר מפרט את הרווחים וההפסדים מניירות הערך ואת המס שנוכה באותה שנה. יש לזכור, כי ניכוי המס שבוצע במהלך השנה לא תמיד לוקח בחשבון ומתחשב בהפסדים אשר נוצרו באותה השנה (בעיקר כאשר יש מספר חשבונות בנק או תיקי ני"ע) וכן אינו מתחשב בהפסדים אשר נוצרו בשנים קודמות. על מנת לקזז הפסדי עבר שנוצרו בשנה מסוימת מול רווחים שנוצרו בשנה שלאחר מכן, יש להגיש דו"חות מס לכל שנה בנפרד. אם נוצרו הפסדים בעבר והנישום אינו חייב בהגשת דו"ח, יש ביכולתו להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה לשנים הקודמות (במגבלת ההתיישנות לפי החוק).  

 

2. הפקדות לקופת גמל

במטרה לעודד חיסכון עצמאי בקופות גמל, העניק המחוקק הטבות מס הן לשכירים והן לעצמאים, על ידי מתן ניכוי וזיכוי מס, בסעיפים 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה. לקראת תום השנה מומלץ לבחון מה היו ההכנסות השנתיות ומהם הסכומים שהופקדו לקופת גמל וקרנות הפנסיה במהלך השנה, ובהתאם לכך לחשב אם הופקדו מלוא הסכומים לצורך קבלת הטבות מס, לפי תקרות ההפקדה הקבועות בחוק, או שנותר הפרש אותו ניתן להפקיד לצורך קבלת הטבת המס במלואה, לפני תום השנה. אם אכן קיים הפרש כאמור, שכיר או עצמאי יכולים להפקיד באופן חד פעמי את הסכום על מנת להנות מהטבת המס המקסימלית עבורם. חשוב לזכור, כי יש להפקיד את ההפרש ולקבל אישור על ההפקדה עד ליום 31.12.2021 על מנת ליהנות מההטבה. הפקדה רטרואקטיבית שנעשתה לאחר תום השנה לא תזכה בהטבת המס מכוח החוק.

3. הפקדה לקרן השתלמות לעובד עצמאי

קרן השתלמות היא קופת חיסכון לעובדים אשר משמשת כיום כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני. עובדים עצמאיים שלהם הכנסות מעסק או משלח יד יכולים להפקיד חלק מהכנסתם לקרן השתלמות וליהנות מהטבות מס. לפי הוראות החוק, יכול עצמאי להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים עד 4.5% מהכנסתו החייבת (ובהתאם לתקרה המוגדרת בחוק) וסכום זה יותר בניכוי כהוצאה לצרכי מס. הפקדה לקרן השתלמות כאמור אינה מחייבת הפקדה קבועה בכל חודש וניתן לבצע הפקדה תקופתית של סכומים חד-פעמיים, לרבות הפקדה חד-פעמית לפני סוף השנה. הרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות כתוצאה מההפקדות, ובהתאם למגבלות המוגדרות בחוק, יהיו פטורים ממס רווחי הון. בדומה לקופות גמל, ניתן להפקיד עד סוף השנה סכומים עד לגובה התקרה המותרת על מנת ליהנות מהטבות המס המקסימליות.

4. מחיקת השקעות בחברות פרטיות ועיתוי דרישת ההפסד

לעתים, השקעה בחברה פרטית יורדת לטמיון ולמשקיע נוצר הפסד כתוצאה מכך. יש לשים דגש רב על עיתוי הדרישה להכיר באותו הפסד, שכן אם לא יידרש בדו"ח שהוגש לגבי שנת המס שבה נוצר ההפסד עלול פקיד השומה לטעון כי ההפסד לא נדרש במועד, ועל כן אינו ניתן לקיזוז. מומלץ לבחון בתום השנה את ההשקעות אשר ירדו לטמיון, לוודא כי הן אכן עומדות בתנאים להכרה כהפסד הוני, ולכלול את ההפסד בדו"ח שיוגש ביחס לאותה שנת מס.

5. השבת משיכות בעלים לפני תום שנת המס

החל משנת 2017, פקודת מס הכנסה מסדירה את האופן שבו ממסים את משיכות הכספים מהחברה על ידי בעל המניות המהותי (כזה המחזיק ב-10% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה). הפקודה קובעת כי משיכות הכספים המבוצעות במישרין או בעקיפין על ידי אותו בעל מניות מהותי, אשר לא יושבו עד לתום שנת המס העוקבת לשנה שבה נמשכו – יש לסווג כהכנסה בידיו של בעל המניות המהותי. בנוסף, על פי הפקודה, כספים שהושבו לחברה עד לתום שנת המס העוקבת לשנה שבה נמשכו ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד בו הושבו – ולא הוחזרו בתוך 60 ימים – יראו אותם כאילו לא הושבו כלל. זאת ועוד, העמדת נכס מקרקעין, חפצי אמנות, כלי טיס, או כלי שיט שהחברה היא הבעלים שלהם לשימושו הפרטי של בעל המניות המהותי תיחשב משיכה שיוטל עליה מס כהכנסה בתום אותה שנה בידי בעל המניות. הפקודה מגדירה משיכת כספים כמשיכה בסכום מצטבר העולה על 100 אלף ש"ח ביום כלשהו בשנת המס או בשנת המס שלפניה.

• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• הרכיב שלא חשבתם עליו: כך ישפיע המיסוי על הנטו שלכם בפנסיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

את ההכנסה של בעל המניות המהותי ניתן לסווג כאחת מאלה: הכנסה מדיבידנד – ככל שבחברה יש עודפים הניתנים לחלוקה לפי חוק החברות (ואז ישולם מס בשיעור של 30%, לא כולל מס יסף); הכנסת עבודה – אם לחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ומתקיימים יחסי עובד-מעביד; או הכנסה מעסק או משלח יד – אם לחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ואין יחסי עובד-מעביד (בשני המקרים הנוספים – ישולם מס בשיעור המס השולי של בעל המניות המהותי, לרבות מס יסף, ככל שחל, ולרבות ביטוח לאומי). נציין עוד כי ככל שבעל המניות חייב במס את המשיכה בהתאם לחלופה השנייה או השלישית לעיל, המשיכה כאמור תיחשב הוצאה המותרת בניכוי בחברה.

6. הפסדים מהשקעה במטבעות דיגיטליים

עמדתה של רשות המיסים, שפורסמה בחוזר משנת 2018, היא כי מטבעות דיגיטליים אינם נחשבים "מטבע עובר לסוחר", אלא מהווים "נכס" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. ככל שנוצרו לנישום הפסדים ממכירת מטבעות דיגיטליים, בדומה למניות, יש ביכולתו לדרוש את הפסד ההון שנוצר לו בגין אותה מכירה. יש לשים לב שבידי הנישום הוכחות ביחס למועד ושווי הרכישה של המטבע, וכן מועד ושווי המכירה של המטבע, שכן מס הכנסה עלול לדרוש הוכחות לקיומו של הפסד כאמור.