אשה שלחה הודעות מיניות לקולגה - ושילמה מחיר כבד בכתובה
אשה שניהלה קשר של מסרונים (הודעות טקסט) בעלי תוכן מיני עם גבר מחוץ לנישואים שלה, תקבל רק חמישית מן הכתובה שלה בגירושים. כך קבע באחרונה בית הדין הרבני בפתח תקווה. הדיינים, הרב יגאל לרר – אב"ד (אב בית הדין), הרב אריאל ינאי והרב דוד בר שלטון, קבעו כי גם אם לא הוכחה בגידה שמצדיקה לשלול מהאשה לחלוטין את הכתובה, חוסר הנאמנות שלה מצדיק הפחתה מהותית שלה.
בני הזוג התחתנו ב-2012. לאחר כשמונה שנים שבמהלכן נולדו להם שני ילדים, הם התגרשו בסוף 2020. בית הדין ממשיך לדון בתביעות ביניהם עד היום, ובאחרונה הוא פסק בתביעת הכתובה שהגישה האשה, שטענה כי על בעלה לשעבר לשלם לה אותה מכיוון שהוא זה שיזם את הפרידה מבלי שהציג עילות כלשהן לגירושים. מנגד, הבעל טען כי האשה לא זכאית לכתובה מכיוון שהיא בגדה בו עם קולגה שלה מהעבודה בחברת ביטוח - מה שהוביל להרס של חיי הנישואים שלהם. הוא הציג לבית הדין ראיות שכללו הודעת וואטסאפ שבה האשה מודה בפניו בדבר הבגידה, תמלול של שיחת טלפון שלו עם אותו קולגה של האשה, וכן תמונת עירום שלה שהיא שלחה לו. בהודעה ששלחה לבעלה נכתב "מי יודע מזה שבגדתי בך, אני אכחיש, אני מצטערת, אבל תיקח אחריות, זה לא נפל מן השמים". אותו קולגה גם הוזמן לדיון שנערך בבית הדין, ובעדותו התברר כי בינו לבין האשה היתה היסטוריה של התכתבויות, וכי לא מדובר במקרה חד פעמי.
בין היתר, הוא העיד כי האשה "שלחה תמונות, דיברה אתי על סקס, אני בטוח שהיא גם דיברה ככה עם אחרים". עם זאת, הקולגה הדגיש כי מעולם לא היה ביניהם מגע פיזי כלשהו. אף שהאשה הכחישה את הדברים הנ"ל וביצעה בדיקת פוליגרף שבה נמצא כי היא דוברת אמת, הדיינים קבעו כי לנוכח ההודאה של הקולגה שלה בקבלת התמונה ובשיחות לא הולמות בנושא יחסי מין איתה – לא ניתן לקבל את ממצאי הבדיקה שהיא ערכה לעצמה. הדיינים קבעו כי גם אם לא נשלחה אותה תמונה, הרושם הוא שהיה לאשה קשר ברמה של התכתבות ושיחות תפלות ודברי פריצות, לדבריהם, עם אותו עמית לעבודה. עם זאת, לא הוכח כי היתה בין השניים בגידה שכללה גם יחסי מין.
הדיינים קבע כי אפילו התכתובת שבה האשה ציינה בפני בעלה את עניין הבגידה לא מוכיחה מעשה זנות וניאוף, שכן ייתכן כי בעיניה גם קשר אישי קרוב שכולל שיח שכזה נחשב סוג של בגידה. בסיכומו של דבר, הם קבעו כי התמונה בנוגע לבגידה אינה חד משמעית, אבל בכל מקרה מדובר באשה "עוברת על דת". "כל זוג שמתחתן, מבין שיסוד הקשר בנוי על נאמנות בין הצדדים ויצירת קשר אינטימי עם צד ג' הינו 'חציית קו אדום'", כתבו הדיינים בהכרעתם. בגלל הספק ההלכתי סביב השאלה אם מדובר ב"מעשה כיעור" השולל לגמרי את הזכאות לכתובה, נקבע כי האשה תהיה זכאית רק ל-18 אלף שקל, שמהווים חמישית מהסכום המקורי שהופיע בכתובה שלה. במקרה אחר, שהגיע להכרעה בבית המשפט ביוני 2023, אשה נשואה שלחה הודעות ותמונות מיניות לגבר זר שאינו בעלה. בנוסף שלחה האשה הודעה לבעלה שבה הודתה כי היא בוגדת בו.
- האם שליחת תמונה אינטימית בטלפון היא בגידה? מה קבע בית המשפט
- חקירת בגידות – מה כדאי שתדעו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשנתיים לפני כן הכריע בית הדין הרבני האזורי בתל אביב כי למרות ההודעות, הבעל יחויב לשלם לאשתו את מלוא כתובתה. הבעל ערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. למרות זאת, לאחר הדברים הללו שבו בני הזוג לשלום בית שנמשך כשמונה חודשים עד שנפרדו. הנושא הגיע לפתחו של בית הדין הרבני הגדול ירושלים. הדיינים בבירה, הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, והרב מיכאל עמוס, ציינו כי הבעל ערער על פסק הדין של בית הדין האזורי בתל אביב שחייב אותו לשלם את מלוא כתובתה של האשה על סך 26 אלף דולר. לטענתו, אשתו הפסידה את הכתובה שלה בגלל שתי סיבות. "התכתבות עם אדם זר שבה נאמרו דברי זימה וכן נשלחה תמונה שאינה צנועה בצורה מובהקת" וכן "הודעת ווטסאפ ששלחה לו שבה כתבה כי בגדה בו". במקרה נוסף, בית הדין הרבני בבאר שבע הכריע במאי 2023 לגבי תשלום הכתובה של זוג אחר.
- 3.שמואל 09/06/2024 11:16הגב לתגובה זותזכרו את בגץ הבוגדת. בגץ רגיל ובגץ מורחב של תשעה שופטים, בגלל בוגדת. שם הדירה הייתה של הבעל קודם הנישואין, ובכל זאת פסקו לטובתה, למרות הבגידה, וקבלה מחצית מהדירה. במקרה זה אם האישה תגיש בגץ, אז על בגידות וירטואליות, היא עוד תקבל את כל הרכוש, והגבר תשלם עד קץ כל הדורות. שוויון בפני החוק אמרנו !!!
- 2.אהרון 09/06/2024 02:03הגב לתגובה זואני לא חושב בכלל להתחתן עם יהודייה אני יוצא רק עם גוייה והיא מדהימה במיוחד אני כל כך אוהב אותי שכל מה שטוב לה אני שמח ולא אכפת לי עם היא יוצאת עם גבר אחר, העיקר שתעשה מה שטוב לה ואני נותן לה את כל החופשיות שבעולם
- יפה אמרת , לא אכפת לך כי אתה אוהב את עצמך , לא אותה . (ל"ת)ירושלמי , 10/06/2024 13:54הגב לתגובה זו
- 1.אמיר 08/06/2024 21:19הגב לתגובה זוהכי חד בקלמר… על טיפשות משלמים

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
