מנורה מבטחים: ארי קלמן, ערן גריפל ויהודה בן אסאייג
צילום: גיא חמוי

מניות הביטוח - האם הן אטרקטיביות להשקעה וממה צריך להיזהר?

מנורה זינקה ב-40% מתחילת השנה; איי.די.איי נפלה ב-26% - מי אטרקטיבית מבינהן להשקעה? והאם כדאי להיחשף למניות הביטוח? 
גיא עיני | (3)

מניות חברות הביטוח הבולטות עלו מתחילת השנה, כשמנורה מב החז 0.26% בולטת בעלייה של מעל 40%. 

נפילה באיי.די.איי

מנגד, חברת איידיאיי ביטוח 0.38% (ביטוח ישיר) איבדה 26% מתחילת השנה.

איי.די.איי היא הצומחת מבין כל חברות הביטוח והיא בעלת שיעורי הרווח הגבוהים ביותר, אך בשנה האחרונה החברה סובלת מירידה בצמיחה במקביל לתחרות הדיגיטלית מחברות חדשות וגם מהענקיות שהחלו לפתח כלים דיגיטליים (בעיקר בתחום הביטוח הכללי). הירידה במחיר מנייתה קשורה לירידה הצפויה בצמיחה ולהערכות כי התחרות תגבר גם בהמשך.

איי.די.איי היא חברה חריגה מבין חברות הביטוח הנסחרות - היא פועלת רק בתחום הביטוח. בפועל, כל חברות הביטוח האחרות הן כבר הרבה יותר מחברות ביטוח - הן בתי השקעות גדולים שמנהלים לנו את הפנסיה, קופות גמל, קרנות נאמנות ועוד. כמו כן, יש להן פוליסות פיננסיות, פוליסות משתתפות ברווחים, שהן מנהלות ללקוחות שמבטיחות להן "הצלחה ברווחים". 

חברות הביטוח - אופציה על שוק ההון

כלומר, חברות הביטוח שותפות ברווחים שלכם בהשקעות שהן מנהלות. ומכאן, שחברות הביטוח הן בעצם חברות שמאוד מוטות שוק הון כשמרכיב מאוד גבוה מהרווח שלהן מגיע מפעילות ניהול הכספים.

המשקיעים והאנליסטים מתקשים מאוד לנתח את החברות האלו. הגופים המוסדיים נמנעים מלהשקיע בחברות האלו - אולי בגלל שהם לא רוצים שיטענו שהם משקיעים בעצמם, וכנראה שבעיקר בגלל שמדובר במניות מאוד תנודתיות.

 

השקעה בחברות ביטוח היא השקעה באופציה על שוק המניות. לטווח ארוך זה אולי נכון, אבל גוף מוסדי שצריך לספק תוצאות מדי יום, שבוע וחודש, לא רוצה נכסים תנודתיים אצלו בתיק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הפניקס וכלל ביטוח על המדף

סיבה נוספת להתרחקות מהמניות האלו היא שמדובר בחברות שנמצאות על המדף.  הפניקס -0.76% וחברת כלל עסקי ביטוח 0.89% על המדף, והן מייצרות סנטימנט שלילי לכל השוק (נחתמה עסקה למכירת הפניקס, שעדיין לא הושלמה). אין ממש קונים (או שיש והם לא מאושרים), וגם הנחות מחיר לא עוזרות. והמשקיעים תופסים ובצדק שמדובר בסחורה  לא מבוקשת.

השאלה אם זה יהיה נכון לאורך זמן?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צריך להזהר מ 3 ההנייות בתמונה... (ל"ת)
    גבלס 30/06/2019 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זבלות בע"מ (ל"ת)
    סוסו הוטרינר 30/06/2019 13:17
    הגב לתגובה זו
  • למה אתה קורא לעצמך בכל מיני שמות ? (ל"ת)
    טנגיז שש בש אשדוד 30/06/2019 18:29
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.

מצגי שווא, הסתרת חובות והלבנת הון

מעבר להפרת חוק ניירות ערך, הפרקליטות מייחסת לאברג'יל עבירות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון. לפי האישום, מתוך 75 מיליון השקלים שגויסו, כ־17 מיליון שקל נגבו במרמה מ־55 משקיעים לפחות, תוך הצגת מצגי שווא מהותיים באשר למצבה הפיננסי של קבוצת יעדים ולרמת הסיכון של ההלוואות.