בית משפט השלום בתל אביב-יפו פסק לאחרונה לטובת יזם הנדל"ן צבי גפן וחברת אוליאנדר, וקבע כי על דייר בפרויקט שלו לשלם פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים, לאחר שפרסם לשון הרע הן בקבוצת הוואטסאפ של בעלי הדירות והן במכתב ששיגר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית רמת גן. בפסק הדין נקבע כי האיש ייחס ליזם מעשי הונאה ושחיתות פליליים, ללא כל בסיס עובדתי.

הפרשה החלה כשגפן ואוליאנדר קידמו פרויקט התחדשות עירונית במתחם מגורים ברחוב המעפיל ברמת גן. האיש, אחד מבעלי הדירות במקום, הביע התנגדות לפרויקט ופירסם שורת הודעות בקבוצת הוואטסאפ של הדיירים, וכן שלח מכתב לוועדה המקומית בעירייה. בפרסומים אלה, טען הדייר כי היזם "ניסה להונות אותנו", כי מדובר ב"הסכם שנחתם בחטא", וכי "כל המהלך נועד להטיב עם בעלי אינטרסים ולא עם הדיירים".

במהלך הדיון, הציגו התובעים שורת פרסומים שבהם ייחס להם הנתבע מעשי הונאה ופעולות פליליות לכאורה. אחד מהמסרים הבולטים שכתב האיש היה: "מדובר בהסכם אשר נחתם במחשכים וללא ידיעת הדיירים... המדובר במעשה הונאה!". כמו כן, נטען כי הוא האשים את גפן בכך שהוא "שקרן ורמאי שניסה לכפות על הדיירים עסקה מפוקפקת".

"הפרסום חורג מגבולות חופש הביטוי ומהווה לשון הרע"

השופט יאיר דלוגין קבע כי מדובר בפרסומים חמורים הפוגעים בשמם הטוב של התובעים, וציין כי, "הנתבע לא הביא כל ראיה לכך שהתובעים פעלו בניגוד לדין או ניסו להונות את הדיירים. פרסום טענות מסוג זה, ללא בסיס עובדתי מוצק, חורג מגבולות חופש הביטוי ומהווה לשון הרע".

• מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה
• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף להודעות בקבוצת הוואטסאפ, שלח הדייר מכתב לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית רמת-גן, שבו הוא טען כי גפן ואוליאנדר ביצעו פעולות בלתי חוקיות וניסו לכבול את ידי הדיירים בהסכם חד-צדדי. במכתב כתב, בין היתר, כי, "היזם ניסה להטעות את הדיירים ולהחתים אותם על הסכם שמשרת אך ורק את האינטרסים שלו... יש כאן ניסיון ברור להפעיל מניפולציה על העירייה והדיירים גם יחד".

השופט דלוגין התייחס בחריפות למכתב וציין בהכרעת הדין שלו כי, "כאשר אדם שולח מכתב לגורם רשמי ומייחס לאדם אחר ביצוע עבירות, חלה עליו חובה מוגברת לוודא את אמיתות דבריו. הנתבע לא הציג כל ראיה לתמוך בטענותיו, ולפיכך מדובר בלשון הרע חמורה במיוחד".

"הנתבע לא בדק את אמיתות טענותיו לפני שפרסם אותן"

בית המשפט דחה את טענות ההגנה של האיש, שניסה לטעון כי מדובר בהבעת דעה לגיטימית, וכי חלה עליו הגנת "אמת בפרסום". השופט הבהיר כי אין מדובר בהבעת דעה אלא בקביעות עובדתיות שגויות שאין להן כל בסיס. "הנתבע לא בדק את אמיתות טענותיו לפני שהפיץ אותן, ולא נתן לתובעים הזדמנות להגיב. זוהי בדיוק ההתנהלות שחוק איסור לשון הרע נועד למנוע", נכתב בפסק הדין שפורסם.

• ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
• בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• “6 שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת

בית המשפט פסק כי על הדייר לפצות את גפן ואוליאנדר בסכום כולל של 75 אלף שקל, וכן לשלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. כמו כן, ציין השופט כי אם התובעים היו מוכיחים נזק כלכלי ממשי, ייתכן שסכום הפיצויים היה אפילו גבוה יותר.

האם כל ביקורת על יזמים בהתחדשות עירונית יכולה להיחשב לשון הרע?

לא. בית המשפט הבהיר כי ביקורת עניינית על יזם היא לגיטימית, אך כשמדובר בייחוס מעשים פליליים ללא ראיות - הדבר נחשב לשון הרע.

מדוע המכתב לעירייה נחשב חמור יותר מהודעות הוואטסאפ?

השופט ציין כי מכתב לגורם רשמי, שבו נטענות טענות חמורות ללא ביסוס, נחשב חמור יותר - משום שהוא עלול להשפיע על קבלת החלטות של הרשויות, ולפגוע באדם שאליו מתייחסות ההאשמות.

במקרה אחר, בפסק הדין ע"א 4534/02 רשת שוקן נגד הרציקוביץ נקבע כי גם כשפרסום נעשה מתוך סערת רגשות או כחלק מדיון ציבורי, אין בכך להקנות חסינות מפני תביעות לשון הרע. בית המשפט הדגיש כי גם ביקורת נוקבת חייבת להישען על עובדות, ולא על השמצות חסרות ביסוס. במקרה נוסף, ברע"א 10520/03 בן גביר נגד דנקנר, פסק הדין קבע כי גם כינויי גנאי חריפים יכולים להיחשב לשון הרע אם יש בהם כדי לפגוע במעמדו החברתי, המקצועי או הפוליטי של אדם. בית המשפט הדגיש כי חופש הביטוי אינו מתיר הפצת השמצות חסרות שחר הפוגעות באחרים. בפסק דין ע"א 1104/00 אפל נגד חסון קבע בית המשפט כי הגנת "אמת בפרסום" אינה מתקבלת כשהנתבע לא מסוגל להוכיח את אמיתות דבריו. על הטוען לאמת בפרסום להציג ראיות חותכות לתמיכה בטענותיו, ולא ניתן להסתמך על השערות בלבד.