אשה שלחה הודעות מיניות לקולגה - ושילמה מחיר כבד בכתובה
אשה שניהלה קשר של מסרונים (הודעות טקסט) בעלי תוכן מיני עם גבר מחוץ לנישואים שלה, תקבל רק חמישית מן הכתובה שלה בגירושים. כך קבע באחרונה בית הדין הרבני בפתח תקווה. הדיינים, הרב יגאל לרר – אב"ד (אב בית הדין), הרב אריאל ינאי והרב דוד בר שלטון, קבעו כי גם אם לא הוכחה בגידה שמצדיקה לשלול מהאשה לחלוטין את הכתובה, חוסר הנאמנות שלה מצדיק הפחתה מהותית שלה.
בני הזוג התחתנו ב-2012. לאחר כשמונה שנים שבמהלכן נולדו להם שני ילדים, הם התגרשו בסוף 2020. בית הדין ממשיך לדון בתביעות ביניהם עד היום, ובאחרונה הוא פסק בתביעת הכתובה שהגישה האשה, שטענה כי על בעלה לשעבר לשלם לה אותה מכיוון שהוא זה שיזם את הפרידה מבלי שהציג עילות כלשהן לגירושים. מנגד, הבעל טען כי האשה לא זכאית לכתובה מכיוון שהיא בגדה בו עם קולגה שלה מהעבודה בחברת ביטוח - מה שהוביל להרס של חיי הנישואים שלהם. הוא הציג לבית הדין ראיות שכללו הודעת וואטסאפ שבה האשה מודה בפניו בדבר הבגידה, תמלול של שיחת טלפון שלו עם אותו קולגה של האשה, וכן תמונת עירום שלה שהיא שלחה לו. בהודעה ששלחה לבעלה נכתב "מי יודע מזה שבגדתי בך, אני אכחיש, אני מצטערת, אבל תיקח אחריות, זה לא נפל מן השמים". אותו קולגה גם הוזמן לדיון שנערך בבית הדין, ובעדותו התברר כי בינו לבין האשה היתה היסטוריה של התכתבויות, וכי לא מדובר במקרה חד פעמי.
בין היתר, הוא העיד כי האשה "שלחה תמונות, דיברה אתי על סקס, אני בטוח שהיא גם דיברה ככה עם אחרים". עם זאת, הקולגה הדגיש כי מעולם לא היה ביניהם מגע פיזי כלשהו. אף שהאשה הכחישה את הדברים הנ"ל וביצעה בדיקת פוליגרף שבה נמצא כי היא דוברת אמת, הדיינים קבעו כי לנוכח ההודאה של הקולגה שלה בקבלת התמונה ובשיחות לא הולמות בנושא יחסי מין איתה – לא ניתן לקבל את ממצאי הבדיקה שהיא ערכה לעצמה. הדיינים קבעו כי גם אם לא נשלחה אותה תמונה, הרושם הוא שהיה לאשה קשר ברמה של התכתבות ושיחות תפלות ודברי פריצות, לדבריהם, עם אותו עמית לעבודה. עם זאת, לא הוכח כי היתה בין השניים בגידה שכללה גם יחסי מין.
הדיינים קבע כי אפילו התכתובת שבה האשה ציינה בפני בעלה את עניין הבגידה לא מוכיחה מעשה זנות וניאוף, שכן ייתכן כי בעיניה גם קשר אישי קרוב שכולל שיח שכזה נחשב סוג של בגידה. בסיכומו של דבר, הם קבעו כי התמונה בנוגע לבגידה אינה חד משמעית, אבל בכל מקרה מדובר באשה "עוברת על דת". "כל זוג שמתחתן, מבין שיסוד הקשר בנוי על נאמנות בין הצדדים ויצירת קשר אינטימי עם צד ג' הינו 'חציית קו אדום'", כתבו הדיינים בהכרעתם. בגלל הספק ההלכתי סביב השאלה אם מדובר ב"מעשה כיעור" השולל לגמרי את הזכאות לכתובה, נקבע כי האשה תהיה זכאית רק ל-18 אלף שקל, שמהווים חמישית מהסכום המקורי שהופיע בכתובה שלה. במקרה אחר, שהגיע להכרעה בבית המשפט ביוני 2023, אשה נשואה שלחה הודעות ותמונות מיניות לגבר זר שאינו בעלה. בנוסף שלחה האשה הודעה לבעלה שבה הודתה כי היא בוגדת בו.
