תככים באקדמיה: חוקרת תבעה עמיתים בטענה שהעתיקו את רעיונותיה
התביעה הוגשה נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שפרסמו השלושה מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה. היא דרשה מהם פיצויים בסכום של 300 אלף שקל
בית המשפט השלום בפתח תקווה דחה באחרונה תביעה שהגישה ד"ר אביבה בשן נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שהם פרסמו מנכס ממצאים ומסקנות שלה. השופט קבע כי לא הוכחה העתקה של יצירה, וחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.
ד"ר בשן, חוקרת ומרצה בתחום ניהול האיכות, טענה כי מאמר שפורסם על ידי הדוקטורנטית נוגה אגמון, ביחד עם מנחיה ד"ר סיגל קורדובה ופרופ' שרגא שובל, מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לטענת בשן, הנתבעים ניצלו את היכרותם עם מחקריה, שהתגבשו לאורך שנים, והשתמשו בהם ללא רשותה או מתן קרדיט הולם. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה.
התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום, כללה דרישה לפיצוי בסכום כולל של 300 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, לצד צווי מניעה להסרת המאמר ולמניעת שימוש בו. בשן צירפה לתביעתה ארבע חוות דעת מומחים שנועדו לתמוך בטענתה כי מדובר בהעתקה. חוות הדעת הצביעו על דמיון בין המאמרים - ולטענת התובעת, אין זה סביר שהנתבעים הגיעו למסקנות זהות מבלי שהסתמכו על עבודתה.
לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר
ד"ר בשן טענה כי המאמר שפרסמו הנתבעים דומה מאוד לעבודתה - הן ברעיונות המרכזיים והן במסקנות שהוא מציג. לדבריה, המאמר משכפל אלמנטים מתודולוגיים ומתבסס על מושגים ותבניות המחקר שלה, תוך שימוש בניסוחים קרובים מאוד לאלה שלה. עוד הוסיפה כי לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר מאז שהחלו בעבודת הדוקטורט.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- מודלים של OpenAI מואשמים בשימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים: האם עולם ה-AI בדרך למשבר משפטי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת התובעת, הנתבעים שינו מונחים כדי להסוות את המקור, אך למעשה המאמרים מציגים את אותם רעיונות ומסקנות, רק בעטיפה שונה. בנוסף, בשן הצביעה על כך שאחד ממקורות המידע במחקר של הנתבעים היה פרופ' עמוס נוטע, שהיה גם מנחה הדוקטורט שלה - דבר שלטענתה חיזק את הקשר הישיר בין מחקרה למאמר של הנתבעים.
הנתבעים הכחישו מכל וכל את טענות ההעתקה. הם טענו כי המאמר שפרסמו התבסס על מחקר עצמאי שערכה הדוקטורנטית אגמון, שביצעה ראיונות עם מומחים וניתחה נתונים חדשים שלא הופיעו במחקרים של התובעת. הנתבעים הדגישו כי רעיונות דומים בתחום ניהול האיכות הגלובלי הם נחלת הכלל, וכי הם לא מוגנים בזכויות יוצרים כלשהן.
עוד טענו הנתבעים כי המאמר שלהם התבסס על עקרונות ידועים בתחום הנדסת תעשייה וניהול, וכי לא ניתן להגדיר את הרעיונות שהוצגו בו כנכסים בלעדיים של התובעת. לדבריהם, הדמיון לכאורה שעליו הצביעה בשן הוא טבעי לחלוטין בתחומים אקדמיים חופפים. הם הוסיפו כי מאמרם הוצג לוועדת הבוחנים עוד לפני שהתובעת העלתה את טענותיה בדבר ההפרה.
- האם ניתן לבטל צוואה הדדית של אדם שאיבד את כשירותו?
- 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי בשן לא הצליחה להוכיח כי מדובר בהעתקה של יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. אמנם היא צירפה ארבע חוות דעת מומחים, אך אלה לא נחקרו בחקירה נגדית ולא הצביעו באופן ברור על העתקה של דרך ביטוי ייחודית. בית המשפט הדגיש כי ההגנה המשפטית חלה על הביטוי הקונקרטי של רעיון, ולא על הרעיון עצמו, וכי במקרה הנ"ל לא הוכח דמיון מספק בין יצירות התובעת למאמר הנתבעים.
גם אם יש דמיון רעיוני, אין בכך להוות הפרת זכויות יוצרים
השופט ציין כי גם אם יש דמיון רעיוני בין העבודות, אין בכך כדי להוות הפרת זכויות יוצרים, שכן רעיונות ומסקנות מדעיות אינם ניתנים להגנה בזכויות יוצרים, אלא אם מדובר בהעתקה ישירה של טקסט או פרשנות ייחודית. עוד הוסיף כי העובדה שהמאמר של הנתבעים פורסם כחלק מעבודת הדוקטורט של אגמון, מחזקת את הטענה כי מדובר בעבודה מקורית.
לבסוף, בית המשפט קבע כי בשן לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש, ודחה את התביעה. השופט לוקשינסקי-גל חייב, כאמור, את בשן בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.
האם כל העתקה נחשבת להפרת זכויות יוצרים?
לא. רק העתקה של דרך ביטוי ספציפית של רעיון נחשבת הפרת זכויות יוצרים. רעיונות כלליים אינם מוגנים בזכויות יוצרים, אלא אם הם מוצגים בצורה מקורית וייחודית.
האם ניתן להגן על מחקר אקדמי בזכויות יוצרים?
מחקר אקדמי מוגן בזכויות יוצרים רק אם מדובר ביצירה מקורית. כלומר בניסוח ייחודי של רעיונות ולא בעצם הרעיונות עצמם.
מה יכול חוקר לעשות אם הוא חושש שהמחקר שלו יועתק?
חוקר יכול להבטיח את זכויותיו על ידי פרסום מוקדם של מחקרו, רישום מסמכים עם חותמת זמן, ושימוש בהסכמי סודיות כשהוא משתף מידע עם עמיתים שלו.
בפסק דין ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נגד רביב, נדונה השאלה האם שרטוטים טכניים שהוגשו במסגרת בקשת פטנט מוגנים בזכויות יוצרים. בית המשפט העליון קבע כי שרטוטים טכניים יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים, אך ההגנה תחול רק על הביטוי היצירתי שלהם, ולא על הרעיונות או הפונקציות הטכניות שהם מייצגים. במקרה הזה, נקבע כי לא הוכחה העתקה של חלקים מהותיים מהשרטוטים, ולכן לא היתה הפרת זכויות יוצרים. במקרה אחר, בפסק הדין ע"א 10242/08 מוצפי נגד קבלי, עוסקים בשאלת הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד. המשיבה, רחל קבלי, טענה כי המערערות הפרו את זכויות היוצרים שלה בספרים ללימוד לשון שהוציאה. בית המשפט העליון קבע כי כדי להוכיח הפרת זכויות יוצרים, יש להראות העתקה של חלקים ממשיים ומהותיים מהיצירה המקורית. במקרה הזה, נקבע כי המערערות העתיקו חלקים משמעותיים מספרי המשיבה, ולכן הפרו את זכויות היוצרים שלה.

500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
אחים עיכבו תשלום לאחות בירושת נדל"ן של חצי מיליארד שקל - בית המשפט: תשלמו ריבית והצמדה על הכל; וגם - למה פסק הדין נחשב תקדימי?
עיכוב של קרוב לשנה בתשלום עבור חלקה של אחות בעסקת מקרקעין בין אחים הסתיים בפסק דין שנתפס כתקדימי בסכסוכי ירושה ופירוק שותפויות במקרקעין. בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין של השופט תומר שלם, קבע כי אין הצדקה לשיערוך חלקי בלבד של התמורה לאחות, וכי האחים שרכשו את חלקה של אחותם בעשרה נכסים ששווים הכולל כ-500 מיליון שקל, ישלמו לה הפרשי הצמדה וריבית גם על התקופה שבה ניהלו ערעור משפטי שבסופו נדחה.
