אושר: חצי מיליארד ש' יושקעו בפיתוח הנגב, ב"ש תהפוך למרכז סייבר
הממשלה אישרה הבוקר (א') תכנית לאומית לפיתוח הנגב בהשקעה של כחצי מיליארד שקל לשנים 2013-2017. ההשקעה תתפרס על חמש שנים ותהווה את המענה האזרחי למהלך מעבר צה"ל לנגב.
התוכנית הינה כחלק מההערכות להעתקת מחנות צה"ל לנגב -מעבר בח"א 27 לנבטים, מעבר קריית ההדרכה לנגב והיערכות לקראת מעברי בסיסי קריית התקשוב וקריית המודיעין. הצפי הוא כי כתוצאה מהמהלך עד לשנת 2020 יחול גידול של כ-1.4-1.7 מיליארד שקל בפעילות הכלכלית של הנגב לשנה.
התוכנית מתמקדת בפיתוח כלכלי, פתרונות דיור, חיזוק רשויות ופיתוח מסלול היי-טק. במסגרת התוכנית יסובסדו אזורי תעשייה ויוקמו 3 פארקי תעשייה חדשים, יוענקו תמריצים לחברות להקים ולעבור לנגב באמצעות סיוע בשכר לעובדי היי-טק ותקצוב מערך הכשרות עובדים. בין היתר, התכנית קובעת כי יגובש מתווה להפיכת באר שבע למרכז סייבר.
תוכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי
על פי ההחלטה, ביישובים באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, אופקים והמועצה האזורית מרחבים, ירוכז מאמץ מבין כלל יישובי הנגב והם יוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית ויוגדרו כיישובי המטרה של התכנית. ביישובים אלו, יופעלו תכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי ורשויות אלו יזכו לסיוע ולתמיכה בשדרוג יכולות ואיכויות הניהול בדגש על תכניות ארוכות טווח.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מנת לעודד צעירים ומשפחות צעירות לעבור לנגב, יוגדל היצע הדיור, יורחב היצע התרבות והפנאי, יבוצע קמפיין למיתוג הנגב כיעד מגורים ומרחב הזדמנויות אטרקטיבי, ויפותחו תשתיות אזרחיות נוספות לשם צמצום פערים בין יישובי הנגב לבין מרכז הארץ. ההחלטה מצטרפת לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי חברתי לאוכלוסייה הבדואית בנגב אותה מפעילה הממשלה זו השנה השנייה ומוסיפה לה בהיבטים של תעשייה, מסחר ואיכות סביבה.
נתניהו: "המטרה היא להעלות את איכות החיים בנגב"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "התוכנית הזאת שאנחנו מגישים היום לפיתוח הנגב כרוכה בהשקעה נוספת של חמש מאות מיליון שקל, וההשקעה היא בכל התחומים המרכזיים של החיים בנגב - המטרה היא להעלות את איכות החיים. היא מתרכזת בתעסוקה, בדגש על היי-טק. הנגב הופך להיות, במיוחד באר שבע הופכת במהירות להיות מרכז חשוב של היי-טק במדינת ישראל. התוכנית עוסקת בפיתוח כלכלי, בחיזוק רשויות, בפתרונות דיור."
- 2.דיבורים דיבורים (ל"ת)פקה פקה 14/07/2013 15:24הגב לתגובה זו
- 1.ממחזרים החלטות ישנות כדי להראות שעושים משהוא (ל"ת)מנהיג המהפכה 14/07/2013 14:34הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
