סופ"ש

ד"ר לופטין: "זו בורות לחשוב שהנחיית האיחוד האירופי זה חרם על ישראל, זה רק אקט סימבולי"; מה החשש האמיתי?

סערת הנחיית האיחוד האירופי בעניין מוסדות וחברות שמעבר לקו הירוק ממשיכה להכות גלים. האם זו סערה בכוס מים?

האם הבידוד של ישראל בעולם מחמיר? לפחות ע"פ הכותרות הראשיות שיצרה כאן ההנחיה האחרונה של נציבות האיחוד האירופי , התשובה היא כן ובאופן חד משמעי. מעבר לכך, נראה שבממשלה מפרשים את ההחלטה שלא להעניק למוסדות וחברות שמעבר לקו הירוק מענקים ופרסים כהתערבות שתכאיב לכלכלה הישראלית וכנקיטת עמדה חד צדדית של האיחוד במחאה על הקיפאון המדיני.

האם אלה הם באמת פני הדברים? מסתבר שיש מי שחולק על כך, בעיקר בכל הנוגע להשלכות ולחשיבות המהלך הזה מבחינת ישראל הן מבחינה כלכלית והן מדינית.

בשיחה עם Bizportal התייחסה ד"ר אסתר לופטין, ראש המרכז ללימודים אירופיים במרכז הבינתחומי הרצליה, להחלטת האיחוד האירופי, "מעל לכל מדובר בהנחיה בלבד של נציבות האיחוד האירופי. ההחלטה הזו לא מפתיעה כלל והיא עולה בקנה אחד עם החלטת האיחוד משנת 2010, אז נקבע שסחורות שמיוצרות מחוץ לשטחי מדינת ישראל, קרי יו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים לא יכולות להכלל כסחורות שמוכרות ע"י הסכם הסחר החופשי עם האיחוד".

"ההנחיה הנוכחית משקפת במידה רבה את החלטת בית המשפט ועמדת האיחוד האירופי לגבי ריבונותה של ישראל על שטחים מעבר לקו הירוק ואוסרת על מתן מענקי מחקר ופרסים למוסדות אקדמיים וגופים הפועלים מחוץ לשטחה של מדינת ישראל".

לצורך הבהרה מזכירה לופטין על מה בדיוק דובר בהסכם שנחתם כבר ב-1995 עם האיחוד, "ההסכם איפשר מעבר חופשי של סחורות בין ישראל לאיחוד, ז"א סחורות שנהנות מהטבה בכך שהן לא מחויבות במכס. בית המשפט קבע ב-2010 שרק סחורות המגיעות מתוך שטחה המוכר של מדינת ישראל יהנו מההטבה הזו והשאיר בכך את שטחי יו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים בחוץ. דווקא לאותה החלטה שהיא המשמעותית יותר מבחינת המשק הישראלי ובפרט החברות באזורים הללו, אין ממש התייחסות".

ובחזרה להנחיית נציבות האיחוד שלפחות על פי כותרות העיתונים המפוצצות מדובר בקו פרשת המים ובהפסדים של מאות מיליוני אירו למדינת ישראל. כשאני שואל את לופטין האם באמת ייגרם למדינה נזק כלכלי חמור כתוצאה מכך היא מסתייגת לחלוטין, "דבר ראשון, ההנחיה הזו היא ממש לא חרם מכל סוג שהוא. נראה לי שהאנשים פשוט לא מבינים על מה מדובר, אני לא יודעת אם זה נובע מבורות או חוסר הבנה מוחלט של מקבלי ההחלטות ואני ממש לא חושבת שתהיה להנחיה הזו השפעה משמעותית, למעט אקט סימבולי".

"מאחר והאיחוד איננו מכיר בריבונות ישראל באזורים האלה נקבע שהם לא יהנו ממענקי מחקר ופרסים של האיחוד. היום לצורך העניין ישראל נהנית ממענקי מחקר של האיחוד לאוניברסיטאות ומכללות שעושות פיתוחים כאלה ואחרים, מגישות הצעה לקבלת מענק ומקבלות את הכספים מהאיחוד אם נמצאו מתאימות. כל מה שנאמר הוא שחברות או מוסדות מחוץ לשטח המדינה לא יהנו מהמענקים האלה. האיחוד אומר - אנחנו רשאים להציב תנאים למי מגיע ולא מגיע לקבל את הכסף הזה - זה לא חרם. לא יהיו לכך השלכות רציניות על המשק הישראלי, אבל בהחלט ייתכן שזה סימן לבאות".

"מאוד התפלאתי מהתגובות פה להנחייה הזו כיוון שההשלכות שלה באמת מינוריות. אני מבינה שהממשלה דורשת מהאיחוד לא להפעיל לחצים פוליטיים באמצעים כלכליים, מצד שני כשמסתכלים על המדינות זה גם מה שמגדיר אותן. החיבור בין פוליטיקה וכלכלה ורואים את זה גם בהתנהלות בין האיחוד למדינות הבלקן - הוא נוטה להשתמש באמצעים כלכליים כדי להשיג את המדיניות שלו".

מה חושבים על ישראל באיחוד?

לופטין מציגה את הדברים כפי שרואים אותם מדינות האיחוד האירופי, "באיחוד אומרים, 'מדינה שלא עומדת בדרישות שלנו - אני לא אממן לה מוסדות וחברות שמבחינתי הן מחוץ למדינה'. האיחוד חושב שישראל לא ממלאת את הצד שלה בהסכם של 1995 אז דובר על "עסקת חבילה" במסגרתה האיחוד נותן לנו גישה חופשית לרב המוצרים שמגיעים מישראל שלא מוטל עליהם מכס ומצד שני ישראל התחייבה לשיתוף פעולה פוליטי שכולל בין היתר התקדמות בתהליך השלום, זכויות מיעוטים וזכיות אדם".

"האיחוד מגדיר את ההתנהלות של ישראל כהתנהגות לא נאותה. מדיניות ההתנחלויות לא הופסקה ולא נעשו צעדים להתקדמות בתהליך. באיחוד הייתה תחושה שנותנים לישראל הרבה ולא מקבלים בתמורה שום התקדמות במישור הפוליטי".

על התגובה הנסערת להחלטת האיחוד במערכת הפוליטית אומרת לופטין, "לחרם יש משמעותיות אחרות. באיחוד לא רוצים להעביר כסף למוסדות וגופים שפועלים באזורים שאינם מוגדרים כחלק ממדינת ישראל מלכתחילה. ישראל, להערכתי, לא תוכל לשנות את רוע הגזירה. היא הרי לא תפסיק לנהל קשרי מסחר עם 28 מדינות אירופיות שמייצגות 500 מיליון בני אדם. האיחוד האירופי אחרי הכל הוא שותף הסחר העיקרי של ישראל. לכן ראש הממשלה יבלע את הגלולה הזו שהיא גם לא כל כך מרה. כמה מוסדות כאלה כבר יש מחוץ לקו הירוק?"

