בית המשפט
צילום: Pixbay

אשה שלחה הודעות מיניות לקולגה - ושילמה מחיר כבד בכתובה

הבעל דרש מבית הדין הרבני לא לשלם את הכתובה של האשה, מכיוון שהיא בגדה בו עם קולגה שלה מהעבודה בחברת ביטוח - מה שהוביל להרס של חיי הנישואים שלהם. מנגד, בין האשה לקולגה לא היה שום מגע פיזי
עוזי גרסטמן | (4)

אשה שניהלה קשר של מסרונים (הודעות טקסט) בעלי תוכן מיני עם גבר מחוץ לנישואים שלה, תקבל רק חמישית מן הכתובה שלה בגירושים. כך קבע באחרונה בית הדין הרבני בפתח תקווה. הדיינים, הרב יגאל לרר – אב"ד (אב בית הדין), הרב אריאל ינאי והרב דוד בר שלטון, קבעו כי גם אם לא הוכחה בגידה שמצדיקה לשלול מהאשה לחלוטין את הכתובה, חוסר הנאמנות שלה מצדיק הפחתה מהותית שלה.

בני הזוג התחתנו ב-2012. לאחר כשמונה שנים שבמהלכן נולדו להם שני ילדים, הם התגרשו בסוף 2020. בית הדין ממשיך לדון בתביעות ביניהם עד היום, ובאחרונה הוא פסק בתביעת הכתובה שהגישה האשה, שטענה כי על בעלה לשעבר לשלם לה אותה מכיוון שהוא זה שיזם את הפרידה מבלי שהציג עילות כלשהן לגירושים. מנגד, הבעל טען כי האשה לא זכאית לכתובה מכיוון שהיא בגדה בו עם קולגה שלה מהעבודה בחברת ביטוח - מה שהוביל להרס של חיי הנישואים שלהם. הוא הציג לבית הדין ראיות שכללו הודעת וואטסאפ שבה האשה מודה בפניו בדבר הבגידה, תמלול של שיחת טלפון שלו עם אותו קולגה של האשה, וכן תמונת עירום שלה שהיא שלחה לו. בהודעה ששלחה לבעלה נכתב "מי יודע מזה שבגדתי בך, אני אכחיש, אני מצטערת, אבל תיקח אחריות, זה לא נפל מן השמים". אותו קולגה גם הוזמן לדיון שנערך בבית הדין, ובעדותו התברר כי בינו לבין האשה היתה היסטוריה של התכתבויות, וכי לא מדובר במקרה חד פעמי.

בין היתר, הוא העיד כי האשה "שלחה תמונות, דיברה אתי על סקס, אני בטוח שהיא גם דיברה ככה עם אחרים". עם זאת, הקולגה הדגיש כי מעולם לא היה ביניהם מגע פיזי כלשהו. אף שהאשה הכחישה את הדברים הנ"ל וביצעה בדיקת פוליגרף שבה נמצא כי היא דוברת אמת, הדיינים קבעו כי לנוכח ההודאה של הקולגה שלה בקבלת התמונה ובשיחות לא הולמות בנושא יחסי מין איתה – לא ניתן לקבל את ממצאי הבדיקה שהיא ערכה לעצמה. הדיינים קבעו כי גם אם לא נשלחה אותה תמונה, הרושם הוא שהיה לאשה קשר ברמה של התכתבות ושיחות תפלות ודברי פריצות, לדבריהם, עם אותו עמית לעבודה. עם זאת, לא הוכח כי היתה בין השניים בגידה שכללה גם יחסי מין.

הדיינים קבע כי אפילו התכתובת שבה האשה ציינה בפני בעלה את עניין הבגידה לא מוכיחה מעשה זנות וניאוף, שכן ייתכן כי בעיניה גם קשר אישי קרוב שכולל שיח שכזה נחשב סוג של בגידה. בסיכומו של דבר, הם קבעו כי התמונה בנוגע לבגידה אינה חד משמעית, אבל בכל מקרה מדובר באשה "עוברת על דת". "כל זוג שמתחתן, מבין שיסוד הקשר בנוי על נאמנות בין הצדדים ויצירת קשר אינטימי עם צד ג' הינו 'חציית קו אדום'", כתבו הדיינים בהכרעתם. בגלל הספק ההלכתי סביב השאלה אם מדובר ב"מעשה כיעור" השולל לגמרי את הזכאות לכתובה, נקבע כי האשה תהיה זכאית רק ל-18 אלף שקל, שמהווים חמישית מהסכום המקורי שהופיע בכתובה שלה. במקרה אחר, שהגיע להכרעה בבית המשפט ביוני 2023, אשה נשואה שלחה הודעות ותמונות מיניות לגבר זר שאינו בעלה. בנוסף שלחה האשה הודעה לבעלה שבה הודתה כי היא בוגדת בו.

כשנתיים לפני כן הכריע בית הדין הרבני האזורי בתל אביב כי למרות ההודעות, הבעל יחויב לשלם לאשתו את מלוא כתובתה. הבעל ערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. למרות זאת, לאחר הדברים הללו שבו בני הזוג לשלום בית שנמשך כשמונה חודשים עד שנפרדו. הנושא הגיע לפתחו של בית הדין הרבני הגדול ירושלים. הדיינים בבירה, הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, והרב מיכאל עמוס, ציינו כי הבעל ערער על פסק הדין של בית הדין האזורי בתל אביב שחייב אותו לשלם את מלוא כתובתה של האשה על סך 26 אלף דולר. לטענתו, אשתו הפסידה את הכתובה שלה בגלל שתי סיבות. "התכתבות עם אדם זר שבה נאמרו דברי זימה וכן נשלחה תמונה שאינה צנועה בצורה מובהקת" וכן "הודעת ווטסאפ ששלחה לו  שבה כתבה כי בגדה בו". במקרה נוסף, בית הדין הרבני בבאר שבע הכריע במאי 2023 לגבי תשלום הכתובה של זוג אחר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שמואל 09/06/2024 11:16
    הגב לתגובה זו
    תזכרו את בגץ הבוגדת. בגץ רגיל ובגץ מורחב של תשעה שופטים, בגלל בוגדת. שם הדירה הייתה של הבעל קודם הנישואין, ובכל זאת פסקו לטובתה, למרות הבגידה, וקבלה מחצית מהדירה. במקרה זה אם האישה תגיש בגץ, אז על בגידות וירטואליות, היא עוד תקבל את כל הרכוש, והגבר תשלם עד קץ כל הדורות. שוויון בפני החוק אמרנו !!!
  • 2.
    אהרון 09/06/2024 02:03
    הגב לתגובה זו
    אני לא חושב בכלל להתחתן עם יהודייה אני יוצא רק עם גוייה והיא מדהימה במיוחד אני כל כך אוהב אותי שכל מה שטוב לה אני שמח ולא אכפת לי עם היא יוצאת עם גבר אחר, העיקר שתעשה מה שטוב לה ואני נותן לה את כל החופשיות שבעולם
  • יפה אמרת , לא אכפת לך כי אתה אוהב את עצמך , לא אותה . (ל"ת)
    ירושלמי , 10/06/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 08/06/2024 21:19
    הגב לתגובה זו
    הכי חד בקלמר… על טיפשות משלמים
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.