מניות חברות הקנאביס היו במהלך 2018 הלהיט של וול סטריט, כאשר מניותיהן של טילרי (סימול:TLRY), קרונוס (סימול:CRON) קאנופי (סימול:CGC) ואקסו (סימול:HEXO) עלו במאות ואלפי אחוזים תוך זמן קצר. שנה לאחר מכן, נראה כי מהחלומות של אותם זמנים נותרו בעיקר משקיעים מאוכזבים. המניות נפלו והן נסחרות בכ-90% מתחת מהשיאים שנקבעו בשיא הבאז. הצלילה במחירי המניות לא מקרית. בשנה האחרונה גילו המשקיעים כי יש היצע רב מידי של חברות בסקטור, ובהתאמה יש היצע גדול של קנאביס. נשמע אולי קצת מפתיע, אבל תתפלאו - אחרי שדיברו על ביקוש אינסופי שעולה על ההיצע, התברר כי בסופו של דבר הכלכלה מנצחת - שחקנים חדשים הצטרפו (והרבה), הכמות של חוות הקנאביס גדלה בצורה פנומנלית, וההיצע של קנאביס עולה על הביקוש.  תעשייה בצומת דרכים זה היה צפוי, לפחות למי שמבין בכלכלה, אבל ההפתעה היתה במהירות שבה השוק השתנה. בכל מקרה, משוק של עודף ביקוש השוק עבר למצב של עודף היצע, ובמצב כזה המחירים יורדים. מחירי הקנאביס ירדו בכ-50% ולא ברור כלל שזו התחנה האחרונה.   מעבר לכך, קיימות בעיות נוספות. מצד אחד חברות הקנאביס "סובלות" מרגולציה קשוחה, אבל מצד שני יש בשוק גידולים לא חוקיים ללא פיקוח רגולטורי שמגיעים לשוק במחירים נמוכים, ומקשים על תחרות הוגנת.  עניין מכביד נוסף על התעשייה היא חוסר בשלותה, וחוסר הידיעה האמיתית עד כמה הקנאביס אכן עוזר לחולים ואכן נטול סיכונים. התשובה ממש לא ברורה, ולאחרונה מספר מקרי מוות שקושורים ככל הנראה לתהליך השימוש (איוד vaping) גרמו בארה"ב וקנדה לעלייה משמעותית במודעות לנזקי העישון, דבר שגורם לפגיעה בביקושים.   הבעיות האלו מחלחלות לדוחות של החברות הגדולות בארה"ב וקנדה. אבל יש להם השפעה על כל חברות הקנאביס שנסחרות בבורסה בת"א - חלום הייצוא מתרחק. חלק גדול מהשווי שניתן לחברות האלו נגזר מההנחה שהן ייצאו מוצרים לעולם. אז זה עשוי לקרות, אבל הרווחיות של התחום הזה לא תהיה כמו שחושבים. זו כנראה אחת הסיבות המרכזיות שגם חברות הקנאביס המקומיות סבלו בשנה האחרונה מירידה חדה במחירי מניותיהן.  התוצאות של החברות הגלובליות - עלייה בהכנסות, גידול בהפסדים עד כה פרסמו שלוש חברות מתוך החברות שצוינו למעלה את תוצאותיהן לרבעון האחרון (קאנופי גרות' צפויה לפרסם ביום חמישי הקרוב). המשותף לדו"חות של 3 החברות הוא גידול בהכנסות על חשבון ירידה במחירים, וגידול משמעותי בהפסדים התפעוליים ביחס לשנה האחרונה. כך לדוגמא, קרונוס הציגה גידול שנתי של 243% בהכנסות לרמה של 12.7 מיליון דולר קנדי, אך במקביל ההפסד התפעולי של החברה הסתכם ב-54.2 מיליון דולר קנדי לעומת הפסד של 4.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מההיצע הגדול בשוק, מחיר המכירה של החברה ירד בצורה חדה בשנה האחרונה מרמה של 5.58 דולר לגרם לרמה של 3.58 דולר לגרם בלבד (לדו"חות החברה אמש).  חברת אקסו דיווחה בסוף החודש האחרון כי הכנסותיה ברבעון האחרון הסתכמו ב-15.4 מיליון דולר קנדי, עלייה משמעותי ביחס לנתון של 1.4 מיליון דולר קנדי בלבד במהלך הרבעון ה-3 של 2018. מחיר המכירה הממוצע של החברה עמד ברבעון האחרון ברמה של 4.74 דולר קנדי לגרם, לעומת מחיר מכירה של 5.45 דולר קנדי לגרם ברבעון המקביל אשתקד.  באופן לא מפתיע, הנתונים שפרסמה אמש לאחר הסגירה חברת טילרי דומים. החברה הצליחה להפתיע עם גידול שנתי של 409% בהכנסות ל-51.1 מיליון דולר, אך במקביל ההפסד הנקי של החברה עלה לרמה של 35.7 מיליון דולר, וההפסד המתואם של החברה זינק לרמה של 49.1 מיליון דולר. גם במקרה של טילרי, מחיר המכירה הממוצע נחתך בחדות ברקע להיצע הרב בשוק. המחיר הממוצע ברבעון האחרון לגרם עמד על 3.25 דולר, לעומת נתון של 6.21 דולר בתקופה המקבילה אשתקד (לדו"חות החברה).  גרף מניית טילרי נכון לסגירה אמש: החלום ושברו הטירוף של הסקטור בעולם במהלך 2018 לא פסח גם על השוק המקומי, כאשר חברות נכנסו לתחום וזינקו במאות אחוזים תוך זמן קצר. לצער המשקיעים, הגרפים של מניות כמו אינטרקור, טוגדר, יו ניבו, נראה דומה לגרף של טילרי – אכזבה גדולה למשקיעים שנכנסו בשיא הבאז' סביב הסקטור.  החברות הישראליות - לאן? מלבד העובדה כי המגמה בעולם השפיעה גם על החברות בישראל, סוגיית הייצוא של הקנאביס הרפואי לחו"ל ממשיך להעיב. הממשלה אשרה עוד בתחילת השנה את התוכנית לייצוא קנאביס לחו"ל, אך החברות בתחום לא יכולות לעשות זאת בפועל. הסיבה לעיכוב נובעת מצורך בחתימה של משרד הבריאות על “צו ייצוא” שיאפשר זאת, וכן בהכרה רשמית של התקן האירופאי (EU-GMP) בתקן הישראלי (IMC-GMP) שהומצא על ידי היחידה לקנאביס רפואי כתקן ייעודי לקנאביס במסגרת האסדרה החדשה בענף. כך או אחרת, נראה היום כי הגורמים שהעיבו על הסקטור בשנה האחרונה עוד רחוקים מפתרון. מדובר בשוק צעיר יחסית ותהליך ההתבגרות שלו שכולל מיזוגי חברות והסדרת הרגולציה עשוי לקחת עוד זמן רב.  החברות הישראליות מנסות לפעול בשלושה כיוונים - ראשית השוק המקומי וכאן בולטות שיח מדיקל, פארמוקןו אינטרקיור; שנית ייצוא - וכאמור כאן התמונה לא ברורה, במיוחד על רקע המצב בקנדה, אם כי קיימים שווקים חדשים נוספים שייפתחו - כלומר, הפוטנציאל גדול, אפילו גדול מאוד, רק לא ברור איך השוק יתגבש בכל מקום שייפתח.  ושלישית - מוצרים רפואיים ותכשירים רפואיים. כאן הרווחיות עשויה להיות גדולה, אבל ההצלחה כאן כמובן לא בכיס. נטל ההוכחה על החברות, וגם כאן כשהשוק גדל ומתפתח בעולם, יש גם יותר מתחרות - החברות הישראליות מנפנפות בניסיון רב שנים שלא קיים בעולם (וזה נכון) ובידע משמעותי, אבל בכל יום שעובר החברות הזרות סוגרות את הפער.