כמה כסף מרוויחים הסופרמרקטים בת"א? בעלי רשת 'סופר זול' חשוד בהעלמת הכנסות של 13 מיליון שקל
כמה כסף מרוויחים בעלי סופרמרקטים בת"א? הרבה מאוד כסף כנראה, כך לפחות לפי הודעת לשכת דוברת רשות המסים. אמש הותר לפרסום מעצרו של יהודה גואטה (47), בעל רשת המרכולים התל-אביבית 'סופר זול' (שהתפצלה מרשת 'סופר באבא'), החשוד בכך שניסה להונות את רשויות המס בדיווחים כוזבים והעלים 13 מיליון שקל מההכנסות.
השופט ד"ר עודד מודריק מבית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסום, לאחר דיונים וערעורים שנמשכו מספר חודשים, את דבר החקירה והמעצר של יהודה גואטה מחולון, שנעצר בתחילת ינואר השנה על ידי חוקרי פקיד שומה חקירות מס הכנסה תל-אביב, לאחר שביקורת שומה שנערכה אצלו על ידי מפקחי פקיד שומה ת"א 1 בשיתוף המחלקה לביקורת מערכות מידע ממוחשבות ברשות המסים, העלתה חשד להעלמת הכנסות.
לרשת 'סופר זול' יש סניפים בתל-אביב ברחובות ישעיהו, קינג ג'ורג', ריינס ואבן גבירול בתל-אביב וכן סניפים בבת-ים ובפתח-תקווה.
החקירה העלתה כי גואטה נהג לכאורה להנפיק זיכויים שלא כדין ללקוחות פיקטיביים בקופות הרשת בשווי מאות אלפי שקלים, ובחקירתו אכן הודה כי הזיכויים בסכומים שמעל 1,000 שקל אינם אמיתיים אבל טען כי אינו יודע מי אחראי להנפקתם.
לדוגמא, החוקרים מצאו כי במהלך חודשיים בשנת 2010 הוצאו זיכויים בגובה 900,000 שקל בארבע פעולות זיכוי בלבד. טרם מעצרו נמצאו עדויות להעלמת הכנסות בשיטה זו בשנים 2008 עד 2010 בגובה 13 מיליון שקל, כאשר מאז נמצאו ראיות להעלמת מיליוני שקלים נוספים.
באותה תקופה בה התחיל להפעיל את העסק הנוכחי, גואטה עבר באחת ממעמד של מוגבל בבנקים לבעל נכסים רבים: מלבד הרשת, בבעלותו מספר נכסי נדל"ן, כלי רכב וכן מכון כושר ויוגורטייה מוכרים בת"א.
גואטה סירב למסור לחוקרים כוננים ובהם גיבוי של מערכת הנהלת החשבונות, המכיל מידע על הכנסותיו והוא אף צעק ואיים על החוקרים בעת חיפוש שנערך בביתו ובמשרדו והפריע להם לבצע את עבודתם. מאז טען כי הכוננים אבדו, למרות שחברת הנהלת החשבונות דיווחה כי מסרה לו את הכוננים שבועות מספר לפני המעצר.
בשנת 2013 הסתיים סכסוך עם בעלי 'סופר באבא'
אשתקד שם בית המשפט העליון קץ לסכסוך ארוך שנים בין בעלי 'סופר באבא' ברחוב ירמיהו בתל אביב לבין בעלי רשת המזון הנושאת את אותו השם. בית המשפט הורה ליהודה גואטה, בעלי רשת 'סופר באבא', לשנות את שמה.
- 1.סוחר27 21/05/2014 21:22הגב לתגובה זואם אייל גולן מקבל עבודות שירות על העלמות מיסים אז גם בעלי הסופרמרקטים יכולים. תעלים מס בשווי מיליונים קבל עבודות שירות. תרצח ותאנוס תקבל 7 שנים, תנכו שליש ויציאות הביתה והופה 3 שנים בפנים. משתלם להיות עבריין פה. יאללה עסקאות טיעון.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
