הדייר השמיץ את היזם - וישלם לו פיצויים
צבי גפן והחברה שלו אוליאנדר יקבלו פיצויים של 30 אלף שקל מדייר במתחם התחדשות עירונית שפרסם לשון הרע עליהם. האיש פירסם הודעות בקבוצת הוואטסאפ של הדיירים, וכן שלח מכתב לוועדה המקומית בעירייה. בפרסומים אלה, טען הדייר כי היזם "ניסה להונות אותנו", וכי "כל המהלך נועד להטיב עם בעלי אינטרסים ולא עם הדיירים"
בית משפט השלום בתל אביב-יפו פסק לאחרונה לטובת יזם הנדל"ן צבי גפן וחברת אוליאנדר, וקבע כי על דייר בפרויקט שלו לשלם פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים, לאחר שפרסם לשון הרע הן בקבוצת הוואטסאפ של בעלי הדירות והן במכתב ששיגר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית רמת גן. בפסק הדין נקבע כי האיש ייחס ליזם מעשי הונאה ושחיתות פליליים, ללא כל בסיס עובדתי.
הפרשה החלה כשגפן ואוליאנדר קידמו פרויקט התחדשות עירונית במתחם מגורים ברחוב המעפיל ברמת גן. האיש, אחד מבעלי הדירות במקום, הביע התנגדות לפרויקט ופירסם שורת הודעות בקבוצת הוואטסאפ של הדיירים, וכן שלח מכתב לוועדה המקומית בעירייה. בפרסומים אלה, טען הדייר כי היזם "ניסה להונות אותנו", כי מדובר ב"הסכם שנחתם בחטא", וכי "כל המהלך נועד להטיב עם בעלי אינטרסים ולא עם הדיירים".
במהלך הדיון, הציגו התובעים שורת פרסומים שבהם ייחס להם הנתבע מעשי הונאה ופעולות פליליות לכאורה. אחד מהמסרים הבולטים שכתב האיש היה: "מדובר בהסכם אשר נחתם במחשכים וללא ידיעת הדיירים... המדובר במעשה הונאה!". כמו כן, נטען כי הוא האשים את גפן בכך שהוא "שקרן ורמאי שניסה לכפות על הדיירים עסקה מפוקפקת".
"הפרסום חורג מגבולות חופש הביטוי ומהווה לשון הרע"
השופט יאיר דלוגין קבע כי מדובר בפרסומים חמורים הפוגעים בשמם הטוב של התובעים, וציין כי, "הנתבע לא הביא כל ראיה לכך שהתובעים פעלו בניגוד לדין או ניסו להונות את הדיירים. פרסום טענות מסוג זה, ללא בסיס עובדתי מוצק, חורג מגבולות חופש הביטוי ומהווה לשון הרע".
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- תשלם לנהג המונית: הערעור של גוטליב נדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף להודעות בקבוצת הוואטסאפ, שלח הדייר מכתב לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית רמת-גן, שבו הוא טען כי גפן ואוליאנדר ביצעו פעולות בלתי חוקיות וניסו לכבול את ידי הדיירים בהסכם חד-צדדי. במכתב כתב, בין היתר, כי, "היזם ניסה להטעות את הדיירים ולהחתים אותם על הסכם שמשרת אך ורק את האינטרסים שלו... יש כאן ניסיון ברור להפעיל מניפולציה על העירייה והדיירים גם יחד".
השופט דלוגין התייחס בחריפות למכתב וציין בהכרעת הדין שלו כי, "כאשר אדם שולח מכתב לגורם רשמי ומייחס לאדם אחר ביצוע עבירות, חלה עליו חובה מוגברת לוודא את אמיתות דבריו. הנתבע לא הציג כל ראיה לתמוך בטענותיו, ולפיכך מדובר בלשון הרע חמורה במיוחד".
"הנתבע לא בדק את אמיתות טענותיו לפני שפרסם אותן"
בית המשפט דחה את טענות ההגנה של האיש, שניסה לטעון כי מדובר בהבעת דעה לגיטימית, וכי חלה עליו הגנת "אמת בפרסום". השופט הבהיר כי אין מדובר בהבעת דעה אלא בקביעות עובדתיות שגויות שאין להן כל בסיס. "הנתבע לא בדק את אמיתות טענותיו לפני שהפיץ אותן, ולא נתן לתובעים הזדמנות להגיב. זוהי בדיוק ההתנהלות שחוק איסור לשון הרע נועד למנוע", נכתב בפסק הדין שפורסם.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בית המשפט פסק כי על הדייר לפצות את גפן ואוליאנדר בסכום כולל של 75 אלף שקל, וכן לשלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. כמו כן, ציין השופט כי אם התובעים היו מוכיחים נזק כלכלי ממשי, ייתכן שסכום הפיצויים היה אפילו גבוה יותר.
האם כל ביקורת על יזמים בהתחדשות עירונית יכולה להיחשב לשון הרע?
לא. בית המשפט הבהיר כי ביקורת עניינית על יזם היא לגיטימית, אך כשמדובר בייחוס מעשים פליליים ללא ראיות - הדבר נחשב לשון הרע.
מדוע המכתב לעירייה נחשב חמור יותר מהודעות הוואטסאפ?
השופט ציין כי מכתב לגורם רשמי, שבו נטענות טענות חמורות ללא ביסוס, נחשב חמור יותר - משום שהוא עלול להשפיע על קבלת החלטות של הרשויות, ולפגוע באדם שאליו מתייחסות ההאשמות.
במקרה אחר, בפסק הדין ע"א 4534/02 רשת שוקן נגד הרציקוביץ נקבע כי גם כשפרסום נעשה מתוך סערת רגשות או כחלק מדיון ציבורי, אין בכך להקנות חסינות מפני תביעות לשון הרע. בית המשפט הדגיש כי גם ביקורת נוקבת חייבת להישען על עובדות, ולא על השמצות חסרות ביסוס. במקרה נוסף, ברע"א 10520/03 בן גביר נגד דנקנר, פסק הדין קבע כי גם כינויי גנאי חריפים יכולים להיחשב לשון הרע אם יש בהם כדי לפגוע במעמדו החברתי, המקצועי או הפוליטי של אדם. בית המשפט הדגיש כי חופש הביטוי אינו מתיר הפצת השמצות חסרות שחר הפוגעות באחרים. בפסק דין ע"א 1104/00 אפל נגד חסון קבע בית המשפט כי הגנת "אמת בפרסום" אינה מתקבלת כשהנתבע לא מסוגל להוכיח את אמיתות דבריו. על הטוען לאמת בפרסום להציג ראיות חותכות לתמיכה בטענותיו, ולא ניתן להסתמך על השערות בלבד.
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
