פשיטת  רגל
צילום: Unsplash

קיבל צו שיקום כלכלי, חי "כמו אוליגרך"

האיש, שהיה בחובות של יותר מ-5 מיליון שקל, ביקש לפרוע את יתרת חובותיו בתשלום חד-פעמי בעזרת כספי מתנה שקיבל לכאורה מהורי אשתו, פחות מחמישה חודשים לאחר מתן צו השיקום. על פי הנאמן, בזמן הזה הוא שט ביאכטות, נסע לחו"ל ושכר דירת חמישה חדרים בכ-7,900 שקל לחודש
עוזי גרסטמן |

צו שיקום כלכלי שמוצא לאדם ששרוי בחובות אמור לסייע לו להשתקם בחייו, להחזיר חלק מחובותיו, ולעשות הכל בצורה מסודרת ומבוקרת. ואולם יש מיש שינסו לנצל את התהליך הזה כדי להקטין את חובותיהם באופן משמעותי, בחסות החוק. זה כנראה מה שקרה במקרה הבא.

פסק דין יוצא דופן ניתן באחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון, ובו דחה השופט עדי אברונין את בקשתו של אדם בעל חובות של יותר מ-5 מיליון שקל לשנות את צו השיקום הכלכלי שניתן לו. החייב ביקש לפרוע את יתרת חובותיו בתשלום חד-פעמי בעזרת כספי מתנה שקיבל לכאורה מהורי אשתו, וזאת פחות מחמישה חודשים לאחר מתן צו השיקום. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בחוק ובפסיקה, וכי התנהלות החייב בהליך ובמהלך יצירת החובות מעלה קשיים משמעותיים.

נגד החייב אושרו 27 תביעות חוב צילום: Unsplash

המקרה עוסק בחייב שהצהיר על חובות של כ-7.2 מיליון שקל, ושאושרו נגדו 27 תביעות חוב בסכום כולל של כ-5.4 מיליון שקל. על פי דו"ח שהגישו הנאמן והממונה על הליכי חדלות פירעון, אורח חייו של החייב היה "על גבול האוליגרכי". הוא נהנה משיט ביאכטות, נסיעות לחו"ל, רכישת בגדי מעצבים ושעוני יוקרה, ואף שכר דירה בת חמישה חדרים בעלות של כ-7,900 שקל לחודש. השופט ציין בפסק הדין שפרסם כי, "הסתירה בין החובות הגבוהים של החייב לבין אורח חייו הבזבזני זועקת לשמיים, ואין להתעלם מהשפעתה על קריסת עסקיו".

השופט הדגיש את הצורך של החייב לשנות את התנהלותו הכלכלית

בפברואר 2024, ניתן לחייב צו שיקום כלכלי, שאפשר לו לפרוס את חובותיו בתשלומים חודשיים של 3,150 שקל למשך 42 חודשים. צו זה ניתן לאחר שהשופט הדגיש את הצורך של החייב לשנות את התנהלותו הכלכלית ולהתאים את רמת חייו למצבו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

ואולם פחות מחמישה חודשים לאחר מכן, הגיש החייב בקשה לשינוי הצו ולפירעון של כל החוב הנותר בתשלום חד פעמי של 116,400 שקל, בעזרת כספים שקיבל מהורי אשתו. החייב טען כי הקדמת התשלום תועיל לכל הצדדים ותביא לסיום ההליך מוקדם מהצפוי.

הנאמן והממונה התנגדו לבקשה. הנאמן ציין כי החייב עדיין ממשיך לחיות ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ושיש פערים משמעותיים בין הכנסותיו המדווחות להוצאותיו בפועל. בנוסף, הועלו חששות כי היכולת לשלם סכום חד-פעמי שכזה עשויה להעיד על כך שלחייב היתה גישה למשאבים כספיים כבר בזמן מתן הצו.

קיראו עוד ב"משפט"

הממונה הוסיף כי, "תכלית הליך השיקום אינה רק תשלום חובות, אלא גם שינוי דפוסי התנהלות כלכליים. הקדמת תשלום עלולה לפגוע בממד החינוכי של התהליך".

השופט אברונין דחה את הבקשה של החייב, וקבע כי היא לא עומדת בתבחינים שהוצגו לו לפני קבלת ההחלטה על מתן הצו. ראשית, עיתוי הגשת הבקשה - זמן קצר מאוד לאחר מתן הצו - עורר את החשד כי החייב לא הפנים את מטרות ההליך. שנית, צו השיקום כבר כלל תקופת תשלומים ממושכת מהרגיל – 42 חודשים, במקום תקופת ברירת המחדל של 36 חודשים – לאור ההתנהלות הבעייתית של החייב.

פער גדול בין היקף החוב לסכום הפירעון שבצו השיקום

בנוסף, השופט התייחס לפער הגדול בין היקף החוב הכולל (5.4 מיליון שקל) לבין סכום הפירעון שנקבע בצו (132,300 שקל). הוא קבע בהחלטתו כי, "הפער המשמעותי בין החוב לבין הפירעון מעורר קושי רב, במיוחד כאשר יש חשד שהחייב הסתיר מקורות כספיים בעת קביעת התשלומים".

פסק הדין הדגיש, כאמור, את תכליתו החינוכית של הליך השיקום הכלכלי. השופט כתב עוד כי, "צו השיקום הוא מעין סימולציה לחיי המעשה, שנועדה ללמד את החייב דפוסי התנהלות אחראיים. הקדמת תשלום חד-פעמי חוטאת למטרה זו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן |

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.