אלכס ספיר מקים בניין של 10 קומות במנהטן יחד עם חברה טורקית
חברת ASRR (אי אס אר אר) בשליטת אלכס ספיר ורותם רוזן, הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת בניין ישן, בפינת הרחובות מדיסון ו-36 במנהטן, ניו יורק לצורך הסבתו לפרויקט מגורים יוקרתי. לאחר רכישת הבניין צופה השותפות למכור זכויות בחברת הנכס למימון השלמת הפרויקט. סך הכנסות הצפוי הינו כ-67 מיליון דולר ורווח תזרימי בסך של כ-17 מיליון דולר, לפני הוצאות מימון ומס, עם השלמת הפרויקט ומסירתו.
חברת ASRR מבצעת את העסקה בחלקים שווים עם קונצרן Suzer Group הטורקי. הרוכשים ישלמו תמורת הבניין הישן, הכולל 5 קומות המושכרות ברובן בהסכמי שכירות המסתיימים בשנה הקרובה, סכום של כ-18.5 מיליון דולר. בכוונת הרוכשים להרוס את הבניין ולהקים תחתיו בניין חדש, שיכלול 10 קומות בהן 10-13 דירות "קונדומיניום" יוקרתיות. בנוסף יבנה מרתף בעומק שתי קומות , אשר יכלול ספא, חדר כושר ומקומות חניה לבעלי דירות היוקרה. כל זאת אמור להבנות בשטח כולל של כ-3,300 מ"ר מעל פני הקרקע.
השותפה, Suzer Group , נוסדה ב-1952 כחברת בנייה ומסחר ע"י היו"ר מוסטפא סוזר. החברה התרחבה במהירות במשך השנים עם שחרור הכלכלה הטורקית . כיום לחברה צבר של חברות נוספות בתחומים שונים, העוסקים בעיקר בהשקעות באנרגיה, פיננסים, בנקאות, פיתוח ובנייה של נדל"ן, ומלונאות.
סך ההשקעה בפרויקט נאמדת בכ-50 מיליון דולר, וחלקה של ASRR בעסקה לרכישת הבניין מגיע לכ-10 מיליון דולר. החברה מציינת, כי בכדי להביא לסגירה מהירה של העסקה, תעמיד חברה בבעלותם המלאה של בעלי השליטה, אלכס ספיר ורותם רוזן, , הלוואת גישור מזכה, ללא ריבית.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
