אושר: חצי מיליארד ש' יושקעו בפיתוח הנגב, ב"ש תהפוך למרכז סייבר

התוכנית כוללת סבסוד הקמת אזורי תעשייה חדשים ומתן פתרונות דיור. לפיד: "העברת בסיסי צה״ל לנגב תאפשר קידום התחלות בניה נרחבות באזורי הביקוש ותוביל להורדת מחירי הדיור"
לירן סהר | (2)

הממשלה אישרה הבוקר (א') תכנית לאומית לפיתוח הנגב בהשקעה של כחצי מיליארד שקל לשנים 2013-2017. ההשקעה תתפרס על חמש שנים ותהווה את המענה האזרחי למהלך מעבר צה"ל לנגב.

התוכנית הינה כחלק מההערכות להעתקת מחנות צה"ל לנגב -מעבר בח"א 27 לנבטים, מעבר קריית ההדרכה לנגב והיערכות לקראת מעברי בסיסי קריית התקשוב וקריית המודיעין. הצפי הוא כי כתוצאה מהמהלך עד לשנת 2020 יחול גידול של כ-1.4-1.7 מיליארד שקל בפעילות הכלכלית של הנגב לשנה.

התוכנית מתמקדת בפיתוח כלכלי, פתרונות דיור, חיזוק רשויות ופיתוח מסלול היי-טק. במסגרת התוכנית יסובסדו אזורי תעשייה ויוקמו 3 פארקי תעשייה חדשים, יוענקו תמריצים לחברות להקים ולעבור לנגב באמצעות סיוע בשכר לעובדי היי-טק ותקצוב מערך הכשרות עובדים. בין היתר, התכנית קובעת כי יגובש מתווה להפיכת באר שבע למרכז סייבר.

תוכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי

על פי ההחלטה, ביישובים באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, אופקים והמועצה האזורית מרחבים, ירוכז מאמץ מבין כלל יישובי הנגב והם יוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית ויוגדרו כיישובי המטרה של התכנית. ביישובים אלו, יופעלו תכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי ורשויות אלו יזכו לסיוע ולתמיכה בשדרוג יכולות ואיכויות הניהול בדגש על תכניות ארוכות טווח.

על מנת לעודד צעירים ומשפחות צעירות לעבור לנגב, יוגדל היצע הדיור, יורחב היצע התרבות והפנאי, יבוצע קמפיין למיתוג הנגב כיעד מגורים ומרחב הזדמנויות אטרקטיבי, ויפותחו תשתיות אזרחיות נוספות לשם צמצום פערים בין יישובי הנגב לבין מרכז הארץ. ההחלטה מצטרפת לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי חברתי לאוכלוסייה הבדואית בנגב אותה מפעילה הממשלה זו השנה השנייה ומוסיפה לה בהיבטים של תעשייה, מסחר ואיכות סביבה.

נתניהו: "המטרה היא להעלות את איכות החיים בנגב"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "התוכנית הזאת שאנחנו מגישים היום לפיתוח הנגב כרוכה בהשקעה נוספת של חמש מאות מיליון שקל, וההשקעה היא בכל התחומים המרכזיים של החיים בנגב - המטרה היא להעלות את איכות החיים. היא מתרכזת בתעסוקה, בדגש על היי-טק. הנגב הופך להיות, במיוחד באר שבע הופכת במהירות להיות מרכז חשוב של היי-טק במדינת ישראל. התוכנית עוסקת בפיתוח כלכלי, בחיזוק רשויות, בפתרונות דיור."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דיבורים דיבורים (ל"ת)
    פקה פקה 14/07/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממחזרים החלטות ישנות כדי להראות שעושים משהוא (ל"ת)
    מנהיג המהפכה 14/07/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.