אחרי שניפצה את 600 הדולרים למניה: האם השמיים הם הגבול בשביל גוגל?

האנליסטים חושבים שהדבר כבר לא מאוד תלוי בגוגל אלא בחברות שהיא מתכוונת לרכוש, שהן עשויות להיות מקור הצמיחה העיקרי בעבור פירמת מנועי החיפוש הגדולה בעולם
שהם לוי |

מנית GOOGLE נסקה ממחיר של 500 דולר ל-600 דולר למניה בתוך 11 חודשים בלבד. מהלך העליות שיוסיף עוד 100 דולרים לכל אחת ממניותיה של חברת מנועי החיפוש הגדולה בעולם עלול לקחת מעט יותר זמן. כך סבורים מרבית האנליסטים המסקרים את המניה.

גוגל הפכה להיות מנוע החיפוש הנפוץ ביותר ברשת האינטרנט תוך כדי שהיא מוסיפה עוד מוצרים חדשים, שתידלקו את מהלך העליות האחרון. כדי ליצור את פרץ הצמיחה הבא, החברה מתכננת להישען על הרכישה המדוברת של ענקית הפירסום המקוון DoubleClick. זאת תעניק לה גישה לתחום הפרסום באמצעות הבאנרים ומודעות תצוגה אחרות, אומר Doug Anmuth, אנליסט מליהמן ברדרס.

"יש עדיין אפשרויות מרחיקות לכת במנועי החיפוש, אבל בכדי למקסם את האפשרות להצפת ערך משמעותית גם בעתיד עליה לרכוש את DoubleClick", אומר האנליסט של ליהמן מניו יורק. בעוד הוא מדרג את המניה ב"תשואת יתר", הוא מצפה ממניות החברה להגיע למחיר יעד של 610 דולר בלבד בשנה, והוא אינו חושב שיעלה את מחיר היעד שהציב באומרו: "אנו זקוקים למספר סימנים לעסקים נוספים".

34 מתוך 37 האנליסטים מסקר שערך האתר בלומברג העניקו המלצת קנייה למניות החברה, מחירי היעד שלהם מספקים מעט סקפטיות. מתוך 28 האנליסטים שהציבו מחיר יעד ל-12 חודשים, 19 מתוכם העניקו מחיר יעד הנמוך מ-625 דולר למניה ורק שניים מהם שיגרו "מחיר חלומי" של 700 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד