בית המשפט כפה על דיירים לפנות את הנכס לטובת פינוי בינוי
זוג שכבר חתם על הסכם מול החברה היזמית, אזורים, העלה דרישות חדשות בפני החברה. בית המשפט קבע שמדובר בהפרת התחייבות חוזית, ונתן להם 90 יום לחתום על המסמכים הנדרשים - ולהתפנות מדירתם
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הכריע באחרונה במחלוקת משפטית מורכבת במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בגבעת שמואל. השופט הבכיר יעקב שפסר נדרש להכריע בתביעה שהגישה אזורים בניין נגד בני זוג, שסירבו להתפנות מהדירה בה הם מתגוררים, אף שחתמו על הסכם מול החברה. המחלוקת התמקדה בדרישות חדשות שהעלו בני הזוג, ובית המשפט קבע כי סירובם מהווה הפרת התחייבות חוזית.
הפרויקט המדובר הוא פינוי-בינוי רחב היקף בגבעת שמואל, שבו מעורבים 112 בעלי דירות ישנות קיימות. על פי ההסכם שנחתם במרץ 2022, כל בעל דירה קיבל הבטחה לדירה חדשה ומרווחת יותר, הכוללת תוספת שטח של 30 מ"ר, מרפסת, ממ"ד, חניה ומחסן, בבניין חדש ומודרני. החברה התחייבה לשאת בעלויות מסים, הובלות ודמי שכירות בתקופת הביניים. בפסק הדין שפורסם צוין כי, "התוכנית שהוצעה לבעלי הדירות מבטאת איזון הוגן בין צורכי הדיירים לבין היתכנות כלכלית של הפרויקט".
דרישות הזוג פוגעות בשוויון כלפי שאר בעלי הדירות
בני הזוג, שהיו האחרונים לחתום על ההסכם, העלו דרישות חדשות לאחר החתימה. לטענת החברה, הדרישות כללו קבלת דירת פיצוי בקומה גבוהה יותר, תשלום שכר טרחה לעורך הדין של בני הזוג בסכום כולל של 100 אלף שקל, ופיצוי בגין הפרשי דמי ניהול ותחזוקה. החברה טענה כי הדרישות אינן כלולות בהסכם החתום, וכי הן פוגעות בשוויון כלפי יתר בעלי הדירות בפרויקט. בפסק הדין שפרסם, הדגיש השופט שפסר כי, "העלאת דרישות חדשות בשלב זה מהווה הפרה מהותית של עקרונות ההסכמה בין הצדדים".
במהלך הדיון, הציגו שני הצדדים את טענותיהם. החברה טענה כי בני הזוג מנצלים את מעמדם כדי לסחוט הטבות שאינן כלולות בהסכם. עוד נטען כי הסירוב להתפנות מעכב את הפרויקט כולו וגורם נזקים כלכליים לא רק לחברה, אלא גם ליתר בעלי הדירות. מנגד, בני הזוג טענו כי החברה פעלה בחוסר תום לב, הסתירה מהם מידע חשוב בנוגע לפרויקט, וניצלה את פערי הכוחות ביניהם. בני הזוג הדגישו כי, "לא סופקו להם הבהרות מספקות בנוגע לדירה המיועדת ובנוגע לאיכות הבנייה בפרויקט". השופט שפסר ניתח את הטענות וקבע כי, "המשיבים לא הצליחו להוכיח כי דרישותיהם מבוססות על ההסכם או על זכות חוזית כלשהי. טענותיהם נותרו בגדר סרבנות גרידא, שאינה עומדת במבחן ההיגיון המשפטי".
- פרויקט תמ״א 38 ייצא לדרך: "לא הוכחה פגיעה ממשית"
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט גם קבע כי התנהלות בני הזוג מנוגדת לעקרון תום הלב בקיום חוזים. בפסק הדין שלו נכתב כי, "התנהלות המשיבים בעניין דנן וסירובם לקבל את הצעת המבקשת המבטיחה למעשה את זכותם לבירור הוגן ולקבלה אפשרית של דרישותיהם, היא התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם החובה לתום לב מצדם". עוד צוין בפסק הדין כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת החברה, שכן עיכוב הפרויקט גורם נזקים כלכליים חמורים. "המשך העיכוב פוגע באמון הציבור בפרויקטים של פינוי-בינוי וביכולת של הרשויות לקדם תהליכים דומים בעתיד", כתב השופט.
צורך בשקיפות ותום לב מצד כל הצדדים
בית המשפט חייב את בני הזוג לחתום על המסמכים הנדרשים לפינוי הדירה בתוך שבעה ימים - ולהתפנות ממנה בתוך 90 יום. כמו כן, הורה לבני הזוג לשלם לחברה הוצאות משפט בסכום כולל של 8,000 שקל. בפסק הדין נכתב כי, "חובת ההוצאות נועדה להוות תמריץ ברור לדיירים לנהוג באחריות ולמנוע עיכובים בלתי סבירים בפרויקטים מסוג זה".
פסק הדין מצביע על החשיבות של עמידה בהסכמים בפרויקטים רחבי היקף כמו פינוי-בינוי. הוא מחדד את הצורך בשקיפות ובתום לב מצד כל הצדדים המעורבים, אך מדגיש גם את האחריות של הדיירים לכבד את ההתחייבויות שנטלו עליהם. "האיזון בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי מחייב שיתוף פעולה מכל הצדדים", ציין השופט שפסר בהחלטתו.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
בית המשפט המחוזי הבהיר כי סירוב בלתי סביר של דיירים, גם אם יש להם טענות כלפי היזם, לא יכול להוות מכשול להוצאתו לפועל של פרויקט חשוב בעל השפעה חברתית וכלכלית רחבה. ההחלטה הזו מעבירה מסר ברור לכל המעורבים בפרויקטים מסוג זה, שלפיו יש לכבד את ההסכמות ולאפשר את קידום התהליך לטובת כלל השותפים בו.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע באחרונה בבקשה לפסול שופט מלדון בתיק הנוגע לפרויקט פינוי-בינוי. התיק, שעוסק בסכסוך בין יזמי המיזם לבין דיירים שגרים במקרקעין שבמוקד הפרויקט, נהפך לשדה קרב משפטי, שבו אחד הנתבעים טען כי השופט "נעול" על כך שהוא דייר סרבן. הדיון נסוב סביב פרויקט פינוי-בינוי שממוקם ברחוב דויד שמעוני בחיפה, שם התקשרו רוב בעלי הדירות עם מור סבג השקעות ויזמות לקידום המיזם. עם זאת, כמה מבעלי הדירות סירבו לשתף פעולה, ובמרכזם הנתבע הנ"ל, שטען כי זכויותיו בדירה שבבעלותו לא כובדו, וכי נעשו נגדו מהלכים פסולים במטרה לקדם את הפרויקט. התובעים ביקשו מבית המשפט להכריז עליו דייר סרבן, ולמנות כונס נכסים שיחתום בשמו על ההסכם.
