פייסבוק תשתמש בלווין עמוס 6 - מניית חלל תקשורת מזנקת
הרשת החברתית פייסבוק תשתמש בשירותי לווין עמוס 6 של חלל תקשורת -6.21% הישראלית על מנת לספק אינטרנט לאיזורים נידחים באפריקה. הלווין עמוס 6 ישוגר במחצית השנה הראשונה של 2016 וצפוי להחליף את הלווין עמוס 2.
מניית חלל תקשורת מטפסת כעת ביותר מ-10% בבורסה של תל אביב במחזור מסחר של 770 אלף שקל, לעומת מחזור יומי של 420 אלף שקל בממוצע בשנה האחרונה.
פייסבוק יחד עם חברת הלווינים הצרפתית, יוטלסאט, חתמו על הסכם לשימוש בעמוס 6 כאשר החברות ישתמשו בנפרד בשירותי הלווין. מבחינתה של פייסבוק מדובר בפעם הראשונה שהיא משתמשת בשירותי לווין בחלל, והיא צפויה לפרוס רשת תקשורת לחיבור אינטרנט במקומות בהם אין נגישות כתוצאה מהיעדר תשתיות קרקעיות וסלולריות מספקות.
חלל תקשורת, שבשליטת קבוצת יורוקום-תקשורת, מפעילה 4 לווייני תקשורת ב-3 נקודות שמים. עמוס 2 ועמוס 3 פעילים באירופה ובמזה"ת, עמוס 5 באפריקה, אירופה והמזה"ת, ולווין עמוס 4 בדרום מזרח אסיה, רוסיה ואפריקה. עמוס 6 צפוי לכסות 14 מדינות באפריקה, אירופה והמזה"ת וצפוי להיות בשימוש כ-16 שנה.
ביום חמישי הקרוב חלל תקשורת צפויה לגייס כ-250 מיליון דולר (מיליארד שקל) בהנפקת אג"ח מסדרה יג' ו-יד' במח"מ של 5 שנים. לצד ההנפקה מערך בטוחות רחב, בין היתר, שעבוד ראשון על הלוויין עמוס 6. עלות לווין עמוס 6 הינה 300 מיליון דולר, ותמורת הגיוס תשמש לצורך פרעון הלוואות בסך 166 מיליון דולר, ולהשלמת פרויקט עמוס 6 שיתרת עלותו הינה בסך 84 מיליון דולר. עמוס 6 מבוטח בביטוח שיגור ועד גמר בדיקות הלווין במסלול ב-300 מיליון דולר. מחלוף שנה מהשיגור ועד 3 שנים מהשיגור הלווין מבוטח בסך של 173 מיליון דולר.
- מה זה הנפקת זכויות, המקרה של חלל תקשורת
- חלל תקשורת מאריכה הסכם בהיקף של מעל 10 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מארק צוקרברג, מייסד הרשת החברתית, פרסם פוסט בפייסבוק על שיתוף הפעולה. "אני נרגש להודיע על הפרויקט הראשון שלנו לאספקת אינטרנט מהחלל. במסגרת ניסיונות internet.org לקשר את העולם, אנו משתפים פעולה עם יוטלסטאט בשיגור לוויין שיקשר בין מיליוני בני אדם. במהלך השנה החולפת פייסבוק בחנה דרכים להשתמש בכלי טיס ולוויינים כדי לקשר בין אנשים המתגוררים באזורים נידחים, בהם לעיתים קרובות תשתיות הקישוריות המסורתיות נתקלות בקשיים ובלתי יעילות".
- 1.פטריוט ישראלי יהודי 06/10/2015 10:57הגב לתגובה זואת זה התשקורת השמאלנית לא תפרסםמה פתאום לפרגן לעצמנוjQuery20305617148580495268_1444117924328??....

ברן מדווחת על זכייה בפרויקט EPC בכ-100 מיליון אירו
קבוצת ברן מדווחת על זכייה במכרז להקמת פרויקט (EPC) באחד ממדינות במזרח אירופה, החברה באיחוד האירופאי; התמורה צפויה לעמוד על כ-100 מיליון אירו
ומקפיצה את צבר ההזמנות של החברה לשיא חדש
חברת ברן ברן 2.33% דיווחה הבוקר על זכייה של חברת בת במכרז להקמת פרויקט (EPC) שהינו הקמת תחנת כוח המשלבת ייצור של כ-100 MW חשמל וכ-85 MW חום. הפרויקט יוקם באחת ממדינות מזרח אירופה החברה באיחוד האירופי.
זמן ביצוע הפרויקט צפוי להתחיל מיד לאחר חתימת הסכם מפורט ולהיארך כשנתיים, כאשר התמורה הכוללת הצפויה לחברה הבת הינה כ-100 מיליון אירו.
איציק פרנק, מנכ״ל קבוצת ברן: ״זכייה זו הינה זכייה יוקרתית ומשמעותית עבורנו שכן היא תולדה של עבודה מואמצת של הצוות שלנו במגזר אינטרנשיונל בהובלת אשר צור. פרויקט זה הינו הפרויקט השני בשנת 2025 אותו אנחנו מתחילים באירופה וזאת בהמשך לפרויקט התעשייתי התהליכי אותו התחלנו רק בחודשים אלו בבלקן. שני פרויקטים הלו מביאים את צבר העבודות שלנו באירופה בלבד להיקף של כ-150 מ' יורו. לא רק זאת, שני פרויקטים אלו גם מחזירים את ברן חזרה לתכנון וביצוע בתחומי האנרגיה והתעשייה בהיקפים משמעותיים והינם לביצוע מיידי מה שמכניס אותנו חזק לפעילות משמעותית בשנת 2026 והלאה והיד עוד נטויה.
זוהי תקופה מרגשת בברן שכן הצמיחה בצבר בפעילות שלנו באירופה מתווספת לגידול המשמעותית בצבר שלנו בפרויקטי תשתיות מים באפריקה במהלך החודשים האחרונים לצד המשך גידול בפעילות בישראל אשר צפויים להביא את ברן לגבהים חדשים ברמת היקף הפעילות."
ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה
לפני כחודש פרסמו ניתוח על קבוצת ברן מאת דן וינטרניץ, ראש תחום ניהול התיקים באושן יצירה, שם הוא אמר כי מדובר בחברת הנדסה ותיקה הפועלת 46 שנה בישראל ובעולם, בולטת לאחרונה בשל מעורבותה בפרויקט שדה התעופה רמון שסומן על ידי החות'ים, ובעיקר בשל תנופת צמיחה מרשימה. החברה מספקת פתרונות הנדסיים מקיפים בתחומי תשתיות לאומיות, מים, אנרגיה, תקשורת, ועוד, כולל תכנון, ניהול, הקמה ותפעול. כושר הביצוע של ברן בפרויקטים מורכבים במתכונות כמו EPC ו-Key-Turn, ניסיונה הבינלאומי (אפריקה, אירופה) ודירוגיה הטובים, מציבים אותה כגורם מוביל. למרות ירידה מסוימת בהכנסות וברווח בטווח הקצר, לחברה צבר הזמנות ענק המהווה בסיס איתן לעתיד, והיא מנטרלת סיכון גיאוגרפי בחו"ל באמצעות מימון של בנקים זרים והבנק העולמי.
- מניה על הכוונת: ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה
- ברן מזנקת לאור עסקת ענק של 480 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנועי
הצמיחה העיקריים של ברן כוללים גידול בפעילות בישראל (תשתיות לאומיות) וצבר הזמנות בינלאומי משמעותי, כשהבולט שבהם הוא עסקת מים ענקית באפריקה בהיקף של 480 מיליון דולר שצפויה להכפיל את הכנסותיה החל מ-2027. הדו"חות מראים כי מגזר חו"ל מציג שיעור רווחיות תפעולית גבוה
יותר (13% ב-2024), אך גם מגזר ישראל משפר את הרווחיות בהתמדה. החברה פועלת לחיזוק אסטרטגי באמצעות מיזוגים ורכישות (כמו רכישת א.בלאו מהנדסים) וצפויה למכור את פעילותה ההפסדית ברוסיה. עם צבר של 1.7 מיליארד ש"ח (ללא הפרויקט באפריקה), הון עצמי משמעותי, ומינוף פיננסי
אפסי, ברן נמצאת בעיצומו של מעבר לחברת תשתיות בינלאומית גדולה, ועל פי ההערכות, היא מתומחרת בחסר ביחס לפוטנציאל הצמיחה העתידי שלה (מכפיל 7.6 על רווחי 2026).
