תככים באקדמיה: חוקרת תבעה עמיתים בטענה שהעתיקו את רעיונותיה
התביעה הוגשה נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שפרסמו השלושה מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה. היא דרשה מהם פיצויים בסכום של 300 אלף שקל
בית המשפט השלום בפתח תקווה דחה באחרונה תביעה שהגישה ד"ר אביבה בשן נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שהם פרסמו מנכס ממצאים ומסקנות שלה. השופט קבע כי לא הוכחה העתקה של יצירה, וחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.
ד"ר בשן, חוקרת ומרצה בתחום ניהול האיכות, טענה כי מאמר שפורסם על ידי הדוקטורנטית נוגה אגמון, ביחד עם מנחיה ד"ר סיגל קורדובה ופרופ' שרגא שובל, מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לטענת בשן, הנתבעים ניצלו את היכרותם עם מחקריה, שהתגבשו לאורך שנים, והשתמשו בהם ללא רשותה או מתן קרדיט הולם. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה.
התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום, כללה דרישה לפיצוי בסכום כולל של 300 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, לצד צווי מניעה להסרת המאמר ולמניעת שימוש בו. בשן צירפה לתביעתה ארבע חוות דעת מומחים שנועדו לתמוך בטענתה כי מדובר בהעתקה. חוות הדעת הצביעו על דמיון בין המאמרים - ולטענת התובעת, אין זה סביר שהנתבעים הגיעו למסקנות זהות מבלי שהסתמכו על עבודתה.
לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר
ד"ר בשן טענה כי המאמר שפרסמו הנתבעים דומה מאוד לעבודתה - הן ברעיונות המרכזיים והן במסקנות שהוא מציג. לדבריה, המאמר משכפל אלמנטים מתודולוגיים ומתבסס על מושגים ותבניות המחקר שלה, תוך שימוש בניסוחים קרובים מאוד לאלה שלה. עוד הוסיפה כי לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר מאז שהחלו בעבודת הדוקטורט.
- חברת הדפסות תפצה אמן שעיצב חולצות לחיילים
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת התובעת, הנתבעים שינו מונחים כדי להסוות את המקור, אך למעשה המאמרים מציגים את אותם רעיונות ומסקנות, רק בעטיפה שונה. בנוסף, בשן הצביעה על כך שאחד ממקורות המידע במחקר של הנתבעים היה פרופ' עמוס נוטע, שהיה גם מנחה הדוקטורט שלה - דבר שלטענתה חיזק את הקשר הישיר בין מחקרה למאמר של הנתבעים.
הנתבעים הכחישו מכל וכל את טענות ההעתקה. הם טענו כי המאמר שפרסמו התבסס על מחקר עצמאי שערכה הדוקטורנטית אגמון, שביצעה ראיונות עם מומחים וניתחה נתונים חדשים שלא הופיעו במחקרים של התובעת. הנתבעים הדגישו כי רעיונות דומים בתחום ניהול האיכות הגלובלי הם נחלת הכלל, וכי הם לא מוגנים בזכויות יוצרים כלשהן.
עוד טענו הנתבעים כי המאמר שלהם התבסס על עקרונות ידועים בתחום הנדסת תעשייה וניהול, וכי לא ניתן להגדיר את הרעיונות שהוצגו בו כנכסים בלעדיים של התובעת. לדבריהם, הדמיון לכאורה שעליו הצביעה בשן הוא טבעי לחלוטין בתחומים אקדמיים חופפים. הם הוסיפו כי מאמרם הוצג לוועדת הבוחנים עוד לפני שהתובעת העלתה את טענותיה בדבר ההפרה.
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי בשן לא הצליחה להוכיח כי מדובר בהעתקה של יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. אמנם היא צירפה ארבע חוות דעת מומחים, אך אלה לא נחקרו בחקירה נגדית ולא הצביעו באופן ברור על העתקה של דרך ביטוי ייחודית. בית המשפט הדגיש כי ההגנה המשפטית חלה על הביטוי הקונקרטי של רעיון, ולא על הרעיון עצמו, וכי במקרה הנ"ל לא הוכח דמיון מספק בין יצירות התובעת למאמר הנתבעים.
גם אם יש דמיון רעיוני, אין בכך להוות הפרת זכויות יוצרים
השופט ציין כי גם אם יש דמיון רעיוני בין העבודות, אין בכך כדי להוות הפרת זכויות יוצרים, שכן רעיונות ומסקנות מדעיות אינם ניתנים להגנה בזכויות יוצרים, אלא אם מדובר בהעתקה ישירה של טקסט או פרשנות ייחודית. עוד הוסיף כי העובדה שהמאמר של הנתבעים פורסם כחלק מעבודת הדוקטורט של אגמון, מחזקת את הטענה כי מדובר בעבודה מקורית.
לבסוף, בית המשפט קבע כי בשן לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש, ודחה את התביעה. השופט לוקשינסקי-גל חייב, כאמור, את בשן בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.
האם כל העתקה נחשבת להפרת זכויות יוצרים?
לא. רק העתקה של דרך ביטוי ספציפית של רעיון נחשבת הפרת זכויות יוצרים. רעיונות כלליים אינם מוגנים בזכויות יוצרים, אלא אם הם מוצגים בצורה מקורית וייחודית.
האם ניתן להגן על מחקר אקדמי בזכויות יוצרים?
מחקר אקדמי מוגן בזכויות יוצרים רק אם מדובר ביצירה מקורית. כלומר בניסוח ייחודי של רעיונות ולא בעצם הרעיונות עצמם.
מה יכול חוקר לעשות אם הוא חושש שהמחקר שלו יועתק?
חוקר יכול להבטיח את זכויותיו על ידי פרסום מוקדם של מחקרו, רישום מסמכים עם חותמת זמן, ושימוש בהסכמי סודיות כשהוא משתף מידע עם עמיתים שלו.
בפסק דין ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נגד רביב, נדונה השאלה האם שרטוטים טכניים שהוגשו במסגרת בקשת פטנט מוגנים בזכויות יוצרים. בית המשפט העליון קבע כי שרטוטים טכניים יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים, אך ההגנה תחול רק על הביטוי היצירתי שלהם, ולא על הרעיונות או הפונקציות הטכניות שהם מייצגים. במקרה הזה, נקבע כי לא הוכחה העתקה של חלקים מהותיים מהשרטוטים, ולכן לא היתה הפרת זכויות יוצרים. במקרה אחר, בפסק הדין ע"א 10242/08 מוצפי נגד קבלי, עוסקים בשאלת הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד. המשיבה, רחל קבלי, טענה כי המערערות הפרו את זכויות היוצרים שלה בספרים ללימוד לשון שהוציאה. בית המשפט העליון קבע כי כדי להוכיח הפרת זכויות יוצרים, יש להראות העתקה של חלקים ממשיים ומהותיים מהיצירה המקורית. במקרה הזה, נקבע כי המערערות העתיקו חלקים משמעותיים מספרי המשיבה, ולכן הפרו את זכויות היוצרים שלה.

סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
העליון דחה את ערעורה של צעירה שהורשעה בליווי חבר למחלקה הסגורה אל מותו. המערערת, בעלת מוגבלויות קוגניטיביות ורקע נפשי מורכב, טענה כי לא התכוונה לסייע להתאבדות חבר שהכירה במחלקה הפסיכיאטרית. העליון קבע כי שורת מעשיה הובילה בפועל את המנוח אל הגג שממנו
קפץ. דעת מיעוט סברה כי יש לזכותה בשל ספק ממשי בנוגע ליסוד הנפשי.
הבוקר ההוא בירושלים, שבסיומו קפץ צעיר בן 32 אל מותו מגג בניין בן עשר קומות ברחוב יפו, ממשיך להדהד גם שנים לאחר מכן. בתוך הפרטים העובדתיים, העדויות, חוות הדעת הפסיכיאטריות והניתוחים המשפטיים, נותרת תמונה אנושית קשה של שני צעירים פגיעים, שנפגשו בין קירות מחלקה פסיכיאטרית סגורה, פיתחו קשר מורכב, ובשלב מסוים החלו לרקום יחד תוכנית התאבדות. אלא שבשעה שהמנוח הלך עד איתה עד הסוף המר, המערערת חזרה בה במהלך הדרך. למרות חזרתה, בית המשפט המחוזי הרשיע אותה בסיוע להתאבדות וגזר עליה שישה חודשי עבודות שירות. הערעור לבית המשפט העליון נדחה בדעת רוב, בהחלטה ארוכה ומעמיקה שניתנה היום.
