הבנק הבינלאומי מציג: רווח נקי של 478 מיליון שקל בשנה החולפת

יישום הוראת המפקח על הבנקים בנושא הפרשה קבוצתית בגין אשראי צרכני לפרטיים  הקטינה את הרווח הנקי ב-28 מיליון שקל

אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה הבינלאומי

בנק בינלאומי, הנמצא בשליטת חברת פיבי של צדיק בינו, פרסם הבוקר את התוצאות לסיכום שנת 2014: רווח נקי של 478 מיליון שקל (ירידה של 14% לעומת שנת 2013) - התשואה להון 7%. הבנק חילק דיבידנד בסך של 285 מיליון שקל ב-2014 בתשואת דיבדנד של 5.1%. 

הרבעון האחרון לשנת 2014 היה חלש יחסית עם ירידה של 17% בהכנסות מריבית, ירידה של 4% בהכנסות מעמלות וצניחה של 55% ברווח הנקי. ברמה השנתית הבנק הבינלאומי התמודד היטב עם הריבית הנמוכה במשק ועם הרגולציה המכבידה.

יישום הוראת המפקח על הבנקים בנושא הפרשה קבוצתית בגין אשראי צרכני לפרטיים שהביאה לגידול של 45 מיליון שקל  בהפרשה להפסדי אשראי ולקיטון של 28 מיליון שקל ברווח הנקי.

יישום הסכם בל"ל הביא לגידול בהוצאות השכר של 16 מיליון שקל (ברבעון הרביעי ובשנה כולה) ולקיטון בסך של 10 מיליון שקל ברווח הנקי בשנת 2014 וברבעון הרביעי . ההסכם יתרום לקיטון בעתודות השכר בשנה הבאה ולהקטנת שיעור העלאת השכר.

הבנק החליט לנקוט במדיניות דיווח שמרנית ושקופה ולהגדיל את ההפרשות בגין הוצאות המחשוב הגבוהות בכל המערכת הבנקיאת. השפעת היישום הביאה לקיטון ברווח לפני השפעת מס בסך של 18 מיליון שקל בשנת 2014. השינוי יביא לקיטון בהוצאות בשנים הבאות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רפי 09/03/2015 13:32
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אחד הבנקים הגרועים בעולם.אם לא הגרוע שבהם
  • 2.
    רפי 09/03/2015 13:30
    הגב לתגובה זו
    משקר בעמלות.בלי להניד עפעף מעלה עמלות במאות אחוזים.סכנה!!!
  • 1.
    דודו 09/03/2015 12:42
    הגב לתגובה זו
    שיפסיקו לקרוע את העובדים .
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.