פסק דין חדש קובע כי ניתן לאשר ביצוע פרויקט חיזוק לפי תמ״א 38, גם כשדיירת מתנגדת להקמת חדרי שירות מתחת לדירתה ולטענתה הדבר יפגע קשות בשווי הנכס. המפקח על רישום המקרקעין ברק ליפשיץ דחה את טענותיה, וקבע כי לא הוכח כל נזק ממשי, והפרויקט ברחוב עולי הגרדום
בראשון לציון ייצא לפועל. עוד נקבע כי למפקח יש סמכות לאשר שינויים קנייניים, ובהם העתקת חניה והענקת זיקת הנאה לבניין סמוך
בעל דירה טען כי זכויותיו בדירה שבבעלותו לא כובדו, וכי נעשו נגדו מהלכים פסולים במטרה לקדם פרויקט פינוי בינוי. התובעים ביקשו להכריז עליו דייר סרבן, ולמנות כונס נכסים שיחתום בשמו על ההסכם. לטענת האיש, בית המשפט לא נתן לו הזדמנות הוגנת להציג את עמדתו
מצד אחד - התחלות הבנייה נמוכות, מצד שני - המדינה מציעה פתרון דרך התחדשות עירונית אבל לא מקצרת את תהליך ההיתר והמלחמה קברה פרויקטים שלמים. מהתהליך הארוך דרך דיירים סרבנים, מומחי הנדל"ן מסבירים למה זה לוקח כל כך הרבה זמן ומה אפשר לעשות: "במקרה הרע זה לוקח 15 שנה"
אחרי שסימנו עוד "וי" על פרוייקט פינוי בינוי בבת ים, איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באזורים, מסביר בראיון למה המספר בחברה שלו הולך לגדול, למה הוא בחר לבנות בשלומי ומדבר על החסמים מול הרשויות המקומיות: "הן פשוט לא רוצות לשקם תשתיות. גם בית חולים זה הפסד, אז לא נקים בתי חולים?"
64 פסקי דין נגד דיירים סרבנים בשלוש שנים בלבד מאותתים שההתחדשות העירונית משנה את כללי המשחק. האם המדינה מחמירה מדי עם הדיירים הסרבנים, או שאולי היא צריכה להילחם בהם יותר, לאור הפסדים של מיליונים שחלקם גורם לקבלנים?
אחרי הורדת הרף בפרוייקט התחדשות עירונית מ-80% ל-67%, לפתחו של בית המשפט הגיע מקרה בו 3 סרבני תמ"א נתבעו על ידי 120 בעלי דירות. השופטת נאלצה לקבוע האם מדובר בסירוב מוצדק או מ"מניעים סחטניים". הסרבנים שילמו ביוקר
דייר סרבן הפך לסיוט הגדול של אלה שרוצים להתקדם עם פרוייקט פינוי בינוי ונתקעים. המדינה הורידה את רף החתימות הנדרש מ-80% ל-66% כדי לעקוף סחטנים, אבל בדרך - היא שכחה את הקשישים ורבים שמתנגדים מטעמים מוצדקים. מי צודק?
