TV

פאבר לא קונה את הנתון הסיני: "הצמיחה נמוכה בהרבה" - מה המספר 'האמיתי'?

לדבריו של פאבר - הצמיחה בסין בכלל לא קרובה לנתון שפורסם. יניב חברון: "סביר להניח כי הנתונים שופצו"
גיא בן סימון | (10)
נושאים בכתבה מארק פאבר

נתון הצמיחה של סין יצא הבוקר והשאיר אבק לרואי השחורות עם שעור צמיחה שקרוב לתחזית, אבל לא כולם מאמינים לממשל הסיני - הידוע כאחד שלא בוחל להתערב בשווקים. אם בשווקים אפשר להתערב אז מדוע לא בנתוני הצמיחה?

"הצמיחה בסין כלל אינה קרובה לנתון שמפרסם הממשל", כך אומר היום הכלכלן הדובי מארק פאבר, הידוע בכינויו 'ד"ר דום'. פאבר לא רק שלא קונה את נתוני הממשל הסיני אלא קובע כי הצמיחה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם קרובה הרבה יותר ל-4% ולא כפי שהוצג הבוקר: צמיחה של 6.9%. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

"הכלכלה מאד מורכבת וכוללת כמה מגזרים שמתרחבים וחלק שמצטמצמים", אמר פאבר בראיון ל-CNBC. "לפי הערכה שלי, הכלכלה הסינית צמחה במקרה הטוב ב-4% ואולי אף מתחת לזה".

הבוקר פורסם כי הכלכלה הסינית צמחה ב-6.8% ברבעון הרביעי וב-6.9% בשנת 2015 כולה. הנתון השנתי מהווה את קצב הצמיחה הנמוך מזה 25 שנה, אך הנתונים תאמו את תחזיות הכלכלנים שכעת מצפים להמשך תמיכה בשווקים. (לכתבה המלאה)

פאבר הוסיף, "יש מספר לא מועט של אינדיקטורים שיכולים לשקף את המצב וחלקם נאמנים בהחלט. אם נסתכל למשל על הייצוא והייבוא מטאיוואן ודרום קוריאה אל סין - מתקבלת התחושה כי הכלכלה למעשה די חלשה". נזכיר כי בדצמבר הייצוא מסין נפל ב-1.4% והייבוא ב-7.6%.

"יש לזכור את בעיית החוב האדיה של סין שלפי דעתי תנוכה בהפסדי ענק בסקטור הבנקאות או בהפסדים בשוק האג"ח", הוסיף פאבר. "אם לא די בכך יש לנו בועה בשוק המניות, כאשר עכשיו האוויר מתחיל לצאת ממנה".

 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנתונים 'שופצו'

פאבר אינו היחיד שלא קונה את הנתונים של הממשל הסיני. לפי יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "בסין מונעים חשש ממשבר פיננסי, כאשר הנתון שהתפרסם היום בבוקר, בסך הכל עמד בציפיות המוקדמות 'הרשמיות'. עם זאת, אנליסטים צפו לצניחה לעבר רמה של 6%-6.5% וספקולנטים אחרים מתקשים להאמין שראש ממשלת סין יסכים לפרסום נתונים חלשים יותר לאחר שאמר ביום שבת כי הצמיחה בשנת 2015 הייתה באזור של 7%  - לכן סביר להניח כי הנתונים 'שופצו'. נתון הצמיחה נותן רוח גבית למדד שנחאי שמתקן הבוקר ב-3%. מצד שני, מתחילת החודש נרשמה כבר ירידה של 15%. הסיבה העיקרית לעליות בשווקים כרגע היא דווקא הנפט שלא ממשיך להתרסק ונכון לעכשיו מתייצב".

 

"הצלילה במחיר הזהב השחור מאיימת למוטט חברות רבות בסקטור. עלויות המימון של האפיק כולו עלו בחדות ומשכו איתן את כלל עליות המימון ויש כאלה החוששים מגל של פשיטות רגל שיתפשט גם למערכת הבנקאית. ה-S&P 500 איבד מתחילת השנה כ-8% כאשר הבנקים מאבדים כ-13% על רקע חששות ממשבר. הישארות המחיר ברמה נמוכה לאורך זמן עלולה להוביל לגל פשיטות רגל של חברות אנרגיה הסובלות מאוד ממחיר הנפט הנמוך. בתקופה האחרונה כבר החלו לצוץ דיווחים בנוגע לצמצומים בקרב חברות אנרגיה שונות, כאשר השבוע הייתה זו חברת הענק BP הבריטית שהודיעה כי תפטר 4,000 מעובדיה ברחבי העולם. על פי דו"ח התעסוקה האחרון בארה"ב במהלך שנת 2015 פוטרו בארה"ב כ-129 אלף עובדים במגזר הכרייה האמריקאי. מספר לא קטן שלהערכתנו רק נותן טעימה לגבי גובה הפגיעה שתיצור רמת מחירי נפט נמוכה לאורך זמן".

"גם ב-60 דולר לחבית האינפלציה תתקשה לחזור ליעד"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שלמה גרינברג 19/01/2016 15:36
    הגב לתגובה זו
    שתבדקו את % "הצלחותיו" של פאבר מאז קיץ 1987? אפס.
  • ראה 19/01/2016 16:10
    הגב לתגובה זו
    איני מאמין שזה אתה. אם כן אשר זאת. ותהיה זכאי לשלל איזכורים.
  • Mark F 19/01/2016 19:33
    F>U
  • 6.
    c 300 19/01/2016 14:57
    הגב לתגובה זו
    לא נתוני אמת...הרבה דמעות ישפכו כשהאמת תראה אור
  • 5.
    בוריס 19/01/2016 14:44
    הגב לתגובה זו
    "הסיבה העיקרית לעליות בשווקים כרגע היא דווקא הנפט שלא ממשיך להתרסק ונכון לעכשיו מתייצב" - אני לא מאמין שכלכלן ראשי של אקסלנס יכתוב שטויות כאלו - יש פה סיבה ותוצאה - הסיבה, פרסום חיובי של סין, התוצאה, עלייה בתמחור עתידי של נפט. אין אף כלכלן רציני שמסתכל על מחיר הנפט כדי לקבל החלטות מאקרו כלכליות (אלא אם כן מדובר על מאקרו כלכלה של מדינה מייצאת נפט כמו רוסיה, איראן, ונצואלה וכד)
  • 4.
    י 19/01/2016 14:31
    הגב לתגובה זו
    מאוד
  • 3.
    י 19/01/2016 14:23
    הגב לתגובה זו
    אם לא ישלמו לי בכסף,ישלמו לי בדמים רבים.
  • 2.
    ציון 19/01/2016 13:58
    הגב לתגובה זו
    משקרים את כולם
  • 1.
    60 דולר לחבית באמת ראלי-אהבי את ההגדרה כסף טפש (ל"ת)
    אבי 19/01/2016 13:31
    הגב לתגובה זו
  • טוב, אם יניב חברון אומר אז זה בטח נכון (ל"ת)
    ! 19/01/2016 14:06
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: