בית המשפט השלום בפתח תקווה דחה באחרונה תביעה שהגישה ד"ר אביבה בשן נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שהם פרסמו מנכס ממצאים ומסקנות שלה. השופט קבע כי לא הוכחה העתקה של יצירה, וחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.

ד"ר בשן, חוקרת ומרצה בתחום ניהול האיכות, טענה כי מאמר שפורסם על ידי הדוקטורנטית נוגה אגמון, ביחד עם מנחיה ד"ר סיגל קורדובה ופרופ' שרגא שובל, מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לטענת בשן, הנתבעים ניצלו את היכרותם עם מחקריה, שהתגבשו לאורך שנים, והשתמשו בהם ללא רשותה או מתן קרדיט הולם. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה.

התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום, כללה דרישה לפיצוי בסכום כולל של 300 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, לצד צווי מניעה להסרת המאמר ולמניעת שימוש בו. בשן צירפה לתביעתה ארבע חוות דעת מומחים שנועדו לתמוך בטענתה כי מדובר בהעתקה. חוות הדעת הצביעו על דמיון בין המאמרים - ולטענת התובעת, אין זה סביר שהנתבעים הגיעו למסקנות זהות מבלי שהסתמכו על עבודתה.

לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר

ד"ר בשן טענה כי המאמר שפרסמו הנתבעים דומה מאוד לעבודתה - הן ברעיונות המרכזיים והן במסקנות שהוא מציג. לדבריה, המאמר משכפל אלמנטים מתודולוגיים ומתבסס על מושגים ותבניות המחקר שלה, תוך שימוש בניסוחים קרובים מאוד לאלה שלה. עוד הוסיפה כי לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר מאז שהחלו בעבודת הדוקטורט.

• המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
• מודלים של OpenAI מואשמים בשימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים: האם עולם ה-AI בדרך למשבר משפטי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לטענת התובעת, הנתבעים שינו מונחים כדי להסוות את המקור, אך למעשה המאמרים מציגים את אותם רעיונות ומסקנות, רק בעטיפה שונה. בנוסף, בשן הצביעה על כך שאחד ממקורות המידע במחקר של הנתבעים היה פרופ' עמוס נוטע, שהיה גם מנחה הדוקטורט שלה - דבר שלטענתה חיזק את הקשר הישיר בין מחקרה למאמר של הנתבעים.

הנתבעים הכחישו מכל וכל את טענות ההעתקה. הם טענו כי המאמר שפרסמו התבסס על מחקר עצמאי שערכה הדוקטורנטית אגמון, שביצעה ראיונות עם מומחים וניתחה נתונים חדשים שלא הופיעו במחקרים של התובעת. הנתבעים הדגישו כי רעיונות דומים בתחום ניהול האיכות הגלובלי הם נחלת הכלל, וכי הם לא מוגנים בזכויות יוצרים כלשהן.

עוד טענו הנתבעים כי המאמר שלהם התבסס על עקרונות ידועים בתחום הנדסת תעשייה וניהול, וכי לא ניתן להגדיר את הרעיונות שהוצגו בו כנכסים בלעדיים של התובעת. לדבריהם, הדמיון לכאורה שעליו הצביעה בשן הוא טבעי לחלוטין בתחומים אקדמיים חופפים. הם הוסיפו כי מאמרם הוצג לוועדת הבוחנים עוד לפני שהתובעת העלתה את טענותיה בדבר ההפרה.

• האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
• 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...

השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי בשן לא הצליחה להוכיח כי מדובר בהעתקה של יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. אמנם היא צירפה ארבע חוות דעת מומחים, אך אלה לא נחקרו בחקירה נגדית ולא הצביעו באופן ברור על העתקה של דרך ביטוי ייחודית. בית המשפט הדגיש כי ההגנה המשפטית חלה על הביטוי הקונקרטי של רעיון, ולא על הרעיון עצמו, וכי במקרה הנ"ל לא הוכח דמיון מספק בין יצירות התובעת למאמר הנתבעים.

גם אם יש דמיון רעיוני, אין בכך להוות הפרת זכויות יוצרים

השופט ציין כי גם אם יש דמיון רעיוני בין העבודות, אין בכך כדי להוות הפרת זכויות יוצרים, שכן רעיונות ומסקנות מדעיות אינם ניתנים להגנה בזכויות יוצרים, אלא אם מדובר בהעתקה ישירה של טקסט או פרשנות ייחודית. עוד הוסיף כי העובדה שהמאמר של הנתבעים פורסם כחלק מעבודת הדוקטורט של אגמון, מחזקת את הטענה כי מדובר בעבודה מקורית.

לבסוף, בית המשפט קבע כי בשן לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש, ודחה את התביעה. השופט לוקשינסקי-גל חייב, כאמור, את בשן בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.

האם כל העתקה נחשבת להפרת זכויות יוצרים?

לא. רק העתקה של דרך ביטוי ספציפית של רעיון נחשבת הפרת זכויות יוצרים. רעיונות כלליים אינם מוגנים בזכויות יוצרים, אלא אם הם מוצגים בצורה מקורית וייחודית.

האם ניתן להגן על מחקר אקדמי בזכויות יוצרים?

מחקר אקדמי מוגן בזכויות יוצרים רק אם מדובר ביצירה מקורית. כלומר בניסוח ייחודי של רעיונות ולא בעצם הרעיונות עצמם.

מה יכול חוקר לעשות אם הוא חושש שהמחקר שלו יועתק?

חוקר יכול להבטיח את זכויותיו על ידי פרסום מוקדם של מחקרו, רישום מסמכים עם חותמת זמן, ושימוש בהסכמי סודיות כשהוא משתף מידע עם עמיתים שלו.

בפסק דין ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נגד רביב, נדונה השאלה האם שרטוטים טכניים שהוגשו במסגרת בקשת פטנט מוגנים בזכויות יוצרים. בית המשפט העליון קבע כי שרטוטים טכניים יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים, אך ההגנה תחול רק על הביטוי היצירתי שלהם, ולא על הרעיונות או הפונקציות הטכניות שהם מייצגים. במקרה הזה, נקבע כי לא הוכחה העתקה של חלקים מהותיים מהשרטוטים, ולכן לא היתה הפרת זכויות יוצרים. במקרה אחר, בפסק הדין ע"א 10242/08 מוצפי נגד קבלי, עוסקים בשאלת הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד. המשיבה, רחל קבלי, טענה כי המערערות הפרו את זכויות היוצרים שלה בספרים ללימוד לשון שהוציאה. בית המשפט העליון קבע כי כדי להוכיח הפרת זכויות יוצרים, יש להראות העתקה של חלקים ממשיים ומהותיים מהיצירה המקורית. במקרה הזה, נקבע כי המערערות העתיקו חלקים משמעותיים מספרי המשיבה, ולכן הפרו את זכויות היוצרים שלה.