אישה
צילום: lookstudio freepik

האם שליחת תמונה אינטימית בטלפון היא בגידה? מה קבע בית המשפט

בית הדין הרבני הגדול פסק לאחרונה בסכסוך גירושין בין בני זוג בה טען הבעל כי אשתו בגדה בו ולכן הוא לא צריך לשלם לה את דמי כתובתה. האישה שלחה תמונה לא צנועה לגבר זר וכן שלחה לבעל הודעה כי היא בוגדת בו. הנה פסיקת בית הדין 
נחמן שפירא | (10)

הוכחות על בגידות בדיונים בבתי הדין הרבניים יכולות לגרום לבית המשפט לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש לרעת בן או בת הזוג הבוגדים. בית הדין הרבני הגדול דן לאחרונה בערעור בסכסוך גירושין בין בני זוג על רקע חשש לבגידה וקבע כי בגידה אינה בהכרח מתבטאת בסקס. 

תחילתו של הסיפור באישה נשואה ששלחה הודעות ותמונות לגבר זר שאינו בעלה. בנוסף שלחה האישה הודעה לבעלה כי היא בוגדת בו. לפני כשנתיים הכריע בית הדין הרבני האזורי בתל אביב כי למרות ההודעות, הבעל יחויב לשלם לאשתו את מלוא כתובתה.  הבעל ערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול בירושלים

היחסים בין בני זוג עלו על שרטון, לאחר שהאישה שלחה הודעות ותמונות לגבר זר ובנוסף שלחה לבעלה הודעה כי היא בוגדת בו. למרות זאת, לאחר הדברים הללו שבו בני הזוג לשלום בית שנמשך כשמונה חודשים עד שנפרדו.

הנושא הגיע לפתחו של בית הדין הרבני הגדול ירושלים. הדיינים הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, והרב מיכאל עמוס ציינו כי הבעל ערער על פסק הדין של בית הדין האזורי בתל אביב שחייב אותו לשלם את מלוא כתובתה של האישה על סך 26 אלף דולר, טענתו היא כי אשתו הפסידה את הכתובה משום שתי סיבות. "התכתבות עם אדם זר שבה נאמרו דברי זימה וכן נשלחה תמונה שאינה צנועה בצורה מובהקת" וכן "הודעת 'ווטסאפ' ששלחה לו  בה כתבה כי בגדה בו".

 

האם הודעה היא בגידה?

 

השאלה בה עסק בית הדין הגדול בירושלים הייתה מהי אותה התכתבות? האם יש לראות את האישה, בגינה, רק כ'עוברת על דת', ואם כן: הרי כלל הוא שעוברת על דת אינה מאבדת כתובה ללא התראה, או שמא ב'מעשה כיעור', שלגביו נפסק כי מפסידה כתובה גם ללא התראה.

  

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בנוסף דנו האם בנסיבות של העדר קשר מוחלט בין האישה לאותו אדם זר, כשכל הקשר הוא באמצעות האינטרנט, האם היה צריך לפסוק כי אין להגדיר את הדברים 'מעשה כיעור' - שבשלו יש לחוש שזינתה ממש, אלא אם כן מדובר באופן המוכיח שהיה פגישה והיכרות.

 

הדיינים ציינו כי "מוכח מההתכתבות שזו לא ההתחלה. התיאורים שהאישה מתארת בדבריה את אבריה המוצנעים מוכיחים בוודאות שהיו דברים קודם".

עם זאת הוסיפו כי גם לגבי מעשה כיעור של ממש אין זה מוסכם לגמרי שמאבדת כתובה ללא התראה. ואף שרוב הפוסקים סברו כך, מכל מקום אפשר לצרף את דעתם לסברות שנאמרו קודם כדי לקבוע שמצד מעשה כיעור אין כאן כדי הפסד כתובה.

קיראו עוד ב"משפט"

 

השאלה השנייה בה עסקו הדינים במקרה שלפנינו האם מה שכתבה האישה מוכיח שבגדה בבעלה? ואם היינו מקבלים את דבריה הרי שהייתה מאבדת כתובה כפי שפסק השולחן ערוך "אין עדים שזינתה אלא שהיא אומרת שזינתה – אין חוששין לדבר זה לאוסרה דשמא עיניה נתנה באחר, אבל איבדה כתובתה – עיקר ותוספת".

 

הדיינים ציינו כי "מכל מקום לגבי ממון אין צורך ב'רגליים לדבר' ומפסידה כתובה בכל מקרה, ואף שטוענת ונותנת 'אמתלא' שעשתה כן לעורר את בעלה שהזניח אותה ולא נתן לה תשומת לב, מכל מקום נפסק כי לגבי ממון לא מהניא 'אמתלא' באופן זה שהוא לאחר זמן". הדיינים בעצם אומרים כי האישה לא יכולה לטעון שהיא סתם אמרה, אם אמרה אז היא מפסידה כסף.

חזרו לשלום בית

 

הדיינים ציינו כי במקרה שלפנינו  למרות הדברים שהיו בני הזוג חזרו. "בפועל חזרו הצדדים לשלום בית ונראה שגם הבעל לא קיבל את דבריה כאמת, ואף צורת הכתיבה והמלל לכאורה מוכיחים שאין מדובר באמירה רצינית אלא דווקא באמירה של שטות מתוך קטטה".

