אושר: חצי מיליארד ש' יושקעו בפיתוח הנגב, ב"ש תהפוך למרכז סייבר

התוכנית כוללת סבסוד הקמת אזורי תעשייה חדשים ומתן פתרונות דיור. לפיד: "העברת בסיסי צה״ל לנגב תאפשר קידום התחלות בניה נרחבות באזורי הביקוש ותוביל להורדת מחירי הדיור"
לירן סהר | (2)

הממשלה אישרה הבוקר (א') תכנית לאומית לפיתוח הנגב בהשקעה של כחצי מיליארד שקל לשנים 2013-2017. ההשקעה תתפרס על חמש שנים ותהווה את המענה האזרחי למהלך מעבר צה"ל לנגב.

התוכנית הינה כחלק מההערכות להעתקת מחנות צה"ל לנגב -מעבר בח"א 27 לנבטים, מעבר קריית ההדרכה לנגב והיערכות לקראת מעברי בסיסי קריית התקשוב וקריית המודיעין. הצפי הוא כי כתוצאה מהמהלך עד לשנת 2020 יחול גידול של כ-1.4-1.7 מיליארד שקל בפעילות הכלכלית של הנגב לשנה.

התוכנית מתמקדת בפיתוח כלכלי, פתרונות דיור, חיזוק רשויות ופיתוח מסלול היי-טק. במסגרת התוכנית יסובסדו אזורי תעשייה ויוקמו 3 פארקי תעשייה חדשים, יוענקו תמריצים לחברות להקים ולעבור לנגב באמצעות סיוע בשכר לעובדי היי-טק ותקצוב מערך הכשרות עובדים. בין היתר, התכנית קובעת כי יגובש מתווה להפיכת באר שבע למרכז סייבר.

תוכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי

על פי ההחלטה, ביישובים באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, אופקים והמועצה האזורית מרחבים, ירוכז מאמץ מבין כלל יישובי הנגב והם יוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית ויוגדרו כיישובי המטרה של התכנית. ביישובים אלו, יופעלו תכניות ייחודיות לחיזוק השלטון המקומי ורשויות אלו יזכו לסיוע ולתמיכה בשדרוג יכולות ואיכויות הניהול בדגש על תכניות ארוכות טווח.

על מנת לעודד צעירים ומשפחות צעירות לעבור לנגב, יוגדל היצע הדיור, יורחב היצע התרבות והפנאי, יבוצע קמפיין למיתוג הנגב כיעד מגורים ומרחב הזדמנויות אטרקטיבי, ויפותחו תשתיות אזרחיות נוספות לשם צמצום פערים בין יישובי הנגב לבין מרכז הארץ. ההחלטה מצטרפת לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי חברתי לאוכלוסייה הבדואית בנגב אותה מפעילה הממשלה זו השנה השנייה ומוסיפה לה בהיבטים של תעשייה, מסחר ואיכות סביבה.

נתניהו: "המטרה היא להעלות את איכות החיים בנגב"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "התוכנית הזאת שאנחנו מגישים היום לפיתוח הנגב כרוכה בהשקעה נוספת של חמש מאות מיליון שקל, וההשקעה היא בכל התחומים המרכזיים של החיים בנגב - המטרה היא להעלות את איכות החיים. היא מתרכזת בתעסוקה, בדגש על היי-טק. הנגב הופך להיות, במיוחד באר שבע הופכת במהירות להיות מרכז חשוב של היי-טק במדינת ישראל. התוכנית עוסקת בפיתוח כלכלי, בחיזוק רשויות, בפתרונות דיור."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דיבורים דיבורים (ל"ת)
    פקה פקה 14/07/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממחזרים החלטות ישנות כדי להראות שעושים משהוא (ל"ת)
    מנהיג המהפכה 14/07/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףעידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסף
ניתוח Bizportal

למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי

הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דלק קבוצה איתקה

בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה 0.3%   נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.

שווי הנכסים

החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים  בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.

לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.

הנכס שלא במאזן

אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.

במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%

כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית


הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%.  אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.  


גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת. 

אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן. 



מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.