אושר: חצי מיליארד ש' יושקעו בפיתוח הנגב, ב"ש תהפוך למרכז סייבר
הממשלה אישרה הבוקר (א') תכנית לאומית לפיתוח הנגב בהשקעה של כחצי מיליארד שקל לשנים 2013-2017. ההשקעה תתפרס על חמש שנים ותהווה את המענה האזרחי למהלך מעבר צה"ל לנגב.
התוכנית הינה כחלק מההערכות להעתקת מחנות צה"ל לנגב -מעבר בח"א 27 לנבטים, מעבר קריית ההדרכה לנגב והיערכות לקראת מעברי בסיסי קריית התקשוב וקריית המודיעין. הצפי הוא כי כתוצאה מהמהלך עד לשנת 2020 יחול גידול של כ-1.4-1.7 מיליארד שקל בפעילות הכלכלית של הנגב לשנה.
התוכנית מתמקדת בפיתוח כלכלי, פתרונות דיור, חיזוק רשויות ופיתוח מסלול היי-טק. במסגרת התוכנית יסובסדו אזורי תעשייה ויוקמו 3 פארקי תעשייה חדשים, יוענקו תמריצים לחברות להקים ולעבור לנגב באמצעות סיוע בשכר לעובדי היי-טק ותקצוב מערך הכשרות עובדים. בין היתר, התכנית קובעת כי יגובש מתווה להפיכת באר שבע למרכז סייבר.
תוכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי
על פי ההחלטה, ביישובים באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, אופקים והמועצה האזורית מרחבים, ירוכז מאמץ מבין כלל יישובי הנגב והם יוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית ויוגדרו כיישובי המטרה של התכנית. ביישובים אלו, יופעלו תכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי ורשויות אלו יזכו לסיוע ולתמיכה בשדרוג יכולות ואיכויות הניהול בדגש על תכניות ארוכות טווח.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מנת לעודד צעירים ומשפחות צעירות לעבור לנגב, יוגדל היצע הדיור, יורחב היצע התרבות והפנאי, יבוצע קמפיין למיתוג הנגב כיעד מגורים ומרחב הזדמנויות אטרקטיבי, ויפותחו תשתיות אזרחיות נוספות לשם צמצום פערים בין יישובי הנגב לבין מרכז הארץ. ההחלטה מצטרפת לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי חברתי לאוכלוסייה הבדואית בנגב אותה מפעילה הממשלה זו השנה השנייה ומוסיפה לה בהיבטים של תעשייה, מסחר ואיכות סביבה.
נתניהו: "המטרה היא להעלות את איכות החיים בנגב"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "התוכנית הזאת שאנחנו מגישים היום לפיתוח הנגב כרוכה בהשקעה נוספת של חמש מאות מיליון שקל, וההשקעה היא בכל התחומים המרכזיים של החיים בנגב - המטרה היא להעלות את איכות החיים. היא מתרכזת בתעסוקה, בדגש על היי-טק. הנגב הופך להיות, במיוחד באר שבע הופכת במהירות להיות מרכז חשוב של היי-טק במדינת ישראל. התוכנית עוסקת בפיתוח כלכלי, בחיזוק רשויות, בפתרונות דיור."
- 2.דיבורים דיבורים (ל"ת)פקה פקה 14/07/2013 15:24הגב לתגובה זו
- 1.ממחזרים החלטות ישנות כדי להראות שעושים משהוא (ל"ת)מנהיג המהפכה 14/07/2013 14:34הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
סוגת (צילום: תמר מצפי)למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק
הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד. אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.
חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר.
סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.
ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות
ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- בעקבות התנגדות הממונה על התחרות - סוגת לא תרכוש את סטורנקסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.
