הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

רבעון מצוין לשטראוס: הרווח התפעולי קפץ 21% ל-212 מיליון שקל

הגידול ברווח הגולמי של הקבוצה נבע בעיקר כתוצאה מהעלאות מחיר שבוצעו בקפה הירוק בברזיל. מכירות החומוס בצפון אמריקה עלו 11%
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה סברה שטראוס

קבוצת שטראוס מסכמת את הרבעון השלישי של 2013 עם רווח נקי לבעלי המניות של כ-81 מיליון שקל, זאת לעומת כ-69 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 17.1%. הרווח התפעולי-ניהולי של הקבוצה הסתכמו בכ-212 מיליון שקל, זאת לעומת 175 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-21%.

המכירות האורגניות של הקבוצה, בנטרול השפעת השינוי בשערי החליפין צמחו בכ-5.7%. המכירות הניהוליות הסתכמו בכ-2 מיליארד שקל (כ-2.1 מיליארד שקל אשתקד), קיטון של כ- 1.9%. הרווח הגולמי הניהולי הסתכם בכ- 798 מיליון שקל (שיעור של כ- 39.1% מהמכירות), לעומת כ- 737 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (שיעור של כ- 35.5% מהמכירות), גידול של כ- 8.1%.

סברה - מקום ראשון במכירת חומוס בצפון אמריקה

נתח המכירות של 'סברה', המייצרת ומוכרת מטבלים וממרחים דוגמת חומוס בארצות הברית ובקנדה עמד על כ-28.8% מכלל השוק, זאת בהשוואה ל-25.2% בתקופה המקבילה אשתקד, והחברה ממוצבת במקום הראשון בשוק מכירות החומוס. היקף המכירות הסתכם בכ-303 מיליון שקל, זאת לעומת 273 מיליון שקל אשתקד, גידול של 11%.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת (כולל שותפויות) הסתכם בתזרים חיובי של כ- 205 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים חיובי בסך של כ- 171 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שער החליפין השפיע לרעה

ברבעון השלישי ירדו מכירות הקפה של הקבוצה בכ-95 מיליון שקל. הפרשי התרגום לשקלים הסתכמו בתקופה בכ-127 מיליון שקל, מתוכם כ-89 מיליון שקל נבעו משחיקת שערו הממוצע של הריאל הברזילאי אל מול השקל. כמו כן חל קיטון במכירות ייצוא הקפה הירוק מברזיל של כ-8 מיליון שקל. בנטרול השפעת שערי המטבע והקיטון במכירות הקפה הירוק בברזיל, מכירות כלל תחום הקפה צמחו בכ-3%.

הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם ברבעון השלישי בכ-798 מיליון שקל, גידול של כ-8.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר כתוצאה מהעלאות מחיר שבוצעו בקפה הירוק מברזיל.

גדי לסין, נשיא ומנכ"ל הקבוצה, אמר היום: "הביצועים החזקים של הקבוצה ברבעון הנוכחי משקפים המשך תוצאות תפעוליות חזקות בפעילות הבינלאומית של הקבוצה, לצד צמיחה בשטראוס ישראל וניהול מושכל של עלויות. הקבוצה מבצעת השקעה מואצת בחדשנות ובמאמץ שיווקי בכל מגזרי הפעילות, במטרה לבנות ולבסס את מנועי הצמיחה של הקבוצה ולהעניק לצרכנים שלנו, בישראל ומעבר לים, סל של מוצרים טובים ומגוונים יותר."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תעשיית רשע ורצח 26/11/2013 18:14
    הגב לתגובה זו
    כדי שלנו יהיה חלב מפרידים את הפרה לאחר תשעה חודשי הריון מפרי בטנה ביום היולדו. אם זה זכר, הוא ישלח לשחיטה תוך מספר חודשים כי אין מה לעשות איתו. הפרה תבכה את אובדן ילדה במשך ימים ארוכים. גם ילדה ירצה כל כך את אמא שלו. הפרה תשלח לחליבה שלוש פעמים ביום כל ימי חייה. היא תאנס 4 פעמים ואז היא תשלח אף היא לשחיטה כי אין בה תועלת. את הימים היא תעביר ברפת מלאה צואה ושתן. היא תקבל אנטיביוטיקה והורמונים כדי שיהיו לה עטיני ענק וכדי שתוכל להחלים מפציעות החליבה. כל יום יכו אותה כדי שתכנס למכונת החליבה. החלב מכיל כמובן צואה, הורמונים ואנטיביוטיקה. הוא בבסיסו רע לנו כי נועד לעגל שצריך להגיע לגודל של מאות ק"ג תוך מספר חודשים ספורים. אנחנו המין היחידי בעולם שיונק חלב כל חייו ועוד של מין אחר (מילא היינו יונקים מנשים). התוצאה של צריכת חלב היא סרטן, שבץ, התקפי לב, סכרת ובריחת סידן (בדיוק הפוך ממה שחושבים). רק לאחרונה פורסמה המלצה של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד אשר אומרת שאין צורך לצרוך כלל חלב ומוצריו. שמרו על עצמכם.
  • 1.
    אחד הפראיירים 26/11/2013 09:37
    הגב לתגובה זו
    את תרומתו הענקית של הצרכן הישראלי המשלם מחירים בלתי סבירים לקרטל החלב הקפה הגבינות ושאר מוצרי המזון. כחלון אייכה?חוסלת?
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?


להמשך הכתבה לחץ כאן