הסיפור הזה התחיל באולם בית המשפט לענייני משפחה, אך במהרה הוא חצה את גבולותיו והגיע להכרעתו של השופט צחי אלמוג בבית משפט השלום בהרצליה. התובע, מהנדס, שמאי מקרקעין ועורך דין במקצועו, מצוי בהליכי גירושים קשים. עורכת הדין המייצגת את גרושתו שלחה מייל במסגרת ההליך המשפטי, שבו טענה כי הוא עושה שימוש פסול בחשבון בנק הרשום על שם הוריו. מייל זה, לטענתו, לא רק פגע בשמו הטוב, אלא אף הציג אותו כרמאי המועל באמון הקרובים לו. מכאן צמחה תביעת לשון הרע שהגיעה לפתחו של בית המשפט, אך שם נעצרה כבר בצעד הראשון - בהחלטה על סילוק על הסף.

התביעה, שהוגשה על סכום של 160 אלף שקל, נסמכה על פרסום מייל שנשלח ב-15 בפברואר 2024. באותה הודעה נכתב, בין היתר, כי, "למעשה החשבון שרשום על שם הוריו הוא חשבונו של XXX עצמו, אף שאינו רשום על שמו, ו-XXX עושה שימוש בחשבון זה שלא בתום לב ובמטרה להסתיר עובדה זו תוך ניצול עובדת היותו מיופה כח של החשבון של הוריו. את הסכום לתשלום שילם XXX מתוך החשבון של הוריו (כפי שניתן לראות במסמך נוסף אשר צירפנו)". הדברים, שנוסחו כקביעות עובדתיות חד־משמעיות, הוצגו על ידי התובע ככאלה הפוגעים בו פגיעה קשה ומעמידים אותו באור שלילי במיוחד.

לטענתו, עורכת הדין לא הסתפקה בשליחת ההודעה למומחה שמונה בתיק, אלא אף צירפה אליה מסמכים פרטיים של צדדים שלישיים, ערכה אותם תוך הסתרת נתונים מהותיים ואף דאגה, כך הוא טען, שהמידע יגיע לבני משפחתו במטרה להשפילו. בהמשך הוסיף האיש כי הדברים המיוחסים לו במייל עלולים להיחשב עבירה פלילית של ממש, ובוודאי שהם פוגעים בפרנסתו ובשמם של הוריו, שעליהם הוא משמש אפוטרופוס.

עורכת הדין טענה שרק העלתה טענות בשם מרשתה

עורכת הדין מצדה, טענה כי מדובר בתביעת סרק, נדבך נוסף בניסיונו של התובע לפגוע בה במסגרת ההליכים המתנהלים מול גרושתו. לדבריה, כל מה שהיא עשתה היה להעלות טענות בשם מרשתה ולהביאן בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, והכל במסגרת ההליך המשפטי שנערך בדלתיים סגורות. היא הדגישה כי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מקנה לה הגנה מוחלטת, מכיוון שמדובר בפרסום שנעשה תוך כדי דיון משפטי, על ידי באת כוח של בעל דין, ולגורמים הרלוונטיים להליך.

• כינה אדם "חמאסניק תומך נוחבות" - וישלם 12 אלף שקל
• תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט בחן את טענות הצדדים אחת לאחת. השופט אלמוג קבע כי השאלה המרכזית אינה האם הדברים נכונים או לא, ואף לא אם נאמרו בתום לב. הסוגיה היא האם הם חוסים תחת ההגנה המוחלטת שמעניק החוק לפרסומים הנעשים "תוך כדי דיון" משפטי. "הלכה פסוקה ומושרשת היא כי הגנה זו היא 'הגנה מוחלטת', שאינה מותנית בדרישה של אמיתות הפרסום או של תום לב. משמעות הדבר היא שגם פרסום כוזב, שנעשה שלא בתום לב ואף בזדון, לא יהווה עילה לתביעה," ציין השופט אלמוג בהחלטתו.

עוד הוא הוסיף כי החוק ביקש להבטיח את חופש הביטוי של כל הצדדים בהליך המשפטי, מבלי שיחששו מתביעות לשון הרע. המחוקק, כך הזכיר, אף הסיר את הדרישה שהיתה בעבר, שלפיה הפרסום ייעשה "לצורך הדיון ובקשר איתו", ומ-1967 ההגנה חלה גם על התבטאויות שאינן בהכרח תורמות ישירות לדיון המשפטי, ובלבד שנעשו על ידי אחד מהצדדים או בא כוחם ובמהלך ההליך. במקרה הנוכחי, כך קבע השופט, המייל קשור קשר הדוק להליך שהתנהל בין התובע לגרושתו. גם עצם הפנייה למומחה שמונה בתיק מעידה על כך שהדברים נכתבו כחלק בלתי נפרד מההליך המשפטי. נושא ההודעה: "הוצאות מחשבונות משותפים לטובת חשבון הוריו", מבהיר אף הוא כי מדובר במחלוקת הנוגעת לנושאי הרכוש של בני הזוג, שבגינה מונה רואה החשבון מטעם בית המשפט.

"המבחן הוא ענייני ולא פונקציונאלי"

לגבי טענתו של התובע כי ההודעה נשלחה גם לגורמים שאינם צד להליך, כמו עובדים במשרדו של המומחה, קבע השופט כי גם אלה חוסים תחת ההגנה, מכיוון שהם מעורבים בפועל בטיפול בתיק. "המבחן הוא מבחן ענייני ולא פונקציונלי - טכני", הוא כתב בפסק הדין שפורסם. כלומר עצם העובדה שעובדת מסוימת טיפלה בתיק בשם המומחה הופכת אותה לחלק מההליך, והעברת ההודעה לידיה מוגנת אף היא.

• תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
• בכתובה היה כתוב - חצי מיליון שקל לאישה, כמה באמת שולם?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

השופט דחה גם את טענתו של התובע שלפיה המייל הגיע, חודשים מאוחר יותר, לידיה של מזכירתו האישית. לדבריו, ההגנה נבחנת בנקודת הזמן של הפרסום המקורי בלבד, ולא ביחס לנסיבות מאוחרות. ממילא לא הוכח שהטענה הזו נכונה מבחינה עובדתית. בכך סיכם השופט אלמוג כי אין צורך להיכנס לשאלות העובדתיות הנוגעות לתוכן הפרסום, מכיוון שההגנה חלה עליו באופן מוחלט: "נוכח כלל הטעמים שלעיל, אני דוחה את התביעה על הסף, משום שהפרסום נשוא התביעה חוסה תחת הגנתו של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע". לבסוף, חויב התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 7,500 שקל.

מה בעצם המשמעות של סילוק על הסף כפי שהורה השופט אלמוג?

סילוק על הסף פירושו שהתביעה נדחתה מבלי להיכנס כלל לעובדות או לנהל הליך הוכחות. בית המשפט קבע כבר בשלב המקדמי שאין לתביעה כל סיכוי משפטי, ולכן אין טעם להמשיך לדון בה. במקרה הזה, ההגנה המוחלטת שבחוק איסור לשון הרע סגרה את הדלת בפני המשך הדיון.

מה ההבדל בין הגנה מוחלטת להגנה יחסית בלשון הרע?

הגנה מוחלטת מעניקה חסינות מלאה מפני תביעה, גם אם הדברים שפורסמו אינם נכונים ואף נאמרו בזדון. לעומת זאת, הגנה יחסית מותנית בנסיבות כמו אמיתות הפרסום או תום לבו של המפרסם. סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הוא דוגמה מובהקת להגנה מוחלטת.

למה חשוב למחוקק להעניק חסינות כה רחבה לעורכי דין ובעלי דין?

הרציונל הוא לאפשר לצדדים בהליך להתבטא בחופשיות מול בית המשפט, בלי לחשוש שכל מלה תגרור תביעת לשון הרע. החשש הוא שבלעדיה, עורכי דין ובעלי דין ירסנו את עצמם יתר על המידה, ויימנעו מלהעלות טענות שיכולות להיות חיוניות לבירור האמת.

האם ההחלטה מתייחסת לשאלה אם הדברים שנכתבו על התובע נכונים?

לא. השופט הבהיר שאין כלל צורך לבדוק אם הדברים אמיתיים או כוזבים. עצם העובדה שהמייל נשלח כחלק מההליך המשפטי, על ידי עורכת הדין של הגרושה, הספיקה כדי שההגנה תחול.

מה היה קורה אילו המייל היה נשלח לאנשים שאינם קשורים כלל להליך המשפטי?

כאן ייתכן שהתוצאה היתה אחרת. ההגנה המוחלטת חלה רק על פרסומים שנעשו לגורמים שמעורבים בהליך, כמו מומחה שמונה על ידי בית המשפט או בני הזוג עצמם. שליחה לגורמים זרים לגמרי הייתה עלולה להיחשב פרסום לא מוגן.

האם התובע יוכל להגיש תביעה חדשה על בסיס עילה אחרת, למשל פגיעה בפרטיות או זיוף?

בית המשפט ציין במפורש שהתביעה שהוגשה התבססה אך ורק על חוק איסור לשון הרע. טענות אחרות כמו פגיעה בפרטיות או זיוף אינן חלק מהעילה שנדונה, ולכן לא נבחנו. תיאורטית, התובע יכול להגיש תביעה נפרדת בעילות שונות, אך זהו הליך חדש לגמרי והצלחתו מוטלת בספק.

במקרה אחר, ב-2022 צלצל הטלפון במשרדו של עו"ד מיכאל סלם. על הקו היה דניאל חיים - לא לקוח, אלא בנו של לקוח ותיק. השיחה היתה קצרה, לא נעימה, ובעיקר היא הולידה מסכת משפטית שהגיעה לשיאה לאחר כשלוש שנים, באולם בית משפט השלום בירושלים. השופטת מרים קסלסי הכריעה בחודש שעבר בתביעת לשון הרע שהגיש סלם נגד חיים, בעקבות ביקורת שפרסם האחרון בגוגל: "אפס שירות גועל נפש". הסיפור הזה, שהוא פשוט למראית עין, שופך אור מעניין על המתח שבין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, בייחוד בעידן שבו משפט פוגש מרשתות חברתיות, וביקורת אחת יכולה להפוך לקרב משפטי של ממש. עו"ד סלם טיפל במשך שנים בהעברת זכויות בנכס מקרקעין בבית שמש, תהליך שארך זמן רב - כ-12 שנה - והעיכובים בו נבעו, לטענתו, מנסיבות שלא היו בשליטתו: סירוב יורשים לשתף פעולה, הליכים משפטיים נלווים, ותוקף שאבד לאישורים לטאבו. מנגד, הלקוח - אביו של הנתבע - טען שהתהליך היה ממושך יתר על המידה, אך למרות האכזבה, הוא לא פנה בתלונות. ואז הגיע הטלפון. דניאל, שמתגורר בנכס המדובר ואף מפעיל בו מספרה, ביקש לדבר עם עורך הדין בנוגע לטיפול המשפטי או אולי לעניין נוסף הקשור לנכס. אף אחד מהצדדים לא זכר בדיוק את תוכן השיחה, אך שניהם הסכימו כי טונים לא נעימים נשמעו. עו"ד סלם טען שהסביר באדיבות כי אינו יכול למסור מידע למי שאינו לקוח, בשל חיסיון מקצועי. חיים, לעומתו, זכר ניסוח אחר: "מי אתה בכלל, אל תתקשר אלי לפה, אתה לא לקוח שלי ואני לא חייב לתת לך מידע".