דוחות דניה סיבוס: ייצרה 213 מיליון דולר מפעילות שוטפת ב-2013

חברת התשתיות רשמה עלייה של 14% במכירות ל-3.1 מיליארד שקל ושמרה על צבר עבודות חזק - 3.9 מיליארד שקל.
תומר קורנפלד | (1)

חברת התשתיות דניה סיבוס הנמנית על קבוצת אפריקה פרסמה אתמול את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2013 ולשנה כולה. הכנסות החברה בשנה החולפת צמחו ב-14% ל-3.1 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה ממשיך לשמור על רמתו ועמד על -3.9 מיליארד שקל. בשלושת החודשים הראשונים של 2014 נכנסו לצבר עבודות נוספות בכ-326 מיליון שקל.

חברת דניה סיבוס המנוהלת על ידי רונן גינזבורג המשיכה בשנה החולפת בהרחבת היקף הפעילות שלה בחו"ל במדינות בהן היא פעילה לצד כניסה לשווקים בינלאומיים חדשים. נכון לסוף 2013 צבר העבודות של החברה בפרוייקטים בחו"ל מסתכם בכ-405 מיליון שקל.

למרות הצבר החזק, רווח הנקי של החברה בשנת 2013 הסתכם ב-7.3 מיליון שקל בלבד - מתוכו 6.8 מיליון שקל מיוחס לרבעון הרביעי של השנה. הירידה לעומת הרווח אשתקד (55.6 מיליון שקל) מוסברת בירידה ברווח בתחום הבנייה למגורים יחד עם מחיקת הלוואה שניתנה על ידי חברת הבת אפריקה מגורים לחברה לפני למעלה מעשור בהיקף כספי של 20.5 מיליון שקל. את 2013 סגרה החברה עם תזרים מזומנים של 213 מיליון שקל. רמת המזומנים של החברה בסוף השנה הסתכמה ב-868 מיליון שקל.

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס: "החברה מסכמת שנת פעילות עסקית טובה במהלכה הצגנו המשך צמיחה בהיקף הפעילות תוך שמירה על צבר עבודות גבוה המסתכם בכ-4 מיליארד . במהלך השנה המשכנו ביישום האסטרטגיה המתמקדת בהרחבת היקף פעילות בחו"ל וכניסה לשווקים בינלאומיים חדשים, אשר מאופיינת בשעורי רווח גבוהים מאלו בישראל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עוד ניעור קטן (ל"ת)
    עוף החול 20/03/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.