אודיו

מוטי בן משה בהקלטה: "זה לא אני, זאת קבוצה ואני קשור אליה"

איציק מדינה הגיש אתמול בצהריים תצהיר לביהמ"ש בת"א ובו הוא טוען שבן משה הודה בפניו שאקסטרה היא קבוצה של משקיעים
אבי שאולי | (2)

אחרי שבהימ"ש המחוזי בת"א החליט להעביר את השליטה בחברת אידיבי אחזקות לידי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, נחשפה אמש בערוץ 10 שיחת טלפון עם בן משה ושבה יזם הנדל"ן, איציק מדינה, מתחזה למתעניין ברכישת השליטה באידיבי. לטענת מדינה בן משה הודה בפניו שאקסטרה הולדינג היא קבוצה של משקיעים, כך גם במסגרת תצהיר שהגיש אתמול לביהמ"ש.

השיחה התקיימה ב-16 בספטמבר במסגרת התענינות של משקיעים ברכישת השליטה באידיבי:

איציק מדינה: "קצת אולי כמה מלים על עצמך, אני פשוט לא מכיר אותך".

מוטי בן משה: "זה, זה לא אני, זה קבוצה, אני קשור אליה לצורך העניין. היא מתעסקת...".

איציק מדינה: "אתה מאגד אותם?".

מוטי בן משה: "סליחה?".

איציק מדינה: "אתה מאגד את הקבוצה?".

מוטי בן משה: "אני לצורך העניין כרגע מייצג את הקבוצה".

איציק מדינה: "אוקיי".

מוטי בן משה: "הקבוצה היא קבוצה פרטית, מתעסקת בתחום האנרגיה, תקשורת, נכנסה לתחום הביטוח בשנה האחרונה. תיירות. עיקר הפעילות כרגע היא בתחום האנרגיה".

בן משה: "ספין נוסף של נוחי דנקנר"

יועצו של מוטי בן משה מציין כי "לקבוצת אקסטרה אין ספק כי בימים הקרובים יהיו עוד הרבה אנשים שנורא ירצו להתפרסם על גבו של מוטי בן משה, בין כיוזמות עצמאיות ובין כ'ספין' נוסף של דנקנר, שטרם הפנים כי ביהמ"ש דחה את כל טיעוניו אחד לאחד וסיכם את כל הבדותות שהפיץ כנגד בן משה באימרה הפוסל במומו הוא פוסל. השיחה עם מדינה היא רק דוגמא לעשרות שיחות ופגישות רבות שיזמו גורמים שונים בניסיון לחלץ מבן משה אינפורמציה. בחלק מהמקרים כמו למשל עם מר מדינה, הדברים היו כל כך שקופים, שכל מי שמאזין להקלטה שומע שבן משה מסרב אפילו לגלות למדינה את שם המשפחה שלו. בוודאי שלא את המידע על עסקיו".

האזינו:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נוחי 18/12/2013 11:45
    הגב לתגובה זו
    כלי התקשורת צמאי הדם ......
  • 1.
    מחוץ להקשר זה חסר משמעות, יכול להיות שדברו על גידול חסה (ל"ת)
    איש 18/12/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: