הליך חדלות פירעון של גרושה ואם לארבעה הופסק - מה הסיבה?
בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע, בוטל הליך חדלות פירעון לאשה בת 36, גרושה ואם לארבעה ילדים, בעקבות ממצאים חמורים בנוגע לחוסר שיתוף פעולה והסתרת מידע. השופט מנחם שח"ק קיבל את המלצת הממונה על חדלות פירעון לבטל את ההליך, לאחר שהתגלה כי האשה לא דיווחה כנדרש על הכנסות נוספות שהיו לה והסתירה מידע בנוגע לניהול עסק, וגם מידע לגבי מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף שהיא מנהלת עם אדם אחר.
הממונה על חדלות פירעון המליץ על ביטול ההליך בעניינה של האשה בעקבות ראיות שהוצגו בפניו והצביעו על כך שהיא הסתירה הכנסות מעסק שהקימה בתחום בניית ציפורניים. האשה, שנמצאת במצב של נכות זמנית בשיעור 50% ואובדן כושר עבודה זמני מלא, הצהירה כי העסק שהקימה היה בגדר "ניסיון קצר", לדבריה, שבו עבדה בעיקר מול משפחתה וחברים. לדבריה, העסק נסגר בתוך חודש והכנסותיו הסתכמו בסכומים נמוכים יחסית.
חלק מהכנסות לא נכללו בדו"חות שהועברו לממונה על חדלות הפירעון צילום: Unsplash
ואולם בחקירה שערך הממונה נמצאו עדויות הסותרות את גרסתה. בעדותה ציינה כי העסק הניב לה הכנסות של כ-1,500 שקל לחודש, אך היא לא כללה את הנתון הזה בדו"חותיה לממונה על חדלות פירעון. בנוסף, בדפי הבנק שהוצגו התגלו זיכויים משמעותיים שהוזרמו לחשבונה באפליקציית ביט ובמזומן. כך למשל, באפריל 2024 התקבלו בחשבונה כ-14 אלף שקל, ובמרץ כ-9,000 שקל. כמו כן, חלק מהזיכויים היו בסכומים תואמים למחירים שפרסמה ברשתות החברתיות - מה שתומך במסקנת הממונה שההכנסות מהעסק נמשכו לאורך זמן והוא לא נסגר כפי שהיא טענה.
לא הצהירה על משק בית משותף עם בן זוגה
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף להכנסות, הממונה הציג ראיות המצביעות על כך שהאשה ניהלה מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף עם אדם אחר. לפי הממונה, היא לא דיווחה על הקשר הזה, ואף הצהירה כי מדובר בקשר קצר מועד. בהצהרותיה ציינה כי האיש השתמש בחשבונה כדי להימנע מעיקולים שהיו מוטלים עליו. ואולם בנתוני הבנק שנמסרו נמצאו העברות כספים רבות ובלתי מוסברות, שלפי הממונה אינן תואמות את גרסתה.
השופט שח"ק התייחס לכך בהחלטתו וציין בפסק הדין שפרסם כי, "האמירה הכללית שהציגה היחידה... אין בה די". הוא הוסיף כי ללא אסמכתאות מלאות שמבהירות אילו סכומים שייכים לאלי ואילו לה, קשה לתת אמון בגרסתה. הוא ציין כי ההעברות הכספיות הרבות, לצד הפוסטים המשותפים עם בן הזוג ברשתות החברתיות, מרמזות על קשר יציב ורציף ביניהם, ולא כפי שטענה.
במהלך חקירתה הציגה האשה גרסאות שונות באשר לקשר עם בן הזוג ולמקור הכספים בחשבונה. לאחר שבהתחלה היא טענה כי הכספים הועברו לה על ידי בני משפחתה לצורכי קיום, בהמשך חזרה האשה וטענה כי מדובר בכספים של בן הזוג, שניהל איתה "קשר אובססיבי", כדבריה. הממונה הציג פוסט משותף של השניים מנופש משותף באילת במאי 2024, לאחר המועד שבו לטענתה הסתיים הקשר - מה שהעלה ספקות נוספים לגבי אמינות גרסתה.
התנהלות האשה לא עמדה בסטנדרטים של חדלות פירעון
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בסיכום החלטתו, השופט שח"ק מצא כי התנהלותה של האשה לא עמדה בסטנדרטים המצופים ממי שמקבל את הגנת חדלות הפירעון. הוא כתב כי, "היעדר גילוי מספיק מצד היחידה, אי כלילת הכנסותיה במלואן בדיווחיה לממונה, הימנעותה מלדווח על עצם הקמת העסק ועל הכנסותיו... והתפתחות בגרסה לאור השאלות שהופנו אליה, בוססה די הצורך המסקנה שהיחידה מכסה טפחיים ומגלה טפח".
