לא לשימוש
צילום: דוברות בנק ישראל

האזהרה של פלוג בנוגע למרכיב המרכזי בצמיחת המשק - "מחייב טיפול באתגרים"

הנגידה מתייחסת בנאומה היום בפני האגודה הישראלית לכלכלה לצמיחת המשחק - ומציגה 3 דרכי התמודדות
מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה קרנית פלוג

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נשאה היום נאום בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה תחת הכותרת - 'מבט מקרו כלכלי והשלכות לטווח הקצר והארוך של צמיחה מוטת צריכה פרטית. בדבריה התייחס פלוג לסיכונים שבצמיחה מובלת צריכה ובאופן ספציפי לעלייה המהירה של האשראי הצרכני בשנים האחרונות.

להלן הנקודות המרכזיות מנאומה:

1. הצריכה הפרטית הובילה את צמיחת המשק בשנים האחרונות, חיפתה על ההאטה ביצוא ובהשקעות על רקע הצמיחה הגלובלית המתונה, ותמכה בשיפור משמעותי בנתוני שוק העבודה, בדגש על האוכלוסיות החלשות.

2. צמיחה מוטת צריכה טומנת בחובה סיכונים, במידה והיא מבוססת על גורמים שאינם ברי קיימא, אולם הגורם העיקרי לגידול בצריכה בשנים האחרונות היה הגידול בהכנסה מעבודה.

3. העלייה המהירה של האשראי הצרכני בשנים האחרונות מחייבת את הרגולטורים למעקב הדוק יותר, ואת הציבור ואת נותני האשראי למשנה זהירות, ולבחינה מושכלת של כושר ההחזר בעת מתן או נטילת האשראי.

4. צמיחה מובלת צריכה מביאה בדרך כלל לצמיחה נמוכה יותר בטווח הארוך: השקעה נמוכה מביאה לעלייה נמוכה יותר במלאי ההון ובאימוץ הטכנולגיות המלווה את ההשקעה, ויצוא נמוך יותר מפחית את יכולתו של המשק למצות את היתרונות היחסיים.

5. מצבו הטוב של המשק בעת הנוכחית, בין היתר בזכות העלייה המהירה של הצריכה הפרטית, מחייב אותנו כבר היום להתמקד בטיפול באתגרים העומדים בפנינו – שיפור ההון האנושי ומיומנויות העובדים, שיפור סביבת הפעילות העסקית, והשקעה בתשתיות – כל אלו יבטיחו את השיפור בפריון וברמת החיים בטווח הארוך. 

והנה הנאום המלא:

"בשנים האחרונות הצריכה הפרטית היוותה מרכיב חשוב בצמיחת המשק הישראלי, ויש לכך השלכות שונות. בדברי היום אתייחס למצב המקרו כלכלי של ישראל בשנים האחרונות, ובפרט למשמעות של העובדה שהצמיחה מובלת על ידי הצריכה הפרטית, ועל ההשלכות של תופעה זו בטווח הקצר והארוך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשנים האחרונות התוצר בישראל צומח בשיעור גבוהה יחסית לשיעור הצמיחה של מרבית המדיניות המפותחות, אך קצב הצמיחה של התוצר לנפש דומה לזה של המדיניות המפותחות (שקף 2 במצגת המצורפת).  בשנה  וחצי האחרונות, נתוני הצמיחה הושפעו ממה שכלכלנים מכנים  "רעשים" (בעיקר התנודתיות ביבוא כלי הרכב), אך בניכוי אותם רעשים קצב הצמיחה של התוצר הואץ, והוא עומד על כ-4% במונחים שנתיים. זהו קצב נאה, בפרט אם לוקחים בחשבון שהסחר העולמי, שמשקף את הביקוש העולמי ליצוא שלנו, גדל בקצב מתון של כ3% בממוצע מאז המשבר הכלכלי הגלובלי, לעומת ממוצע של 7.5% בממוצע בשנים שקדמו למשבר (שקף 3). הביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי נתמכו במדיניות פיסקאלית ומוניטרית מרחיבה: ריבית נמוכה, רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל, ורמה יחסית גבוהה של הגירעון מנוכה המחזור— כל אלו תומכים בפעילות על רקע סביבה הפעילות הכלכלית הגלובלית שהיא חלשה יחסית.

הביצועים הטובים של המשק משתקפים בנתונים המאוד חזקים של שוק העבודה: שעור האבטלה בשפל, שעור התעסוקה בשיא, ומעניין לציין שהנתונים האלה מתבטאים גם בשיפור מצבן של האוכלוסיות החלשות יותר; למשל, השיפור בנתוני האבטלה והתעסוקה בשנה האחרונה היה גבוה במיוחד בקרב קבוצת האוכלוסיה של בעלי השכלה נמוכה. גם השכר במשק ממשיך לעלות, ובמגזר העסקי קצב עליית השכר הריאלי האיץ בשנה האחרונה לשיעור של כ-3.5%. בחלק מהענפים וממשלחי היד מסתמן מחסור של ממש בעובדים, המעיב על היכולת להמשיך ולהרחיב את הפעילות הכלכלית. השילוב של עליית השכר עם הגידול בתעסוקה מתבטאים בעלייה חדה יחסית בהכנסה מעבודה.

על רקע התפתחויות אלו, הצריכה הפרטית גדלה בשיעור של 4.3% ב-2015 ו-6.3% ב-2016, והייתה הגורם העיקרי שתרם לצמיחה בשנים האחרונות. הגידול המהיר חל בכל רכיבי הצריכה הפרטית—צריכת שירותים, המהווים כשליש מהצריכה הפרטית, וצריכת מוצרים, שבה בלט הגידול ברכישות כלי רכב.

מה מניע את הצריכה הפרטית? שורה של מחקרים שנערכו בחטיבת המחקר על פני השנים בחנו את הגורמים המשפיעים על הצריכה הפרטית בטווח הקצר והארוך:

- ההכנסה מעבודה והנכסים הפיננסיים הינם גורמים מכריעים בקביעת רמת הצריכה הפרטית בטווח הארוך -  עם גמישות של כ-0.3 ו-כ-0.2 בהתאמה

- העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה אף היא לגידול בצריכה פרטית, דרך אפקט העושר.

- מחירי הנכסים, בעיקר הפיננסיים, הם המשתנים המשפיעים ביותר על השינוי בצריכה הפרטית בטווח הקצר,

- שינוי בהכנסה השוטפת אינו משפיע על הצריכה הפרטית בטווח הקצר, למעט שינוי בהכנסה מתשלומי העברה.

- עוצמת השפעת התחלופה של הריבית אינה גדולה.

כיצד התפתחו בשנים האחרונות המשתנים המשפיעים על הצריכה הפרטית?

בהכנסה מעבודה נרשמה בשנתיים האחרונות עלייה ריאלית של כ-6% בשנה, בממוצע, כתוצאה מעלייה בתעסוקה ובשכר. חלה עלייה במחירי הדירות ובשווי הנכסים הפיננסיים; יתרת האשראי הצרכני (האשראי למשקי בית שאינו לדיור) גדלה ב-25% ב-3 השנים האחרונות, תוך ירידה בריביות; ואם נוסיף לכך גם את ההוזלה של מוצרי הצריכה המיובאים, על רקע ייסוף השקל בשנים האחרונות, שהביאה לעלייה מהירה של יבוא מוצרי צריכה - הרי שכולם תמכו בעלייתה המהירה של הצריכה.

האם הגידול בצריכה הפרטית הנו תופעה ייחודית למשק הישראלי?

מסתבר שלא. שלפני המשבר הכלכלי הגלובלי הצמיחה העולמית הייתה יחסית מאוזנת, בכך שהובילו אותה לא רק הצריכה הפרטית אלא גם שימושים אחרים, ובראשם ההשקעה. בשנים שלאחר היציאה מ"הבור" של המשבר,  מאז 2012, במרבית המדינות הצמיחה מובלת על ידי הצריכה הפרטית, וההשקעה מדשדשת. ראוי לציין שהרבעון הראשון של 2017, נראה שונה - במרבית המשקים, לרבות בישראל, הנתונים של רבעון זה חריגים במובן זה שההשקעה שוב הייתה גורם משמעותי בתרומה לצמיחה. עם זאת, מוקדם כמובן לקבוע שרבעון זה מצביע על שינוי מגמה או תפנית.

ישנם כמובן היבטים חיוביים בכך שהצריכה הפרטית צמחה מהר יחסית. מעבר לכך שהדבר הביא להעלאת רמת החיים בטווח הקצר, הגידול בצריכה הפרטית חיפה על הצמיחה המתונה יותר ביצוא ובהשקעות, שהייתה בחלקה לפחות תוצאה של גורמים אקסוגניים למשק. בכך, בסיוע המדיניות המקרו כלכלית, הגידול בצריכה הפרטית תרם להחלקת מחזור העסקים – הוא איפשר למשק להמשיך לצמוח ולהביא לשיפור החד המשמעותי בנתוני שוק העבודה שתיארתי למעלה. אם זאת, העובדה שהצמיחה מובלת על ידי הצריכה הפרטית טומנת בחובה גם סיכונים.

