דוחות דניה סיבוס: ייצרה 213 מיליון דולר מפעילות שוטפת ב-2013

חברת התשתיות רשמה עלייה של 14% במכירות ל-3.1 מיליארד שקל ושמרה על צבר עבודות חזק - 3.9 מיליארד שקל.
תומר קורנפלד | (1)

חברת התשתיות דניה סיבוס הנמנית על קבוצת אפריקה פרסמה אתמול את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2013 ולשנה כולה. הכנסות החברה בשנה החולפת צמחו ב-14% ל-3.1 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה ממשיך לשמור על רמתו ועמד על -3.9 מיליארד שקל. בשלושת החודשים הראשונים של 2014 נכנסו לצבר עבודות נוספות בכ-326 מיליון שקל.

חברת דניה סיבוס המנוהלת על ידי רונן גינזבורג המשיכה בשנה החולפת בהרחבת היקף הפעילות שלה בחו"ל במדינות בהן היא פעילה לצד כניסה לשווקים בינלאומיים חדשים. נכון לסוף 2013 צבר העבודות של החברה בפרוייקטים בחו"ל מסתכם בכ-405 מיליון שקל.

למרות הצבר החזק, רווח הנקי של החברה בשנת 2013 הסתכם ב-7.3 מיליון שקל בלבד - מתוכו 6.8 מיליון שקל מיוחס לרבעון הרביעי של השנה. הירידה לעומת הרווח אשתקד (55.6 מיליון שקל) מוסברת בירידה ברווח בתחום הבנייה למגורים יחד עם מחיקת הלוואה שניתנה על ידי חברת הבת אפריקה מגורים לחברה לפני למעלה מעשור בהיקף כספי של 20.5 מיליון שקל. את 2013 סגרה החברה עם תזרים מזומנים של 213 מיליון שקל. רמת המזומנים של החברה בסוף השנה הסתכמה ב-868 מיליון שקל.

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס: "החברה מסכמת שנת פעילות עסקית טובה במהלכה הצגנו המשך צמיחה בהיקף הפעילות תוך שמירה על צבר עבודות גבוה המסתכם בכ-4 מיליארד . במהלך השנה המשכנו ביישום האסטרטגיה המתמקדת בהרחבת היקף פעילות בחו"ל וכניסה לשווקים בינלאומיים חדשים, אשר מאופיינת בשעורי רווח גבוהים מאלו בישראל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עוד ניעור קטן (ל"ת)
    עוף החול 20/03/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.