השופט החליט לבטל את הליך חדלות הפירעון והורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו עליה, שייכנסו לתוקף בתוך 60 יום, כדי לאפשר לנושים לפעול נגדה באמצעות הליכים של הוצאה לפועל.
ההחלטה מבססת את עקרונות השקיפות וחובת הדיווח שחלים על חייבים בהליכי חדלות פירעון. האשה לא עמדה בדרישות האלה - מה שהביא לביטול ההליך נגדה, והליך חדש של חדלות פירעון יהיה כפוף לתקופת צינון של 24 חודשים במקרה שתבקש לפתוח אותו שוב בעתיד.
בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.
מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
בית המשפט לעניינים מינהליים חשף התנהלות חמורה של הרשות שכללה סחבת, החלטות סותרות והתעלמות מפסיקת בית המשפט העליון
פסק דין חריג בחומרתו ניתן השבוע בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, כאשר השופטת מיכל אגמון-גונן הורתה לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק אזרחות ישראלית למבקש מקלט מדארפור שבסודן, לאחר מסע התשה משפטי ובירוקרטי שנמשך כעשור. המקרה חושף תמונה מטרידה של התנהלות רשות ממשלתית שהשופטת תיארה כהפרה בוטה של חובת ההגינות המנהלית.
הסיפור מתחיל ב-2008, כאשר המערער, אזרח סודן מחבל דארפור יליד 1976, הגיע לישראל והגיש בקשת מקלט. שמונה שנים לאחר מכן, בינואר 2016, הוא נישא לאזרחית ישראלית ילידת 1986 בבית הדין השרעי. מאז נישואיהם נולדו לזוג ארבעה ילדים, בשנים 2017, 2018, 2019 ו-2022. למרות שמרכז חייהם בישראל והקשר הזוגי הוכח כאותנטי מהרגע הראשון, המשפחה נקלעה למבוך בירוקרטי קפקאי שממנו לא הצליחה להיחלץ ללא התערבות בית המשפט.
השופטת אגמון-גונן, שניתחה בפסק דין מפורט את השתלשלות העניינים, מצאה שהרשות ניהלה את עניינו של המערער בשני מסלולים מקבילים באופן שיצר בלבול מכוון. פעם אחת טיפלה בו כמבקש מקלט ופעם כבן זוג של אזרחית ישראלית, תוך שהיא מקבלת החלטות סותרות ומכתירה בקשות שהוגשו בעניין אחד כאילו הוגשו בעניין אחר. "הערעור שלפניי מעורר בעיקר שאלות הנוגעות להתנהלות הרשות, כאשר היא זו השולטת בהליכים ובמתן הרישיונות", קבעה השופטת בפתח פסק הדין.
התנהלות הרשות התאפיינה בסחבת קיצונית שחייבה את המערערים להגיש לא פחות משלושה עררים נפרדים במהלך השנים, שניים מהם רק בגין אי מענה לבקשותיהם. בכל פעם נדרשו חודשים ארוכים של המתנה, עשרות מכתבי תזכורת ופניות חוזרות ונשנות רק כדי לקבל החלטה כלשהי. כאשר הרשות כן השיבה, היא דרשה מהמערער להמציא מסמכים רשמיים מסודן, דרישה שעמדה בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט העליון בעניין איזנברג משנת 2019, שקבעה במפורש כי אין לדרוש ממבקשי מקלט מסודן מסמכים ממדינת מוצאם.
- אחרי כמה ניסיונות: משפחה ממזרח ירושלים תקבל אזרחות ישראלית
- הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הפרטים המדהימים שעולים מפסק הדין הוא שבמשך ארבע שנים, מ-2018 ועד 2022, הרשות עצמה האריכה את רישיון השהייה של המערער מדי שנה במסגרת נוהל הנישואין, תוך שהיא דורשת ובוחנת מסמכים המוכיחים את כנות הקשר הזוגי ומרכז החיים המשותף. בכל שנה נשלחו למשפחה טפסים ורשימות מסמכים על פי נוהל הנישואין, נערכו ראיונות זוגיים, והאשרות הוארכו בהתאם. אולם כאשר הגיע הזמן להעניק למערער אזרחות בתום ההליך המדורג, פתאום "נזכרה" הרשות לטעון שהאשרה המקורית ניתנה לו במסגרת אחרת - החלטת ממשלה למבקשי מקלט מדארפור - ולכן הוא אינו זכאי להתאזרחות.