הסיכונים קשורים בעיקר לשאלה האם צמיחה כזו היא בת קיימא, או טומנת בחובה סיכון לתפנית חדה. התשובה לשאלה קשורה לאבחון של המקורות עליהם נישען הגידול בצמיחה: ככל שזו נשענת במידה רבה יותר על גידול באשראי הצרכני, הרי שעלייה חדה בנטל שירות החוב העתידי, יכולה לסכן את היכולת להמשיך ולצרוך בעתיד. ככל שהגידול נישען יותר על עלייה במחירי הנכסים—"אפקט העושר", וככל שזו תתברר כזמנית, הרי שתפנית במחירים עלולה לגרור תפנית גם בצריכה הפרטית ולכן בפעילות.  ממחקר שנערך על ידי ארנון ברק מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שפורסם השבוע, עולה שבשנים האחרונות הגורם העיקרי שהוביל את גידול הצריכה הפרטית (על פי משוואת הטווח הארוך שנאמדה במחקר) הוא העלייה בהכנסה מעבודה. תרומת העלייה במחירי הנכסים הפיננסיים ובמחירי הדירות הייתה נמוכה מתרומת ההכנסה מעבודה. נתוני החוב של משקי בית מראים שלמרות הגידול ביתרת המשכנתאות ובחוב הצרכני, היחס בין החוב לתוצר ולהכנסה הפנויה עלה רק במידה מתונה, ולכן ברמת המקרו, מדובר בסיכון מתון. עם זאת, העלייה המהירה של האשראי הצרכני בשנים האחרונות מחייבת את הרגולטורים למעקב הדוק יותר, ואת הציבור ואת נותני האשראי למשנה זהירות, ולבחינה מושכלת של כושר ההחזר בעת מתן או נטילת האשראי.

סיכום הביניים, אם כן, הוא שבהינתן המצב החלש יחסית של הכלכלה העולמית, צמיחת הצריכה הפרטית תרמה לשימור קצב צמיחה נאה ושוק עבודה איתן ; העובדה שעיקר העלייה בצריכה נשענה על עליה בהכנסה מעבודה הופכת אותה לעמידה יותר, אך יש לשים לב במיוחד גם לחלק של העלייה שנתמך בגידול באשראי ובמחירי הנכסים.

אז אם  המשק צומח צמיחה נאה, שוק העבודה חזק, והקטר של הצמיחה הוא הצריכה הפרטית - האם משהו צריך להדאיג אותנו?

השאלה היא האם צמיחה שנשענת בעיקר על צריכה פרטית במשק קטן ופתוח יכולה להתמיד ולהיות חזקה מספיק, כך שהיא תביא לצמצום הפער ברמת החיים ביחס למדינות המפותחות. בהקשר זה חשוב לזכור כמה עובדות ביחס לשני השימושים העיקריים שחולשתם ניכרה בשנים האחרונות: השקעה בענפי המשק תורמת לא רק לפעילות בטווח הקצר אלא גם לכושר הייצור העתידי, והשקעה במכונות וציוד משמעותה אימוץ טכנולוגיות המגולמות בציוד זה, ולכן השקעה תורמת לצמיחה העתידית הן דרך הגדלת כושר הייצור והן על ידי תרומתה לעליה בפיריון; יצוא מאפשר למשק קטן ופתוח להביא לידי ביטוי את היתרונות היחסיים ואת היתרונות לגודל, ולכן ענפי היצוא מאופיינים בדרך כלל, וגם בישראל פיריון גבוה יחסית.

כיצד התפתחו ההשקעות והיצוא בשנים האחרונות?

משקל ההשקעה בתוצר בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית, למרות שהחיסכון הלאומי אינו נמוך, כפי שהראינו בדוח בנק ישראל לשנת 2016, ולכן לא רק שאיננו סוגרים את הפער בהון לעובד ביחס למשקים אחרים, אלא שהפער הזה אף גדל. אגב, ההשקעות שגדלו ב-2016 היו בעיקר בבניה למגורים, ובענף הרכיבים האלקטרוניים, אך לא ביתר ענפי המשק, כך שתרומת הגידול בהשקעות לעלייה רחבה של כושר הייצור קטנה יחסית. גורם משלים להשקעה של המגזר הפרטי הוא ההשקעה הממשלתית בתשתיות. למרות עלייה מסויימת בשנתיים האחרונות, רמת ההשקעה עדיין נמוכה מזו שהייתה בתחילת העשור. כתוצאה, מלאי ההון במשק נמוך ביחס לממוצע במדינות המפותחות (שקף 23).

גם משקלו של היצוא בתוצר פחת בשנים האחרונות, בהשפעת חולשת הסחר העולמי והתחזקות השקל, ועובדה זו אינה מבשרת טובות ביחס לדינמיקה של הפיריון. בהקשר זה ניתן לבחון  מה קרה לפיריון העבודה בישראל לאורך זמן : למרות הרמה הנמוכה שלו בנקודת המוצא ב-1995, קצב גידולו היה נמוך ממה שניתן היה לצפות בהינתן שבדרך כלל עליית הפיריון גבוהה יותר במשקים שמתחילים מנקודה נמוכה יותר, ולו בגלל יכולתם לאמץ טכנולוגיות הקיימות במדינות שבחזית הטכנולוגית. העובדה שפער הפריון לא נסגר מאכזבת במיוחד בהינתן שצמיחת הפיריון במדינות המפותחות אף היא נמוכה יחסית בשנים האחרונות.

פרט להרכב הצמיחה ורמת התשתיות הבלתי מספקת, על סיבות נוספות לרמת הפיריון הנמוכה עמדתי בהזדמנויות שונות. העיקריים שבהם הם הון אנושי בלתי מתאים כפי שעולה ממבחני PIAAC  הבוחנים את המיומנויות הבסיסיות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל - למשל, המיומנות לפתור בעיות בסביבה דיגיטלית - בעיית הבירוקרטיה העודפת והלא יעילה, והעובדה שהמשק לא פתוח  לתחרות בינלאומית במידה מספקת בהיבטים שונים,  כמו היחס להיצע תחרותי מחו"ל או חסמים בלתי מכסיים גבוהים יחסית.

 

שאלת ההשלכות של צמיחה המובלת על ידי הצריכה לטווח הארוך  נידונה על ידי גופים בינלאומיים שונים בשנים האחרונות, והמסקנות העיקריות העולות מהמחקרים שלהם, דומות לניתוח שנעשה אצלנו:  צמיחה כזו נוטה להיות חלשה יותר, והיא גם מביאה בדרך כלל לצמיחה עתידית נמוכה יותר. הסיבה לכך היא שענפי היצוא, הנוטים להיות קטר החדשנות והפיריון,  אינם תורמים את חלקם בדחיפת הפיריון קדימה, ורמה נמוכה של השקעות תורמת פחות להגדלת כושר הייצור ולעלייה בפיריון הנובעת מאימוץ הטכנולוגיות המגולמות בהון חדש.

האסטרטגיה שתתמוך בצמיחה מאוזנת יותר, שמצידה תתרום לצמיחה חזקה יותר ומתמשכת יותר צריכה לכלול אם כך את הרכיבים הבאים:

 

1. שיפור ההון האנושי ומיומנויות העובדים - הקניית תכנים וכישורים המאפשרים השתלבות מוצלחת בשוק העובדה לכל חלקי האוכלוסייה לרבות השכלה טכנולוגית רחבה ברמות שונות;

2. שיפור סביבת הפעילות העסקית והסרת חסמים המעכבים תחרות מהעולם.

3. השקעה בתשתיות - להשקעה כזו תהיה תרומה גבוהה במיוחד בישראל לנוכח רמת התשתיות הנמוכה, ובפרט בתחבורה הציבורית דווקא מצבו הטוב של המשק, בין היתר בזכות העלייה המהירה של הצריכה הפרטית, מחייב אותנו כבר היום להתמקד בטיפול באתגרים שיבטיחו את המשך השיפור ברמת החיים בטווח הארוך."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עדיף שהבנק יגביל את גובה ההלוואות ולא יעלה את הריביות (ל"ת)
    הבנק יוצר משבר 07/06/2017 23:37
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא נראה לי שאת הצלחה גדולה (ל"ת)
    מיואש ממך 07/06/2017 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    איציק 07/06/2017 17:40
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי שהיא מזהירה. נחמד. כאילו אין לה יד בעניין
  • 6.
    דודי 07/06/2017 17:38
    הגב לתגובה זו
    חרטה ברטה כך שאף אחד לא מבין מה היא רוצה ומה היא מדיניותה...העיקר משכורות ופנסיות שמנות עם אפס מעשה ! בנק מיותר לחלוטין והגיע הזמן לשים להם סוף !!!
  • 5.
    שקל חזק 07/06/2017 16:55
    הגב לתגובה זו
    מאז שנכנסה לתפקיד היא מחייכת כל הזמן והשקל מידרדר כל הזמן. כדאי שתפסיק לחייך ותתחיל לעבוד.
  • 4.
    ר 07/06/2017 16:44
    הגב לתגובה זו
    הוא האשם המרכזי בבועת ההלוואות שנוצרה עקב ריבית חסרת פרופרציות , התירוץ הוא השקל החזק אבל השקל מתחזק כאילו הריבית כבר עלתה ל-1.5% . ככל שפלוג תישאר בריבית אפס כך הסיכון לקריסה פתאומית במשק יגבר , היא השרשרת הראשונה בחוליה והיא זו שצריכה להפנים , אח"כ האחרים יפנימו.
  • 3.
    עוד כותרת לא להתייחס שטויות במיץ.... (ל"ת)
    עליות 07/06/2017 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמן 07/06/2017 15:41
    הגב לתגובה זו
    העובדים הלא יצירתיים שמחכים בסבלנות.
  • 1.
    שאול 07/06/2017 15:07
    הגב לתגובה זו
    פלוג, מה עם השקל החזק? מה עם הספקולנטים שחוגגים על הדולר/שקל? מה עם הייצוא המתדרדר? מה עם המיליארדים שהציבור חייב? מה עם השכר החציוני העלוב שממנו אמור הציבור להחזיר את המיליארדים שהוא חייב? פלוג, את מתנהגת כמו בת יענה שמתעלמת מהסכנה וטומנת את ראשה בחול... עד שמגיע הצייד כשהרובה בידו...
מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO

מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך

רן קידר |

מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 2.24%  היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.

על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים. 

בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות  עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. 

ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.

לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים. 

מנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאימנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאי

בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק

בנק לאומי ישיק תוכנית עשיית שוק ייעודית למניה ולאופציות, בשיתוף עידן מכשירים פיננסיים ופרוקסימה דינמיקס; עושי השוק יחויבו בציטוטים יומיים של 500 אלף שקל לכל הפחות ובמרווח שלא יעלה על 0.2% 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לאומי

הבורסה לניירות ערך מודיעה על התקשרותה עם בנק לאומי בתוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made). הבנק יצטרף לתוכנית עשיית השוק הייעודית תוך שהוא ממנה עושי שוק הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של מניות הבנק. בנק לאומי הוא הבנק הראשון שבוחר ליזום תוכנית עשיית שוק גם באופציות הבנק. מדובר במהלך חדשני התומך בפיתוח שוק הנגזרים הישראלי במטרה להנגישו למשקיעים כמקובל בעולם.

הבורסה גם מדווחת היום כי בנק לאומי בחר שני גופים פיננסים מובילים עידן מכשירים פיננסים מקבוצת ברק קפיטל ופרוקסימה דינמיקס, כעושי השוק בתוכנית עשיית השוק הייעודית של הבנק. מדובר בשני גופים פיננסים בולטים בשוק ההון הישראלי, כאשר פרוקסימה מצטרף לראשונה ל- 6 עושי השוק האחרים הפועלים בבורסה הישראלית ונכון לימים אלו קיימים כבר 7 גופים פיננסים הפועלים בתוכניות הנזילות השונות שמפעילה הבורסה.

מניית בנק לאומי היא בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, עם שווי שוק של כ- 95 מיליארד שקל ובעלת הסחירות הגבוהה ביותר עם כ- 212 מיליון שקל ביום, ב- 90 ימי המסחר האחרונים.

תוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made) של הבורסה הינה תוכנית חדשנית המאפשרת לחברות הציבוריות לבחור מודל עשיית שוק מותאם אישית לצרכיהן. הבנק בחר לאמץ את התוכנית הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של הבנק, וזאת במטרה לייצר ערך עבור המשקיעים המקומיים והזרים, באמצעות הגדלת הכמויות המצוטטות בספר הפקודות וצמצום מרווחי הציטוט בכמויות גדולות, יותר מהקיים כיום.

שני הגופים הפיננסים שיבצעו את עשיית השוק יחוייבו לצטט מדי יום בספר הפקודות של מניית הבנק בהיקף מינימלי של 500 אלף ש"ח ובמרווח שלא יעלה על 0.2%. מדובר על ערכי שיא של נזילות שנקבעו למניה בבורסה בתל אביב עד היום. ציטוטים אלו עשויים להביא להגדלה משמעותית של רמות הנזילות במניות הבנק, להוזלת עלויות הקנייה והמכירה עבור המשקיעים ולהגברת האטרקטיביות של המניה עבור שחקנים מוסדיים, בינלאומיים והציבור הרחב.