דו"חות כיל: עלייה מינורית בהכנסות ל-1.29 מיליארד דולר; תובעת את אתיופיה על כישלון המיזם

גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה כיל

חברת כיל פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון של השנה ופספסה את תחזית ההכנסות ומנגד רשמה עלייה קלה במשלוחי האשלג. במקביל הגישה החברה תביעה בשם החברה הבת כנגד ממשלת אתיופיה בצל כישלון מיזם האשלג במדינה (בהמשך).

בשורה העליונה, הכנסותיה של כיל (במאוחד) הסתכמו ב-1.295 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 1.265 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 2.4% בלבד - וקצת מתחת לציפיות השוק להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון עלה ל-68 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך 66 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המתואם ברבעון ירד ל-68 מיליון דולר, לעומת 85 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

משלוחי האשלג של כיל ברבעון הראשו גדלו בלמעלה מ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חל גידול מתון במחירי האשלג בשווקי ה-spot, כגון ברזיל, ארה"ב ואירופה, ברבעון הראשון לעומת הרבעון הקודם, וכעת הם יציבים. לפי הודעת החברה, התחלת ייצור האשלג בפרויקט Legacy של K S בקנדה צפויה להוסיף לחץ על המחירים מצד ההיצע בטווח הקצר.

במקביל, החברה הבת, כיל אירופה, הגישה היום תביעה במסגרת אמנת עידוד והגנת השקעות, כנגד אתיופיה בקשה להפרות מצד המדינה של ההסכם לעידוד והגנה הדדית של השקעות שנחתם בין אתיופיה לבין הולנד. ההפרות נוגעות, בין היתר, להטלתה של שומת מס בלתי-חוקית מצד המדינה ולמחדלה מלספק תמיכה תשתיתית לחברת Plc Afar Potash Allana ,חברה-בת של כיל אירופה, בעקיפין. כיל אירופה הגישה את תביעתה בהתאם לכללי הבוררות של ועדת האו"ם לדיני סחר בינלאומי וביקשה כי בית הדין הקבוע לבוררות בהאג ינהל את הליכי הבוררות. נכון למועד הדיווח, החברה רשמה הפרשת מס מלאה בגין שומת המס. נזכיר כי כיל מחקה 170 מיליון דולר בגין הפסקת פרויקט האשלג באתיופיה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מתי 10/05/2017 14:02
    הגב לתגובה זו
    שער 5000 ממש כמו בשעה שלפיד הפריע למכירה אם לא יותר מדינת ישראל עשתה עוול למשקיעים ולא נתנה את הדין. כי רוזנטל הוא בעל דירות ולא בעל מניות בכיל
  • 1.
    מדינת עולם שלישי 10/05/2017 14:00
    הגב לתגובה זו
    הפרת הסכמים עם שישנסקי זהה למעשי האתיופים הבעיה שיש עידן עופר שאפשר לחלוב אותו. משקיעים תמיד יפגעו עם עידן עופר. למה לא מכרו את כיל לפוטאש אם עידן עופר כזה אפס
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: