"נקודת המוצא של המשק הישראלי טובה בהרבה מזו של מרבית מדינות העולם, הן בהקשר של החוב הלאומי והן בהקשר של החוב הצרכני. יתרה מזו: הדמוגרפיה הישראלית היא בעלת מאפיינים מבטיחים הרבה יותר מהדמוגרפיה הכמעט סטגנטית של מדינות רבות בעולם כמו באירופה או ביפן. לכן, אין סיבה, לכאורה, שהמשק הישראלי לא יוכל לחזור לקצב צמיחה של בין 4% ל-5%", כך אמר צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, בסקירה אודות פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי ב-2015.

לדבריו, למשק הישראלי יש לא מעט יתרונות נוספים בהשוואה למשקים רבים אחרים – "מדובר במשק קטן ולכן גם גמיש בתגובתו להתפתחויות כלכליות בעולם, הוא משק שמתאפיין ביצירתיות ובחדשנות ולא בכדי ההייטק הישראלי מושך התעניינות מכל העולם המערבי, הודו וסין, ולאחרונה המשק התברך גם בגילוי משאבי גז אדירים. ואם אחרי כל זה, הוא צמח בשנים האחרונות בשיעור ממוצע של של כ-3.0%, שמהווה גידול של כ-1%  בתוצר לנפש, זו תעודת עניות, קודם כל, למקבלי ההחלטות במשק. אלה נמנעו מביצוע רפורמות חיוניות בשורה של תחומים, ובהם: מונופולים, בנקאות, שוק ההון, רמת הפריון הנמוכה בסקטור הציבורי, ועוד".

סטפק ממשיך ואומר: "יתרה מכך, מה שהם כן עשו זה שינויים תכופים ומהירים בכללי המשחק העסקיים תוך יצירת אי-וודאות אדירה ופגיעה בנכונות להשקיע במשק. הרגולציה העודפת, הלא-מידתית והמשתנה תדירות, אוכלת בכל חלקה טובה במשק. השתלשלות העניינים בנושא מאגרי הגז היא דוגמא לחלמאות של ממש".

סטפק מאשים גם את הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל כמשפיע על הזירה הכלכלית, אם כי לדבריו, כרגע במידה מוגבלת, "אבל צריך להישמר מפני הגעה למצב שהמציאות המדינית תכתיב גם מציאות כלכלית שתכלול גם סנקציות".

• המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים
• סטפק מצמצם החזקה במניות מיטב; ברקע רשות שוק ההון נגד מיטב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לרפורמות המתבקשות במשק ישנם לפי סטפק ארבעה תחומים מרכזיים שראוי להשקיע בהם כיוון שהתשואה שהם יספקו לדבריו למשק תהיה גבוהה במיוחד:         

תחום התשתיות, שבו צריך יהיה להשקיע סכומי עתק כדי לסגור פיגור של שנים, תחום התיירות שהערך המוסף שלו ותרומתו לתעסוקה במשק היא אדירה, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק ע"י עידוד המגזר החרדי וע"י עידוד המגזר הערבי והמהלך הרביעי – עידוד העסקים הקטנים והבינוניים. כל אלה, בסופו של יום, יתרמו להגדלה של ממש ברמת הפריון של המשק ולגידול בתוצר.

"לצורך כל אלה ולצרכים רבים נוספים מיועד התקציב שהינו כלי לקביעת הקצאת הסכומים וביטוי לסדר עדיפויות שנקבע ע"י הממשלה באישור הריבון – הכנסת.  אחת הבעיות הבסיסיות של התקציב הינה שהוא נבנה מידי שנה על בסיס התקציב הקודם, בבחינת טלאי על טלאי, בלי לעצור, לחשוב ולבחון אותו מן הבסיס. לכן, אסור להתפתות ולהגדיל תקציבים ממשלתיים מסוימים מעבר למתחייב מגידול האוכלוסיה".

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

"תוספת תקציבית לא בהכרח תעזור"

סטפק מסביר כי יש לא מעט משרדי ממשלה שבהם תוספת תקציבית לא תשפר כהוא זה את רווחת האזרח, אלא תהיה בבחינת זריקת כסף לפח: "הכסף צריך להיות מושקע בשיפור רמת הפריון, למשל,  ע"י מעבר מ"דור הפקס" במגזר הציבורי ל"דור הדיגיטלי", בשיפור דרמטי ברמת ההוראה בחינוך, ועוד. ובכלל, אופן קבלת ההחלטות התקציביות לוקה, לעיתים קרובות, בהיעדר יעדים ובהיעדר מדידה של השגת יעדים, לרבות מדידת עלות-תועלת. הוא גם לוקה בשינויים תכופים, שכל מנכ"ל של חברה היה משלם עליהם במשרתו לו נהג כך. בחלק מהמקרים נכון להעדיף סיוע ישיר למי שזקוק לו על פני גידול תקציבי שרק ייצר עוד משרות מיותרות במגזר הציבורי, ואין שום בטחון שיגיע לנזקקים לו".

סטפק טוען כי הגדלות תקציביות צריכות להתמקד, כאמור, במרכיבים שהם מחוללי צמיחה, דוגמת תשתיות ותיירות – "חלק מזה יכול להיעשות בשיתוף של הון פרטי באופן ישיר והון שמנוהל ע"י גופים מוסדיים. בסיטואציה הנוכחית של עלויות מימון נמוכות במיוחד של גיוס אגרות חוב לטווח ארוך, מעלה מאוד את הכדאיות הכלכלית של פרויקטיי תשתית. אין שום צורך ואין שום הצדקה להעלות מסים, להמציא מסים חדשים, ו/או לבטל פטורים (למעט, למשל, הפטור ממע"מ באילת שהוא מיותר לחלוטין). הגרעון התקציבי נמצא בשליטה, ולפני שבכלל שוקלים מהלכי מיסוי, יש הרבה שניתן וצריך לעשות קודם – לחייב דיווח כללי ולגבות מס מן ההון השחור שיכול לממן את אותן תוספות שיידרשו לפיתוח המשק ושגשוגו".