"כשאני קוראת דברים שאמר ראש הממשלה על כך שהאיחוד מנסה להגדיר את גבולות המדינה בלחץ כלכלי אני יוצאת מנקודת הנחה שמישהו במשרד ראש הממשלה לא עשה שיעורי בית וממש לא הבין את העניין. זו סערה בכוס מים נכון לעכשיו. יכול להיות שהאיחוד מתחיל פה משהו שיהיה לו גם המשך, אבל זו התחלה בקטן מאוד".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מ.אריאל 20/07/2013 17:17
    הגב לתגובה זו
    80000 כלי רכב אירופים עולים על כבישי ישראל בשנה.לא חבל?למה לעזור לכלכלת אירופה הנאצית כשיש אופציות אחרות אפילו טובות יותר?
  • בחייך ! 20/07/2013 22:22
    הגב לתגובה זו
    זה לא יזיז להם בשיט והצרכן הישראלי רק יסבול מהיצע קטן שיגרום לעליית מחירים, עזוב... אומרים לך שזה לא חרם ולא בטיח, ישראל ממש לא נפגעת מהמלך הזה והאירופיים לא באמת תפסו צד בעימות
  • א 21/07/2013 10:38
    האיחוד תפס - ועוד איך תפס- צד בעימות. האיחוד האירופי פרו פלסטיני ולצערנו זה רק יגבר, עם המשך עליית האיסלאם באירופה.
  • 8.
    לוחם לשעבר 20/07/2013 14:36
    הגב לתגובה זו
    אינני אנרכיסט ואפילו אינני שמאל קיצוני. שירתתי כלוחם, בני שירת כלוחם (ואפילו קצינים היינו),ושני בנים נוספים שלי בעתיד ישרתו בשירות משמעותי. אני קורא- די לכיבוש.תמונות הילד שנעצר ע"י חיילי צה"ל בן ה 5 צימררו אותי,גם אם הוא זרק אבנים. בטח יהיה איזה חוכמולוג שיגיב ב: אבן יכולה להרוג...אז לאותו מגיב,מה היית מצפה שיעשה לבנך אם היה רק זורק אבן. אותו ילד שראה את אביו מובל כשעיניו מכוסות ע"י חיילי צה"ל וידיו אזוקות והוא כולו בן 5 לא ישכח זאת כל חייו, אנחנו יצרנו מחבל פוטנציאלי. תחשבו עליכם בסיטואציה דומה, מה זה היה עושה לכם ולנפשכם? אני מדרבן את ילדי לשירות משמעותי ומטיף על הגנת המדינה אבל לא הייתי רוצה שבני יוביל ילד בן 5 למעצר וגם לא ילד בן 9. אני רוצה שלום ולא שטחים שכף רגלי ממילא לא תדרוך בהם. די לימין ההזוי שקורע את העם ויוצר דה לגיטימציה להיותינו פה. ההחלטה של האירופאים זוהי רק ההתחלה. מדינה דו לאומית זה קץ המדינה היהודית. אינני רוצה מדינת ארפטהייד. אני רוצה מדינה יהודית דמוקרטית שיש בה הפרדה בין דת למדינה.רוב העם בישראל רוצה זאת, רק שהמבנה של המערכת הפוליטית לא נותן ביטוי לרוב
  • 7.
    משה רבנו 20/07/2013 13:44
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל לא סיפחה את ההתנחלויות לשטח המדינה . משמע המדינה מודה כי המתנחלים לא נמצאים במדינת ישראל - אז למה אנו באים בטענות לגויים
  • 6.
    עובדיה דעבול 20/07/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
    האירופים מומחים בלומר ליהודים היכן להתיישב ולהטיל מגבלות. כך זה מתחיל. לא שכחנו.
  • נחום 20/07/2013 13:39
    הגב לתגובה זו
    אין לאיחוד שיניים בכלל ומעבר לזה הם מאוד עדינים איתנו למרות שישראל אפילו לא בכיוון של ויתורים. לא כדאי לתת לשיחות שיהיו להטעות, לביבי אין כוונה להציע שום דבר שיקרב הסכם והוא ימצא בקלות את הדרך לפוצץ את השיחות.
  • 5.
    יעשה הכל כדי לא לעשות כלום (ל"ת)
    גם כן ראש ממשלה 20/07/2013 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קליפ 20/07/2013 11:07
    הגב לתגובה זו
    הסימבול:SEX
  • 3.
    בר 20/07/2013 11:04
    הגב לתגובה זו
    ולבטל את המשטר הדימוקראטי במדינה ולאלץ אותנו לבצע פעולות בניגוד גמור לרצון רוב העם שבחר בממשלה . אנחנו לא רפופליקת בננות את זה הם חייבים לדעת . אנחנו גם לא עוסקים בחרמות כפי שהאירופים נוהגים .
  • שפוי 20/07/2013 13:17
    הגב לתגובה זו
    רבע מיליארד אזרחי אירופה הנאורה ומנהיגיהם רואים את ביבי אלקין ליברמן חוטבלי דנון פייגלין מתנחלים משיחיים תג מחיר וכו ומבינים לבד מה קורה פה.אז אל תבלבל את המוח עם מנטרות אידיוטיות.
  • ביבי אלקין ליברמן חוטבלי דנון פייגלין - נבחרו בבחירות ד (ל"ת)
    עולה חדש מחבש 20/07/2013 16:36
  • 2.
    אלירן 20/07/2013 10:18
    הגב לתגובה זו
    ומי שבחר ביאר לפיד יותר מפגר ממנו
  • 1.
    נא לדייק 20/07/2013 09:43
    הגב לתגובה זו
    הם מחרימים רק את היהודים הגרים באזור זה.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

רבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א

הציפיות להורדת ריבית בסוף החודש התחזקו אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן בשישי והבורסה סגרה בעליות למרות שפתחה עם ארביטרז' השלילי; ניתחנו את ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות באוקטובר; עונת הדוחות המשיכה, רבל זינקה אחרי תוצאות של קיטון בהכנסות אבל זינוק ברווח הנקי; אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י שטיפסה - ומה הדוח של מניף מספר על הנדל"ן?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה ננעל במגמה חיובית אחרי הארביטרז' שלילי שהוביל לפתיחה יציבה. ת"א 35 עלה 0.38% בעוד ת"א 90 הוסיף 0.47%.

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 1.49%, מדד הביטוח עלה גם הוא 1.44%, מדד הנדל"ן עלה 0.26% ומדד הנפט והגז טיפס 1.15%.


ביום ראשון אין מסחר אמיתי במט"ח משום שהבנקים העולמיים סגורים, אך בבורסה כן נסחרות אופציות דולר-שקל, ומהן נגזר "הדולר הגלום", השער הלא רשמי שמשקף את ציפיית השוק לשער הדולר ביום שני. הדולר הגלום משפיע במיוחד על המניות הדואליות כמו טבע, נייס, אלביט מערכות ועוד, משום שמחירן בתל אביב נקבע לפי מחיר הנעילה בארה"ב וביחס ישיר לשער המטבע. לכן גם אם המניות לא זזות בוול סטריט, שינוי בדולר הגלום יכול להניע את מחירן כאן. להרחבה - חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם


קרנות ההשתלמות - התשואות של קרנות ההשתלמות בחודש אוקטובר היו מצוינות בהמשך לחודשים קודמים המדדים רשמו עליות חזקות כשת״א-90 עלה ב-4.13% ות״א-125 ב-2.73%, וול סטריט עלתה, אבל פחות, כך שהגופים עם נטייה להשקעות בארץ, נהנו מתשואה עדיפה. הדולר ירד והכביד על הגופים עם ההטיה לוול סטריט. כלל והראל עם זיקה חזקה לשוק המניות המקומי נמצאות בצמרת הגופים במסלול המנייתי בחודש אוקטובר. בתחתית - אלטשולר שמזוהה עם השקעות בחו"ל בעיקר טכנולוגית, אנליסט שכבר מאכזבת מספר חודשים רצופים ומור. להרחבה - דירוג קרנות השתלמות - אנליסט ממשיכה לאכזב, הראל מפתיעה; ומה עשתה הקרן שלך?

קופות הגמל להשקעה - דירוג קופות הגמל להשקעה מציג תמונה שונה מדירוג קרנות ההשתלמות - לכאורה, היינו מצפים שגופים חזקים במכשיר ההשתלמות יהיו חזקים גם בגמל להשקעה וההיפך. בפועל, מסיבות שונות זה לא בהכרח מתקיים. מעבר לכך, התשואות באפיקים על פני זמן שונות. יש יתרון מסוים לקרנות ההשתלמות. לא בכל חודש, לא אצל כל הגופים, אבל אצל רוב הגופים ואצל רוב התקופות. ניסינו לבדוק ממה נובע הפער, לא קיבלנו בינתיים, תשובות מספקות. אבל הנה הניתוח של ביצועי קופות הגמל לחודש אוקטובר ומתחילת השנה


מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בסוף השבוע היה גורם תומך נוסף לבנק ישראל, במה שעשוי להיות החותמת להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024. המדד עלה 0.5% בהתאם לצפי, והאינפלציה השנתית נותרה על 2.5%, במבט על אינפלציית הליבה, נראה שישנה האטה קלה בקצב האינפלציה, וגם במבט קדימה נראה שהאינפלצייה נשמרת בתוך טווח היעד, במה שעוד מחזק את הציפייה להורדת ריבית כבר בסוף החודש.

 

היחסים בין ישראל וסעודיה מקבלים בימים האחרונים תאוצה מחודשת, בעיקר סביב המגעים שמובילים הבית הלבן וריאד לקידום עסקת נשק רחבה, ובה מרכזית הסוגייה של מטוסי ה-F35. ארה״ב מאותתת שהיא מוכנה להתקדם עם המכירה לסעודיה, אך ישראל הבהירה כי מבחינתה כל העברת אמצעי לחימה מתקדמים מחייבת מסגרת מדינית רחבה יותר, ובעיקר התקדמות ממשית לנורמליזציה. מבחינת ריאד, ההסכם חייב לכלול גם מסלול ברור ל"דרך בלתי הפיכה" להקמת מדינה פלסטינית. בשלב הזה הפערים עדיין גדולים, אבל עצם הדיון הפומבי בעסקת F-35, לצד הפגישה בין טראמפ לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, מצביעים על תזוזה. המאמץ האמריקאי נמשך, ואין כרגע פריצת דרך, אך היתכנות ההסכם עולה, גם אם מדובר בתהליך שצפוי להימשך זמן רב.