היזמית התרשלה בתיקונים בדירה שמכרה - מה פסק השופט?
יזמית תמ"א 38 שמכרה דירה באזור השרון לאשה ומסרה לה אותה באיחור ניכר ועם ליקויי בנייה, תיאלץ לשלם לה פיצוי כספי בסכום של כ-166 אלף שקל. כחלק מההליך, ניתנה בתחילה ליזמית הזדמנות לתקן את הליקויים בעצמה, אך היא נכשלה בכך. בנסיבות אלה, ולנוכח היחסים העכורים ששוררים בין הצדדים, דחה השופט אהרן אורנשטיין את בקשת היזמית לנסות לבצע את התיקונים שוב.
הנתבעת, חברת נדל"ן הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, ביצעה עבודות חיזוק ותוספות בנייה במסגרת פרויקט תמ"א 38 בבניין שממוקם ברחוב אנה פרנק שבכפר סבא. במרץ 2017 היא מכרה לתובעת דירה בת חמישה חדרים שנבנתה בקומה החמישית של הבניין. בהתאם להסכם, היזמית היתה אמורה למסור לרוכשת את הדירה עד יולי 2018, אבל בפועל היא נמסרה במאי 2019 - באיחור של תשעה חודשים וחצי.
ואולם שהעיכוב במסירת המפתח לא היה המחדל היחיד שאליו אחראית היזמית. משהבחינה הרוכשת בליקויי בנייה רבים שמצויים בדירה, היא החליטה שלא תשתוק עוד - והגישה תביעה לבית המשפט באפריל 2020. כשנתיים אחרי פתיחת המשפט הוסכם בין הצדדים כי היזמית תתקן את הליקויים בעצמה, אלא שלטענת הרוכשת, התברר בסיום העבודות כי בוצעו רק "תיקונים קוסמטיים", כך לטענתה, שלא באמת פתרו את הבעיות הקיימות.
בהתאם לכך, הוחלט בספטמבר 2022 למנות מומחה מטעם בית המשפט, שיגיש את ממצאיו בנוגע לליקויים בדירה. מסקנת המומחה היתה כי הכשל העיקרי בדירה מצוי בעבודות האלומיניום שבוצעו בה. לטענתו, בעקבות הליקויים יש להחליף את כל חלקי האלומיניום שהותקנו בחלונות ובוויטרינות. זאת לצד ליקויים נוספים הדורשים תיקון, שפורטו בחוות הדעת של המומחה שהוגשה לבית המשפט.
- קניתם דירה – אבל אין מפתח: כך הפך איחור במסירה לנורמה בענף הנדל"ן
- הקבלן איחר במסירת דירה - מה הפיצוי ששילם לרוכשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי סוגיית האיחור במסירה, ציין השופט אורנשטיין כי למעשה אין מחלוקת לגבי החובה של היזמית לפצות את הרוכשת, והיא אף הקדימה ופיצתה אותה מיוזמתה. ואולם לדבריו, הפיצוי שנתנה אינו מלא, ועליה להוסיף כ-35 אלף שקל נוספים עבור העיכוב במסירת הדירה.
לגבי ליקויי הבנייה, אימץ השופט את מסקנות המומחה המונה על ידי בית המשפט במלואן. עבור הליקוי בהתקנת האלומיניום לצד כשלים נוספים כדוגמת התקנת זכוכית בוויטרינות בצורה לא מקצועית, העריך המומחה כי עלות תיקון הליקויים מגיעה ל-106,702 שקל. השופט קבע כי על היזמית לשאת בתשלום של הסכום זה.
בתוך כך, השופט דחה את בקשת היזמית לתקן את הליקויים בעצמה. "היחסים בין הצדדים אינם תקינים, בלשון המעטה. בנסיבות אלו ולאור השנים הרבות שחלפו מאז מסירת הדירה (באיחור) ב-2019, לא אאפשר לנתבעת לבצע תיקונים, מה גם שניסיון קודם לביצוע תיקונים נכשל", כתב השופט אורנשטיין בפסק הדין שפרסם.
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
- האם ביקשה להגדיל את המזונות - זו הסיבה שהם דווקא ירדו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
כמו כן, הרוכשת טענה גם כי נרשמה ירידת ערך עבור הדירה כתוצאה מההתנהלות של היזמית. כך למשל, לטענתה בוצעו עבודות ריצוף וקרמיקה לא סימטריות שפוגעות במראה של הדירה, וכתוצאה מכך פוגמות בערך שלה. אלא שהשופט דחה את הטענה הזו, והסתפק בפסיקת פיצוי עבור ליקויי הבנייה והאיחור במסירה. בסופו של דבר נפסקו לרוכשת פיצוי כולל בסכום של 141,764, וכן תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25 אלף שקל.
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בחיפה במרץ האחרון בתיק שבו תובעת רכשה מהנתבעים דירת יד שנייה וטענה כי הם הציגו אותה במצב טוב ותקין, אך מאז שנכנסה לגור בה התגלו סדקים, טחב, בעיות רטיבות ובעיות באיטום. לטענתה, הנתבעים הסתירו ממנה את כל הליקויים כשערכו שיפוץ קוסמטי והטעו אותה לגבי מצב הדירה. הנתבעים טענו כי לא ידעו על הליקויים. כלומר הם לא ידעו ולכן לא סיפרו. לפי חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם שני הצדדים, ליקויי הרטיבות, האיטום והסדקים היו קיימים בעת המכירה. "שני המומחים הבהירו כי נזקי הרטיבות שאותרו בדירה הם תולדה מצטברת של שנים", כתב השופט זיו אריאלי. "הנתבעת העידה כי במשך שנים ביצע הנתבע 1, מדי שנה, עבודות של 'מריחת חומר' על הגג (אם כי התעקשה שלא לכנות זאת עבודות איטום), וכן תיקוני פנים הכוללים עבודות שפכטל וצבע. לאור זאת, איני מקבל כמהימנה את טענת הנתבעת שלפיה לא היתה מודעת לקיומם של סדקים או לבעיות. הדברים מתחדדים נוכח היקף הליקויים וחומרתם, כעולה מחוות דעת המומחים. המדובר בליקויים בהיקף משמעותי. אני סבור כי הנתבעים ידעו בפועל על ליקויי איטום בגג, סדקים בקירות ובעיות רטיבות, שאם לא כן לא היו פועלים מדי שנה לתיקונם. על ליקויים אלו לא מסרו הנתבעים דבר לתובעת, טרם ביצוע עסקת המכר". מנגד, הנתבעים טענו כי אף שלא היו מודעים לליקויים, הם ביצעו טיפולים שנתיים באיטום הגג וטיפלו בסדקים וברטיבות בקירות. כלומר כנראה שהם ידעו על הבעיות.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