 

לגבי אמירת האישה "אני בוגדת בך" ציינו הדיינים כי היא "יכולה להתפרש גם כהתנהגות כללית של בגידה ולאו דווקא שמקיימת יחסים ממש עם אחרים, ובפועל הרי יודעים אנו כי היו התכתבויות עם אחרים ואף שליחת תמונות וכל זה הוא גם בבחינת 'בגידה'.

"ואף שאין זה פשטות הלשון מכל מקום הווי ודאי חיוב בכתובה וספק הודאה לפטור. ואף שהיא אינה מפרשת את הדברים כך אלא טוענת שאין הודאתה אמת מטעם אחר, ובטעם אחר זה לא ברור שנאמנת, מכל מקום מאחר שלפנינו אין הודאה לדיבורה הרי 'הפה שאסר הוא הפה שהתיר' ותהיה נאמנת לומר כי הודאתה לא הייתה נכונה".

 

יש להפחית מהכתובה

הדיינים פסקו כי "למרות שמעיקר הדין לא היה מקום לפסוק שהפסדה את כתובתה, יש להפחית מכתובתה.  גם אם נאמר שדינה כעוברת על דת שצריכה התראה, הרי כבר נפסק כי בדבר ידוע ומפורסם יש לדון שאינה צריך התראה ומפסידה כתובה גם ללא התראה".

הדיינים מציינים בפסק דינם את הביקורת שיש להם על נושא ההודעות בימינו. "כבר התייחסנו בחומרה לקלות הדעת של אנשים בדורנו לעסוק בקשרים אישיים באמצעים אלקטרוניים, והדעת אינה סובלת שבן הזוג יקבל ויסכים להתנהגות זו".      

"אלא דעל צד היותר טוב נראה בנידון דידן דלא יעמידו דבריהם על דין תורה ממש, אלא דסוף סוף יעשו איזה עונש וקנס להאשה הזאת, והוא דלא יתנו לה כי אם עיקר כתובתה ולא תוספת. ובזה יווסרו כל הנשים, ובפרט בדורות אלו שבעוונותינו הרבים פרוץ מרובה על העומד. ולא תגבה כי אם עיקר כתובה מה שהכניסה לו בעת החופה".

הדיינים ציינו כי הסתפקו האם הבעל יכול להשביעה שלא זינתה, והרי בימינו מפשרים במקום שבועה. הדיינים טענו כי זה כשאין 'רגליים לדבר' והבעל בא בטענת 'שמא זינתה', שאינו יכול להשביעה. אבל במקרה שיש 'רגליים לדבר' – כמו במקרה שלנו, שהאישה התכתבה עם אדם זר ובהתכתבות נאמרו דברי זימה וכן נשלחה תמונה שאינה צנועה בצורה מובהקת – נראה שיכול להשביעה.

 

הדיינים קבעו כי "משעה שיצאה ההודאה מפיה הפסידה כתובתה מיד, וכי חזרה והכחישה הויא כאלו תובעתו בשטר פרוע, והוא טוען ודאי שכבר נפרעה, שצריכה להישבע על כתובתה כדין הנשבע על שטרו.

"ואין לחלק בין ראית עצם המעשה לשמיעת ההודאה, דמאי שנא, והרי כשם שאם ראה אותה אם הודית – תפסיד כתובתה, ואם הכחישה – תשבע, כך לי באם הודית ועמדה בהודאתה – תפסיד כתובתה, ואם תכחיש – תשבע".

הדיינים פסקו כי "במקרה שהאישה הודתה שזינתה אפשר להשביעה אף שחזרה בה, ובפרט אם יש 'רגליים לדבר'. והוא הדין במקרה שלפנינו, שבעיני בית הדין נראה שעל כל פנים יש מקום לומר שיש 'רגליים לדבר' לחשש זנות, יש מקום להשביעה, ולכן יש לפשר, במקום השבועה ולתת רק חלק מהכתובה.

הדיינים פסקו כי הם מקבלים את הערעור חלקית, והכתובה תעמוד על מחצית מהסכום - 13 אלף דולר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כתבה שחור על גבי לבן שהיא בגדה אז למה היא מקבלת 13 11/06/2023 18:03
    הגב לתגובה זו
    כתבה שחור על גבי לבן שהיא בגדה אז למה היא מקבלת 13 אלף דולר
  • 6.
    ללי 11/06/2023 17:21
    הגב לתגובה זו
    רוצה ליצות רמזור אדום, תחצה. קוצה לא לשלם ארנונה, אל תשלם. כאוס
  • 5.
    אין שום אמונה בנשים של היום (ל"ת)
    הסכם ממון על מלא 11/06/2023 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בתי דין רבניים הם לטובת האישה בצורה מוגזמת!!! (ל"ת)
    חושש להתחתן!!! 11/06/2023 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירבעם השלישי 11/06/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    מדוע בוחרים הדיונים דיבר שפת חז"לית ולא עברית שהיום? שהרי להווי ידוע כי אמתלאת חכמה יתרה בגבר- ולאו היא
  • לחלוטין 11/06/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
    לחלוטין
  • 2.
    לא. היא טיפשות (ל"ת)
    עירית 11/06/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הקטע של "כתובה"? רוצה להתגרש? לכי קיבינימט. בלי שקל. (ל"ת)
    ישראליות Zונות 11/06/2023 12:49
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 11/06/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    עושה מה שבה לה בראש ועוד רוצה לסחוט את הבעל
  • רצו להגן על נשים שלא יהיה קל לגרשן לרחוב (ל"ת)
    והן מנצלות את זה!!! 11/06/2023 17:01
    הגב לתגובה זו
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.