כסף מזומן
צילום: רשות המסים

כתב אישום: רימו 13 אזרחים בסך של 7 מיליון שקל והשאירו אותם חסרי כל

בכתב האישום מתוארת דרך הפעולה של 7 אזרחים מדרום הארץ, אשר על פי כתב האישום רימו ופגעו במתלוננים שונים, בהם עולים חדשית ואף נכים נפשית
מתן קובי | (5)

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ויצ'סלב גל בייסרון (41) מאשדוד, רונן בז'נוב (29) מדימונה, רפאל בדלוב (29) מאשקלון, שי גבריאלוב (25) מבאר שבע, איליה בדלוב (27) ואירקלי (איציק) יעקובשוילי (42) מאשדוד, זאת לאחר שבאמצעות מצג שווא קיבלו במרמה כ-7 מיליון שקל מ-13 מתלוננים שונים.

מכתב האישום שהגיש עו"ד דניאל גלעד, עולה כי הנאשמים הציגו מצג שווא לפיו תמורת ביצוע רכישות על חשבון המרומים או לקיחת הלוואות על חשבונם והעברת הכספים לידיהם, ישלמו הנאשמים למרומים תשלום גבוה. ביחס לחובות שיווצרו באותם החשבונות ציינו הנאשמים כי באמצעות קשר שיש להם עם עובד מהבנק חובות אלה ימחקו. המרומים שהאמינו כי יקבלו תשלום גבוה, וכי הם לא ידרשו להחזיר את הכספים לבנק, ביצעו רכישות רבות לטובת מי מהנאשמים תוך שהם מרמים את הספקים השונים ונותני האשראי כי עסקינן בעסקאות לגיטימיות, ולצורך זה אף הקימו הלוואות על שמם, העבירו כספים רבים לחשבונות בנק שונים בהוראת מי מהנאשמים, קנו רכבים לטובת מי מהנאשמים, ונתנו למי מהנאשמים  כספים במזומן.

בסך הכל קיבלו הנאשמים בדרך זו כ-7 מיליון שקל. לאחר שביצעו כל זאת, תוך שהם מאמינים כי לא יצטרכו לשלם את חובותיהם בשל מחיקתם כאמור, הותירו הנאשמים את המרומים עם חובות כבדים ולא שילמו להם דבר.

כך לדוגמה, באחד מהמקרים בייסרון ובז'נוב קיבלו במרמה כ 2.75 מיליון שקל מאדם שבעת שהותו במעצר עם בייסרון, הבטיח לו האחרון כי בעבור רכישות שיבצע בעבורו יקבל רווח של עשרות אחוזים ורכב חדש. בהתאם להבטחות, רכש המרומה בעבור הנאשמים מכוניות ורכוש, העביר להם כספים במזומן ואת חסכונותיו. לאחר פרק זמן בו לא קיבל לידיו כספים החל להתעורר חשדו של המרומה והוא ביקש לשתף את בנו וחששותיו, אז החל בז'נוב לאיים עליו כי במידה ויעשה כך יפגע בבנו.

במקרה אחר, הגיעו בני זוג לעבוד בעבור רפאל, זאת לאחר שהובהר להם על ידי חבר משותף כי במסגרת עבודתם הם ידרשו לרכוש מוצרים בעבור הנאשמים ובתמורה יקבלו את הכסף בחזרה עם רווח של מאות אלפי שקלים. לאור האמור העבירו בני הזוג את פרטיהם האישיים כולל קודים לגישה לחשבונות הבנק לנאשמים ואף רכשו בעבורם מכוניות וכו'. בנוסף, במהלך העבודה ולמרות התנגדותה של בת הזוג משך רפאל כ-38,000 שקל ששולמו לבני הזוג לצורכי טיפול בבנם הנכה. בסך הכל  העבירו בני הזוג כ-1.2 מיליון שקל לנאשמים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד גלעד: "המשיבים במשך תקופה ממושכת, רימו קורבנות שונים, בהם עולים חדשים, אנשים המתקשים לדבר בשפה העברית, ואף נכים נפשית. המשיבים "רוקנו" את המתלוננים לחלוטין, והשאירו אותם חסרי כל ממש, וניתן ללמוד מכך על חוסר מצפונם, שעה שמההקלטות עולה כי המתלוננים מתחננים אל המשיבים, שיביאו להם ולו תשלום פעוט לצורך אוכל או נסיעה באוטובוס, והמשיבים לא שועים לזעקותיהם, וממשיכים לרמות קורבן אחרי קורבן."

 

לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה; לבייסרון ולבזנוב יוחסו גם עבירות של זיוף מסמך שימוש במסמך מזויף, סחיטה באיומים, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות; לרפאל בדלוב יוחסו גם עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, לאור העובדה כי הנאשמים פעלו על מנת להסוות את הנהנים העיקריים מהרכישות ומהכספים שהועברו להם על ידי המרומים יוחסו לכלל הנאשמים עבירות של איסור הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור. כמו כן, לאור העובדה כי בייסרון ורפאל דרשו מאחד מהאסירים אותם רימו כי ישקר לעובדי הכלא כי הפסיד את הכסף בהימורים יוחסה לשניים גם עבירה של הדחה בחקירה.

