אם ל-5 ביקשה שיקום כלכלי, הנאמנת התנגדה - מה הוחלט?
החובות שצברה האשה נבעו, בין היתר, מהוצאות רפואיות על ילדיה, שחלקם סובלים מבעיותץ רפואיות שונות, ומאובדן הכנסה בשל היעדרויות תכופות ממקומות עבודה קודמים. הנאמנת שמונתה לניהול חדלות הפירעון התנגדה לבקשת השיקום הכלכלי, בטענה שהחייבת לא עושה מאמץ מספיק
כדי להגדיל את הכנסותיה
רשמת ההוצאה לפועל בחיפה קבעה באחרונה כי אשה בת 37, אם לחמישה ילדים, תזכה לשיקום כלכלי למרות התנגדות הנאמנת שמונתה להליך. הנאמנת טענה כי החייבת לא עושה די למקסם את הכנסותיה, ולכן אין הצדקה לאשר לה את ההליך. ואולם הרשמת קבעה כי נסיבות חייה החריגות, הכוללות טיפול בילדים, שחלקם סובלים מבעיות בריאותיות, מצדיקות את מתן ההזדמנות לשיקום כלכלי.
החייבת פנתה להליך חדלות פירעון מתוך מטרה לקבל הפטר מחובותיה ולפתוח דף חדש בחייה. החובות שצברה נבעו, בין היתר, מהוצאות רפואיות על ילדיה ומאובדן הכנסה בשל היעדרויות תכופות ממקומות עבודה קודמים. הנאמנת שמונתה לניהול הליך חדלות הפירעון התנגדה לבקשה, בטענה כי החייבת לא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה ולא עושה מאמץ מספיק כדי להגדיל את הכנסותיה.
במהלך הדיונים התברר כי החייבת מגדלת לבדה חמישה ילדים, שכאמור חלקם סובלים מבעיות רפואיות שונות - מה שמגביל את יכולתה להשתלב בעבודה במשרה מלאה. בנוסף, הוצגו מסמכים רפואיים המעידים על כך שהיא נאלצת להיעדר לעתים קרובות מעבודתה בשל הטיפול בילדיה. החייבת טענה כי מצבה מקשה עליה למצוא עבודה שתאפשר לה לשלב בין חיי המשפחה לבין דרישות שוק העבודה, וכי אין לה אפשרות להעסיק מטפלת שתסייע לה בטיפול בילדים.
הנאמנת טענה כי החייבת אמנם מתמודדת עם אתגרים משמעותיים, אך עם זאת היא חייבת לעשות מאמץ גדול יותר להשתלב בשוק העבודה ולמצות את כושר ההשתכרות שלה. עוד נטען כי היא לא מציגה ראיות לכך שניסתה למצוא עבודה המותאמת למצבה, וכי אין הצדקה לפטור אותה לחלוטין מחובתה לשלם את חובותיה. היא ציינה גם כי, "לא ניתן לאשר תוכנית פירעון המבוססת על הכנסה כה נמוכה, כאשר החייבת אינה מוכיחה כי היא עושה כל שביכולתה להגדיל את הכנסותיה. גם אם מצבה מורכב, אין בכך כדי להוות הצדקה מוחלטת לפטור מחובותיה".
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשמת קבעה כי יש להתחשב בנסיבות החריגות של החייבת, ובהתאם לכך לאפשר לה הליך שיקום כלכלי. בהחלטתה היא ציינה כי, "לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחייבת נאלצת לטפל לבדה בחמישה ילדים, שחלקם חולים, ומכך שהדבר משפיע באופן ישיר על יכולתה להשתלב בשוק העבודה במשרה מלאה". עוד נכתב בהכרעה כי, "ההליך נועד לתת הזדמנות לחייבים לחזור למסלול כלכלי תקין, ויש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במצב המשפחתי, הבריאותי והכלכלי של החייב". הרשמת ציינה גם כי החייבת הוכיחה כי פעלה בתום לב, וכי מצבה מקשה עליה לשפר את הכנסותיה בטווח המיידי.
על פי פסק הדין, החייבת תקבל הזדמנות להליך שיקום כלכלי, שיאפשר לה להקטין את חובותיה ולנהל חיים כלכליים תקינים בעתיד. הרשמת הבהירה כי כל עוד החייבת תפעל בתום לב ותעמוד בהתחייבויות שייקבעו להמשך ההליך, היא תוכל לזכות בהפטר מחובותיה. "מדובר בהחלטה שמביאה לידי ביטוי איזון בין הצורך של החייבים לשקם את חייהם לבין האינטרס של הנושים לקבל את כספם, תוך התחשבות מיוחדת בנסיבות חריגות הקשורות למשפחה ובריאות", נכתב בהחלטה.
האם החייבת ניסתה לפנות לעזרה כלשהי לפני שפנתה להליך חדלות פירעון?
החייבת טענה כי ניסתה לקבל סיוע כלכלי מגורמים שונים, כולל הרשויות המקומיות ועמותות, אך לא קיבלה תמיכה מספקת שאפשרה לה לצאת מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה.
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- רבו בכביש והתנגשו - האם זו תאונת דרכים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
כיצד משפיע מצבה הרפואי של החייבת עצמה על כושר השתכרותה?
במהלך הדיון עלתה גם סוגיית מצבה הרפואי של החייבת עצמה, שלדבריה סובלת מבעיות רפואיות המונעות ממנה לעבוד במשרה מלאה. המסמכים הרפואיים שהוצגו תומכים בכך שהיא לא מסוגלת לעבודה פיזית מאומצת.
האם החייבת קיבלה תמיכה כספית מהאב של ילדיה?
הרשמת התייחסה גם לנושא זה, וציינה כי החייבת לא מקבלת תמיכה כספית סדירה מהאבא של ילדיה, שמכור לסמים - מה שמגביר את הקושי הכלכלי שלה.
במקרה אחר, בפסק דין ע"א 6416/01 בנבנישתי נגד כונס הנכסים הרשמי, נדונה שאלת תום הלב של החייב בהליכי פשיטת רגל, ונקבע כי בהיעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. במקרה נוסף, בפסק דין ע"א 476/20 פלוני נגד כונס הנכסים הרשמי, מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להעניק הפטר לחייב, בשל חוסר תום לב ביצירת החובות ובהתנהלותו בהליך פשיטת הרגל. בית המשפט העליון דחה את הערעור, והדגיש את חשיבות תום הלב בהליכי פשיטת רגל. ברע"א 6485/19 כונס הנכסים הרשמי נגד פלונית, מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להעניק הפטר לחייבת, למרות התנגדות כונס הנכסים הרשמי. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, וקבע כי יש לבחון בקפידה את התנהלות החייבת לפני מתן הפטר, בייחוד כשקיימות אינדיקציות לחוסר תום לב. פסקי דין אלו מדגישים את החשיבות הרבה שמייחס בית המשפט לתום הלב של החייבים הן ביצירת החובות והן בהתנהלותם במהלך הליכי פשיטת הרגל.

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".