בית המשפט העליון קיבל באחרונה ערעור שהגישה חברת הביטוח שלמה נגד החלטה המחייבת אותה לפצות ארוס של צעירה שנהרגה בתאונת דרכים. השופטת יעל וילנר קבעה כי אין בעצם האירוסים כדי לשוות ליחסי האיש והמנוחה מעמד של "ידועים בציבור", המקנה לראשון זכאות לפיצוי מחברת הביטוח, וכי יתר נסיבות העניין אינן מלמדות על היותם כאלה. השופטים יצחק עמית ודוד מינץ הצטרפו לפסק דינה.

האיש וארוסתו המנוחה הכירו במהלך 2015, במסגרת לימודיהם האקדמאיים. אחרי חצי שנה הם עברו לגור יחד בדירה שכורה, וכעבור שנה וחצי של מגורים משותפים הם התארסו. מכיוון שהאיש אינו יהודי, הם תכננו להתחתן בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל במאי 2017. ואולם חודשיים לפני החתונה המתוכננת נהרגה האשה בתאונת דרכים, ודרכם המשותפת הסתיימה באופן טראגי.

לאחר האירוע הקשה הגישו הארוס וההורים האבלים תביעה נגד מבטחת הרכב, שלמה, שבה כללו דרישה לפיצוי הארוס בשל היותו בן זוגה של המנוחה במועד פטירתה. בית משפט השלום קיבל את טענתו, בין השאר לאור המדיניות המקלה שקיימת בפסיקה כלפי בני זוג "מנועי חיתון" לצורך הוכחת היותם ידועים בציבור. חברת הביטוח ערערה לבית המשפט המחוזי אך נתקלה בתוצאה דומה, ואז בגישה הערעור גם לבית המשפט העליון.

לטענת שלמה, האיש והמנוחה כלל לא היו ידועים בציבור. כך למשל, שררה ביניהם הפרדה רכושית, והם אפילו לא עדכנו כתובת מגורים משותפת. לדברי חברת הביטוח, הם לכל היותר היו "חברים במובן הצר", ולכן אין כל הצדקה לחייב אותה לשלם פיצויים לארוס. מנגד, טען בן הזוג שהוא והמנוחה ניהלו מערכת יחסים רצינית במשך יותר משנתיים, ואף תכננו להתחתן, כך שיש להחשיב אותם כידועים בציבור, וכפועל יוצא מכך יש לשלם לו פיצויים, בהתאם לסעיף 78 לפקודת הנזיקין.

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת וילנר הסבירה כי יש אמנם מדיניות מקלה ביחס להחשבת מנועי חיתון כידועים בציבור, אלא שלצורך כך עליהם להוכיח קשר סיבתי בין העובדה שהם פסולי חיתון לבין הימנעותם מלהינשא. במקרה הזה, המשיב והמנוחה קבעו תאריך לחתונה אזרחית, כך שלא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש.

השופטת אף הבהירה כי מעבר לכך, האירוסין לכשעצמם לא מקבעים מעמד של ידועים בציבור. לדבריה, מעמד זה מוקנה לבני זוג רק בשלב שבו הם יחליטו לשאת על עצמם את ההשלכות המשפטיות הנובעות מחיי הנישואים, ואין בהכרח קשר בינו לבין החלטתם הפורמלית להתארס.

היא כתב בפסק דינה כי, "ידועים בציבור אינם מהווים שלב 'מעבר' בין היות בני הזוג 'חברים' לבין היותם נשואים, אלא עניינו בחלופה למוסד הנישואין". להפך - לטענת השופטת וילנר ההחלטה להתארס עלולה דווקא לשלול במקרים מסוימים את הכוונה להחלת ההשלכות של חיי הנישואים על היחסים הקיימים בין בני הזוג, וממילא אף לשלול מהם את המעמד שלהם כידועים בציבור.

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

על השאלה אם ישנן נסיבות אחרות שבגללן יש הצדקה להכיר במשיב והמנוחה כידועים בציבור, השיבה השופטת בשלילה. הסיבה לכך היא, בין היתר, נוכח תקופת המגורים המשותפת הקצרה יחסית (שנה וחצי), ההפרדה הרכושית שהיתה קיימת ביניהם, העובדה שלא עדכנו כתובת משותפת, והעובדה שכלי הרכב שבו נהרגה המנוחה היה רשום על שמה בלבד. בעקבות כל אלה קבעה השופטת, בהסכמת יתר עמיתיה להרכב בדיון, כי המשיב אינו "בן זוגה" של המנוחה לצורך קבלת פיצויים כתלוי שלה, וקיבלה את הערעור של שלמה.

ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית. בדומה לבני זוג נשואים, בני זוג יכולים לבחור במעמד של ידועים בציבור מרצון, או משום שאינם יכולים להתחתן בישראל - כך למשל במקרים של בני זוג מאותו המין, או פסולי חיתון. זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים ונרשמו בארץ הם נשואים לכל דבר, ולא נמצאים במעמד של ידועים בציבור. לידועים בציבור יש חלק גדול מהזכויות שלהן זכאים זוגות נשואים.

ההגדרה לידועים בציבור לא מופיעה בחוק. בני זוג שנרשמו בביטוח לאומי כידועים בציבור, או שמחזיקים בתעודת תצהיר כי הם ידועים בציבור, יתקבלו ברוב המקרים כידועים בציבור ללא צורך בהוכחה של תנאים נוספים. אם בני הזוג לא נרשמו ואין להם תעודה כאמור, השאלה אם הם ידועים בציבור או לא תוכרע בהתאם לנסיבות חייהם.