 

התיק נחקר על ידי מחלק הונאה דרום של משטרת ישראל וכנגד הנאשמים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלמה 22/08/2023 22:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להפסיק את מימון בתי הכלא במליארדים יש להקים חברות לסלילת כבישים ניקוי רחובות תיקוני ביוב ועוד בהם האסירים יעבדו תמורת אוכל ולינה עד שישלמו את חובם לחברה
  • 3.
    אין גבול לטיפשות בצע כסף מעביר אדם על דעתו (ל"ת)
    לילי 22/08/2023 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לכלא לכל החיים (ל"ת)
    ירון 22/08/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א 22/08/2023 20:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים העבירו מליונים לאנשים שהם לא מכירים אם היה להם מליונים למה הזדקקו לשירותיהם של הנוכלים נשמע הזוי ועצוב שיש דבילים כאלו במדינה
  • טעות בהבנה 23/08/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    להבין שהמצב קשה ולנוכלים מגיע עונש מקסימלי. חבל רק שהשופטים "מתחשבים במצב" ומנסים לשקם את הנוכלים. בתקוה למעצר עד תום ההליכים ומשפט מהיר ועונש מקסימלי לכולם.
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל

אחרי שנה וחצי של מגעים, ובזמן שהתובע השקיע מאמצים רבים להסרת עיקולים ולהעברת רישום הדירה על שם המוכר ואחיו, החליט האחרון להתרחק מהעסקה - מבלי לחשוף כי הסיבה האמיתית היא עליית המחירים בעיר. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שלא נחתם הסכם, המוכר נהג בחוסר תום לב ועליו לפצות את רוכש-החלום על אובדן ההזדמנות

עוזי גרסטמן |

בינואר 2022, אחרי קרוב לשנתיים של תקוות, תכתובות, סידורים אינסופיים מול הרשויות ואמונה עמוקה שהעסקה עומדת לצאת לפועל, קיבל אדם הודעה מהמוכר של הדירה שבה גדל: הכל מתבטל. מבחינתו של האיש, שראה עצמו כבר זמן רב כמי שהדירה ברחוב דיזינגוף חוזרת למעשה אליו, היתה זו נפילה חדה לתוך חלל ריק, מלוּוה בתחושה עמוקה של חוסר צדק. כך החל המאבק המשפטי שהסתיים באחרונה בפסק דין מפורט ומנומק של השופט ליאור גלברד, שקבע כי המוכר אמנם לא חתם על חוזה מחייב, אך נסיגתו מהמו״מ נעשתה בחוסר תום לב מובהק - ולכן הוא יפצה את האיש בסכום של 360 אלף שקל.

הסיפור כולו מתחיל שנים לפני כן, כשהדירה עוד היתה שייכת לשני אחים. אחד מהם, שגדל בבניין ואף נהפך למי שמנהל אותו, הכיר את התובע מאז ילדותו וניהל עבורו את הדירה כשהשניים התגוררו בדנמרק. היחסים היו קרובים, כמעט משפחתיים, ולכן לא מפתיע שביוני 2020, בסמוך לגל הראשון של מגפת הקורונה, הוא הציע לו לרכוש את הדירה תמורת 1.9 מיליון שקל. כעבור חודשיים, לאחר בדיקות עם מתווך ובהתכתבות ווטסאפ תכופה, השיב אלמוני: "We have agreed to sell the apartment to you".

באותו רגע, כך נראה, הכל היה מונח על פסי רכבת שמובילים לעבר בחתימה ברשמית. המוכר הגיע לישראל, נערכה פגישה עם עורך הדין ליעד מרציפרו שהוסמך לנסח את ההסכם, ואף הועברה טיוטת חוזה ראשונית. אלא שתקלות ביורוקרטיות - עיקול ישן שלא הוסר ורישום בעלות שלא עודכן משנים עברו - מנעו התקדמות מיידית. המוכר ביקש קודם להסיר את העיקול ולסדר את הרישום, ורק אז להתקדם לחתימה.

מאותו רגע נטל התובע על עצמו את מרבית העבודה. הוא פילס את דרכו בין משרדי הרשויות, ובעזרת עו״ד מרציפרו הצליח להסיר את העיקול באוקטובר 2020. מאמצים נוספים הביאו לכך שבאוגוסט 2021 נרשמה סוף סוף הבעלות בדירה על שם המוכר ואחיו. כל אותה תקופה, כך עלה מהראיות, המוכר שידר מסר עקבי: העסקה עומדת להתקדם. כשהתובע  עדכן אותו שהרישום כמעט הושלם, השיב המוכר: "That's very good news, so we… can continue the process of selling the apartment".

המוכר החל לבחון מחדש את המחיר המוסכם

אלא שמאחורי הקלעים השתנה משהו. בעצת עורכת דין חדשה שאליה פנה, ורקע לעלייה המתמשכת במחירי הדירות בתל אביב בתקופת הקורונה, החל במוכר לבחון מחדש את המחיר המוסכם. לפי קביעת השופט גלברד, זה היה המניע האמיתי לנסיגה. ואולם בפועל, הוא לא אמר זאת לתובע - לא לאורך החודשים שבהם קידם האחרון את הרישום, ולא בספטמבר-אוקטובר 2021, כשהמגעים נמשכו באמצעות עורכת הדין החדשה, ואף לא כשנשלחו אליו ייפויי כוח לקראת חתימה קונסולרית.

משכנתא
צילום: canva pro

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים

עוזי גרסטמן |

זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.

א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה"יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.

אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.

האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?

כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.

השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".