איי.סי.אל חתמה על חוזים לאספקת כ-1.6 מיליון טון אשלג במחירים החדשים
מניית החברה זינקה בתחילת החודש כאשר בלארוס חתמה על הסכמים למכירת אשלג בכ-349 דולר לטון. כעת איי.סי.אל חתמה על הסכמים עם סין והודו למכירות 1.59 טון במחירים שנעים בין 346 ל-349 דולר לטון
איי.סי.אל איי.סי.אל 0.39% חתמה על הסכמים לאספקת אשלג ללקוחות בסין ובהודו לשנת 2025, במסגרת הסכמי האספקה הרב-שנתיים במדינות אלו. בסין, ההסכמים נחתמו בהתאם להסכמי המסגרת לשנים 2025-2027, לאספקת היקף מצטבר של 750,000 טון אשלג, עם אופציות הדדיות ל-340,000 טון נוספים, במחיר המשקף מחירי חוזים אחרים שנחתמו לאחרונה בסין (346 דולר לטון).
בנוסף - בהודו נחתם הסכם עם חברת Indian Potash Limited (IPL), יבואנית האשלג הגדולה ביותר במדינה, במסגרת הסכם אספקה לחמש שנים בין הצדדים לשנים 2022-2027. ההסכם כולל אספקה של 400,000 טון אשלג, עם אופציה ל-100,000 טון נוספים, במחיר התואם למחיר השוק הנוכחי בהודו (349 דולר לטון).
החוזה עם סין על סך 750 אלף טון צפוי להניב לחברה הכנסות של 259.5 מיליון דולר. שווי האשלג באופציה ל-340 טון נוספים מסתכם בכ-117 מיליון דולר. סך הכל ההתקשרות מול סין יכולה להניב הכנסות לחברה בהיקף של 376.5 מיליון דולר. במקביל, החוזה עם הודו (לפני האופציה) צפוי להכניס לחברה 139.6 מיליון דולר וכמות האשלג באופציה שווה 34.9 מיליון דולר. סך הכל החוזה מול הודו יכול להניב לחברה כ-174 מיליון דולר.
סך הכל החוזים שנחתמו צפויים להניב לחברה הכנסות של כ-551 מיליון דולר.
השוק ציפה למחירי אשלג גבוהים
הבשורה מסין והודו מהווה המשך ישיר למגמת השיפור עליה דיווחה החברה בדוחות הרבעון הראשון של 2025. ברבעון זה אמנם נרשמה ירידה של 16.5% ברווח הנקי ל-91 מיליון דולר, אך ניכרו סימנים מעודדים במגזר האשלג, כולל עלייה של כ-5% במחיר הממוצע לטון לעומת הרבעון הקודם.
- איי.סי.אל: עליה של כ-4.6% בהכנסות - הרווח הנקי נשחק
- "אני עדיין רואה אפסייד באיי.סי.אל - המומנטום מאוד חיובי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, איי.סי.אל דיווחה
כי היא עדיין מחויבת לספק כ-150 אלף טון אשלג בתנאי המחיר הישנים, אך הבהירה שהשפעתם על התוצאות תסתיים בהמשך השנה. עתה, החוזים החדשים בהם מתחייבת איי.סי.אל לספק 1.15 מיליון טון במחירים הגבוהים, עם אופציה לעוד 440 אלף טון במחיר זה צפויות להתבטא היטב בדוחות של
החברה, לכאורה.
בתחילת החודש זינקה מניית איי.סי.אל בכ-5.5% בעקבות חתימה של בלארוס על חוזה משמעותי לאספקת אשלג להודו, במחיר של 349 דולר לטון — מחיר הגבוה בכ-66 דולר מהחוזה הקודם, ונחשב לגבוה ביותר בשוק ההודי בשנים האחרונות. החוזה הבין-לאומי עורר אופטימיות בענף כולו, כשאיי.סי.אל נחשבת לאחת הנהנות המרכזיות מהתיקון במחירי האשלג.
כעת, איי.סי.אל מגשימה את ציפיות המשקיעים כשהיא חתמה על חוזים חדשים במחירים דומים, מה שמחזק את התחזית להתאוששות ממשית בפעילות החברה. העסקאות החדשות תומכות ברווחיות החברה, לאחר תקופה ממושכת של ירידות מחירים ואי ודאות בשוק. העלייה במחירי האשלג מעידה על שינוי מגמה עולמית, שמספקת רוח גבית לענקיות בתחום – ואיי.סי.אל בתוכן.
- קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
בדיסקונט ברוקראז׳ רואים אפסייד
בשיחה שקיימה ביזפורטל עם מיכל אלשיך, מנהלת מחקר בדיסקונט ברוקראז', היא מנתחת את השפעת המחיר החדש על תחזית הרווחיות של החברה, ומספקת תחזית ל-EBITDA ולרווח הנקי של החברה: "אם בשנה שעברה ה-EBITDA של איי.סי.אל עמד על כ-1.46 מיליארד דולר, השנה אני צופה גידול ל-1.6 מיליארד דולר, כלומר צמיחה של כ-10%. גם הרווח הנקי צפוי לצמוח בשיעור דומה של כ-10%. זה משקף מכפיל רווח של 16, שהוא גבוה ביחס לעבר, וכן מכפיל EBITDA של 6.5. יחד עם זאת אני עדיין רואה אפסייד וממליצה על המניה באופן חיובי".
כשנשאלה אלשיך
על המשמעות של חוזי אספקה במחירים הגבוהים ששוק האשלג הגיע אליהם לאחרונה, השיבה: "החוזים נחתמים אחת לשנה, החוזה הקודם היה לפני כשנה. למעשה ההשפעה בטווח הארוך היא לאו דווקא קיימת, היא יותר רלוונטית לשנה הקרובה. החוזה הנוכחי לא נותן צפי לשנים הבאות, אבל כן נותן
נראות מסוימת לשנה הקרובה כי שליש מהמכירות של איי.סי.אל הן לסין ולהודו. אם החברה מוכרת סביב 4.5 מיליון טון, אז החוזים האלו מייצגים בערך שליש מהמכירות. כל 10 דולר במחיר, זו תוספת של 45 מיליון דולר ל-EBITDA".
מגזר הפוספט חוזר למרכז
בניגוד למגזר האשלג, מגזר הפוספט ממשיך להציג צמיחה יציבה. ההכנסות מהמגזר עלו ב-3% לרמה של 573 מיליון דולר, כאשר הרווח התפעולי צמח ב-8% ל-91 מיליון דולר. עיקר התרומה הגיעה מדשני פוספט, תחום עליו השפיעה מגבלת ייצוא משמעותית
מצד סין, מה שהביא לעלייה במחירים העולמיים. למעשה, דווקא המוצר הפשוט - דשני הפוספט - הוא זה שהניע את הרווחיות במגזר זה, ולאו דווקא הפתרונות המיוחדים והמתקדמים, מה שמדגיש את חשיבותם של כוחות השוק הגלובליים גם באזורים שבהם לאיי.סי.אל יתרונות תפעוליים.
יחד עם זאת, בתוך מגזר הפוספט קיימת שונות. בעוד דשני הפוספט נהנים מביקוש גבוה ומחירים תומכים, המוצרים המיוחדים, כגון תוספים למזון, חומרים לציפוי סוללות רכב חשמלי ועוד, מתמודדים עם לחצים תחרותיים, במיוחד על רקע עודף קיבולת שנבנתה בשנים האחרונות,
בין היתר לקראת גידול בביקוש הסוללות שטרם התממש במלואו.
בתחום הברום - ירידה ברווחיות תמורת חדירה
גם מגזר הברום רשם ברבעון הראשון שיפור קל בהכנסות ובכמויות המכירה, אך בשנים האחרונות החברה בחרה להעדיף אסטרטגיית
חדירה לשווקים חדשים על פני שמירה על רמת מחירים גבוהה.
ברקע עומדת ההאטה המתמשכת בביקושים ממגזרי האלקטרוניקה והבנייה, במיוחד במוצרי צריכה כמו מסכים, מחשבים וטלוויזיות, שצמחו בצורה חריגה בתקופת הקורונה וכעת מתייצבים או אף יורדים. החברה,
כמי שמובילה את תחום הברום ברמה הגלובלית, רואה בעצמה שחקן שמחזיק את שיווי המשקל בין מחירים לנפח, ובחרה ברבעון זה למקסם נתח שוק. ההשפעה על הרווחיות בטווח הקצר ברורה, כשלפי ההערכות תוצאות המגזר היו יכולות להיות כפולות אם החברה לא הייתה מגדילה את הנפח, אך מדובר
בהחלטה אסטרטגית שנועדה לבסס את עמדת ההובלה שלה בתחום לטווח הארוך.
מניית איי.סי.אל ירדה החודש בכ-0.9% ומתחילת השנה עלתה המניה בכ-28%. ב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה בכ-45%. שווי השוק של החברה עומד על 8.7 מיליארד דולר. הכנסות החברה ברבעון הראשון לשנת 2025 הסתכמו בכ-1.7 מיליארד דולר. הרווח התפעולי הסתכם בכ-185 מיליון דולר והרווח הנקי בכ-91 מיליון דולר. הרווח הנקי מבטא ירידה של 16% לעומת הרבעון המקביל ועלייה של 30% לעומת הרבעון שלפניו.
- 2.כמו בעבר ימכרו לחברת בת במחיר הפסד והיא בחול תמכור במחירי עתק ומדינת ישראל תקבל פרוטות (ל"ת)עופר 26/06/2025 10:37הגב לתגובה זו
- 1.חברה טובה ניהול כושל נדרשת התייעלות בייצור והובלה (ל"ת)עושה חשבון 26/06/2025 09:17הגב לתגובה זו

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.