כלומר, בית המשפט קבע שיש לשמור על ערך הכסף גם כשיש הליך משפטי, אחרת, יש פגיעה כלכלית בצד שלא שולם לא הסכום. תחילת הפרשה החלה בהליך של פירוק שיתוף בנכסים בין ארבעה אחים. מדובר בירושה ענקית שניתנה להם והם פירקו אותה. האחות ביקשה למכור את חלקה לשלושת אחיה, ונחתמו הסכמי מכר. אלא שבדיון לאישור ההסכמים התנגדו האחים הרוכשים, בטענה שעליהם קודם לברר סוגיות של חבות מס כוללת, לרבות את חבות המע"מ והיטלי השבחה. הם סירבו להשלים את העסקה. שאלה שעלתה במשפט היתה האם הם רשאים שלא לשלם, והשאלה הקריטיתהיתה האם ביום התשלום הם צריכים לשלם את הסכום הנומינלי או עם הצמדה-ריבית?
בית המשפט אישר את ההסכמים, וקבע כי אין הצדקה לעיכוב. הרוכשים ערערו למחוזי, אך גם שם נדחתה עמדתם. התהליך הזה גרם לעיכוב משמעותי של קבלת התמורה לאחות.
מאבק על שיערוך התמורה
בשל ההליכים התארכה תקופת הביניים, והאחים ניסו להשלים את הרכישה לפי המחיר שנקבע בהסכמים המקוריים, תוך הוספה חלקית בלבד בגין הפרשי הצמדה וריבית. הם טענו כי לפי ההסכם, רק 10% מהתמורה שולמו במועד החתימה, והיתרה הייתה אמורה להישלם עם אישור בית המשפט - ולכן אין הצדקה לשיערוך מלא.
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהצד השני, האחות המוכרת טענה כי מדובר בעיכוב מכוון תוך שימוש לרעה בהליכי ערעור, וכי על הרוכשים לשלם ריבית פיגורים על מלוא הסכום.

האם אשה יכולה לבטל צוואה הדדית של בעל שאיבד את כשירותו?
אשה שביקשה לבטל את הצוואה ההדדית שערכה עם בעלה, לאחר שהוא איבד את כשירותו המשפטית ומונו לו אפוטרופוסים, נתקלה בחומת החוק. בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי ביטול שכזה הוא חסר תוקף משפטי, משום שעל פי לשון החוק ההודעה על ביטול הצוואה חייבת להימסר
ישירות לבן הזוג עצמו, ולא לאפוטרופוס שמונה לו
הסיפור הבא מתחיל בזוג ותיק, בני זוג שחיו יחד שנים ארוכות וגידלו שלושה ילדים. ב-2014 הם ערכו צוואה הדדית - מסמך שמגלם את שיאו של אמון זוגי, שבו כל אחד מבני הזוג מצווה את רכושו לשני, מתוך ידיעה שגם לאחר לכתו, בן הזוג הנותר ידאג להמשך קיום רצונו. אבל החיים, כידוע, לא תמיד מתנהלים לפי התכנון. עם השנים חלה הבעל ואיבד את כשירותו המשפטית. ב-2020 מונו לו שני אפוטרופוסים - אשתו ואחיה - שידאגו לגופו ולרכושו. שנים אחדות לאחר מכן, כשהבעל עדיין בחיים אך מצבו לא השתפר, החליטה האשה לבטל את הצוואה ההדדית. ב-9 בנובמבר 2023 היא שלחה הודעה על ביטול הצוואה לאחיה, ששימש אפוטרופוס נוסף, וכן העבירה עותק לעורך הדין מטעם האפוטרופוס הכללי. בעיניה, בכך היא מילאה את חובת החוק. אך כשהבעל נפטר, ובנו הגיש בקשה לקיים את הצוואה ההדדית, פרץ הסכסוך.
האשה טענה שהצוואה בוטלה כדין עוד בחיי בעלה, וכי החוק דורש רק למסור הודעה על הביטול לבן הזוג, מה שעשתה באמצעות האפוטרופוס. הבן, מנגד, טען שהחוק ברור - ביטול צוואה הדדית אפשרי רק אם נמסרה הודעה לבן הזוג עצמו, ולא למישהו אחר בשמו. מכיוון שאביו כבר לא היה כשיר משפטית, לא ניתן לראות במשלוח ההודעה לאפוטרופוס תחליף למסירה לבן הזוג. השופטת נאוה גדיש מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נדרשה לשאלה המשפטית הלא פשוטה הזאת, וקבעה כי דין ביטול הצוואה להתבטל, כלומר ההודעה שמסרה האלמנה חסרת תוקף. בפסק הדין שניתן בחודש שעבר נכתב כי, "לא ניתן להורות על ביטול צוואה הדדית שנחתמה על ידי אדם שמונה לו אפוטרופוס, באמצעות מסירת ההודעה על כך לאפוטרופוס שמונה לו".
בית המשפט הזכיר כי עקרון היסוד של דיני הירושה הוא שהצוואה היא פעולה אישית מאוד. היא מבטאת את רצונו הפרטי של אדם לגבי הרכוש שלו לאחר מותו, ומכאן שהיא אינה ניתנת לביצוע על ידי אדם אחר בשמו. השופטת הדגישה בפסק הדין שפורסם כי, "צוואה הינה מסמך אישי שבו נותן אדם הוראות באשר לאופן בו יחולק עיזבונו לאחר אחרית ימיו ושנותיו". ולכן, גם כשמדובר בצוואה הדדית - שהיא חריג לכלל זה - יש לשמור בקפדנות על דרישות החוק.
הצוואות ההדדיות, הזכירה השופטת, נכנסו לדין הישראלי רק ב-2005 במסגרת תיקון מס' 12 לחוק הירושה. תיקון זה נולד מתוך הצורך להגן על אמון והסתמכות בין בני זוג, לאחר שהתברר כי היו מקרים שבהם אחד מבני הזוג שינה את צוואתו לאחר שראה את צוואת השני, מבלי ליידע אותו. החוק נועד למנוע פגיעה באותו בן זוג שהסתמך על הצוואה המשותפת. מכאן נובע הכלל החשוב שבית המשפט שב וחזר עליו: כדי לבטל צוואה הדדית בעוד שני בני הזוג בחיים, יש למסור הודעה בכתב על הביטול ישירות לבן הזוג השני. סעיף 8א(ב)(1) לחוק הירושה קובע במפורש כי, "לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף, אלא אם יתקיים אחד מאלה: בחייהם של שני בני הזוג - המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה...".
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- היה סיעודי ועם אפוטרופוס - ונמצא כשיר לתת צוואה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל בין המלים "ימסור" ל"ישלח" הוא מהותי, ציינה השופטת. לדבריה, עצם הבחירה במונח "ימסור" מלמדת על כך שהמחוקק ביקש לוודא כי ההודעה תגיע בפועל לידיעתו של בן הזוג, ושתתקיים אינטראקציה ממשית המאפשרת לו להבין כי הצוואה בוטלה. לו היה המחוקק מתכוון רק למשלוח טכני, היה משתמש בלשון אחרת, למשל "ישלח" או "ישגר", כפי שנעשה בחוקים אחרים. "מסירת ההודעה לבן הזוג האחר על השינוי בצוואה ההדדית," כתבה השופטת גדיש בהכרעתה, "היא מהותית ונועדה ליידע את אותו בן זוג שגם צוואתו בטלה, כך שאם יבחר, יוכל לערוך צוואה חדשה מטעמו."