אחרי 4 שנים ביחד: תבעה את האקס בדרישה שישלם 3.5 מיליון שקל
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה באחרונה תביעה שהגישה צעירה בת 27 נגד בן הזוג שלה לשעבר, שעמו היא ניהלה זוגיות קצרה ללא נישואים, בדרישה לקבל ממנו 3.5 מיליון שקל. תביעתה נשענה על חזקת השיתוף ועל הטענה שלפיה הנתבע הבטיח לה מטבעות ביטקוין ואחוזים ממיזם שבבעלותו. השופט ארז שני קבע כי השניים לא היו ידועים בציבור, ואף לא חתמו ביניהם הסכם מחייב כלשהו.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט בספטמבר 2020, סיפרה התובעת כי היא והנתבע ניהלו זוגיות בת ארבע שנים, כשמתוכן במשך כשנה וחצי הם חיו ביחד תחת קורת גג אחת. היא סיפרה שבשלב מסוים הנתבע – שעל אף גילו הצעיר פיתח כנראה ידע ומיומנות עסקית – הגה רעיון להקמת מיזם עסקי באיי סיישל. לטענתה, הוא אמר לה שיכניס אותה לתוך עסק ושהשניים יתעשרו.
לדברי הצעירה, היא והנתבע נחשבו ידועים בציבור ולכן היא זכאית מכוח חזקת השיתוף ל-20% מהאחזקות של הנתבע בחברה ול-20% מהרווחים שלו בה. עוד היא טענה כי במהלך תקופת הזוגיות שלהם, הבטיח לה הנתבע שייתן לה 70 מטבעות ביטקוין בהנחה משמעותית עם דרישת תשלום עתידית, שבפועל כוסתה על ידה כששילמה על טיול משותף שהם עשו.
הצעירה סיפרה בכתב התביעה כי עם פרידתם הנתבע "התהפך עליה", וטען כי היא "גולדיגרית" - כינוי שניתן לעתים לנשים שמה שמעניין אותן זה רק כסף. לטענתה, היא מבינה כעת שהוא שקרן, ובנסיבות אלה יש להוציא פסק דין שמחייב את הבחור לשלם לה סכום של 3.5 מיליון שקל.
מנגד, הנתבע טען שהוא והתובעת הכירו בגיל צעיר מאוד - 23 ו-21 בהתאמה, וכי הקשר הזוגי ביניהם כלל המון מריבות ופרידות ולכן הוא לא היה יציב במיוחד, כך שלא ניתן לטעון לגביהם שהם היו ידועים בציבור. לאור כל זה, לדבריו, היא לא זכאית לאחזקותיו ורווחיו בחברה. יתרה מכך, לטענתו עסקת הביטקוין לא הוכחה ולכן יש לדחות את התביעה.
בתחילה דחה השופט שני את טענת הצעירה שלפיה הצדדים היו ידועים בציבור. לדבריו, בפסק הדין שפרסם, "מגורים שלא על מי מנוחות משך תקופה קצרה אגב פרידות ואי שיתוף במאומה, אינם יוצרים את אותו קשר זוגי המאפשר הכרת השניים כידועים בציבור אשר קשרו גורלם זה בזו". לפיכך, בהיעדר חזקת שיתוף שחלה על הצדדים וללא הסכם בכתב שמסדיר את הזכויות של הצעירה בחברה - התביעה שלה לאחוזים ורווחים ממנה נדחתה.
גם ביחס לסוגיית מטבעות הביטקוין שלטענתה הובטחו לה על ידו, כתב השופט כי לא הוצג לבית המשפט הסכם כלשהו שתומך בגירסת הצעירה. היא הסבירה את היעדר ההסכם בכך שסמכה על בן זוגה לשעבר בעיניים עצומות, אך התירוץ לא הניח את דעתו של השופט.
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
כמו כן, השופט דחה את הניסיון של הצעירה לקשור בין ההוצאות עבור הטיול המשותף שהשניים עשו לבין התשלום על עסקת הביטקוין. לדבריו, יש לדחות את תביעת הביטקוין ולו בשל "כישלון תמורה". כלומר מכיוון שלא הוכח תשלום כלשהו מצד הבחורה עבור המטבעות הדיגיטליים. לאחר כל ההסברים הנ"ל ולסיכום, הסתיימה תביעת המיליונים בחיובה של הצעירה לשלם לבן הזוג שלה לשעבר הוצאות משפט בסכום של 85 אלף שקל.
ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית. בדומה לבני זוג נשואים, בני זוג יכולים לבחור במעמד של ידועים בציבור מרצון, או משום שאינם יכולים להתחתן בישראל - כך למשל במקרים של בני זוג מאותו המין, או פסולי חיתון. זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים ונרשמו בארץ הם נשואים לכל דבר, ולא נמצאים במעמד של ידועים בציבור. לידועים בציבור יש חלק גדול מהזכויות שלהן זכאים זוגות נשואים.
לרוב, תעודת זוגיות של ארגון משפחה חדשה, או תעודת חיים משותפים מטעם ארגון הויה, או תעודת חופה וזוגיות מטעם התנועה הרפורמית, יכולות לשמש ראיה לכך שמדובר בבני זוג שהם ידועים בציבור. התעודה לא מוכיחה שמדובר בידועים בציבור, אלא מהווה תצהיר רגיל שבו מצהירים בני הזוג על חייהם המשותפים. בנוסף, בני הזוג יכולים כאמור גם להירשם כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי.
ההגדרה לידועים בציבור לא מופיעה בחוק. בני זוג שנרשמו בביטוח לאומי כידועים בציבור, או שמחזיקים בתעודת תצהיר כי הם ידועים בציבור, יתקבלו ברוב המקרים כידועים בציבור ללא צורך בהוכחה של תנאים נוספים. אם בני הזוג לא נרשמו ואין להם תעודה כאמור, השאלה אם הם ידועים בציבור או לא תוכרע בהתאם לנסיבות חייהם.
- 4.איזה בחורה עלוקה, טוב היא תחפש פראייר אחר (ל"ת)נועה 17/06/2024 08:35הגב לתגובה זו
- 3.תעגנו הכל בחוזים,לפני חתונה,ראו הוזהרתם. (ל"ת)עמיר 16/06/2024 09:22הגב לתגובה זו
- 2.טענה שהוא קורא לה גולדיגרית? זה לא ברור שהיא גולדיגרית? (ל"ת)לברוח מכאלה כמו מאש 16/06/2024 00:59הגב לתגובה זו
- מיואש 17/06/2024 10:23הגב לתגובה זווגם ברור שקצת קשה לך לקרוא.
- 1.דודו 15/06/2024 20:22הגב לתגובה זוהבחורה ראתה את הזוגיות ככלי להתעשרות שלא כדין. טוב שהשופט ראה את המציאות כהוויתה.
- שופטים לעניני משפחה כולם שם נאצים נגד גברים (ל"ת)איתי 16/06/2024 10:43הגב לתגובה זו

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.