רמו בן שושן, מייסד מרינה פטריות, צילום: אתר החברהפטריות מרינה בדרך לבורסה: ההנפקה מתוכננת לתחילת 2026 לפי שווי של 700-800 מיליון שקל
החברה, המחזיקה כמחצית משוק הפטריות הטריות בישראל, שוקלת לגייס כ-200-250 מיליון שקל; המהלך מובל בידי קרן גרין לנטרן ודיסקונט קפיטל; רמו בן שושן, שהתנגד במשך שנים למהלך, נכנע כעת ללחץ השותפים
בשנות השמונים זה היה רק מחסן מאולתר במושב מעונה שבגליל. היום זו אימפריה חקלאית שמגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה. סיפור הצמיחה של מרינה פטריות הגליל הוא אחד המיוחדים בענף המזון המקומי לא רק בגלל הדרך הארוכה שהחברה עשתה מהחצר האחורית אל פסגת שוק הפטריות,
אלא גם בזכות ההתמדה, המשברים והחזרה לצמיחה. עכשיו, אחרי כמעט ארבעה עשורים של פעילות, היא עושה את הצעד הבא ומתכוננת להנפקה ראשונה לציבור לפי שווי שינוע סביב 800 מיליון שקל.
חברת מרינה פטריות הגליל, ככל הנראה תצא להנפקה ראשונה בבורסה בתחילת השנה
הבאה. ההנפקה צפויה להתבצע לפי שווי של 700-800 מיליון שקל, ולגייס כ-200-250 מיליון שקל. את המהלך מובילות קרן גרין לנטרן, שמחזיקה 30% ממניות החברה, ודיסקונט קפיטל, המחזיקה 20%. המייסד רמו בן שושן שומר על שליטה של 50% לאחר שבמשך תקופה ארוכה התנגד להפיכת החברה
לציבורית. ההנפקה תתבצע בהובלת דיסקונט חיתום ובליווי משרד עורכי הדין הרצוג, שכבר החל בהכנת התשקיף. מחזור ההכנסות של מרינה עומד על כ-700 מיליון שקל בשנה, וה-EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) נאמד בכ-100 מיליון שקל, מה שמשקף לחברה מכפיל של 7-8 דומה לזה שבו הונפקה לא מזמן מחלבות גד, שגם ההנפקה שלה לוותה בידי אותם גופים.
צמיחה בת ארבעה עשורים
הסיפור של מרינה מתחיל רחוק מאוד מהבורסה, אי שם בגליל. ב-1985,
כשפטריות טריות נחשבו בישראל יותר כמו "גחמה קולינרית", בן שושן - אז חקלאי צעיר ממושב מעונה בגליל המערבי - הרים מחסן קטן בחצר ביתו והחל לגדל פטריות לשיווק מקומי. באותה תקופה, הצרכן הישראלי הכיר רק קופסאות שימורים עם פטריות חתוכות, ובן שושן היה מהראשונים לזהות
את ההזדמנות לעבור לפטריות טריות, כפי שהחל לקרות באירופה. בהתחלה הוא עבד עם מערך הפצה של תנובה, ובהמשך הקים מערך עצמאי שפרץ דרכים חדשות בענף החקלאי המקומי.
במהלך שנות התשעים, עם עליית תרבות הבישול בישראל וכניסת הקולינריה האיכותית למיינסטרים, השוק
החל להשתנות. הביקוש לפטריות טריות עלה, ובן שושן הרחיב את הפעילות לשווקים הסיטונאיים, למסעדות ולרשתות השיווק. החברה התפתחה בהדרגה והפכה לשחקן המרכזי בשוק. בעשור הראשון של שנות האלפיים בנתה מרינה מערך לוגיסטי נרחב שכלל חוות גידול מתקדמות, מרכז הפצה ארצי ומערכת
חלוקה עצמאית שמגיע למאות נקודות מכירה מדי יום. כיום, החברה מפיצה את תוצרתה לכ-1,800 נקודות מכירה ומעסיקה מאות עובדים ברחבי הארץ.
הפיאסקו של מרינה והצמיחה ממנו
לצד ההתרחבות, מרינה חוותה גם משבר קשה. בשנת 2018 פרצה שריפה באחת מחוות הגידול של החברה במעונה וגרמה להשבתה ממושכת. בניסיון לשמור על אספקה סדירה, החליט בן שושן לייבא קומפוסט (חומר הגלם הבסיסי לגידול פטריות) ממקור זר, אבל המהלך הזה הסתיים באסון תפעולי. הקומפוסט שהגיע מחו"ל היה נגוע במחלה זיהומית שפגעה במצעי הגידול וגרמה לפטריות לגדול בצורה מעוותת. תפוקת הגידול ירדה לכשליש מהרמה הרגילה, והרווח הנקי צנח ב-80%. מרינה איבדה באותה שנה כ-20 מיליון שקל מהרווח השנתי שלה ונאלצה להפסיק לחלק דיבידנד. רק אחרי שבעה חודשי עבודה מאומצים הצליחה החברה לשקם את פעילותה ולחזור לייצור מלא.
