המונח דייר סרבן מתאר שוכר או מחזיק בנכס המסרב לפנותו או להסדיר את חובותיו כלפי בעל הנכס, למשל בשל אי-תשלום דמי שכירות או סירוב להתפנות בתום תקופת החוזה. מדובר בסוגיה משפטית וכלכלית מוכרת בשוק הנדל"ן למגורים ולמסחר.
ההתמודדות עם דייר סרבן כרוכה
לרוב בהליכים משפטיים לפינוי, שעשויים להימשך זמן רב ולגרור עלויות משפטיות ואובדן הכנסה עבור בעל הנכס. סוגיה זו נחשבת לאחד הסיכונים המרכזיים שמשקיעי נדל"ן מביאים בחשבון בבואם להשכיר נכס.
המסגרת החוקית בישראל מסדירה את יחסי השכירות ואת דרכי הפינוי,
ובכללה הליכי תביעה ייעודיים. שוכרים ומשכירים נוהגים לעגן בחוזה ערבויות, בטחונות ומנגנוני יציאה, במטרה לצמצם את הסיכון להיווצרות מחלוקת מסוג זה.
בעל נכס הנתקל בסירוב פינוי נדרש להליך משפטי ולביצוע פסק הדין באמצעות הוצאה
לפועל, תהליך שעלול להימשך חודשים ארוכים. הסיכון מתומחר בשוק ההשכרה דרך ערבויות, המחאות ביטחון וגובה שכר דירה המבוקש.
תוכנית איחוד וחלוקה אישרה הקמת מגדל על שבע חלקות בחוף הים. מתוך כ-70 בעלי זכויות, רק אחד התנגד לפירוק השיתוף. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לעצור תוכנית שעברה את כל השלבים לאישור בגלל מתנגד בודד שמחזיק 0.36% מהמגרש
הבעלים של שתיים מהדירות בבניין טענו כי השינויים בהסכם מול היזם החדש, לאחר שהראשון נקלע לקשיים, מהווים הסכם חדש לגמרי. לטענת חלקם, "היזם משתמש בבעלי הדירות באופן חסר תום לב", ומאחורי הקלעים הוא זה שמנהל את התביעה נגד הדיירים הסרבנים, תוך כדי ניצול לחצים
כדי לכפות עליהם לוותר על זכויותיהם. לדברי המפקחת על רישום המקרקעין, "לא הוצגה כל אינדיקציה לפיה התמורות שהובטחו לנתבעים נגרעו או הורעו"
לשתיים יש נכס, אחד לכל אחת, במתחם שבו מתוכנן פרויקט ההתחדשות העירונית באור יהודה. במקרה של האם הקונפליקט היה סביב הצורך לפנות את הדירה, שנכללת בשלב הראשון של הפרויקט, ואילו במקרה של הבת הבעיה היא ברישום שהיא נדרשת לבצע לזכויותיה - היא דרשה לקבל התחייבות
לכך שלא תצטרך לשלם מכיסה את היטל ההשבחה עקב העברת הזכויות
צבי גפן והחברה שלו אוליאנדר יקבלו פיצויים של 30 אלף שקל מדייר במתחם התחדשות עירונית שפרסם לשון הרע עליהם. האיש פירסם הודעות בקבוצת הוואטסאפ של הדיירים, וכן שלח מכתב לוועדה המקומית בעירייה. בפרסומים אלה, טען הדייר כי היזם "ניסה להונות אותנו", וכי "כל
המהלך נועד להטיב עם בעלי אינטרסים ולא עם הדיירים"
זוג שכבר חתם על הסכם מול החברה היזמית, אזורים, העלה דרישות חדשות בפני החברה. בית המשפט קבע שמדובר בהפרת התחייבות חוזית, ונתן להם 90 יום לחתום על המסמכים הנדרשים - ולהתפנות מדירתם
בעל דירה טען כי זכויותיו בדירה שבבעלותו לא כובדו, וכי נעשו נגדו מהלכים פסולים במטרה לקדם פרויקט פינוי בינוי. התובעים ביקשו להכריז עליו דייר סרבן, ולמנות כונס נכסים שיחתום בשמו על ההסכם. לטענת האיש, בית המשפט לא נתן לו הזדמנות הוגנת להציג את עמדתו
מצד אחד - התחלות הבנייה נמוכות, מצד שני - המדינה מציעה פתרון דרך התחדשות עירונית אבל לא מקצרת את תהליך ההיתר והמלחמה קברה פרויקטים שלמים. מהתהליך הארוך דרך דיירים סרבנים, מומחי הנדל"ן מסבירים למה זה לוקח כל כך הרבה זמן ומה אפשר לעשות: "במקרה הרע זה לוקח 15 שנה"
אחרי שסימנו עוד "וי" על פרוייקט פינוי בינוי בבת ים, איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באזורים, מסביר בראיון למה המספר בחברה שלו הולך לגדול, למה הוא בחר לבנות בשלומי ומדבר על החסמים מול הרשויות המקומיות: "הן פשוט לא רוצות לשקם תשתיות. גם בית חולים זה הפסד, אז לא נקים בתי חולים?"
64 פסקי דין נגד דיירים סרבנים בשלוש שנים בלבד מאותתים שההתחדשות העירונית משנה את כללי המשחק. האם המדינה מחמירה מדי עם הדיירים הסרבנים, או שאולי היא צריכה להילחם בהם יותר, לאור הפסדים של מיליונים שחלקם גורם לקבלנים?