אודיו

מוטי בן משה בהקלטה: "זה לא אני, זאת קבוצה ואני קשור אליה"

איציק מדינה הגיש אתמול בצהריים תצהיר לביהמ"ש בת"א ובו הוא טוען שבן משה הודה בפניו שאקסטרה היא קבוצה של משקיעים
אבי שאולי | (2)

אחרי שבהימ"ש המחוזי בת"א החליט להעביר את השליטה בחברת אידיבי אחזקות לידי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, נחשפה אמש בערוץ 10 שיחת טלפון עם בן משה ושבה יזם הנדל"ן, איציק מדינה, מתחזה למתעניין ברכישת השליטה באידיבי. לטענת מדינה בן משה הודה בפניו שאקסטרה הולדינג היא קבוצה של משקיעים, כך גם במסגרת תצהיר שהגיש אתמול לביהמ"ש.

השיחה התקיימה ב-16 בספטמבר במסגרת התענינות של משקיעים ברכישת השליטה באידיבי:

איציק מדינה: "קצת אולי כמה מלים על עצמך, אני פשוט לא מכיר אותך".

מוטי בן משה: "זה, זה לא אני, זה קבוצה, אני קשור אליה לצורך העניין. היא מתעסקת...".

איציק מדינה: "אתה מאגד אותם?".

מוטי בן משה: "סליחה?".

איציק מדינה: "אתה מאגד את הקבוצה?".

מוטי בן משה: "אני לצורך העניין כרגע מייצג את הקבוצה".

איציק מדינה: "אוקיי".

מוטי בן משה: "הקבוצה היא קבוצה פרטית, מתעסקת בתחום האנרגיה, תקשורת, נכנסה לתחום הביטוח בשנה האחרונה. תיירות. עיקר הפעילות כרגע היא בתחום האנרגיה".

בן משה: "ספין נוסף של נוחי דנקנר"

יועצו של מוטי בן משה מציין כי "לקבוצת אקסטרה אין ספק כי בימים הקרובים יהיו עוד הרבה אנשים שנורא ירצו להתפרסם על גבו של מוטי בן משה, בין כיוזמות עצמאיות ובין כ'ספין' נוסף של דנקנר, שטרם הפנים כי ביהמ"ש דחה את כל טיעוניו אחד לאחד וסיכם את כל הבדותות שהפיץ כנגד בן משה באימרה הפוסל במומו הוא פוסל. השיחה עם מדינה היא רק דוגמא לעשרות שיחות ופגישות רבות שיזמו גורמים שונים בניסיון לחלץ מבן משה אינפורמציה. בחלק מהמקרים כמו למשל עם מר מדינה, הדברים היו כל כך שקופים, שכל מי שמאזין להקלטה שומע שבן משה מסרב אפילו לגלות למדינה את שם המשפחה שלו. בוודאי שלא את המידע על עסקיו".

האזינו:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נוחי 18/12/2013 11:45
    הגב לתגובה זו
    כלי התקשורת צמאי הדם ......
  • 1.
    מחוץ להקשר זה חסר משמעות, יכול להיות שדברו על גידול חסה (ל"ת)
    איש 18/12/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: