תככים באקדמיה: חוקרת תבעה עמיתים בטענה שהעתיקו את רעיונותיה
התביעה הוגשה נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שפרסמו השלושה מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה. היא דרשה מהם פיצויים בסכום של 300 אלף שקל
בית המשפט השלום בפתח תקווה דחה באחרונה תביעה שהגישה ד"ר אביבה בשן נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שהם פרסמו מנכס ממצאים ומסקנות שלה. השופט קבע כי לא הוכחה העתקה של יצירה, וחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.
ד"ר בשן, חוקרת ומרצה בתחום ניהול האיכות, טענה כי מאמר שפורסם על ידי הדוקטורנטית נוגה אגמון, ביחד עם מנחיה ד"ר סיגל קורדובה ופרופ' שרגא שובל, מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לטענת בשן, הנתבעים ניצלו את היכרותם עם מחקריה, שהתגבשו לאורך שנים, והשתמשו בהם ללא רשותה או מתן קרדיט הולם. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה.
התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום, כללה דרישה לפיצוי בסכום כולל של 300 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, לצד צווי מניעה להסרת המאמר ולמניעת שימוש בו. בשן צירפה לתביעתה ארבע חוות דעת מומחים שנועדו לתמוך בטענתה כי מדובר בהעתקה. חוות הדעת הצביעו על דמיון בין המאמרים - ולטענת התובעת, אין זה סביר שהנתבעים הגיעו למסקנות זהות מבלי שהסתמכו על עבודתה.
לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר
ד"ר בשן טענה כי המאמר שפרסמו הנתבעים דומה מאוד לעבודתה - הן ברעיונות המרכזיים והן במסקנות שהוא מציג. לדבריה, המאמר משכפל אלמנטים מתודולוגיים ומתבסס על מושגים ותבניות המחקר שלה, תוך שימוש בניסוחים קרובים מאוד לאלה שלה. עוד הוסיפה כי לא ייתכן שהנתבעים הגיעו לתוצאות דומות בפרק זמן כה קצר מאז שהחלו בעבודת הדוקטורט.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- מודלים של OpenAI מואשמים בשימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים: האם עולם ה-AI בדרך למשבר משפטי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת התובעת, הנתבעים שינו מונחים כדי להסוות את המקור, אך למעשה המאמרים מציגים את אותם רעיונות ומסקנות, רק בעטיפה שונה. בנוסף, בשן הצביעה על כך שאחד ממקורות המידע במחקר של הנתבעים היה פרופ' עמוס נוטע, שהיה גם מנחה הדוקטורט שלה - דבר שלטענתה חיזק את הקשר הישיר בין מחקרה למאמר של הנתבעים.
הנתבעים הכחישו מכל וכל את טענות ההעתקה. הם טענו כי המאמר שפרסמו התבסס על מחקר עצמאי שערכה הדוקטורנטית אגמון, שביצעה ראיונות עם מומחים וניתחה נתונים חדשים שלא הופיעו במחקרים של התובעת. הנתבעים הדגישו כי רעיונות דומים בתחום ניהול האיכות הגלובלי הם נחלת הכלל, וכי הם לא מוגנים בזכויות יוצרים כלשהן.
עוד טענו הנתבעים כי המאמר שלהם התבסס על עקרונות ידועים בתחום הנדסת תעשייה וניהול, וכי לא ניתן להגדיר את הרעיונות שהוצגו בו כנכסים בלעדיים של התובעת. לדבריהם, הדמיון לכאורה שעליו הצביעה בשן הוא טבעי לחלוטין בתחומים אקדמיים חופפים. הם הוסיפו כי מאמרם הוצג לוועדת הבוחנים עוד לפני שהתובעת העלתה את טענותיה בדבר ההפרה.
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- הגינה התכווצה: ביהמ"ש קבע - ירידת הערך תחושב מחדש
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי בשן לא הצליחה להוכיח כי מדובר בהעתקה של יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. אמנם היא צירפה ארבע חוות דעת מומחים, אך אלה לא נחקרו בחקירה נגדית ולא הצביעו באופן ברור על העתקה של דרך ביטוי ייחודית. בית המשפט הדגיש כי ההגנה המשפטית חלה על הביטוי הקונקרטי של רעיון, ולא על הרעיון עצמו, וכי במקרה הנ"ל לא הוכח דמיון מספק בין יצירות התובעת למאמר הנתבעים.