במרכז פסק הדין ניצבת השאלה האם ניתן להרשיע בעבירת סיוע להתאבדות אדם שלא רצה בתוצאה הקטלנית, ואף ניסה לשכנע את חברו שלא לבצע את המעשה, אך בפועל הוביל אותו שלב אחר שלב עד לנקודה שממנה התאבד. הסיפור מתחיל חודשים קודם לכן, כשהמנוח, לאחר ניסיון התאבדות קודם שבו שבר את רגליו, אושפז במחלקה הסגורה בהדסה עין כרם. שם הכיר את המערערת, צעירה עם עבר של מצוקה נפשית, מנת משכל גבולית ורקע משפחתי מורכב. השניים התיידדו, ולקראת אמצע דצמבר 2018 נרקמה ביניהם תוכנית, שלפחות לפי דבריה הראשוניים של המערערת, היתה "תוכנית התאבדות משותפת, עם מקום וזמן ספציפיים", כפי שאמרה בחקירתה: "כן. היה לנו תכנון להתאבד ביחד... היה מקום וזמן ספציפיים".
ביום מסוים, כשהמערערת יצאה לחופשה קצרה מהמחלקה, ביקש המנוח מהצוות לצאת לטיפול שיניים בליווי אדם נוסף. הבקשה הזו התקבלה, והמערערת הגיעה אל בית החולים כדי להוציא לפועל - כך סברו התביעה ובית המשפט - את התוכנית. היא שכנעה עובד בית חולים שהיא המלווה המותרת עבור המנוח, ובכך הצליחה להביא לשחרורו מהמחלקה הסגורה.
"ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו"
מכאן ואילך התגלגלה העלילה במהירות. המערערת נטלה הליכון, הושיבה את המנוח בכסא גלגלים, העלתה אותו למונית והשניים נסעו לבניין הגבוה שבו תכננו לשים קץ לחייהם. אלא שבמהלך הנסיעה, כך טענה המערערת לאורך הדרך, חל אצלה מהפך פנימי. היא סיפרה כי חשבה לוותר על רעיון ההתאבדות המשותפת וניסתה לשכנע את המנוח לחזור בו. היא אף תיארה כיצד שכנעה אותו שבמקום לקפוץ, הם "ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו". בית המשפט המחוזי אמנם התרשם מקיומה של אמביוולנטיות מסוימת בתוכנית, שלעתים נראתה כלקראת התאבדות, ולעתים כיציאה ספונטנית לשתייה - אך חרף זאת קבע כי בבסיסה היתה תוכנית קונקרטית למדי.
- התעלמות מסימני מצוקה: ביהמ"ש קבע אחריות למחדלים שהובילו לטרגדיה
- מתקפת הטרור בסרי לנקה: קרוב ל-300 נהרגו, 24 נעצרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהגיעו השניים אל הבניין, המערערת סייעה למנוח לצאת מהמונית, להסיעו אל המעלית, ואפילו גייסה שני גברים שנקרו בדרכם כדי שיעלו אותו ואת כסא הגלגלים עד לגג. שם, לפי כתב האישום וכפי שאישר בית המשפט, היא הותירה אותו בקרבת הגדר, שגובהה 125 ס"מ. הגובה הזה, שנטען כי "מאפשר קפיצה מעליו בלא קושי רב", היה נקודת מחלוקת מהותית: כיצד אדם עם רגליים מגובסות קפץ מעל גדר זו? השופטים אינם יודעים, וגם המערערת נשאה בהבעותיה את התמיהה הזאת. בחקירתה היא העידה כי, "בגלל שהיה לו גבס לא חשבתי שהוא באמת יעשה משהו... זה גבוה, אני לא הצלחתי לעלות".