- 2.ירון 17/01/2025 19:52הגב לתגובה זולא נתקלתי בפרויקט של חברת אזורים שאין שטיקים ועובדים על בעלי הדירותבית המשפט צריך לעשות סוף לעבלות שחברת אזורים פוגעת בבעלי דירותאפשר לראות בפרויקט שיכון ויצמן בעיר הרצליהששם יש תמורות ללא שיוויון בין בעלי הדירות והם עוד בדיונים בבית המשפט
- אודליה רודוצקי 19/01/2025 05:26הגב לתגובה זולא מכבדים הסכם
- 1.ירו 17/01/2025 17:14הגב לתגובה זופינוי בינוי זה פשעשהרבה ישראלים לא הבינוכן להתחדשות עירונית שפוייה
צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידירשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן הרשתות וה-AI
הרשות יוצאת בקמפיין הסברה חדש שמבקש ללמד את הציבור לזהות סימני אזהרה לפני השקעה. על רקע העלייה החדה בהיקפי ההונאות בתחום הזה, כולל שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ברשות מדברים על נזקים בהיקפים של מיליארדי שקלים. הקמפיין משלב טלוויזיה ודיגיטל ומבקש לעצור
את ההונאות עוד לפני הכסף מועבר מהחשבון
רשות ניירות ערך (נינ"ע) משיקה בימים אלה קמפיין הסברה חדש שמטרתו לגרום לציבור לעצור רגע לפני שהוא לוחץ על כפתור ההשקעה. ברשות מסבירים כי בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, חל שינוי משמעותי באופן שבו פועלות הונאות משקיעים. אם בעבר מדובר היה בעיקר בהבטחות כלליות ובהצעות מפוקפקות שהגיעו במיילים או בשיחות טלפון, כיום ההונאות מתבצעות גם דרך רשתות חברתיות, פרסומות ממומנות וכלים טכנולוגיים מתקדמים, כולל שימוש בבינה מלאכותית (AI).
לדברי יו"ר הרשות, ספי זינגר, העלייה בהונאות מגיעה דווקא על רקע מגמה חיובית של מעורבות ציבורית בשוק ההון. "לצד העלייה המבורכת במודעות של ישראלים להשקעות וההשתתפות שלהם בשוק ההון, אנו עדים לקפיצת מדרגה טכנולוגית המקילה על הונאות משקיעים, כגון התפתחות הבינה המלאכותית", הוא אמר. זינגר הוסיף כי, "בשנה האחרונה אנו מטפלים בהונאות בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים" - נתון שממחיש עד כמה רחב ההיקף של התופעה ועד כמה הנזק אינו תיאורטי בלבד.
הקמפיין, שנושא את השם "שימו לב לדגלים האדומים", מבקש להנגיש לציבור סימני אזהרה פשוטים וברורים שיכולים להעיד על כך שמדובר בהונאה. את הקמפיין מובילה השחקנית נלי תגר, שמגלמת דמות שמציגה כיצד הונאות פיננסיות שינו צורה לאורך השנים - משיטות מוכרות כמו פירמידות פיננסיות והבטחות בסגנון הנסיך הניגרי, ועד לשיטות העכשוויות שמתחזות להשקעות לגיטימיות ומופיעות במעטפת מקצועית ומשכנעת.
ברשות מדגישים כי אחד המאפיינים החוזרים בהונאות הוא הבטחה לרווח גבוה ללא סיכון ממשי, לעתים תוך הפעלת לחץ לקבל החלטה מהירה, או הצגת התחייבויות שנשמעות מרגיעות מדי, כמו החזר כספי מובטח במקרה של הפסד. מסר נוסף שמודגש בקמפיין הוא העיקרון הפשוט שלפיו כשהצעה נשמעת טובה מדי, ייתכן מאוד שהיא אכן כזו. הקמפיין צפוי לעלות בטלוויזיה, במסגרת רצועת דקה ל-8, וכן בפלטפורמות דיגיטליות, למשך כשבועיים. ברשות מציינים כי מדובר רק בחלק ממכלול צעדים שננקטים כדי להתמודד עם הונאות משקיעים. לצד ההסברה לציבור, הרשות מפעילה גם כלים של פיקוח, אכיפה אזרחית ופלילית, וכן צעדים רגולטוריים שנועדו לצמצם את מרחב הפעולה של גורמים עברייניים.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, הרשות השלימה באחרונה חקירה בפרשה שעניינה חשדות להונאת משקיעים בוולת'סטון, והיא פועלת להעברת התיק לפרקליטות. במקביל, מקודמת יוזמה להטמעת מנגנון אימות וזיהוי בפרסומות ממומנות ברשתות החברתיות. המהלך נועד לחייב את הפלטפורמות לוודא את זהות המפרסמים, ובכך להקשות על גורמים לא מזוהים, לרבות כאלה שפועלים מחו"ל ומתחזים לישראלים, לפרסם הצעות השקעה כוזבות.
