דו"חות כיל: עלייה מינורית בהכנסות ל-1.29 מיליארד דולר; תובעת את אתיופיה על כישלון המיזם

גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה כיל

חברת כיל פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון של השנה ופספסה את תחזית ההכנסות ומנגד רשמה עלייה קלה במשלוחי האשלג. במקביל הגישה החברה תביעה בשם החברה הבת כנגד ממשלת אתיופיה בצל כישלון מיזם האשלג במדינה (בהמשך).

בשורה העליונה, הכנסותיה של כיל (במאוחד) הסתכמו ב-1.295 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 1.265 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 2.4% בלבד - וקצת מתחת לציפיות השוק להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון עלה ל-68 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך 66 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המתואם ברבעון ירד ל-68 מיליון דולר, לעומת 85 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

משלוחי האשלג של כיל ברבעון הראשו גדלו בלמעלה מ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חל גידול מתון במחירי האשלג בשווקי ה-spot, כגון ברזיל, ארה"ב ואירופה, ברבעון הראשון לעומת הרבעון הקודם, וכעת הם יציבים. לפי הודעת החברה, התחלת ייצור האשלג בפרויקט Legacy של K S בקנדה צפויה להוסיף לחץ על המחירים מצד ההיצע בטווח הקצר.

במקביל, החברה הבת, כיל אירופה, הגישה היום תביעה במסגרת אמנת עידוד והגנת השקעות, כנגד אתיופיה בקשה להפרות מצד המדינה של ההסכם לעידוד והגנה הדדית של השקעות שנחתם בין אתיופיה לבין הולנד. ההפרות נוגעות, בין היתר, להטלתה של שומת מס בלתי-חוקית מצד המדינה ולמחדלה מלספק תמיכה תשתיתית לחברת Plc Afar Potash Allana ,חברה-בת של כיל אירופה, בעקיפין. כיל אירופה הגישה את תביעתה בהתאם לכללי הבוררות של ועדת האו"ם לדיני סחר בינלאומי וביקשה כי בית הדין הקבוע לבוררות בהאג ינהל את הליכי הבוררות. נכון למועד הדיווח, החברה רשמה הפרשת מס מלאה בגין שומת המס. נזכיר כי כיל מחקה 170 מיליון דולר בגין הפסקת פרויקט האשלג באתיופיה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מתי 10/05/2017 14:02
    הגב לתגובה זו
    שער 5000 ממש כמו בשעה שלפיד הפריע למכירה אם לא יותר מדינת ישראל עשתה עוול למשקיעים ולא נתנה את הדין. כי רוזנטל הוא בעל דירות ולא בעל מניות בכיל
  • 1.
    מדינת עולם שלישי 10/05/2017 14:00
    הגב לתגובה זו
    הפרת הסכמים עם שישנסקי זהה למעשי האתיופים הבעיה שיש עידן עופר שאפשר לחלוב אותו. משקיעים תמיד יפגעו עם עידן עופר. למה לא מכרו את כיל לפוטאש אם עידן עופר כזה אפס
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אחרי נאום נתניהו, איך תגיב היום הבורסה?

השוק המקומי ינסה להתאושש מהטלטלה שיצר "נאום ספרטה", כאשר אמש נתניהו ניסה להרגיע את המשקיעים והבהיר כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, תוך הדגשת חוסנה של הכלכלה הישראלית; אתמול הבורסה פתחה בירידות חדות אך תיקנה וסיימה בירידות קלות בלבד, כשהמתח בשוק מעט נרגע, אך אי הוודאות עדיין מרחפת ותשפיע על החלטת הריבית הקרובה
מערכת ביזפורטל |

אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לסגירה רביעית ברציפות בטריטוריה שלילית, קיים אמש ראש הממשלה נסיבת עיתונאים ונאם פעם נוספת, הפעם במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. 

לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר)

אתמול הבורסה בתל אביב נפתחה בירידות חדות, מדד ת״א 35 נפל בכ-1.4%, ת״א 90 בכ-2%, והבנקים והביטוח רשמו ירידות חזקות. עם זאת, לקראת סיום היום מרבית מהירידות התמתנו, והמסחר נסגר בירידות קלות: ת״א 35 ירד כ-0.1%, ת״א 90 כ-1.1%, ות״א 125 סביב 0.4%. המגמה העידה על תגובת שוק רגישה לנאום נתניהו, שיצר חשש מהרחבת המצב הביטחוני מדיני והשפעותיו על הכלכלה והיבוא, כאשר המשקיעים שאלו את עצמם מי ישקיע במדינה מבודדת, אך במהלך היום המגמה התמנתה כאשר גם נודע כי נתניהו יקיים מסיבת עיתונאים בערב (אתמול).

כל זה קורה ברקע החלטת הריבית שצריכה להתקיים בסוף החודש. בוול סטריט כבר כולם מוכנים להורדת הריבית הראשונה לשנה שתקרה הערב (האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?) אך בנק ישראל לא צפוי לשנות את הגישה השמרנית ברקע כל אי הוודאות. 


אנחנו ממשיכים עם פרויקט "דבר הגורו" והפעם שותפו המנוח של וורן באפט, צ'ארלי מאנגר. באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה" לקריאה צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי