סטפק: "ישראל במצב כלכלי מהטובים בעולם - הרגולציה הורסת כל חלקה טובה", מספק 4 שיפורים שיזניקו את הצמיחה

"תעודת עניות לממשלה שהמשק לא צומח 5%, הממשלה טיפלה בנושא הגז בחלמאות של ממש"
לירן סהר | (32)
נושאים בכתבה צבי סטפק

"נקודת המוצא של המשק הישראלי טובה בהרבה מזו של מרבית מדינות העולם, הן בהקשר של החוב הלאומי והן בהקשר של החוב הצרכני. יתרה מזו: הדמוגרפיה הישראלית היא בעלת מאפיינים מבטיחים הרבה יותר מהדמוגרפיה הכמעט סטגנטית של מדינות רבות בעולם כמו באירופה או ביפן. לכן, אין סיבה, לכאורה, שהמשק הישראלי לא יוכל לחזור לקצב צמיחה של בין 4% ל-5%", כך אמר צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, בסקירה אודות פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי ב-2015.

לדבריו, למשק הישראלי יש לא מעט יתרונות נוספים בהשוואה למשקים רבים אחרים – "מדובר במשק קטן ולכן גם גמיש בתגובתו להתפתחויות כלכליות בעולם, הוא משק שמתאפיין ביצירתיות ובחדשנות ולא בכדי ההייטק הישראלי מושך התעניינות מכל העולם המערבי, הודו וסין, ולאחרונה המשק התברך גם בגילוי משאבי גז אדירים. ואם אחרי כל זה, הוא צמח בשנים האחרונות בשיעור ממוצע של של כ-3.0%, שמהווה גידול של כ-1%  בתוצר לנפש, זו תעודת עניות, קודם כל, למקבלי ההחלטות במשק. אלה נמנעו מביצוע רפורמות חיוניות בשורה של תחומים, ובהם: מונופולים, בנקאות, שוק ההון, רמת הפריון הנמוכה בסקטור הציבורי, ועוד".

סטפק ממשיך ואומר: "יתרה מכך, מה שהם כן עשו זה שינויים תכופים ומהירים בכללי המשחק העסקיים תוך יצירת אי-וודאות אדירה ופגיעה בנכונות להשקיע במשק. הרגולציה העודפת, הלא-מידתית והמשתנה תדירות, אוכלת בכל חלקה טובה במשק. השתלשלות העניינים בנושא מאגרי הגז היא דוגמא לחלמאות של ממש".

סטפק מאשים גם את הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל כמשפיע על הזירה הכלכלית, אם כי לדבריו, כרגע במידה מוגבלת, "אבל צריך להישמר מפני הגעה למצב שהמציאות המדינית תכתיב גם מציאות כלכלית שתכלול גם סנקציות".

מעבר לרפורמות המתבקשות במשק ישנם לפי סטפק ארבעה תחומים מרכזיים שראוי להשקיע בהם כיוון שהתשואה שהם יספקו לדבריו למשק תהיה גבוהה במיוחד:         

תחום התשתיות, שבו צריך יהיה להשקיע סכומי עתק כדי לסגור פיגור של שנים, תחום התיירות שהערך המוסף שלו ותרומתו לתעסוקה במשק היא אדירה, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק ע"י עידוד המגזר החרדי וע"י עידוד המגזר הערבי והמהלך הרביעי – עידוד העסקים הקטנים והבינוניים. כל אלה, בסופו של יום, יתרמו להגדלה של ממש ברמת הפריון של המשק ולגידול בתוצר.

"לצורך כל אלה ולצרכים רבים נוספים מיועד התקציב שהינו כלי לקביעת הקצאת הסכומים וביטוי לסדר עדיפויות שנקבע ע"י הממשלה באישור הריבון – הכנסת.  אחת הבעיות הבסיסיות של התקציב הינה שהוא נבנה מידי שנה על בסיס התקציב הקודם, בבחינת טלאי על טלאי, בלי לעצור, לחשוב ולבחון אותו מן הבסיס. לכן, אסור להתפתות ולהגדיל תקציבים ממשלתיים מסוימים מעבר למתחייב מגידול האוכלוסיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תוספת תקציבית לא בהכרח תעזור"

סטפק מסביר כי יש לא מעט משרדי ממשלה שבהם תוספת תקציבית לא תשפר כהוא זה את רווחת האזרח, אלא תהיה בבחינת זריקת כסף לפח: "הכסף צריך להיות מושקע בשיפור רמת הפריון, למשל,  ע"י מעבר מ"דור הפקס" במגזר הציבורי ל"דור הדיגיטלי", בשיפור דרמטי ברמת ההוראה בחינוך, ועוד. ובכלל, אופן קבלת ההחלטות התקציביות לוקה, לעיתים קרובות, בהיעדר יעדים ובהיעדר מדידה של השגת יעדים, לרבות מדידת עלות-תועלת. הוא גם לוקה בשינויים תכופים, שכל מנכ"ל של חברה היה משלם עליהם במשרתו לו נהג כך. בחלק מהמקרים נכון להעדיף סיוע ישיר למי שזקוק לו על פני גידול תקציבי שרק ייצר עוד משרות מיותרות במגזר הציבורי, ואין שום בטחון שיגיע לנזקקים לו".

סטפק טוען כי הגדלות תקציביות צריכות להתמקד, כאמור, במרכיבים שהם מחוללי צמיחה, דוגמת תשתיות ותיירות – "חלק מזה יכול להיעשות בשיתוף של הון פרטי באופן ישיר והון שמנוהל ע"י גופים מוסדיים. בסיטואציה הנוכחית של עלויות מימון נמוכות במיוחד של גיוס אגרות חוב לטווח ארוך, מעלה מאוד את הכדאיות הכלכלית של פרויקטיי תשתית. אין שום צורך ואין שום הצדקה להעלות מסים, להמציא מסים חדשים, ו/או לבטל פטורים (למעט, למשל, הפטור ממע"מ באילת שהוא מיותר לחלוטין). הגרעון התקציבי נמצא בשליטה, ולפני שבכלל שוקלים מהלכי מיסוי, יש הרבה שניתן וצריך לעשות קודם – לחייב דיווח כללי ולגבות מס מן ההון השחור שיכול לממן את אותן תוספות שיידרשו לפיתוח המשק ושגשוגו".

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    סטפק אתה חי בלה לה לנד! אנחנו הולכים לחורבן עם הקיסר! (ל"ת)
    פינסקר 04/06/2015 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    יוסי 21/05/2015 18:16
    הגב לתגובה זו
    כל מילה שלו בסלע.
  • 24.
    בא 21/05/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
    רואה כמה אנשים חסרי כול יש בישראל ,אנשים שעובדים אבל לא יכולים לקנות כלום במשכורתם .הכול כאן יקר מאוד .
  • 23.
    בא 21/05/2015 16:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא רצו אותו ובחרו באחרים כמו לפיד וכחלון ,אני מקווה שהוא למד לקח ויתן לכחלון לעשות את העבודה וגם ככה יוכל לקחת על זה קרדיט .ביבי זה רידיק ,ורידיק הוא מומחה להישרדות .
  • 22.
    אבנר 21/05/2015 14:34
    הגב לתגובה זו
    אם המצב באמת כל כך טוב אז הוא נוצר בגלל הרגולציה או למרות הרגולציה? אם הרגולציה כל כך דומיננטית אז זה בגלל הרגולציה שכנראה אינה כל כך גרועה.
  • זה מנוסח די טוב . (ל"ת)
    בא 21/05/2015 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    אהרון 21/05/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
    עוד ילמדו באקדמיה זיגזוג נוסח גילה ויבינו את בריחת המשקיעים
  • 20.
    עדי 21/05/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
    שעוצר בכח את לוויתן ועדים שהם בעלי הכוח שמשביתים את המשק מתי שעושים משהו שלא מוצא חן בעניהם ועוד אירגונים שמחפשים לעצור את המשק ויוצרים אוירה שלתוכה ניכנס הממונה על ההגבלים העיסקיים שתוקע את הגז קרי לוויתן
  • 19.
    לפי הכתבה 21/05/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
    נשמע כמו נאום בחירות של לפיד
  • 18.
    אסף 21/05/2015 13:21
    הגב לתגובה זו
    כל השמות שהזכרת אינם בממשלה ואין להם כל תפקיד כל השמות שהזכרת למעט לפיד גם לא היו בממשלה ואין להם כל תפקיד כמה שטויות אפשר לפלוט ללא הכרה ?
  • ל 18 21/05/2015 15:11
    הגב לתגובה זו
    היה קורה. עובדה ששלי יחימוביץ משפיעה. לפיד הקשיב לחברה מהברנ'ה העיתונאית שמא תכתוב עליו פוסט. לכן אימץ את דעותיה לא למכור את כיל. אבוג'ן רק עזרה פה עם נימוקים טיפשיים שניתן היה לסדר בהסכמים. ומה עם סתיו שפיר? עם חוק השכירות האדיוטי בדיוק כמו מע"מ 0.? התערבות שלא במקום בשוק החופשי כדי לצבור נקודות ולעשות קריירה פוליטית ותו לא. סתיו שפיר נדבקה למחאה .אחת שאין לה כסף לא הולכת ללמוד בלונדון שטויות כמו עיתונאות זה רק למליונרים. הם לא בממשלה אבל זה לא הפריע לשלי לרוץ לבג"ץ ולעשות מהומה עד שהיא נזרקה מבג"ץ. זה לא מפריע לה לתמוך בעובדי כיל כל עוד היא לא משלמת אלא עידן עופר היא איתם. מה זה איתם? לצבור כוח פוליטי שהרי כסף היא לא תתן להם ולא תתרום לאף עובד. כולם גרמו נזקים ורוכבים על גל המחאה. מישהו יודע מה מחיר הקוטג'? הם יודעים מה מחיר קוטג' בהונגריה יפן הולנד ארהב וקנדה. והכוונה לבתים ולא לגבינה המאוסה הזאת.
  • 17.
    ההוא מכאן 21/05/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
    במקום לשכור מנהלי השקעות איכותיים, מאשים את האוויר, האדמה הסביבה, הממשלה ואת השכנה. בוא, תתמקד בלנהל יותר טוב את הכסף של הלקוחות שלך ולא להסתובב סביב קשקושים שנשמעים טוב.
  • 16.
    הבן של רפי 21/05/2015 12:46
    הגב לתגובה זו
    רק חבל שבמקום לתת לאנשי מקצוע לנהל אנחנו ממשיכים לתת את המושכות לאנשים שעוסקים רק במתן גובים חשוד הקופה הציבורית . אנחנו חייבים סטפק למשרד האוצר.
  • 15.
    חי בתוך עמו 21/05/2015 12:39
    הגב לתגובה זו
    רבית אפס וכסף זול פימפמו כאן כלכלת פירמידה של כאילו צמיחה.. רוב העם כבר מוציא יותר מ-40% מהכנסתו על מגורים. החל מעגל של מיתון כבד, והכל בגלל בועת הנל"ן. מה שאתה רואה זה אשליה, ישראבלוף בראשות ביבי..
  • סע לארה"ב 21/05/2015 15:13
    הגב לתגובה זו
    שכירות של 3 חדרים 1300 דולר. משכורת של 6000 דולר לפני מס גם שם יקר. הוצאות חינוך בריאות ושכר דירה זה חצי משכורת לפחות ושל אלה שמרויחים היטב. פחות מ 4000 דולר עם ילד אחד בגן זה חיים בדוחק גם שם.
  • 14.
    א 21/05/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
    קצב הגידול המהיר בחוב האזרחי יביא למעצור בכלכלה בטווח הזמן הבינוני , היפר האינפלציה במחירי הנכסים תוביל לזעזועים קשים בכלכלה לשנים ארוכות. המצב הנוכחי הוא אשליה אחת גדולה.
  • 13.
    לידיעת סטפק 21/05/2015 12:16
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שאתה מרגיש מרוצה מעצמך ומההבנה שלך, אתה אולי צודק , אבל החברה שלנו נהרסה בעבור זה, צפה שזה יחזור אלינו , ואז תזכור את זה. אל תנסה להבין תמשיך לחיות את החיים הטובים שלך.
  • 12.
    אנונימי 21/05/2015 12:15
    הגב לתגובה זו
    לעניין הרגולציה, ההפך הוא הנכון. ראו מה קרה השבוע באפריקה. למה גם אנו משקיעים בני"ע בארה"ב ולא בלונדון? הרי זה בשעות שלנו ובאותה שפה. בלונדון אין כמעט רגולציה. גם אין שקיפות. כמשקיע, אני צריך רק ללחוץ על המקלדת והרגולציה צריכה להיות זו ששומרת עלי
  • 11.
    יעקב 21/05/2015 11:57
    הגב לתגובה זו
    כנראה שאתה חי בסרט!!!!!!!!! המדיניות של פישר .ביבי.הנגידה ריבית האפס!!!!!!!!!! העלתה את מחירי הדירות ב200@ ואת יוקר המיחיה ב200% המשכורות לא עלו עשרות שנים. כל הסבים. האבות.והילדים ממושכנים למשכנתות ולדיור !!!! ההכנסה הפנויה שלילת !!!!!!!!!!! איר תהיה צמיחה !!!!!!!! אין מקומות עבודה חדשים!! רק מנפחים את הבורסה ואגחי"ם הקטסטרופה בדרך !!! שאלה של זמן אתה מדבר רק מהפוזיציה לניפוח המניות!!!!!!!! פיטורים בכל פינה! נתוני האבטלה זה הבלוף הכי גדול צא קצת לעמך ומהקופסא!!!!!!נתת כסף לתשובה שעשה תספורות !!!!!!!!!! חומר למחשבה
  • 10.
    תום 21/05/2015 11:53
    הגב לתגובה זו
    עם מצב חברתי על הפנים. מה החכמה.
  • 9.
    חלמאי 21/05/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    מביך
  • אלי 21/05/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק ב 100 אחוז כל הצרות בגלל רגולטורים פופוליסטים שהורסים הכל
  • 8.
    כי חצי מדינה כמו עבדים. עובדים יותר אך רמתחיים נחותה. (ל"ת)
    סרגיי 21/05/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סטפקה לך לפנסיה. מספיק עם בלה בלה (ל"ת)
    בלהה 21/05/2015 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רציו 21/05/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    לפתח מיד את ליויתן כל חודש זה המון כסף למדינה
  • 5.
    המחאה 21/05/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
    ואחכ רצו לקחת מליון שח משכנתא. נמאס כבר שהיועץ של דרעי הוא הטמבל שהתבכיין על הקוטג'. בגלל אהבתו לקוטג' כולנו משלמים. כולם רוכבים על גל המחאה כבר כמה שנים ולא נמאס להם. זה מביא להם מקום בכנסת. הורס לנו את הכלכלה וזה לא נגמר. סתיו שפיר ושלי יחימוביץ אסון כלכלי. אי אפשר להיפטר מהם. מזל שלפיד יושב בצד אחרי הנזקים שהוא גרם. ממשלה של טמבלים שעלו לגדולה.
  • צודק !!! פופליסטים שרצו קרנבל קיץ. (ל"ת)
    משב 21/05/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
  • כמה שאתה צודק (ל"ת)
    נכון מאוד 21/05/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בנקים 21/05/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
    בריבית 0 מבנק ישראלולוקחים הרבה הרבה הרבה יותרעד 9%..זה עושק גדול
  • 3.
    חילוק 21/05/2015 11:29
    הגב לתגובה זו
    זה אומר הכל
  • 2.
    קרנית 21/05/2015 11:23
    הגב לתגובה זו
    לעזעזל
  • 1.
    פלוריסטם (ל"ת)
    טבע הבאה 21/05/2015 11:05
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה

ירידות בוול סטריט הכבידו גם על הסנטימנט בתל אביב והובילו את המדדים לסגור בטריטוריה שלילית: ת״א 35 איבד 1.9% ואילו ת״א 90 1.8%; דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית הפילו את חברת האופנה וחברת האם; עונת הדוחות המשיכה היום עם דוחות לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועוד
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .


אורבניקה אורבניקה -12.82%   צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו -10.5%   שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן

דוח חלש לאורבניקה - המניה נפלה ב-10%; קסטרו נפלה ב-8%

שיעור הרווח הגולמי ירד ל-52.9% והרווח התפעולי נשחק מ-־29 ל־18.7 מיליון שקל על רקע מלחמת "עם כלביא" מעבר למרכז לוגיסטי, גידול בהוצאות שכר והנחות מוגברות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אורבניקה קסטרו

אורבניקה, מקבוצת קסטרו הודיס, מדווחת על רבעון מאכזב והמניה נפלה ב-10% כשהיא גוררת את החברה האם - קסטרו לירידה של 8%. הכנסות הסתכמו בכ-242.5 מיליון שקל, גידול של כ־11.5% לעומת כ-217.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי מנהליה, הגידול נובע מהתרחבות מצבת החנויות והגדלת שטחי המסחר בצירוף צמיחה במכירות בחנויות זהות.

 עלייה במכירות - ירידה ברווחיות

מכירות החנויות הזהות ברבעון, כלומר מכירות בחנויות שפעלו גם בתקופה המקבילה, עלו בכ-5% והסתכמו בכ-211.7 מיליון ש"ח לעומת כ-201.6 מיליון ש"ח ברבעון השלישי אשתקד. בכך מציגה החברה צמיחה גם ברשת הקיימת, ולא רק מתוספת חנויות חדשות. עם זאת, במקביל לצמיחה במחזור נרשם לחץ על המרווחים. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-128.4 מיליון שקל, אך שיעור הרווח הגולמי מהמכירות ירד ל-52.9% לעומת 56.6% ברבעון המקביל. לטענת החברה, הירידה נובעת משינוי בתמהיל המכירות, עלייה בהוצאות אחסון, עלויות מעבר למרכז לוגיסטי חדש והרחבת היקף ההנחות ללקוחות, כאשר חלק מההשפעה קוזז על ידי ירידה בעלויות הובלה ושילוח והשפעת שערי מטבע. מדובר בשחיקה גדולה של הרווחיות והתגובה לא איחרה - המניה קרסה בשוק. 

 

החולשה מחלחלת לרווחיות התפעולית - הרווח התפעולי ברבעון השלישי ירד ל-18.7 מיליון שקל שהם כ-7.7% מההכנסות, לעומת כ-29 מיליון ש”ח וכ־13.4% מההכנסות ברבעון המקביל. מעבר לשחיקה ברווח הגולמי, החברה גדלה בהוצאות שכר, בין היתר בשל העלאת שכר המינימום והכשרת עובדים לחנויות חדשות. בשורה התחתונה, החברה הרוויחה ברבעון  השלישי 8.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. על פי הדוחות, מבצע “עם כלביא”, שנמשך 12 ימים ביוני, והוביל לסגירת מרבית החנויות הפיזיות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, גרע מהכנסות החברה כ־34 מיליון שקל ואומדן אובדן הרווח התפעולי הפוטנציאלי עומד על כ-15 מיליון. עם זאת, השחיקה ברווחיות ברבעון השלישי נובעת גם מגורמים פנימיים שוטפים כמו הוצאות תפעוליות ושיעור הנחה גבוה יותר, ולא רק מאירוע ביטחוני חד פעמי.

 

מאזן חזק, התרחבות ומרכז לוגיסטי חדש

 לצד הירידה ברווחיות, הנתונים הפיננסיים מצביעים על בסיס נזילות חזק. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון השלישי הסתכם בכ-34.5 מיליון שקל, לאחר שברבעון המקביל נרשם תזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך 5.3 מיליון. ליום פרסום הדוח מחזיקה החברה ביתרות מזומנים ושווי מזומנים של כ-250 מיליון שקל. 

אורבניקה מפעילה כיום 105 חנויות בפריסה ארצית, בשטח מסחר כולל של כ־62,471 מ”ר, מתוכן 35 חנויות של אורבניקה ו־70 חנויות של הודיס, לצד אתרי סחר מקוון לשני המותגים. בשנת 2026 צופה החברה פתיחה של 5 חנויות חדשות של אורבניקה, שתיים מהן חנויות גדולות ושלוש חנויות בפורמט “אורבניקה סטיישן”, וכן פתיחה או הסבה של 5 חנויות חדשות של הודיס.