משה בן שאול ותמי גלילי אילקס
צילום: אנטולי קרניצקי
ראיון

"תמהיל ההכנסות יהיה דומה ל-2020; נחזור לצמיחה של כ-10%"

מצמיחה של 5.5% ב-2019 אילקס מדיקל קפצה לצמיחה של 50% בשנת הקורונה; המנכ"לית ובעל השליטה אומרים שאינם תלויים במכירות המנשמים (שדור חדש שלהם ישווק אולי עוד השנה), מדברים על פיתוחים נוספים ומאשרים שהם מעוניינים במיזוגים ורכישות
איתי פת-יה | (1)

ב-2019 קבוצת המכשור הרפואי אילקס מדיקל 0.09% הציגה צמיחה של 5.5% במונחים שקליים. ב-2020, כשהיא נישאת על גבי הקורונה, שיעור הצמיחה קפץ פי 10 כמעט לכ-50% והחברה רשמה הכנסות שנתיות נטו של קרוב למיליארד שקל. כעת בחברה מוציאים מהפריזר תכניות שהוקפאו, בשנת הקורונה, אבל אל תטעו לחשוב שהם ״אחרי״: ״אנחנו מעריכים ש-2021 מבחינת תמהיל ההכנסות תראה די דומה ל-2020 ושהפעילות בתחום הקורונה תמשך לפחות עד יוני״, כך אומרים מנכ״לית החברה תמי גלילי והמייסד ובעל השליטה משה בן שאול בשיחה עם ביזפורטל.

גלילי ממשיכה ומפרטת ״אנחנו חיים בעולם של מכרזים ולכן יש פונקציה נוספת שמשפיעה על תמהיל ההכנסות והפעילות שלנו - והיא האם מערכת הבריאות תתאושש מספיק כדי ליישם פרויקטים תשתיתיים עוד השנה, ולא רק לפרסם את המכרזים סביבם״.

קבוצת אילקס כוללת את פעילות הדיאגנוסטיקה של אילקס החברה (שבתקופת הקורונה כמובן ייצרה גם בדיקות לאיתור הנגיף), את החברה הבת מדטכניקה המייבאת ומשווקת ציוד רפואי (מוניטורים ומנשמים למשל), ואת פלייט, החברה הבת של מדטכניקה (חברה-נכדה של אילקס) שמייצרת מנשמים. באילקס מציינים כי כ-60% מהכנסות מבוססות הסכמי התקשרות ארוכי טווח בהיקף של 7-10 שנים.

בעוד שההכנסות נטו ב-2020 עולה עמדו על כ-946 מיליון שקל, בשורה התחתונה הרווח השנתי הכולל המיוחס לבעלי המניות גדל פי 2 לעומת 2019 והסתכם בכ-117 מיליון שקל. ה-EBITDA ב-2020 גדל בכ-64% והסתכם בכ-186 מיליון שקל, מול כ-113 מיליון שקל ב-2019. בצד אלה, בדוחות החברה צוין כי שיעור הרווחיות הגולמית בפעילות הדיאגנוסטיקה ברבעון הרביעי ירד ל-23.4%  (36.2% ברבעון המקביל) עקב עלויות הקמת מעבדת הקורונה במסגרת ההתקשרות מול משרד הבטחון, וכן שיעור הרווחיות הגולמית במדטכניקה ירד לכ-16.7% (כ-21.3% ברבעון המקביל) עקב עסקאות גדולות ברווחיות נמוכה.

״עם תחילת הקורונה, זה לא סוד שהמוסד וגופים נוספים התחילו להסתובב בכל מקום בעולם וניסו לקנות כל דבר שקוראים לו מנשם - גם קופסאת פלסטיק שאין בה כלום״, מסביר בן שאול. ״אז קנו מנשמים בצורה מטורפת וגם מוניטורים. לגבי מדטכניקה, היא זכתה בכמה מכרזים, אחד מהם נניח בהיקף אלף מנשמים של פיליפס שהיא סיפקה ברבעונים השלישי או הברביעי. ברור לך שכשאתה מוכר אלף מנשמים זה לא כמו למכור מנשם אחד. בימים כתיקונם מדכטניקה מוכרת בייבוא עד 40 מנשמים בשנה, וכשהיא מוכרת אלף כאלה המחיר ליחידה נמוך יותר מן הסתם והרווחיות נפגעת״.

אפשר להניח שבזכות החיסונים יהיו פחות חולים שיצטרכו מנשמים, וגם שביקושים של מערכות בריאות בעולם למנשמים כבר סופקו, בין השאר על ידכם ב-2020? אם כן מה יהיה על פלייט בשנה הקרובה?

בן שאול: ״פלייט מכרה כל שנה בערך 500-600 מנשמים בשנה ובקורונה מכרה 3,200 -  מתוכם, רק 600 נמכרו בישראל. 2,600 הלכו לייצור באירופה, רוסיה, ארצות הברית אסיה, סין ועוד. כלומר, פלייט כחברה לא התבססה על השוק הישראלי וגם לפני הקורונה מכרנו פה רק כמה יחידות בודדות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בינתיים אנחנו מסיימים פיתוח דור חדש של מנשמים שיכלול שלושה מוצרים - אחד להובלת חולים למרחקים גדולים, לא רק בין קומות בבית חולים אלא באופן שיוכל להתאים להטסה של חולים בין מדינות; השני יתאים לחדרי התאוששות והשלישי לחולים שאינם בהתאוששות. שלושתם קיבלו תקן CE לציוד רפואי מהאיחוד האירופי והם בשלבי בדיקה ב-FDA ואנחנו מקווים שעד סוף השנה יקבלו אישור ונוכל להתחיל לשווק אותם״.

גלילי: ״שיעור ההתחסנות בישראל חריג לטובה ביחס לעולם, וגם מבחינת כמות ההצטיידות במנשמים פר אלף איש היא מהגבוהות בעולם, והיות ומלכתחילה לא שמנו פוקוס על ישראל, אנחנו כן רואים שוק לפלייט בעולם, בטח בשנה-שנתיים הקרובות. יש מדינות שעדיין נשארו במחסור אמיתי. חוץ מזה צריך לומר שההשפעה של פלייט על התוצאות של אילקס היא מזערית - גם ב-2020 אילולא הקורונה, לא הייתה לה השפעה מהותית על הקבוצה״.

הערכתם שעד סוף הרבעון השני תספקו את מלוא ההזמנה של בדיקות הקורונה למשרד הבטחון. קיים תרחיש בו ההתקשרות תורחב או שהחיסונים ״הרגו״ את הפעילות הזאת?

גלילי: ״כדעה אישית, אני חושבת שהקורונה לא תסתיים ביוני 2021 - אבל לא על הדעה הזאת אנחנו מבססים את האסטרטגיה שלנו. לשאלתך, אנחנו לוקחים בחשבון שבדיקות הקורונה במעבדה יפחתו דרמטית ביוני, ומבצעים הערכת חלופות לאיזה תחום בעולם הדיאגנוסיטיקה נכון להסב את פעילות המעבדה. יש לא מעט תחומים שעושים שימוש בביולוגיה מולקולרית שיכולים להיות רלוונטית למעבדה הזאת שתמשיך להתקיים כמעבדה פרטית״.

באפריקה המצב מבחינת התחסנות גרוע עוד יותר מבאירופה. זה אומר שבינתיים עבורכם הם שוק לבדיקות הקורונה שלכם?

גלילי: ״רוב הסיכויים שכן. אני לא יודעת כמה מהיר יהיה מבצע ההתחסנות שם, וגם יצרני החיסון לא יודעים מה שיעור ההצלחה על הוריאנט הדרום-אפריקאי. חייבים להבין גם שככל שהקורונה פעילה, היא באה על חשבון הביזנס הרגיל. אין ׳יש מניין׳. עכשיו אנחנו מעוניינים להרחיב את פעילות בנקאות הדם ובדיקות האיידס באפריקה״.

אז נחזור לביזנס הרגיל. אמרתם שתקדמו יוזמות עסקיות שהושהו. במה מדובר?

גלילי: ״גם באילקס וגם במדטכיניקה אנחנו נותנים שירות לקופות ובתי חולים, ומכרזים שציפינו שיצאו לפועל ב-2020 אבל לא הגיעו לידי מימוש מתחילים עכשיו להתפרסם. בנוסף, היינו אמורים ליישם מערכת אוטוציה מלאה בתחום המיקרוביולוגיה בקופת חולים מאוחדת, שזה פרויקט ראשון מסוגו בישראל.

"זה אומר למשל שיהיה מסוע שיסיע מבחנות ובהן תרביות שתן וגרון, רובוט ייקח דגימה מהמבחנה וימרח אותה על צלחת פטרי, משם הדגימה מועברת למערכת אינקובציה ואחר כך יוצא דיווח אם הפלטה נקייה או חיובית. מאוחדת הם כבר לקוח, אבל חוץ מהם יש בארץ 8 מעבדות מחוזיות גדולות שיכולות לעשות שימוש במערכת מהסוג הזה״.

בין צמיחה של 5.5% ב-2019 לכ-50% ב-2020 - לצמיחה באיזה שיעור צריך לצפות השנה?

בן שאול: ״אנחנו כבר עוד מעט בסוף הרבעון הראשון ולא רואים שהקורונה נעלמת כל כך מהר. אנחנו מניחים שנחזור לשיעור גידול שאפיינו אותנו בעבר, שהם בין 10-12%״.

ואם נדבר עוד 5 שנים, אילקס עדיין תהיה קבוצה שעוסקת בדיאגנוסטיקה של בדיקות דם, איידס, אוטומציה של מיקרוביולוגיה ואספקה של מנשמים ומוניטורים, או שתמצאו מנועי צמיחה חדשים?

גלילי: ״מי שהסתכל על החברה בשנים האחרונות ראה שכל הזמן אנחנו עושים קפיצות ושינויים. אנחנו זקוקים לשינוי ברמת הדי.אן.איי. לכן הייתי אומרת שתראה עוד 5 שנים חברה שעושה מה את שהיא עושה היום, כי אנחנו עושים את זה כבר 45 הכי טוב שאפשר. זה לא סותר את האפשרות שנתרחב לגיאוגרפיות נוספות או לתחומים אחרים ומשה באמת מקדיש משאבים רבים לפיתוח עסקי ומיקוד האסטרטגיה״.

בהקשר הזה, מיזוגים ורכישות הן משהו שמעניין אתכם בשלב הנוכחי?

בן שאול: ״בהחלט״.

משה, מי שעוקב אחרי האופן שבו הצמחת את אילקס תוהה מה יהיה בדור שאחריך. יש כבר תכנון?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יואל 17/03/2021 08:58
    הגב לתגובה זו
    מכיר את תחום המעבדות מבפנים שאתם שולחים דם לקופת חולים או בבית החולים היילקס מרוויחה כסף כל החברות האלה נפגעו בגלל הקורונה כי נעשו הרבה פחות בדיקות ברוטינה הם הצליחו למנף את הקורונה ולעשות עוד דקה 200 מיליון שקלים מעבר למחזור הרגיל שלהם החברה נסחרת ומכפילים שפויים בסביבות 12 על הרווח הנקי
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות -1.16%  , בנק הפועלים פועלים -0.05%  , אל על אל על 1.3%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0.7%   והפניקס הפניקס 0.19%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים בשקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.