האם הבידוד של ישראל בעולם מחמיר? לפחות ע"פ הכותרות הראשיות שיצרה כאן ההנחיה האחרונה של נציבות האיחוד האירופי , התשובה היא כן ובאופן חד משמעי. מעבר לכך, נראה שבממשלה מפרשים את ההחלטה שלא להעניק למוסדות וחברות שמעבר לקו הירוק מענקים ופרסים כהתערבות שתכאיב לכלכלה הישראלית וכנקיטת עמדה חד צדדית של האיחוד במחאה על הקיפאון המדיני.

האם אלה הם באמת פני הדברים? מסתבר שיש מי שחולק על כך, בעיקר בכל הנוגע להשלכות ולחשיבות המהלך הזה מבחינת ישראל הן מבחינה כלכלית והן מדינית.

בשיחה עם Bizportal התייחסה ד"ר אסתר לופטין, ראש המרכז ללימודים אירופיים במרכז הבינתחומי הרצליה, להחלטת האיחוד האירופי, "מעל לכל מדובר בהנחיה בלבד של נציבות האיחוד האירופי. ההחלטה הזו לא מפתיעה כלל והיא עולה בקנה אחד עם החלטת האיחוד משנת 2010, אז נקבע שסחורות שמיוצרות מחוץ לשטחי מדינת ישראל, קרי יו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים לא יכולות להכלל כסחורות שמוכרות ע"י הסכם הסחר החופשי עם האיחוד".

"ההנחיה הנוכחית משקפת במידה רבה את החלטת בית המשפט ועמדת האיחוד האירופי לגבי ריבונותה של ישראל על שטחים מעבר לקו הירוק ואוסרת על מתן מענקי מחקר ופרסים למוסדות אקדמיים וגופים הפועלים מחוץ לשטחה של מדינת ישראל".

לצורך הבהרה מזכירה לופטין על מה בדיוק דובר בהסכם שנחתם כבר ב-1995 עם האיחוד, "ההסכם איפשר מעבר חופשי של סחורות בין ישראל לאיחוד, ז"א סחורות שנהנות מהטבה בכך שהן לא מחויבות במכס. בית המשפט קבע ב-2010 שרק סחורות המגיעות מתוך שטחה המוכר של מדינת ישראל יהנו מההטבה הזו והשאיר בכך את שטחי יו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים בחוץ. דווקא לאותה החלטה שהיא המשמעותית יותר מבחינת המשק הישראלי ובפרט החברות באזורים הללו, אין ממש התייחסות".

ובחזרה להנחיית נציבות האיחוד שלפחות על פי כותרות העיתונים המפוצצות מדובר בקו פרשת המים ובהפסדים של מאות מיליוני אירו למדינת ישראל. כשאני שואל את לופטין האם באמת ייגרם למדינה נזק כלכלי חמור כתוצאה מכך היא מסתייגת לחלוטין, "דבר ראשון, ההנחיה הזו היא ממש לא חרם מכל סוג שהוא. נראה לי שהאנשים פשוט לא מבינים על מה מדובר, אני לא יודעת אם זה נובע מבורות או חוסר הבנה מוחלט של מקבלי ההחלטות ואני ממש לא חושבת שתהיה להנחיה הזו השפעה משמעותית, למעט אקט סימבולי".

"מאחר והאיחוד איננו מכיר בריבונות ישראל באזורים האלה נקבע שהם לא יהנו ממענקי מחקר ופרסים של האיחוד. היום לצורך העניין ישראל נהנית ממענקי מחקר של האיחוד לאוניברסיטאות ומכללות שעושות פיתוחים כאלה ואחרים, מגישות הצעה לקבלת מענק ומקבלות את הכספים מהאיחוד אם נמצאו מתאימות. כל מה שנאמר הוא שחברות או מוסדות מחוץ לשטח המדינה לא יהנו מהמענקים האלה. האיחוד אומר - אנחנו רשאים להציב תנאים למי מגיע ולא מגיע לקבל את הכסף הזה - זה לא חרם. לא יהיו לכך השלכות רציניות על המשק הישראלי, אבל בהחלט ייתכן שזה סימן לבאות".

"מאוד התפלאתי מהתגובות פה להנחייה הזו כיוון שההשלכות שלה באמת מינוריות. אני מבינה שהממשלה דורשת מהאיחוד לא להפעיל לחצים פוליטיים באמצעים כלכליים, מצד שני כשמסתכלים על המדינות זה גם מה שמגדיר אותן. החיבור בין פוליטיקה וכלכלה ורואים את זה גם בהתנהלות בין האיחוד למדינות הבלקן - הוא נוטה להשתמש באמצעים כלכליים כדי להשיג את המדיניות שלו".

מה חושבים על ישראל באיחוד?

לופטין מציגה את הדברים כפי שרואים אותם מדינות האיחוד האירופי, "באיחוד אומרים, 'מדינה שלא עומדת בדרישות שלנו - אני לא אממן לה מוסדות וחברות שמבחינתי הן מחוץ למדינה'. האיחוד חושב שישראל לא ממלאת את הצד שלה בהסכם של 1995 אז דובר על "עסקת חבילה" במסגרתה האיחוד נותן לנו גישה חופשית לרב המוצרים שמגיעים מישראל שלא מוטל עליהם מכס ומצד שני ישראל התחייבה לשיתוף פעולה פוליטי שכולל בין היתר התקדמות בתהליך השלום, זכויות מיעוטים וזכיות אדם".

"האיחוד מגדיר את ההתנהלות של ישראל כהתנהגות לא נאותה. מדיניות ההתנחלויות לא הופסקה ולא נעשו צעדים להתקדמות בתהליך. באיחוד הייתה תחושה שנותנים לישראל הרבה ולא מקבלים בתמורה שום התקדמות במישור הפוליטי".

על התגובה הנסערת להחלטת האיחוד במערכת הפוליטית אומרת לופטין, "לחרם יש משמעותיות אחרות. באיחוד לא רוצים להעביר כסף למוסדות וגופים שפועלים באזורים שאינם מוגדרים כחלק ממדינת ישראל מלכתחילה. ישראל, להערכתי, לא תוכל לשנות את רוע הגזירה. היא הרי לא תפסיק לנהל קשרי מסחר עם 28 מדינות אירופיות שמייצגות 500 מיליון בני אדם. האיחוד האירופי אחרי הכל הוא שותף הסחר העיקרי של ישראל. לכן ראש הממשלה יבלע את הגלולה הזו שהיא גם לא כל כך מרה. כמה מוסדות כאלה כבר יש מחוץ לקו הירוק?"

"כשאני קוראת דברים שאמר ראש הממשלה על כך שהאיחוד מנסה להגדיר את גבולות המדינה בלחץ כלכלי אני יוצאת מנקודת הנחה שמישהו במשרד ראש הממשלה לא עשה שיעורי בית וממש לא הבין את העניין. זו סערה בכוס מים נכון לעכשיו. יכול להיות שהאיחוד מתחיל פה משהו שיהיה לו גם המשך, אבל זו התחלה בקטן מאוד".