נפל לקנאביס: אהוד ברק ימונה ליו"ר חברת אינטרקיור

ברק יהיה זכאי לתוכנית אופציות בהיקף של כ-5% מהחברה במחיר מימוש ממוצע של 3.2 שקל למניה
גיא עיני | (11)

אינטרקיור -2.97% תמנה את ראש ממשלת ישראל ושר הבטחון לשעבר, אהוד ברק לתפקיד יו"ר פעיל של דירקטוריון החברה. ברק יעבוד בהיקף משרה של 40 שעות חודשיות. 

לאחר אישור תנאי כהונתו כדין, ברק יקבל שכר בעלות של 10 אלף דולר לחודש ויהיה זכאי לתוכנית אופציות בהיקף של כ-5% מהחברה במחיר מימוש ממוצע של 3.2 שקל למניה המגלם פרמיה של כ-60% על מחיר המניה בבורסה.

"אני שמח להצטרף לצוות ההנהלה הבכיר של החברה. אני שמח להצטרף לצוות ההנהלה הבכיר של החברה מתוך מטרה להפוך את קנדוק פארמה למובילה עולמית בתחומה", אמר ברק בתגובה על המינוי החדש.

אינטרקיור (קנדוק פארמה) הינה החברה הנסחרת בבורסה בת"א המחזיקה בחברה בעלת רישיון פעיל וקבוע לכל שרשרת הערך הקיימת בקנאביס רפואי. החברה חתמה על הסכמים מחייבים לרכישת מלוא הבעלות והשליטה (100%) בחברת קנדוק.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יואח 26/09/2018 19:37
    הגב לתגובה זו
    אהוד בלי כל ברק, שיש אומרים, שברח וחמק, מלבנון וצאלים, הוא איש קטן, מתוסכל ונרגן, הזוי עם זקן,בעינים כלות, הוא מביט בהצלחות, של נתניהו בנימין, וקשה לו להבין, בתוך תוכו, כי עבר זמנו...ולא נראה שיש כאן בלבול, היתכן שהוא גם מסטול...?!
  • 9.
    צבי 26/09/2018 10:11
    הגב לתגובה זו
    לפי השטויות שמר אהוד ברח פולט בתקוםה האחרונה , הוא כנראה משתמש קבוע של קנאביס. לאור החמרת מצבו פנה לקנאביס רפואי
  • 8.
    ירון פרוכזט 25/09/2018 16:44
    הגב לתגובה זו
    אולי לא שמתם לב אבל אינטרקיור היא כיום חוד החנית במניות הקנאביס בישראל יש לה את כל האישורים המחמירים ביותר והיא הכי מוכנה מכל חברות הקנאביס ליצא ברגע שיגיע האישור לכך בנוסף יש לה בארסנל חלקים בסטארטאפים רפואים שנמצאים בשלבים אחרונים לפני השקה כל זה ובנוסף החשיבה להנפיק את החברה בבורסה האמריקאית תגרום למניה לנסוק ולעלות לרמות הרבה יותר גבוהות
  • המריץ הלאומי. אמרת אותו דבר על טוגדר. שחרר (ל"ת)
    איתמר 30/09/2018 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ברוקר 25/09/2018 16:30
    הגב לתגובה זו
    כל מי ששונא את ברק מכל סיבה שהיא משחיז סכינים וקוטל......אבל המניה תמריא אף אחד לא מטיל ספק בכישורים האינטלקטואליים ןהמינהליים של ברק(שכחו שהוא החייל הכי מעוטר בצהל לתולדותיו) ומערבבים פוליטיקה בעסקים..מה הקשר?????? לברק יש קשרים בינלאוחיים טובים(אין נביא בעירו) ואינטרקיור בונה על חול וזה מה שחשוב
  • 6.
    הפסיכיטר המליץ לו על התרופה. (ל"ת)
    משה 25/09/2018 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דני 25/09/2018 12:58
    הגב לתגובה זו
    אבל המניה עפה
  • 4.
    רוקר חדש 25/09/2018 12:56
    הגב לתגובה זו
    הוא ורמון היכן ששמים יד לא צומח דשא. ראו ערך מפלגת היעבוד ,ההסתדרות החדשה וקופת חולים כללית.
  • 3.
    עוד סוחר סמים (ל"ת)
    ME 25/09/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל ישראלי 25/09/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
    די סיון עם הנדל"ן ובדיקות של הצעירים בתל אביב ועובר לעסקים בקנאביס. מה לו ותרופות טבעיות.הוא מסטול טבעי. ושלא יעבדו עליכם.
  • 1.
    דני 25/09/2018 10:48
    הגב לתגובה זו
    על פי הצהרותיו ההזויות בעת האחרונה, יש חשש כי הוא משתמש בחומרים אסורים. מינויו ליו"ר הדירקטוריון מצריך בקרה הדוקה (רפואית).
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).