לא אומר לא: פישר - "להיות שר האוצר? אני לא מקבל תפקיד שלא הציעו לי"
אמש הודיע באופן מפתיע נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר על פרישה, שנתיים לפני סיום הקדנציה. במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ד' ), סיכם פישר את תקופת כהונתו.
"ביצענו רי-ארגון בבנק ישראל שהיה חשוב בזמן המשבר והיה רצון לנהל את המדיניות המוניטרית באופן יעיל לטובת המשק והאוכלוסייה ולשמור על יציבות מוניטרית ופיננסית", אמר פישר בפתח הדברים. "הנגיד הבא יהיה במצב יותר טוב מאשר אני הגעתי, אני עוזב בנק במצב טוב עם מערכת חזקה. המערכת החדשה של הממשל התאגידי בתוך המוסד הלאומי הזה היא מאוד חזקה."
"קשה לטפל במערכת קבלת ההחלטות בארץ"
פישר הביע דאגה מיכולת קבלת ההחלטות והבירוקרטיה במדינה ומשוק הדיור הדוהר - "עובדה מדאיגה היא שבסקרים בינלאומיים היינו במקום ה-26 ברמת הבירוקרטיה, כיום אנחנו במקום ה-38. במשק הבינלאומי התחרות היא ביחס למדינות אחרות, קשה לטפל בבעיות במערכת קבלת ההחלטות בארץ. הבעיה הנוספת היא שוק הדירות, בעיה שבנק ישראל, האוצר והממשלה יצטרכו לטפל בה. בנק ישראל יכל לטפל בצד הביקוש, אך הבעיה היא בצד ההיצע, כשמטפלים בו אז משפיעים על המחירים בכיוון השלילי."
פישר שיבח את פעילות פקידי הבנק בתקופת כהונתו - "עבדתי בלא מעט מוסדות בינלאומיים ואני יודע מהי מקצוענות וראיתי זאת כאן, בעיקר ובגדול במשך המשבר העולמי. בנק ישראל פעל ברמה מאוד גבוהה ויעילה, לא היו טעויות שאני זוכר, בכל מיני מקומות בהם יכלו לעשות טעויות מסוכנות הן לא קרו."
"הייתה תקופה בה תוך חמש שנים עבדתי עם ארבעה שרי אוצר, כעת עבדתי עם שר אוצר אחד יותר משלוש שנים. האוצר הוא גוף מקצועי, שמעתם אותי אומר לא מעט פעמים - חבל שיש לנו אוצר כל כך חזק, כל עוד לא יהיה במשרדים את היכולת לגבש את המדיניות שלהם ואחר כך להתמודד עם האוצר, זו בעיה. אנחנו צריכים את השליטה שהאוצר מביא בגיבוש המדיניות והשליטה על ההוצאות", טען פישר לגבי תיפקוד משרד האוצר במהלך תקופת כהונתו.
"הייתה לי ביקורת כלפי ראש הממשלה, אין מישהו מושלם"
לגבי יחס העם כלפיו, אמר פישר: "ברצוני להודות לגברת כהן מחדרה ולמקביל שלה בגדרה ולאלו שבאמצע. ההתייחסות של הציבור הישראלי אליי חיממה את הלב ואני מאוד גאה בזה ואני מודה לכולם גם על הביקורת שקיבלנו וגם על התמיכה שקיבלנו."
פישר התייחס ליחסיו עם ממשל נתניהו ולא חסך ביקורת על הגרעון שתפח - " יש לי אמון במה שהממשלה רוצה להשיג, אנחנו לא יודעים מי יהיה הצוות הכלכלי בממשלה החדשה, לא ידועה הקואליציה. אני יודע שנושא התקציב עומד בראש הרשימה של הנושאים הכלכליים שראש הממשלה והאוצר יודעים שהם צריכים לטפל בהם באופן רציני. לגבי הגירעון, בנק ישראל דיבר על כך ואמר שב-2013 תהיה בעיה בתקציב מאחר ושלושת היעדים - יעד הגירעון, הכוונות להמשיך להוריד שיעורי מס והגדלת ההוצאה הממשלתית, אמרנו את זה פעם אחרי פעם, באמצע השנה שעברה יצאנו לציבור. כשהתחלנו לפחד יצאנו לציבור וזה קרה בכנס קיסריה. אנחנו היועצים, לא מחליטים או מבצעים את התקציב, הייתי שמח לו הייתה לי יותר השפעה שם."
"הייתה לי ביקורת כלפי ראש הממשלה, אין מישהו מושלם, כולל אפילו בנק ישראל והנגיד שלו, יש לי גם ביקורת כלפי ההחלטות שלי ואני לא מתכוון לפרט. לראש הממשלה יש את מסגרת המחשבה שנדרשת לטיפול בבעיות. אני בטוח שכאשר הנגיד החדש יגיע שמהר מאוד יבינו שהוא או היא יכולים לנהל את הבנק. השווקים מתרגלים מהר מאוד ומבינים שלא בן אדם אחד מקבל את ההחלטות, בעיקר בתקופה זו של בנק ישראל", הוסיף פישר.
"קיוויתי שנשפץ את בניין בנק ישראל, אני לא חושב שהסכם השכר היה מושלם, מתקשים להשיג עובדים ברמה המקצועית, אך נתקן את זה", הסביר פישר לגביי היעדים שלא הצליח להשיג במהלך תפקידו. "את רוב הדברים שניסינו להשיג השגנו. אני לא יודע אם הצלחתי לשפר את איכות השיח הציבורי בארץ, זו הייתה אחת משאיפותיי."
"יש הגזמה ביחס למצב הכלכלי הנוכחי"
פישר נשאל אודות תוכניותיו לעתיד -"אני לא מקבל תפקידים שאף אחד לא הציע לי לקבל. סירבתי כמה פעמים לתפקיד שר האוצר, נפסיק כאן. לא הייתי עם משפחתי במשך 8 שנים, אז ניסע אליהם, אני מניח שבסוף נגור בשתי מדינות."
פישר נשאל אם במצב הכלכלי הנוכחי הקשה הוא תזמון נכון לפרידה - "לא ידעתי מה יקרה עד שיצאתי ממשרד ראש הממשלה אתמול. יש תמיד בעיות על המדף ואין עיתון שלא מוצא כל בוקר משבר בדרך, אני חושב שיש הגזמה ביחס למצב הנוכחי, הממשלה יודעת מה לעשות ביחס לתקציב, אני מניח ומקווה שהיא תהיה אחראית ובבעיית התקציב ניתן לתקן. ביחס לשוק הדיור הגיע הזמן שהממשלה תטפל בצד ההיצע, כל עוד שיעור הבנייה עמד על 40 אלף יח"ד ניתן היה לטפל בביקוש, אך כשהמספר יורד ל-30 אלף זה בעייתי. יש לי עוד 5 חודשים, לא ניתן לשוק הדיור לצאת משליטה, ננקוט בצעדים אם נצטרך."
"עמלות הבנקים ירדו 20% מאז כניסתי לתפקיד"
לגביי העיתוי הפוליטי של פרישתו, טען פישר כי "הדחייה של הודעת ההחלטה, ידעתי שאם אומר שבוע לפני הבחירות שאני מתכוון לפרוש יהיה רעש, ידעתי שגם אחר כך יהיה מישהו שיגיד שזה פוליטי, אך זה אישי ולא רק פוליטי. אנחנו הופכים להיות מדינה עם שם פחות טוב ביכולת לעשות כאן עסקים."
פישר נשאל לגביי עמלות הבנקים הגבוהות והשיב - "עמלות הבנקים ירדו ביותר מ-20% ב-5 השנים האחרונות, אנחנו רוצים שהעמלות יהיו הוגנות, אם נגיע למסקנה שעמלה מסויימת אינה הוגנת נשתמש בסמכות הפיקוח שלנו. אם הבנקים יצליחו להרוויח יותר על בסיס גידול ביעילותם אשמח, אך הם צריכים לקחת בחשבון את הלקוחות שלהם."
לסיכום אמר פישר: "אין לי תוכניות, אין לי תפקיד, אבל אני מתכוון להיות מעורב בחיים הציבוריים בארץ. מקווה שקולי ימשיך להישמע במוסדות השלטון."
- 13.איגי 30/01/2013 22:23הגב לתגובה זותודה רבה לפישר על מהלך הציוני מודל המאה 21, אני אישית לוקח על עצמי לשפר את השיח שלי כלפי חוץ, להתבטא בצורה מכובדת עניינית ולנסות תמיד לראות את כל מערך השיקולים ולא רק לקרוא כותרות ולמהר לבקר שוב תודה לפישר ומקווה שההילה והלך הרוח שלו ישפיעו על כולנו
- 12.אנונימי 30/01/2013 21:41הגב לתגובה זואולי הנגיד רוצה למנף את ההצלחה.אך אני מאמין שאין מצב של צמיחה תמידית .ככל שהצמיחה גוברת כך רמות השכר גודלות.לכן רבותי. עובדי המגזר הציבורי באו בדרישות של תוספות שכר.זה הוא אחד הסימפטומים של הגירעון .אז היכונו לצימצום אותו מגזר.כמו כן הפיטורים יובילו למיתון מתמשך.
- 11.יהודה 30/01/2013 21:40הגב לתגובה זומודים לך על השנים האחרונות, סטנלי
- 10.כלכלן 30/01/2013 13:24הגב לתגובה זואנשים עוד יקללו אותו שנים על בועת הנדלן שיצר בגלל ריבית נמוכה
- 9.בא 30/01/2013 12:42הגב לתגובה זופישל ,אתה לא לבן .ולא גבר .
- 8.מנחם 30/01/2013 12:17הגב לתגובה זוהוא יחד עם כל המיגזר הציבורי חגגו ועדיין חוגגים!!!!!!(חברת חשמל,מקורות,עיריות,נמלים וכול').הכל בלןף רבותי,בורח בזמן!!
- 7.אחת שמבינה א 30/01/2013 12:08הגב לתגובה זואני אהיה הראשונה שאברך אותו על המינוי הזה, אין אדם יותר מתאים לתפקיד הזה. זה ממש תפור עליו וגם שיהיה לנו סופ סופ שר אוצר עם ידע כלכלי ולא סתם אחד כמו שטיינץ והבדיחה של ביבי שרוצה למנות את לפיד לשר האוצר.
- 6.אנונימי 30/01/2013 11:55הגב לתגובה זויש למדינה 75 מיליארד דולר רזרבות שאדון ביבי יקח משם את הכסף לגירעון ולא מהעם !!!!!
- 5.ברוך שפטרנו (ל"ת)הכתום 30/01/2013 11:42הגב לתגובה זו
- 4.מניות אפריקה נרכשות ע"י לבייב במחירי שוק (ל"ת)לח 30/01/2013 11:40הגב לתגובה זו
- 3.אפריקה נרכשת ע"י לבייב במחירי שוק (ל"ת)לפני הנפקה 30/01/2013 11:35הגב לתגובה זו
- 2.מי יודע מה ? 30/01/2013 11:35הגב לתגובה זוגם אני יודע זאת . ואיזה תנאים שם בבנק ממש הפקרות ? ?
- 1.בקרוב חקירות נגד בנק ישראל. (ל"ת)עמירם מוזז 30/01/2013 11:21הגב לתגובה זו

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