- האם שליחת תמונה אינטימית בטלפון היא בגידה? מה קבע בית המשפט
- חקירת בגידות – מה כדאי שתדעו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשנתיים לפני כן הכריע בית הדין הרבני האזורי בתל אביב כי למרות ההודעות, הבעל יחויב לשלם לאשתו את מלוא כתובתה. הבעל ערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. למרות זאת, לאחר הדברים הללו שבו בני הזוג לשלום בית שנמשך כשמונה חודשים עד שנפרדו. הנושא הגיע לפתחו של בית הדין הרבני הגדול ירושלים. הדיינים בבירה, הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, והרב מיכאל עמוס, ציינו כי הבעל ערער על פסק הדין של בית הדין האזורי בתל אביב שחייב אותו לשלם את מלוא כתובתה של האשה על סך 26 אלף דולר. לטענתו, אשתו הפסידה את הכתובה שלה בגלל שתי סיבות. "התכתבות עם אדם זר שבה נאמרו דברי זימה וכן נשלחה תמונה שאינה צנועה בצורה מובהקת" וכן "הודעת ווטסאפ ששלחה לו שבה כתבה כי בגדה בו". במקרה נוסף, בית הדין הרבני בבאר שבע הכריע במאי 2023 לגבי תשלום הכתובה של זוג אחר.
- 3.שמואל 09/06/2024 11:16הגב לתגובה זותזכרו את בגץ הבוגדת. בגץ רגיל ובגץ מורחב של תשעה שופטים, בגלל בוגדת. שם הדירה הייתה של הבעל קודם הנישואין, ובכל זאת פסקו לטובתה, למרות הבגידה, וקבלה מחצית מהדירה. במקרה זה אם האישה תגיש בגץ, אז על בגידות וירטואליות, היא עוד תקבל את כל הרכוש, והגבר תשלם עד קץ כל הדורות. שוויון בפני החוק אמרנו !!!
- 2.אהרון 09/06/2024 02:03הגב לתגובה זואני לא חושב בכלל להתחתן עם יהודייה אני יוצא רק עם גוייה והיא מדהימה במיוחד אני כל כך אוהב אותי שכל מה שטוב לה אני שמח ולא אכפת לי עם היא יוצאת עם גבר אחר, העיקר שתעשה מה שטוב לה ואני נותן לה את כל החופשיות שבעולם
- יפה אמרת , לא אכפת לך כי אתה אוהב את עצמך , לא אותה . (ל"ת)ירושלמי , 10/06/2024 13:54הגב לתגובה זו
- 1.אמיר 08/06/2024 21:19הגב לתגובה זוהכי חד בקלמר… על טיפשות משלמים

סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
העליון דחה את ערעורה של צעירה שהורשעה בליווי חבר למחלקה הסגורה אל מותו. המערערת, בעלת מוגבלויות קוגניטיביות ורקע נפשי מורכב, טענה כי לא התכוונה לסייע להתאבדות חבר שהכירה במחלקה הפסיכיאטרית. העליון קבע כי שורת מעשיה הובילה בפועל את המנוח אל הגג שממנו
קפץ. דעת מיעוט סברה כי יש לזכותה בשל ספק ממשי בנוגע ליסוד הנפשי.
הבוקר ההוא בירושלים, שבסיומו קפץ צעיר בן 32 אל מותו מגג בניין בן עשר קומות ברחוב יפו, ממשיך להדהד גם שנים לאחר מכן. בתוך הפרטים העובדתיים, העדויות, חוות הדעת הפסיכיאטריות והניתוחים המשפטיים, נותרת תמונה אנושית קשה של שני צעירים פגיעים, שנפגשו בין קירות מחלקה פסיכיאטרית סגורה, פיתחו קשר מורכב, ובשלב מסוים החלו לרקום יחד תוכנית התאבדות. אלא שבשעה שהמנוח הלך עד איתה עד הסוף המר, המערערת חזרה בה במהלך הדרך. למרות חזרתה, בית המשפט המחוזי הרשיע אותה בסיוע להתאבדות וגזר עליה שישה חודשי עבודות שירות. הערעור לבית המשפט העליון נדחה בדעת רוב, בהחלטה ארוכה ומעמיקה שניתנה היום.
במרכז פסק הדין ניצבת השאלה האם ניתן להרשיע בעבירת סיוע להתאבדות אדם שלא רצה בתוצאה הקטלנית, ואף ניסה לשכנע את חברו שלא לבצע את המעשה, אך בפועל הוביל אותו שלב אחר שלב עד לנקודה שממנה התאבד. הסיפור מתחיל חודשים קודם לכן, כשהמנוח, לאחר ניסיון התאבדות קודם שבו שבר את רגליו, אושפז במחלקה הסגורה בהדסה עין כרם. שם הכיר את המערערת, צעירה עם עבר של מצוקה נפשית, מנת משכל גבולית ורקע משפחתי מורכב. השניים התיידדו, ולקראת אמצע דצמבר 2018 נרקמה ביניהם תוכנית, שלפחות לפי דבריה הראשוניים של המערערת, היתה "תוכנית התאבדות משותפת, עם מקום וזמן ספציפיים", כפי שאמרה בחקירתה: "כן. היה לנו תכנון להתאבד ביחד... היה מקום וזמן ספציפיים".
ביום מסוים, כשהמערערת יצאה לחופשה קצרה מהמחלקה, ביקש המנוח מהצוות לצאת לטיפול שיניים בליווי אדם נוסף. הבקשה הזו התקבלה, והמערערת הגיעה אל בית החולים כדי להוציא לפועל - כך סברו התביעה ובית המשפט - את התוכנית. היא שכנעה עובד בית חולים שהיא המלווה המותרת עבור המנוח, ובכך הצליחה להביא לשחרורו מהמחלקה הסגורה.
"ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו"
מכאן ואילך התגלגלה העלילה במהירות. המערערת נטלה הליכון, הושיבה את המנוח בכסא גלגלים, העלתה אותו למונית והשניים נסעו לבניין הגבוה שבו תכננו לשים קץ לחייהם. אלא שבמהלך הנסיעה, כך טענה המערערת לאורך הדרך, חל אצלה מהפך פנימי. היא סיפרה כי חשבה לוותר על רעיון ההתאבדות המשותפת וניסתה לשכנע את המנוח לחזור בו. היא אף תיארה כיצד שכנעה אותו שבמקום לקפוץ, הם "ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו". בית המשפט המחוזי אמנם התרשם מקיומה של אמביוולנטיות מסוימת בתוכנית, שלעתים נראתה כלקראת התאבדות, ולעתים כיציאה ספונטנית לשתייה - אך חרף זאת קבע כי בבסיסה היתה תוכנית קונקרטית למדי.
- התעלמות מסימני מצוקה: ביהמ"ש קבע אחריות למחדלים שהובילו לטרגדיה
- מתקפת הטרור בסרי לנקה: קרוב ל-300 נהרגו, 24 נעצרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהגיעו השניים אל הבניין, המערערת סייעה למנוח לצאת מהמונית, להסיעו אל המעלית, ואפילו גייסה שני גברים שנקרו בדרכם כדי שיעלו אותו ואת כסא הגלגלים עד לגג. שם, לפי כתב האישום וכפי שאישר בית המשפט, היא הותירה אותו בקרבת הגדר, שגובהה 125 ס"מ. הגובה הזה, שנטען כי "מאפשר קפיצה מעליו בלא קושי רב", היה נקודת מחלוקת מהותית: כיצד אדם עם רגליים מגובסות קפץ מעל גדר זו? השופטים אינם יודעים, וגם המערערת נשאה בהבעותיה את התמיהה הזאת. בחקירתה היא העידה כי, "בגלל שהיה לו גבס לא חשבתי שהוא באמת יעשה משהו... זה גבוה, אני לא הצלחתי לעלות".
