דודו לביא
צילום: ענבל מרמרי

תיקי קרנות הנאמנות זינקו ל-50% מהתיקים המנוהלים

הדו"ח השנתי של הרשות על ניהול תיקי השקעות בישראל לשנת 2018, מראה כי נמשכת מגמת הירידה בהכנסות חברות ניהול התיקים מהחזרי עמלות
ערן סוקול |

רשות ניירות ערך פרסמה היום (ב') את הדו"ח השנתי אודות תחום ניהול תיקי השקעות בישראל לשנת 2018, ממנו עולה כי נמשכת מגמת הירידה בהכנסות חברות ניהול התיקים מהחזרי עמלות וכי מספר תיקי קרנות הנאמנות ושיעור ההחזקה בקרנות נאמנות עלה באופן משמעותי ביחס לשנים קודמות, בעיקר נוכח הרפורמה בתעודות הסל.

מניתוח מבנה ההכנסות של החברות, נמצא כי נכון לסוף שנת 2018, לכ-75% מחברות ניהול התיקים לא היו הכנסות מהחזרי עמלות, כלומר סכומים שמשלם חבר הבורסה למנהל התיקים מתוך העמלות ששולמו לחבר הבורסה על ידי הלקוחות בגין עסקאות שמבצע מנהל התיקים בתיקי הלקוחות.

זאת, לעומת כ-66% מהחברות להן לא היו הכנסות מהחזרי עמלות נכון לשנת 2017. נתון זה משקף את המשך המגמה בשנים האחרונות של צמצום הכנסות חברות ניהול התיקים מהחזר עמלות ביחס לדמי ניהול הנגבים מלקוחות ענף ניהול התיקים.

מספר תיקי קרנות הנאמנות ושיעור ההחזקה בקרנות נאמנות עלה באופן משמעותי ביחס לשנים קודמות. כ-50% מהתיקים המנוהלים עבור לקוחות שאינם לקוחות מוסדיים הם תיקי קרנות נאמנות. נתון זה מעיד על שינוי משמעותי ביחס לשנה שעברה. בשנת 2017 נמצא כי בין 60%-40% מנוהלים לטובת התיקים שאינם תיקי קרנות. הסיבה לשינוי המשמעותי היא הרפורמה בתעודות הסל (תיקון 28) אשר בעקבותיה הומרו תעודות הסל לקרנות נאמנות. 

 

שיעור תיקי הקרנות של לקוחות פרטיים

מקור: רשות ני"ע

על פי הדוח, נכון לסוף שנת 2018, בענף ניהול התיקים פעלו 124 חברות בעלות רישיון אשר סיפקו שירותי ניהול תיקים עבור למעלה מ-80,000 לקוחות. שווי הנכסים המנוהלים על ידי כלל החברות נאמד בכ-271.3 מיליארד שקל, מתוכם כ-106 מיליארד שקל מיוחסים לנכסים המנוהלים עבור לקוחות מוסדיים כגון קרנות פנסיה, קרנות נאמנות וקופות גמל.

עוד עולה, כי שווי הנכסים בענף ניהול התיקים ירד בכ-15 מיליארד שקל ביחס לסוף שנת 2017, כאשר הסיבה המרכזית לכך היא ירידות השערים החדות שחוו השווקים ברבעון האחרון של שנת 2018.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1.1% - מגמה מעורבת בבורסה

עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך