דו"חות כיל: עלייה מינורית בהכנסות ל-1.29 מיליארד דולר; תובעת את אתיופיה על כישלון המיזם

גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה כיל

חברת כיל פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון של השנה ופספסה את תחזית ההכנסות ומנגד רשמה עלייה קלה במשלוחי האשלג. במקביל הגישה החברה תביעה בשם החברה הבת כנגד ממשלת אתיופיה בצל כישלון מיזם האשלג במדינה (בהמשך).

בשורה העליונה, הכנסותיה של כיל (במאוחד) הסתכמו ב-1.295 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 1.265 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 2.4% בלבד - וקצת מתחת לציפיות השוק להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון עלה ל-68 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך 66 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המתואם ברבעון ירד ל-68 מיליון דולר, לעומת 85 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

משלוחי האשלג של כיל ברבעון הראשו גדלו בלמעלה מ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חל גידול מתון במחירי האשלג בשווקי ה-spot, כגון ברזיל, ארה"ב ואירופה, ברבעון הראשון לעומת הרבעון הקודם, וכעת הם יציבים. לפי הודעת החברה, התחלת ייצור האשלג בפרויקט Legacy של K S בקנדה צפויה להוסיף לחץ על המחירים מצד ההיצע בטווח הקצר.

במקביל, החברה הבת, כיל אירופה, הגישה היום תביעה במסגרת אמנת עידוד והגנת השקעות, כנגד אתיופיה בקשה להפרות מצד המדינה של ההסכם לעידוד והגנה הדדית של השקעות שנחתם בין אתיופיה לבין הולנד. ההפרות נוגעות, בין היתר, להטלתה של שומת מס בלתי-חוקית מצד המדינה ולמחדלה מלספק תמיכה תשתיתית לחברת Plc Afar Potash Allana ,חברה-בת של כיל אירופה, בעקיפין. כיל אירופה הגישה את תביעתה בהתאם לכללי הבוררות של ועדת האו"ם לדיני סחר בינלאומי וביקשה כי בית הדין הקבוע לבוררות בהאג ינהל את הליכי הבוררות. נכון למועד הדיווח, החברה רשמה הפרשת מס מלאה בגין שומת המס. נזכיר כי כיל מחקה 170 מיליון דולר בגין הפסקת פרויקט האשלג באתיופיה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מתי 10/05/2017 14:02
    הגב לתגובה זו
    שער 5000 ממש כמו בשעה שלפיד הפריע למכירה אם לא יותר מדינת ישראל עשתה עוול למשקיעים ולא נתנה את הדין. כי רוזנטל הוא בעל דירות ולא בעל מניות בכיל
  • 1.
    מדינת עולם שלישי 10/05/2017 14:00
    הגב לתגובה זו
    הפרת הסכמים עם שישנסקי זהה למעשי האתיופים הבעיה שיש עידן עופר שאפשר לחלוב אותו. משקיעים תמיד יפגעו עם עידן עופר. למה לא מכרו את כיל לפוטאש אם עידן עופר כזה אפס
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

יאיר לוינשטיין אלטשולר שחם
צילום: סם יצחקוב
ראיון

אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”

אלטשולר מנסה להשאיר מאחור את המשבר שנוצר מפיזור גיאוגרפי בעייתי, ומציגה רבעון יציב לצד מיקוד בזרועות פעילות חדשות - אשראי ואלטרנטיבי. בשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים יאיר לווינשטיין מדגיש: "כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים ואנשים מעריכים עקביות."

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלטשולר שחם

הרבעון האחרון של אלטשולר שחם אלטשולר שחם פנ -2.26%   מגיע אחרי תקופה לא פשוטה עבור בית ההשקעות. בשלושת השנים האחרונות בית ההשקעות ניתב חלק גדול מהתיק לשווקים בינלאומיים, במיוחד אירופה ואסיה, בזמן שהשוק האמריקאי רשם ראלי יוצא דופן. וזה גרם לפערים בביצועים, לשחיקה בדמי הניהול ולגל של יציאות עמיתים. 

אבל משהו בשנה וחצי האחרונות מתחיל להסתדר. באלטשולר לקחו מסקנות, המערך המקצועי עודכן, התחומים חולקו מחדש, והפיקוח על אסטרטגיית ההשקעות התחדד. בשיחה עם המנכ"ל יאיר לווינשטיין הוא מדגיש שוב ושוב שהמבט היום הוא קדימה. "בחינה שוטפת של מה נכון לעשות עכשיו", הוא גם מזכיר שצריכים לבחון אותם בראיה ארוכת טווח ושם המצב טוב בהרבה “כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים. היו שנתיים וחצי פחות טובות, אבל אם מנתחים 15-20 שנה, אנחנו הגוף המוביל. אנשים מעריכים את העקביות הזאת.”

במקביל, אלטשולר מרחיבים את התיק, הם רוצים להפסיק להסתמך רק על ליבת הגמל והפנסיה. שתי זרועות פעילות שהחלו כפרויקטים צדדיים הופכים בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי: האשראי וההשקעות האלטרנטיביות. 

בתחום האשראי אלטשולר כבר מנהלת תיק של כ-300 מיליון שקל, רובו מגובה נדל״ן ובנוי כך שיתקרב במאפיינים שלו לאשראי בנקאי. אבל הצמיחה המהירה בתיק לא באה על חשבון איכות האשראי לדברי לוינשטין“אנחנו מאוד סולידיים ובוחנים כל עסקה. אנחנו הולכים לסגמנט שקרוב לבנק אשראי מגובה ביטחונות, ברמות סיכון נמוכות יותר.” מבחינתו, זה מה שיאפשר לחברה להרחיב את הפעילות אבל גם לא לגרום לתנודתיות בתוצאות.

במקביל, ההשקעות האלטרנטיביות מתקבעות כאחד התחומים שבית ההשקעות בונה עליו לשנים הקרובות. אלטשולר מציגה רצף של רווחיות במגזר הזה, בין היתר בזכות פלטפורמת iFunds, שמנגישה ללקוחות בישראל השקעות בקרנות ענק בינלאומיות דרך מודל של כרטיסי כניסה נמוכים יותר. “יש עסקאות בעשרות מיליוני דולרים, והפיזור גדל. ככל שהצבר מתרחב, השערוכים נהיים יותר ליניאריים.” לדבריו, זה אחד המהלכים שיאפשרו לחברה לבנות בסיס יציב של הכנסות שאינו תלוי רק בתנודתיות של הגמל.