משקיעים אבל פחות: המוסדיים ניתבו 370 מ' ד' באוקטובר למניות זרות

הנתון נמוך משמעותית ביחס לשני החודשים לפניו. מגמה נוספת שעולה: שהמשקיעים הזרים המשיכו להשקיע באג"ח ממשלתית מקומיות
רקפת סלע |

בנק ישראל מפרסם היום (ד') את הדו"ח המסכם להשקעות תושבי חוץ בישראל, ותושבי ישראל בחו"ל בחודש אוקטובר 2012. הנתונים מבליטים שתי מגמות: האחת, בקרב תושבי החוץ, עדיין נמשכת ההעדפה לאג"ח ממשלתיות והשנייה היא שהמשקיעים, וברובם המוסדיים, ממשיכים לנתב כספים למניות זרות אם כי ברמה נמוכה יותר בהשוואה לשני החודשים הקרובים.

הזרים ממשיכים לקנות אג"ח ממשלתית גם לתוך נובמבר

תושבי חוץ השקיעו נטו בחודש אוקטובר כ-470 מיליוני דולרים באג"ח ממשלתיות ומימשו כ-170 מיליוני דולרים במק"מ. נתונים ראשוניים לנובמבר מצביעים על המשך ההשקעות של תושבי חוץ באג"ח ממשלתיות.

מתחילת השנה מימשו תושבי חוץ נטו במק"מ היקף של כ-3.5 מיליארדי דולרים, ובאג"ח ממשלתיות כ-520 מיליוני דולרים. באג"ח הממשלתיות הנסחרות בחו"ל נרשמו בחודש אוקטובר השקעות בהיקף של כ-40 מיליוני דולרים.

בחודש אוקטובר הסתכמו המימושים נטו של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב בכ- 40 מיליוני דולרים, זאת בניגוד להשקעות נטו בהיקף של כ-490 מיליונים בחודשים יולי-ספטמבר. נתונים ראשוניים לנובמבר מצביעים על פעילות מאוזנת במניות של תושבי חוץ בבורסה בת"א. במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל נרשמו החודש מימושים של כ- 250 מיליוני דולרים.

האטרקטיביות ירדה? השקעת המוסדיים ומשקי הבית בחו"ל הצטמצמה

עוד בחודש אוקטובר, ההשקעות נטו של תושבי ישראל במניות זרות בחו"ל הסתכמו בכ- 300 מיליוני דולרים: השקעות של כ- 370 מיליונים ע"י המשקיעים המוסדיים ושל כ-30 מיליונים של משקי הבית, קוזזו חלקית ע"י מימושים של כ- 100 מיליונים ע"י המגזר העסקי. מתחילת השנה השקיעו תושבי ישראל במניות זרות בחו"ל כ- 2.9 מיליארדי דולרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: