אושר: חצי מיליארד ש' יושקעו בפיתוח הנגב, ב"ש תהפוך למרכז סייבר

התוכנית כוללת סבסוד הקמת אזורי תעשייה חדשים ומתן פתרונות דיור. לפיד: "העברת בסיסי צה״ל לנגב תאפשר קידום התחלות בניה נרחבות באזורי הביקוש ותוביל להורדת מחירי הדיור"
לירן סהר | (2)

הממשלה אישרה הבוקר (א') תכנית לאומית לפיתוח הנגב בהשקעה של כחצי מיליארד שקל לשנים 2013-2017. ההשקעה תתפרס על חמש שנים ותהווה את המענה האזרחי למהלך מעבר צה"ל לנגב.

התוכנית הינה כחלק מההערכות להעתקת מחנות צה"ל לנגב -מעבר בח"א 27 לנבטים, מעבר קריית ההדרכה לנגב והיערכות לקראת מעברי בסיסי קריית התקשוב וקריית המודיעין. הצפי הוא כי כתוצאה מהמהלך עד לשנת 2020 יחול גידול של כ-1.4-1.7 מיליארד שקל בפעילות הכלכלית של הנגב לשנה.

התוכנית מתמקדת בפיתוח כלכלי, פתרונות דיור, חיזוק רשויות ופיתוח מסלול היי-טק. במסגרת התוכנית יסובסדו אזורי תעשייה ויוקמו 3 פארקי תעשייה חדשים, יוענקו תמריצים לחברות להקים ולעבור לנגב באמצעות סיוע בשכר לעובדי היי-טק ותקצוב מערך הכשרות עובדים. בין היתר, התכנית קובעת כי יגובש מתווה להפיכת באר שבע למרכז סייבר.

תוכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי

על פי ההחלטה, ביישובים באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, אופקים והמועצה האזורית מרחבים, ירוכז מאמץ מבין כלל יישובי הנגב והם יוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית ויוגדרו כיישובי המטרה של התכנית. ביישובים אלו, יופעלו תכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי ורשויות אלו יזכו לסיוע ולתמיכה בשדרוג יכולות ואיכויות הניהול בדגש על תכניות ארוכות טווח.

על מנת לעודד צעירים ומשפחות צעירות לעבור לנגב, יוגדל היצע הדיור, יורחב היצע התרבות והפנאי, יבוצע קמפיין למיתוג הנגב כיעד מגורים ומרחב הזדמנויות אטרקטיבי, ויפותחו תשתיות אזרחיות נוספות לשם צמצום פערים בין יישובי הנגב לבין מרכז הארץ. ההחלטה מצטרפת לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי חברתי לאוכלוסייה הבדואית בנגב אותה מפעילה הממשלה זו השנה השנייה ומוסיפה לה בהיבטים של תעשייה, מסחר ואיכות סביבה.

נתניהו: "המטרה היא להעלות את איכות החיים בנגב"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "התוכנית הזאת שאנחנו מגישים היום לפיתוח הנגב כרוכה בהשקעה נוספת של חמש מאות מיליון שקל, וההשקעה היא בכל התחומים המרכזיים של החיים בנגב - המטרה היא להעלות את איכות החיים. היא מתרכזת בתעסוקה, בדגש על היי-טק. הנגב הופך להיות, במיוחד באר שבע הופכת במהירות להיות מרכז חשוב של היי-טק במדינת ישראל. התוכנית עוסקת בפיתוח כלכלי, בחיזוק רשויות, בפתרונות דיור."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דיבורים דיבורים (ל"ת)
    פקה פקה 14/07/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממחזרים החלטות ישנות כדי להראות שעושים משהוא (ל"ת)
    מנהיג המהפכה 14/07/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%