דו"חות כיל: עלייה מינורית בהכנסות ל-1.29 מיליארד דולר; תובעת את אתיופיה על כישלון המיזם
כיל חברת כיל פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון של השנה ופספסה את תחזית ההכנסות ומנגד רשמה עלייה קלה במשלוחי האשלג. במקביל הגישה החברה תביעה בשם החברה הבת כנגד ממשלת אתיופיה בצל כישלון מיזם האשלג במדינה (בהמשך).
בשורה העליונה, הכנסותיה של כיל (במאוחד) הסתכמו ב-1.295 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 1.265 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 2.4% בלבד - וקצת מתחת לציפיות השוק להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון עלה ל-68 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך 66 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המתואם ברבעון ירד ל-68 מיליון דולר, לעומת 85 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
משלוחי האשלג של כיל ברבעון הראשו גדלו בלמעלה מ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חל גידול מתון במחירי האשלג בשווקי ה-spot, כגון ברזיל, ארה"ב ואירופה, ברבעון הראשון לעומת הרבעון הקודם, וכעת הם יציבים. לפי הודעת החברה, התחלת ייצור האשלג בפרויקט Legacy של K S בקנדה צפויה להוסיף לחץ על המחירים מצד ההיצע בטווח הקצר.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החברה הבת, כיל אירופה, הגישה היום תביעה במסגרת אמנת עידוד והגנת השקעות, כנגד אתיופיה בקשה להפרות מצד המדינה של ההסכם לעידוד והגנה הדדית של השקעות שנחתם בין אתיופיה לבין הולנד. ההפרות נוגעות, בין היתר, להטלתה של שומת מס בלתי-חוקית מצד המדינה ולמחדלה מלספק תמיכה תשתיתית לחברת Plc Afar Potash Allana ,חברה-בת של כיל אירופה, בעקיפין. כיל אירופה הגישה את תביעתה בהתאם לכללי הבוררות של ועדת האו"ם לדיני סחר בינלאומי וביקשה כי בית הדין הקבוע לבוררות בהאג ינהל את הליכי הבוררות. נכון למועד הדיווח, החברה רשמה הפרשת מס מלאה בגין שומת המס. נזכיר כי כיל מחקה 170 מיליון דולר בגין הפסקת פרויקט האשלג באתיופיה.
- 2.מתי 10/05/2017 14:02הגב לתגובה זושער 5000 ממש כמו בשעה שלפיד הפריע למכירה אם לא יותר מדינת ישראל עשתה עוול למשקיעים ולא נתנה את הדין. כי רוזנטל הוא בעל דירות ולא בעל מניות בכיל
- 1.מדינת עולם שלישי 10/05/2017 14:00הגב לתגובה זוהפרת הסכמים עם שישנסקי זהה למעשי האתיופים הבעיה שיש עידן עופר שאפשר לחלוב אותו. משקיעים תמיד יפגעו עם עידן עופר. למה לא מכרו את כיל לפוטאש אם עידן עופר כזה אפס
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