גם אם יש דמיון רעיוני, אין בכך להוות הפרת זכויות יוצרים
השופט ציין כי גם אם יש דמיון רעיוני בין העבודות, אין בכך כדי להוות הפרת זכויות יוצרים, שכן רעיונות ומסקנות מדעיות אינם ניתנים להגנה בזכויות יוצרים, אלא אם מדובר בהעתקה ישירה של טקסט או פרשנות ייחודית. עוד הוסיף כי העובדה שהמאמר של הנתבעים פורסם כחלק מעבודת הדוקטורט של אגמון, מחזקת את הטענה כי מדובר בעבודה מקורית.
לבסוף, בית המשפט קבע כי בשן לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש, ודחה את התביעה. השופט לוקשינסקי-גל חייב, כאמור, את בשן בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.
האם כל העתקה נחשבת להפרת זכויות יוצרים?
לא. רק העתקה של דרך ביטוי ספציפית של רעיון נחשבת הפרת זכויות יוצרים. רעיונות כלליים אינם מוגנים בזכויות יוצרים, אלא אם הם מוצגים בצורה מקורית וייחודית.
האם ניתן להגן על מחקר אקדמי בזכויות יוצרים?
מחקר אקדמי מוגן בזכויות יוצרים רק אם מדובר ביצירה מקורית. כלומר בניסוח ייחודי של רעיונות ולא בעצם הרעיונות עצמם.
מה יכול חוקר לעשות אם הוא חושש שהמחקר שלו יועתק?
חוקר יכול להבטיח את זכויותיו על ידי פרסום מוקדם של מחקרו, רישום מסמכים עם חותמת זמן, ושימוש בהסכמי סודיות כשהוא משתף מידע עם עמיתים שלו.
בפסק דין ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נגד רביב, נדונה השאלה האם שרטוטים טכניים שהוגשו במסגרת בקשת פטנט מוגנים בזכויות יוצרים. בית המשפט העליון קבע כי שרטוטים טכניים יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים, אך ההגנה תחול רק על הביטוי היצירתי שלהם, ולא על הרעיונות או הפונקציות הטכניות שהם מייצגים. במקרה הזה, נקבע כי לא הוכחה העתקה של חלקים מהותיים מהשרטוטים, ולכן לא היתה הפרת זכויות יוצרים. במקרה אחר, בפסק הדין ע"א 10242/08 מוצפי נגד קבלי, עוסקים בשאלת הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד. המשיבה, רחל קבלי, טענה כי המערערות הפרו את זכויות היוצרים שלה בספרים ללימוד לשון שהוציאה. בית המשפט העליון קבע כי כדי להוכיח הפרת זכויות יוצרים, יש להראות העתקה של חלקים ממשיים ומהותיים מהיצירה המקורית. במקרה הזה, נקבע כי המערערות העתיקו חלקים משמעותיים מספרי המשיבה, ולכן הפרו את זכויות היוצרים שלה.
תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
שני זוגות שטסו במסגרת טיול מאורגן למרוקו נאלצו להמתין שעות ארוכות בשדה התעופה במדריד לאחר שהחמיצו את טיסת ההמשך. בית המשפט לתביעות קטנות פסק להם פיצוי כספי מסוכנות הנסיעות על תכנון לקוי של לוח הטיסות, והערעור שהגישה הסוכנות נדחה. השופט קבע כי על סוכנות
הנסיעות מוטלת אחריות ישירה כלפי לקוחותיה לתכנון סביר של מסלול הנסיעה, גם אם התקלה נגרמה בשל מדיניות חברת התעופה
האירוע שבמרכז התביעה הבאה התרחש במהלך טיול מאורגן למרוקו שנמכר על ידי סוכנות הנסיעות דיסקברי טיול עולמי. החבילה כללה טיסה עם איבריה דרך מדריד, ומשם טיסת המשך לטנג'יר. אלא שבפועל, עם הנחיתה במדריד, התברר לנוסעים כי עליהם לאסוף את המזוודות, לבצע מחדש צ'ק אין ולחצות בין טרמינלים מרוחקים בעזרת רכבת פנימית. פרק הזמן שהוקצב לקישור בין הטיסות התברר כבלתי מספיק, והקבוצה החמיצה את הטיסה שהוזמנה. רק לאחר המתנה של שמונה שעות הצליחה הסוכנות להזמין עבורם טיסה חלופית, שהביאה את הנוסעים ליעד באיחור של כחצי יום.
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתם של שני זוגות מהקבוצה, שטענו כי אבד להם חלק משמעותי מהטיול, נגרמו להם הוצאות מזון ושתייה, ונוספה לכך עוגמת נפש בשל ההמתנה הארוכה בשדה התעופה. בפסק הדין נכתב כי "הנתבעת היא מתכננת הטיול ומי שהוציאה אותו אל הפועל, לרבות תכנון הטיסות. הנתבעת אמונה אף על תכנון נכון של מקטעי הטיסה באופן שבו יעמוד בפני הנוסעים זמן מספיק לעלות על טיסת ההמשך, אך בדיעבד התברר כי התכנון כאמור כשל".
עוד ציין בית המשפט כי הסוכנות לא הציגה כל ראיה לטענותיה שלפיהן מדובר בהחלטה חריגה של חברת התעופה. "לא ברור כיצד אין מידע מסוג זה מצוי בידי סוכנות כגון הנתבעת, שזהו עיסוקה וזו מומחיותה, ולא לשווא הזמינו התובעים טיול מאורגן בידי מי שמוכשר בכך", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסוכנות חויבה לשלם לכל זוג פיצוי של 2,000 שקל ועוד הוצאות משפט.
מה טענה הסוכנות
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הסוכנות טענה כי בית משפט הראשון החיל עליה חובות המוטלות על חברות תעופה בלבד, בניגוד לחוק שירותי התעופה. לטענתה, היא אינה מפעילת טיסה אלא "נותן שירותי סוכנות נסיעות", ולכן היא לא מחויבת לספק מזון ומשקאות בעת עיכוב או לשאת באחריות לתכנון הטיסות מעבר למסגרת החוקית. עוד טענה החברה, כי לפי נהלי שדה התעופה במדריד די היה בפרק זמן של 55-45 דקות לקישור בין הטיסות, ולכן לא ניתן היה לצפות את התקלה.
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המפונים התפנו, התיירים לא הגיעו ומלונות דן צנחו ל-21 מיליון שקל בהפסד תפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט גד גדעון, שדן בערעור, דחה את טענות הסוכנות. בפסק הדין המחוזי נקבע כי סוכנות נסיעות אינה מתפקדת רק כמתווכת בין הלקוח לחברת התעופה, אלא חלה עליה חובה חוזית ונזיקית כלפי הלקוחות. השופט הדגיש בהכרעתו כי, "כמי שתכננה את הטיול כולו והוציאה אותו לפועל, חלה על המבקשת חובה לפעול באופן מקצועי ולתכנן את לוח הזמנים בזהירות ובסבירות". לדבריו, מכיוון שלא התרחש עיכוב בטיסות עצמן אלא החמצת הקישור בשל פרק זמן קצר מדי, האחריות נופלת על מי שתכנן את מסלול הטיול - כלומר הסוכנות.
.jpg "חוזה")
הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
בתו של אדם בן 77 טענה כי אביה סובל מדמנציה, וכי אחיה לחצו עליו לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שמינה אותה לקבל החלטות עבורו. בית המשפט בחן כמה חוות דעת של מומחים, ואף שמע את האיש עצמו בדלתיים סגורות - וקבע כי אין למנות לו אפוטרופוס: "יש לכבד את רצונו של האדם
ולשמור על חירותו", כתבה השופטת בהכרעת הדין שלה
בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע באחרונה במקרה רגיש במיוחד הנוגע לאדם בן 77, אלמן, המתגורר בבית אבות. אחת מבנותיו ביקשה למנות אותה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים והרכושיים, בטענה שאביה סובל מירידה קוגניטיבית ואף אובחן כחולה דמנציה. לדבריה, אחיה לחצו על האב לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שערך לטובתה. מנגד, יתר האחים התנגדו נחרצות וטענו כי האב כשיר לקבל החלטות בעצמו, וכי מאחורי בקשת האחות עומדת מטרה של שליטה וניסיון להתעשר על חשבון רכושו של האב. השופטת שירי היימן נדרשה לשאלה האם יש למנות לאדם אפוטרופוס, או שמא יש להותיר בידיו את חירותו לקבל החלטות. הכרעתה משרטטת קווים ברורים לגבי האיזון העדין בין שמירה על טובתו של אדם מבוגר לבין כיבוד רצונו וזכויותיו.
המבקשת, בתו הבכורה של האיש, טענה כי מצבו הרפואי הידרדר מתחילת 2023, וכי כבר במרץ באותה השנה ערך לטובתה ייפוי כוח מתמשך כדי להבטיח שתוכל לדאוג לו ללא צורך בהליכים משפטיים ומבלי להיאבק מול אחיה. בנובמבר 2024, כך לדבריה, ביטל האב את ייפוי הכוח, אך לא מיוזמתו אלא בעקבות לחץ שהופעל עליו על ידי יתר ילדיו. עוד הוסיפה הבת כי אביה מקבל החלטות שאינן לטובתו: החלפת מטפל סיעודי, המרת שעות טיפול בכסף, שינוי מיופה כוח בביטוח הלאומי ואף סירוב לצאת מבית האבות לטיפולים רפואיים שהיא קבעה לו. "האדם אינו מסוגל להבין את משמעות המסמכים עליהם הוא חותם", כתבה בבקשה, וביקשה לאסור על חתימתו על מסמכים נוספים. במהלך הדיון אף הציעה המבקשת כי ימונה גוף חיצוני כאפוטרופוס, אם לא היא עצמה, תוך שמירה על האינטרס של אביה. היא הטילה ספק באמינות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגו אחיה, וטענה כי, "ד"ר גרינברג הסתמכה על נתונים חלקיים ומגמתיים".
האחים מצדם, טענו כי הבקשה חסרת בסיס וכי אביהם אינו זקוק כלל לאפוטרופוס. לטענתם, מאחורי המהלך עומד ניסיון חוזר של אחותם לשלוט בחיי ההורים. הם אף הזכירו מקרה מן העבר, שבו פעלה המבקשת מול אמם המנוחה בדרך דומה, עד שבית המשפט הוציא נגדה צו הגנה שהורה להתרחק מהאם. לטענת האחים, "האחות מפעילה לחצים על האב ופוגעת בחייו", וכי מדובר ב"דפוס התנהגות חוזר ונשנה". לדבריהם, חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מצביעות על כך שהאב סובל מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, אך תפישת המציאות שלו תקינה, כושר השיפוט שלו במצב טוב והוא מסוגל לנהל את ענייניו.
חוות הדעת הרפואיות: ירידה קוגניטיבית אך לא אי־כשרות
בפני בית המשפט הוצגו ארבע חוות דעת רפואיות. הראשונה, פסיכיאטרית מ-2023, קבעה כי האב "בשלבים ראשונים של תהליך דמנטי" אך כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך. חוות דעת גריאטרית נוספת מאותה שנה הצביעה על "תמונה של דמנציה מלווה בהפרעות התנהגות", אך גם היא לא המליצה על מינוי אפוטרופוס. שתי חוות הדעת שהציגו האחים, מ-2024, חיזקו את התמונה: ד"ר נפאע ציין כי מדובר ב"דמנציה בדרגה קלה", אך הדגיש כי "האדם יכול לקבל החלטות על עצמו אם כי תשוש מבחינה תפקודית". ד"ר גרינברג קבעה כי ציון המבחן הקוגניטיבי של האב היה 27 מתוך 30, וכי "יש לו יכולת קוגניטיבית מספקת לחתום על מסמכים משפטיים, בוחן מציאות ושיפוט תקינים". בית המשפט קבע כי אף אחת מהחוות לא מצביעה על צורך במינוי אפוטרופוס. "בכולם צוין תהליך דמנטי קל וירידה קוגניטיבית שאינה עולה כדי אי כשרות", כתבה השופטת היימן.
- בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמדה המקצועית המשמעותית ביותר היתה של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שנפגשה עם האב, שוחחה עמו ואספה מידע ממוסדות שונים. בתסקיר שהוגש בינואר 2025 נכתב כי, "מדובר בקשיש עם תחילתה של ירידה קוגניטיבית קלה ולאור מצבו הרפואי כיום התרשמתי כי הוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס בעבורו". העובדת הסוציאלית הוסיפה כי, "שיפוטו ובוחן המציאות שלו תקינים", וציינה כי מצבו אף השתפר לאחר שהופסקו תרופות מרובות שנטל בעבר. גם עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה, שטיפלה במשפחה בעבר, העידה כי כיום מצבו של הקשיש יציב, וכי הוא צלול יותר משהיה בעבר.
