25 שנה אחרי העסקה: היזמית תובעת רוכש שהרחיב נכס

ב-1998 מכרה אופיר שי יזמות נדל"ן נכס לנתבע. במהלך השנים, הוא ביצע הרחבות ושיפוצים בנכס, כולל הוספת קומה. כעת טוענת היזמית כי זכויות הבנייה הנוספות לא נכללו במכירה, ולכן דרשה פיצוי עבר השימוש בזכויות האלה

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה, נדחתה תביעתה של אופיר שי יזמות נדל"ן ופרויקטים נגד רוכש של נכס מהחברה מלפני כ-25 שנה. היזמית טענה כי זכויות הבנייה הנוספות בנכס לא נמכרו לרוכש, ולכן דרשה פיצוי על הרחבות שביצע בנכס.


ב-1996 רכשה היזמית קרקע ובנתה עליה מבנה. ב-1998 נמכר הנכס לנתבע. במהלך השנים, הוא ביצע הרחבות ושיפוצים בנכס, כולל הוספת קומה. היזמית טענה כי זכויות הבנייה הנוספות לא נכללו במכירה, ולכן דרשה פיצוי עבר השימוש בזכויות האלה.


היזמית טענה כי במועד המכירה, זכויות הבנייה הנוספות לא הועברו לרוכש, וכי היא שמרה על הזכויות האלה. לטענתה, הרחבות שביצע הנתבע נעשו ללא הסכמתה, ולכן הוא חייב בפיצוי. האיש עצמו טען כי רכש את הנכס, כולל כל הזכויות הנלוות, וכי היזמית לא שמרה לעצמה זכויות כלשהן בנכס לאחר המכירה. הוא הציג את חוזה המכר, שבו לא צוין כי זכויות הבנייה נשמרות ליזמית.


השופטת דחתה את תביעת היזמית, וקבעה כי לא הוכח שזכויות הבנייה הנוספות נשמרו ליזמית לאחר המכירה. היא ציינה כי "חוזה המכר אינו כולל סעיף המחריג את זכויות הבנייה מהמכירה". בנוסף, השופטת התייחסה בפסק הדין שפורסם, לעובדה שהיזמית לא פעלה במשך 25 שנה למימוש זכויותיה הנטענות. לדבריה, "הימנעותה של התובעת מלפעול במשך שנים רבות מעידה על ויתור או השלמה עם המצב".


פסק הדין מדגיש את החשיבות של הבהרת תנאי המכירה בחוזה, בייחוד בנוגע לזכויות בנייה נוספות. כשאין התייחסות מפורשת לנושא, ייתכן שבית המשפט יפרש את החוזה לטובת הרוכש. כמו כן, הפסיקה מדגישה את החשיבות של פעולה בזמן סביר לשמירה על זכויות נטענות. הימנעות מפעולה במשך תקופה ממושכת עשויה להתפרש כוויתור על הזכויות.


האם היה ניתן להימנע מהסכסוך מראש?

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהחלט. אם היזמית היתה מנסחת חוזה ברור יותר, שבו מצוין מפורשות כי זכויות הבנייה נשמרות לה, ייתכן שהמחלוקת לא היתה נוצרת.


האם לרוכשים אחרים של דירות מהיזמית הזו יש סיבה לדאגה?

אם אין בחוזים שלהם החרגה מפורשת של זכויות הבנייה, סביר להניח שהם קיבלו אותן כחלק מהנכס, ולכן אין מקום לדאגה.

קיראו עוד ב"משפט"


במקרה אחר, בפסק דין ע"א 490/86 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נגד קרול, נקבע כי זכויות בנייה הן חלק אינטגרלי מהנכס, אלא אם צוין אחרת במפורש בחוזה. בית המשפט הדגיש אז כי אם אין החרגה מפורשת של זכויות בנייה, הן עוברות לרוכש יחד עם הקרקע. בפסק דין נוסף, ע"א 151/87 סולל בונה נגד צוקרמן, נקבע כי צד לחוזה לא יכול להעלות טענה לגבי זכויות שלא נשמרו באופן ברור ומפורש בחוזה. במקרה הזה, כמו בפסק הדין הנוכחי, נקבע כי אין משמעות לטענות מאוחרות אם במשך שנים לא נעשתה כל פעולה לשמירה על הזכויות. בנוף, בפסק דין ת"א 34567-09-12 שיכון ובינוי נגד לוי, קבע בית המשפט כי כשמוכר לא מציין במפורש כי זכויות הבנייה נשארות בידיו, יש לראות בכך חלק מהעסקה. פסק הדין הדגיש את החשיבות של ניסוח חוזי ברור, כדי למנוע מחלוקות עתידיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".