כסף מזומן
צילום: רשות המסים

כתב אישום: רימו 13 אזרחים בסך של 7 מיליון שקל והשאירו אותם חסרי כל

בכתב האישום מתוארת דרך הפעולה של 7 אזרחים מדרום הארץ, אשר על פי כתב האישום רימו ופגעו במתלוננים שונים, בהם עולים חדשית ואף נכים נפשית
מתן קובי | (5)

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ויצ'סלב גל בייסרון (41) מאשדוד, רונן בז'נוב (29) מדימונה, רפאל בדלוב (29) מאשקלון, שי גבריאלוב (25) מבאר שבע, איליה בדלוב (27) ואירקלי (איציק) יעקובשוילי (42) מאשדוד, זאת לאחר שבאמצעות מצג שווא קיבלו במרמה כ-7 מיליון שקל מ-13 מתלוננים שונים.

מכתב האישום שהגיש עו"ד דניאל גלעד, עולה כי הנאשמים הציגו מצג שווא לפיו תמורת ביצוע רכישות על חשבון המרומים או לקיחת הלוואות על חשבונם והעברת הכספים לידיהם, ישלמו הנאשמים למרומים תשלום גבוה. ביחס לחובות שיווצרו באותם החשבונות ציינו הנאשמים כי באמצעות קשר שיש להם עם עובד מהבנק חובות אלה ימחקו. המרומים שהאמינו כי יקבלו תשלום גבוה, וכי הם לא ידרשו להחזיר את הכספים לבנק, ביצעו רכישות רבות לטובת מי מהנאשמים תוך שהם מרמים את הספקים השונים ונותני האשראי כי עסקינן בעסקאות לגיטימיות, ולצורך זה אף הקימו הלוואות על שמם, העבירו כספים רבים לחשבונות בנק שונים בהוראת מי מהנאשמים, קנו רכבים לטובת מי מהנאשמים, ונתנו למי מהנאשמים  כספים במזומן.

בסך הכל קיבלו הנאשמים בדרך זו כ-7 מיליון שקל. לאחר שביצעו כל זאת, תוך שהם מאמינים כי לא יצטרכו לשלם את חובותיהם בשל מחיקתם כאמור, הותירו הנאשמים את המרומים עם חובות כבדים ולא שילמו להם דבר.

כך לדוגמה, באחד מהמקרים בייסרון ובז'נוב קיבלו במרמה כ 2.75 מיליון שקל מאדם שבעת שהותו במעצר עם בייסרון, הבטיח לו האחרון כי בעבור רכישות שיבצע בעבורו יקבל רווח של עשרות אחוזים ורכב חדש. בהתאם להבטחות, רכש המרומה בעבור הנאשמים מכוניות ורכוש, העביר להם כספים במזומן ואת חסכונותיו. לאחר פרק זמן בו לא קיבל לידיו כספים החל להתעורר חשדו של המרומה והוא ביקש לשתף את בנו וחששותיו, אז החל בז'נוב לאיים עליו כי במידה ויעשה כך יפגע בבנו.

במקרה אחר, הגיעו בני זוג לעבוד בעבור רפאל, זאת לאחר שהובהר להם על ידי חבר משותף כי במסגרת עבודתם הם ידרשו לרכוש מוצרים בעבור הנאשמים ובתמורה יקבלו את הכסף בחזרה עם רווח של מאות אלפי שקלים. לאור האמור העבירו בני הזוג את פרטיהם האישיים כולל קודים לגישה לחשבונות הבנק לנאשמים ואף רכשו בעבורם מכוניות וכו'. בנוסף, במהלך העבודה ולמרות התנגדותה של בת הזוג משך רפאל כ-38,000 שקל ששולמו לבני הזוג לצורכי טיפול בבנם הנכה. בסך הכל  העבירו בני הזוג כ-1.2 מיליון שקל לנאשמים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד גלעד: "המשיבים במשך תקופה ממושכת, רימו קורבנות שונים, בהם עולים חדשים, אנשים המתקשים לדבר בשפה העברית, ואף נכים נפשית. המשיבים "רוקנו" את המתלוננים לחלוטין, והשאירו אותם חסרי כל ממש, וניתן ללמוד מכך על חוסר מצפונם, שעה שמההקלטות עולה כי המתלוננים מתחננים אל המשיבים, שיביאו להם ולו תשלום פעוט לצורך אוכל או נסיעה באוטובוס, והמשיבים לא שועים לזעקותיהם, וממשיכים לרמות קורבן אחרי קורבן."

 

לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה; לבייסרון ולבזנוב יוחסו גם עבירות של זיוף מסמך שימוש במסמך מזויף, סחיטה באיומים, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות; לרפאל בדלוב יוחסו גם עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושימוש ברכיב חיוני של אמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, לאור העובדה כי הנאשמים פעלו על מנת להסוות את הנהנים העיקריים מהרכישות ומהכספים שהועברו להם על ידי המרומים יוחסו לכלל הנאשמים עבירות של איסור הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור. כמו כן, לאור העובדה כי בייסרון ורפאל דרשו מאחד מהאסירים אותם רימו כי ישקר לעובדי הכלא כי הפסיד את הכסף בהימורים יוחסה לשניים גם עבירה של הדחה בחקירה.

 

התיק נחקר על ידי מחלק הונאה דרום של משטרת ישראל וכנגד הנאשמים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלמה 22/08/2023 22:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להפסיק את מימון בתי הכלא במליארדים יש להקים חברות לסלילת כבישים ניקוי רחובות תיקוני ביוב ועוד בהם האסירים יעבדו תמורת אוכל ולינה עד שישלמו את חובם לחברה
  • 3.
    אין גבול לטיפשות בצע כסף מעביר אדם על דעתו (ל"ת)
    לילי 22/08/2023 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לכלא לכל החיים (ל"ת)
    ירון 22/08/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א 22/08/2023 20:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים העבירו מליונים לאנשים שהם לא מכירים אם היה להם מליונים למה הזדקקו לשירותיהם של הנוכלים נשמע הזוי ועצוב שיש דבילים כאלו במדינה
  • טעות בהבנה 23/08/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    להבין שהמצב קשה ולנוכלים מגיע עונש מקסימלי. חבל רק שהשופטים "מתחשבים במצב" ומנסים לשקם את הנוכלים. בתקוה למעצר עד תום ההליכים ומשפט מהיר ועונש מקסימלי לכולם.
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?

סכסוך חריג בין בנות זוג לשעבר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית טענה כי זוגתה לשעבר שימשה רק פונדקאית, ואילו זו התעקשה כי היא אמו של הילד שילדה וגידלה בחודשים הראשונים לחייו. תסקיר הרווחה והאפוטרופוסית לדין תמכו בחידוש הקשר, והחלטת השופטת אליה נוס הכריעה בהתאם. האם שהרתה וגידלה בחודשים הראשונים את הילד תקבל זמני שהות - עוד לפני ההכרעה בשאלת ההורות עצמה

עוזי גרסטמן |

בבוקר סתווי אחד, כמעט שנתיים אחרי שנולד ילד קטן לזוג נשים שחייהן נפרדו זה מכבר, חזרו שתיים מהדמויות המרכזיות ביותר בחייו המוקדמים של הפעוט לעמוד זו מול זו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מעל האולם ריחפה שאלה אחת, עקבית ומכאיבה: מי היא אמו של ילד שנולד לביצית של אחת מבנות הזוג ולרחמה של השנייה? והאם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו, אך אינה רשומה כאמו, זכאית לראותו, גם אם בת הזוג לשעבר מתנגדת לכך בתוקף. השופטת אליה נוס נדרשה להכריע בבקשה זמנית לקביעת זמני שהות בין התובעת, האם היולדת, לבין הקטין בן השנתיים וחצי. החלטתה מתארת מערכת יחסים זוגית שהחלה ב-2019 והסתיימה בפירוק מגורים בתחילת 2024, הריון שנישא ברחמה של התובעת, בקשות משפטיות חוצות מדינות, ותפישות קוטביות ביחס למעמדה של התובעת בחיי הילד.

הנתבעת - האם הגנטית ובעלת הביצית - טענה לכל אורך הדרך כי התובעת שימשה עבורן פונדקאית בלבד, במסגרת הסכמה מוקדמת וברורה. לדבריה, עוד לאורך ההיריון התחזתה התובעת לנתבעת לצורך רישום הילד כבנה של הנתבעת בלבד, ואף קיבלה תשלום על עצם ההיריון. התובעת מצדה, טענה כי מדובר בהורות משותפת לכל דבר, כזו ששיקפה את מערכת היחסים רבת השנים ואת רצונן להביא ביחד ילד לעולם. היא הזכירה כי היא זו שילדה את הקטין, הניקה אותו וגידלה אותו בחודשים הראשונים לחייו, וכי מעולם לא התכוונה לשמש פונדקאית בלבד.

כבר בתחילת ההליך, הזכירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהתובעת היא היולדת. בפסק הדין נכתב כי, "אין מחלוקת בין הצדדים כי הן ניהלו קשר זוגי וכי התובעת היא מי שילדה את הקטין". לצד זה, היא הפנתה להלכה משפטית ברורה, שנקבעה בעמ"ש 64159-11-24, שלפיה בשאלות הנוגעות למתח בין אם גנטית לבין אם יולדת קיימות שתי זכויות הוריות בעלות משמעות, ואין לקבוע מראש כי אחת גוברת על רעותה. השופטת כתבה כי, "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על פי נסיבות העניין... ואפשר שתשתנה מעניין לעניין".

העו"סית: יש לחדש את הקשר

מול המחלוקת המשפטית והרגשית העמוקה הזאת, שהתעצמה והלכה מאז שניתק הקשר בין התובעת לבין הילד בפברואר 2024, הוזמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין להכין תסקיר. התסקיר הזה, שהוגש ביוני 2025, הסתמן במהרה כמסמך משמעותי ביותר בהליך. העובדת הסוציאלית בחנה את הטענות של שתי הנשים, נפגשה עם הילד והתרשמה מהקשר שנוצר בעבר בינו לבין התובעת, והגיעה למסקנה חד-משמעית: יש לחדש את הקשר ללא דיחוי.

בחוות דעתה, הדגישה העובדת הסוציאלית כי בעיניה התובעת אינה פונדקאית. בחקירתה היא אמרה כי, "התובעת היא לא אם פונדקאית בעיניי". היא הוסיפה כי בבואה לגבש המלצה אינה בוחנת הסכמות או טענות משפטיות, אלא מסתכלת רק על טובת הילד, והסבירה כי "יש שתי נשים עם היסטוריה של זוגיות... והביאו הסכמה להביא ילד לעולם, אשה אחת ילדה והניקה אותו במשך 8-7 חודשים, היא יצרה אתו התקשרות מסוימת בניגוד לפונדקאות. יש פה בסיס איתן לקשר".

שדה תירסשדה תירס

האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?

העותרת ביקשה שהמדינה תכיר בה ובבן זוגה, שחתמו על הסכם ממון להפרדה רכושית, כשני יחידים לצורך הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז. בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה את העתירה, וקבע כי ההטבה ניתנת לתא המשפחתי כולו, ללא קשר למבנה ההסדרים הרכושיים ביניהם. פסק הדין מדגיש מחדש את עקרון הצדק החלוקתי ואת מעמדה של רמ"י בקביעת מדיניות שוויונית בהקצאת קרקעות המדינה

עוזי גרסטמן |

בדצמבר 2024 פנתה רוני סבלדי ליפשיץ לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בבקשה לאייש נחלה פנויה במושב צופר. מדובר בנחלה מספר 145, שהומלצה על-ידי ועד המושב, והבקשה הוגשה במסגרת המסלול המאפשר הקצאה בפטור ממכרז לתושבי המקום, או למי שנקבעו כזכאים לכך על פי הנהלים. לכאורה מדובר בפרוצדורה מוכרת ונפוצה ביישובים חקלאיים. אלא שבמקרה הזה התברר לרשות כי בן זוגה של העותרת כבר קיבל כמה חודשים קודם לכן מגרש בפטור ממכרז במושב אחר - בני דרור. פריט מידע זה נהפך לב לבה של המחלוקת כולה.

העותרת טענה כי אין לראות בה ובבן זוגה “תא משפחתי אחד” לצורך בדיקת הזכאות. לטענתה, היא ובעלה חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת ביניהם. מאחר שהמגרש בבני דרור נרשם אך ורק על שמו של בן הזוג, וההכנסות ממנו נכנסות לחשבונו הפרטי, הרי שאין לייחס לה כל זיקה לנכס, ולכן אין לראות בה כמי שקיבלה או נהנתה מהטבה של הקצאה ללא מכרז. לאור כל זאת, לדבריה, יש להכיר בזכותה לקבל נחלה נוספת - על שמה בלבד - בפטור ממכרז. אלא שסגנית נשיאת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, השופטת יעל רז-לוי, דחתה את כל טענותיה וקבעה כי החלטת רשות מקרקעי ישראל היתה סבירה, תקינה, מבוססת על הדין ואינה מצדיקה התערבות.

ההליך כולו נשען על המסגרת המשפטית של חוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992, הקובע כעיקרון יסודי כי המדינה ורשויותיה אינן רשאיות להתקשר בעסקות במקרקעין אלא באמצעות מכרז פומבי. רק במקרים חריגים ומוגדרים היטב ניתן לסטות מהכלל ולהעניק הקצאה בפטור ממכרז. בית המשפט הזכיר בהחלטתו כי “נקודת המוצא לדיון הינה כי קבלת קרקע בפטור ממכרז הינה חריג”, וכי החריג הזה מפורש בצמצום הן בדין והן בפסיקה.

הפסיקה מחדקת את הגישה המחמירה

תקנות חובת מכרזים כוללות מספר מצומצם של חריגים המתירים עסקה ללא מכרז. לענייננו רלוונטי סעיף 25(1) לתקנות, המאפשר פטור כשההענקה נעשית לבעל הזכויות במקרקעין או למי שבעל הזכויות הורה להעניק לו. גם במקרה הזה, החברה הציבורית אמורה להעדיף מכרז, כפי שמדגישה תקנה 1ב(א): “גוף ציבורי יעדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם מקום שהותר לו לבצע התקשרות שלא בדרך מכרז פומבי רגיל".

גם הפסיקה, כפי שצוטטה בפסק הדין שבמקרה שלפנינו, מחזקת גישה מחמירה זו. בית המשפט הביא את דברי בית המשפט העליון בעניין בן-צבי, שלפיהם קיום תנאי הפטור הוא “תנאי הכרחי, אך לא תנאי מספיק”. כלומר גם כשהדין מאפשר להשתמש בפטור, הרשות חייבת לבחון אם ראוי להפעילו, ורשאית לבחור שלא לעשות זאת.