אחרי 4 שנים ביחד: תבעה את האקס בדרישה שישלם 3.5 מיליון שקל

שני הצעירים לא התחתנו, אך הבחורה טענה שהם היו ידועים בציבור, וכי הוא הבטיח לה מטבעות ביטקוין ואחוזים ממיזם עסקי שבבעלותו. מנגד, הנתבע טען שהקשר כלל המון מריבות ופרידות, ולכן לא ניתן לטעון שהם היו ידועים בציבור
עוזי גרסטמן | (6)

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה באחרונה תביעה שהגישה צעירה בת 27 נגד בן הזוג שלה לשעבר, שעמו היא ניהלה זוגיות קצרה ללא נישואים, בדרישה לקבל ממנו 3.5 מיליון שקל. תביעתה נשענה על חזקת השיתוף ועל הטענה שלפיה הנתבע הבטיח לה מטבעות ביטקוין ואחוזים ממיזם שבבעלותו. השופט ארז שני קבע כי השניים לא היו ידועים בציבור, ואף לא חתמו ביניהם הסכם מחייב כלשהו.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט בספטמבר 2020, סיפרה התובעת כי היא והנתבע ניהלו זוגיות בת ארבע שנים, כשמתוכן במשך כשנה וחצי הם חיו ביחד תחת קורת גג אחת. היא סיפרה שבשלב מסוים הנתבע – שעל אף גילו הצעיר פיתח כנראה ידע ומיומנות עסקית – הגה רעיון להקמת מיזם עסקי באיי סיישל. לטענתה, הוא אמר לה שיכניס אותה לתוך עסק ושהשניים יתעשרו.

לדברי הצעירה, היא והנתבע נחשבו ידועים בציבור ולכן היא זכאית מכוח חזקת השיתוף ל-20% מהאחזקות של הנתבע בחברה ול-20% מהרווחים שלו בה. עוד היא טענה כי במהלך תקופת הזוגיות שלהם, הבטיח לה הנתבע שייתן לה 70 מטבעות ביטקוין בהנחה משמעותית עם דרישת תשלום עתידית, שבפועל כוסתה על ידה כששילמה על טיול משותף שהם עשו.

הצעירה סיפרה בכתב התביעה כי עם פרידתם הנתבע "התהפך עליה", וטען כי היא "גולדיגרית" - כינוי שניתן לעתים לנשים שמה שמעניין אותן זה רק כסף. לטענתה, היא מבינה כעת שהוא שקרן, ובנסיבות אלה יש להוציא פסק דין שמחייב את הבחור לשלם לה סכום של 3.5 מיליון שקל.

מנגד, הנתבע טען שהוא והתובעת הכירו בגיל צעיר מאוד - 23 ו-21 בהתאמה, וכי הקשר הזוגי ביניהם כלל המון מריבות ופרידות ולכן הוא לא היה יציב במיוחד, כך שלא ניתן לטעון לגביהם שהם היו ידועים בציבור. לאור כל זה, לדבריו, היא לא זכאית לאחזקותיו ורווחיו בחברה. יתרה מכך, לטענתו עסקת הביטקוין לא הוכחה ולכן יש לדחות את התביעה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בתחילה דחה השופט שני את טענת הצעירה שלפיה הצדדים היו ידועים בציבור. לדבריו, בפסק הדין שפרסם, "מגורים שלא על מי מנוחות משך תקופה קצרה אגב פרידות ואי שיתוף במאומה, אינם יוצרים את אותו קשר זוגי המאפשר הכרת השניים כידועים בציבור אשר קשרו גורלם זה בזו". לפיכך, בהיעדר חזקת שיתוף שחלה על הצדדים וללא הסכם בכתב שמסדיר את הזכויות של הצעירה בחברה - התביעה שלה לאחוזים ורווחים ממנה נדחתה.

גם ביחס לסוגיית מטבעות הביטקוין שלטענתה הובטחו לה על ידו, כתב השופט כי לא הוצג לבית המשפט הסכם כלשהו שתומך בגירסת הצעירה. היא הסבירה את היעדר ההסכם בכך שסמכה על בן זוגה לשעבר בעיניים עצומות, אך התירוץ לא הניח את דעתו של השופט.

קיראו עוד ב"משפט"

כמו כן, השופט דחה את הניסיון של הצעירה לקשור בין ההוצאות עבור הטיול המשותף שהשניים עשו לבין התשלום על עסקת הביטקוין. לדבריו, יש לדחות את תביעת הביטקוין ולו בשל "כישלון תמורה". כלומר מכיוון שלא הוכח תשלום כלשהו מצד הבחורה עבור המטבעות הדיגיטליים. לאחר כל ההסברים הנ"ל ולסיכום, הסתיימה תביעת המיליונים בחיובה של הצעירה לשלם לבן הזוג שלה לשעבר הוצאות משפט בסכום של 85 אלף שקל.

ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית. בדומה לבני זוג נשואים, בני זוג יכולים לבחור במעמד של ידועים בציבור מרצון, או משום שאינם יכולים להתחתן בישראל - כך למשל במקרים של בני זוג מאותו המין, או פסולי חיתון. זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים ונרשמו בארץ הם נשואים לכל דבר, ולא נמצאים במעמד של ידועים בציבור. לידועים בציבור יש חלק גדול מהזכויות שלהן זכאים זוגות נשואים.

לרוב, תעודת זוגיות של ארגון משפחה חדשה, או תעודת חיים משותפים מטעם ארגון הויה, או תעודת חופה וזוגיות מטעם התנועה הרפורמית, יכולות לשמש ראיה לכך שמדובר בבני זוג שהם ידועים בציבור. התעודה לא מוכיחה שמדובר בידועים בציבור, אלא מהווה תצהיר רגיל שבו מצהירים בני הזוג על חייהם המשותפים. בנוסף, בני הזוג יכולים כאמור גם להירשם כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי.

ההגדרה לידועים בציבור לא מופיעה בחוק. בני זוג שנרשמו בביטוח לאומי כידועים בציבור, או שמחזיקים בתעודת תצהיר כי הם ידועים בציבור, יתקבלו ברוב המקרים כידועים בציבור ללא צורך בהוכחה של תנאים נוספים. אם בני הזוג לא נרשמו ואין להם תעודה כאמור, השאלה אם הם ידועים בציבור או לא תוכרע בהתאם לנסיבות חייהם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איזה בחורה עלוקה, טוב היא תחפש פראייר אחר (ל"ת)
    נועה 17/06/2024 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תעגנו הכל בחוזים,לפני חתונה,ראו הוזהרתם. (ל"ת)
    עמיר 16/06/2024 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טענה שהוא קורא לה גולדיגרית? זה לא ברור שהיא גולדיגרית? (ל"ת)
    לברוח מכאלה כמו מאש 16/06/2024 00:59
    הגב לתגובה זו
  • מיואש 17/06/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
    וגם ברור שקצת קשה לך לקרוא.
  • 1.
    דודו 15/06/2024 20:22
    הגב לתגובה זו
    הבחורה ראתה את הזוגיות ככלי להתעשרות שלא כדין. טוב שהשופט ראה את המציאות כהוויתה.
  • שופטים לעניני משפחה כולם שם נאצים נגד גברים (ל"ת)
    איתי 16/06/2024 10:43
    הגב לתגובה זו
בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

האם טענה שנאנסה והרתה, האב טוען שהיא בגדה

אב לילד בן 12 טען כי רק לאחר הגירושים נודע לו מהאם כי הבן אינו בנו הביולוגי, וביקש מבית המשפט לערוך בדיקה גנטית כדי לברר זאת, בטענה שניהלה רומן בזמן שעבד בחו"ל. האם סיפרה בתסקיר שנערך כי נאנסה לפני ההיריון, אך הסכימה עם האב בזמנו לשמור זאת בסוד. חרף הספקות, קבעה השופטת ורד ריקנטי-רוסהר כי בירור האבהות יפגע קשות ביציבות חייו של הקטין - ולכן דחתה את התביעה

עוזי גרסטמן |

לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה התגלגלה בחודשים האחרונים פרשה מורכבת במיוחד, שבה נפגשו טענות קשות, סוד משפחתי שנשמר במשך שנים והכרעה לא פשוטה בין חקר האמת לבין טובת ילד. מדובר בזוג נוצרים שנישאו בנישואים אזרחיים, עלו לישראל לאחר תקופה ארוכה של המתנה, ובמהלך חייהם המשותפים נולדו להם שלושה ילדים. כשיחסיהם עלו על שרטון והם התגרשו בהסכמה במרץ 2024, החל האב לטעון כי אחד מילדיהם, שכיום הוא בן 12, אינו בנו הביולוגי.

לדברי האב, בתקופת ההיריון הוא עבד בחו"ל והיה שב לביתו לעתים רחוקות בלבד - אחת לחודש ולעתים אחת לחצי שנה. לדבריו, לא עלה בדעתו ספק כלשהו עד שלטענתו, לאחר הגירושים, הטיחה בו האם כי הילד אינו בנו. מאותו רגע הוא לא היה רגוע, ודרש מבית המשפט לערוך בדיקה גנטית שתכריע בסוגיה.

האם מצדה, טענה בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה חסרת תום לב, שהוגשה אך ורק על רקע הסכסוך בין הצדדים ולא מתוך דאגה לילד. היא ציינה כי לאורך השנים התובע הכיר בקטין כבנו לכל דבר ועניין, ואף הצהיר כך בפני הרשויות במסגרת הליכי העלייה - דבר שאפשר למשפחה לקבל זכויות וכספים עבור כלל התא המשפחתי. "הקטין אינו מכיר אב אחר ואין מקום לזעזע אותו ולטעת בו ספקות מיותרים", הדגישה האם.

האב טוען שהאונס הוא סיפור כיסוי

הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, שם מונתה עובדת סוציאלית לסדרי דין והוגשה גם עמדת אפוטרופוס לדין לקטין. הדברים שנחשפו בתסקיר העובדת הסוציאלית טלטלו את ההליך: האם סיפרה כי עוד לפני שנכנסה להיריון היא נאנסה, וכי כשהתברר לה שהיא בהריון היא שיתפה את האב, שהבטיח לה לשמור על הסוד ולקבל את הילד כאילו היה שלו. העובדה הזו, שהובאה לראשונה בפני בית המשפט, חיזקה את הספקות בלבו של האב, אלא שהוא דבק בגרסתו שמדובר בסיפור כיסוי שנועד להסתיר בגידה מצדה.

העובדת הסוציאלית לשירותים החברתיים התרשמה כי חשיפת הקטין לספקות סביב זהות אביו עלולה לפגוע קשות ביציבותו. בתסקיר נכתב כי, "חקר האמת ביחס לאבהותו של התובע עלולה לתלוש את הקטין מהשורשים הידועים והמוכרים וליצור טלטלה בחייו". היא הוסיפה כי מדובר בילד בן זקונים, שהוריו נפרדו זמן קצר לאחר עליית המשפחה לישראל, ילד שמתקשה בהסתגלות החברתית והתרבותית לחיים החדשים, וממילא חווה קשיים רגשיים, עצב והתפרצויות זעם.