העליון קובע: כך נכון להתמודד עם תביעות השתקה
בית המשפט נדרש לסוגייה בעקבות ערעור שהגיש תושב בית שאן לתביעה שהגיש נגדו קיבוץ ניר דוד, בעקבות העובדה שהאיש הוביל את המאבק סביב פתיחת נחל האסי לקהל הרחב, וקבוצת פייסבוק שהוא יצר לשם כך. האיש ביקש לסלק על הסף את התביעה, בטענה שמודבר בתביעת השתקה, ובקשתו
נדחתה על ידי בית משפט השלום והמחוזי - וכך הוא הגיע לעליון
בית המשפט העליון קבע באחרונה החלטה תקדימית שעשויה להשפיע על האופן שבו מתנהלים הליכים משפטיים הנוגעים לתביעות השתקה. מדובר במקרה שנגע למאבק ציבורי סביב זכות הגישה הציבורית לנחל האסי, כשתושב בית שאן והקיבוץ ניר דוד עמדו משני צדי המתרס.
הפרשה החלה לאחר שתושב בית שאן, שמנהל קבוצת פייסבוק בשם "משחררים את האסי", הוביל מאבק ציבורי לפתיחת הנחל לציבור הרחב. המאבק כלל הפגנות, פעולות שטח ושיח ציבורי נרחב ברשתות החברתיות ובתקשורת. במסגרת המאבק, הושמעו בקבוצה אמירות חריפות וביקורתיות כלפי הקיבוץ, כולל התבטאויות שנחשבו דיבתיות. הקיבוץ, בתגובה, פנה לתושב במכתב התראה, דרש התנצלות והסרת פרסומים, ותבע ממנו פיצויים בסכום כולל של 2.5 מיליון שקל.
לטענת הקיבוץ מדובר בתביעת נזיקין לגיטימית
לאחר הגשת התביעה, טען האיש כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית, שמטרתה למנוע את המשך פעילותו הציבורית. הוא ביקש מבית משפט השלום לסלק את התביעה על הסף, בטענה כי היא נועדה להרתיע אותו ואת שותפיו למאבק מלפעול. בתגובה, הקיבוץ טען כי מדובר בתביעת נזיקין לגיטימית, בעקבות הנזקים שנגרמו לו מהפרסומים והפעולות שבוצעו בשטח הקיבוץ.
בית משפט השלום דחה את הבקשה לסילוק על הסף, וקבע כי יש לברר את הטענות במסגרת דיון עובדתי. ההחלטה הזו הובילה לערעור במחוזי, שגם הוא דחה את הבקשה של האיש. בעקבות כך, הוא הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט העליון, בהרכב שכלל את השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ואלכס שטיין, נדרש להכריע בשאלת האופן שבו יש להתמודד עם תביעות השתקה. בפסק הדין נקבע כי תביעות השתקה הן "מקרה מובהק של שימוש לרעה בהליך משפטי", וכי הדרך הראויה להתמודד עמן היא סילוקן על הסף והטלת הוצאות גבוהות על התובע.
השופט סולברג כתב בהחלטתו כי, "השתקת דוברים וביקורת ציבורית באמצעות תביעות משפטיות מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובשיח הציבורי. תביעות מסוג זה נועדו להרתיע משתתפים בדיון הציבורי ולהעמיס עליהם עלויות כבדות, גם אם התביעה עצמה חסרת יסוד".
פסק הדין מגדיר כמה קריטריונים לזיהוי של תביעת השתקה:
פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים: תביעות השתקה מוגשות לרוב על ידי גורמים חזקים, נגד פעילים חברתיים או אזרחים מן השורה.
עילת תביעה חלשה: תביעות שבהן עילת התביעה חלשה או בלתי מבוססת על ראיות מוצקות.
סכומי פיצוי מופרזים: בקשות לפיצויים גבוהים באופן בלתי פרופורציונלי, שנועדו להרתיע את הנתבעים.
לחץ מכוון: בחירת נתבעים באופן ספציפי כדי להפעיל עליהם לחץ, גם אם הם אינם מפרסמי התכנים הישירים.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
במסגרת ההכרעה, הודגש כי בתביעות השתקה יש להטיל על התובעים הוצאות בגובה חריג, לעתים עד לסכום התביעה. זאת כדי להרתיע גורמים מלהשתמש בהליך המשפטי כאמצעי לדיכוי שיח ציבורי לגיטימי. "סילוק תביעות השתקה על הסף הוא 'דרך המלך' לגדוע את ההליך הפסול בעודו באיבו", ציין השופט שטיין בפסק הדין שפורסם.
להפעיל אמות מידה מחמירות במיוחד
בדיון הממושך שהתקיים בבית המשפט העליון, בחנו השופטים לעומק את הנסיבות המיוחדות של המקרה, תוך התייחסות למאזן הכוחות בין הצדדים. השופט עמית ציין כי "המאבק סביב נחל האסי הוא דוגמה קלאסית לסוגיות ציבוריות שמחייבות הגנה על חופש הביטוי". השופט סולברג הדגיש בפסק הדין כי יש להפעיל אמות מידה מחמירות במיוחד במקרים שבהם תביעות משפטיות משמשות לדיכוי ביקורת ציבורית.
השופט שטיין הוסיף כי "הגשת תביעה ללא בסיס משפטי ברור נועדה לאיים ולהרתיע, ולא לשרת את מטרת הצדק". הוא ציין כי מקרים כאלה מחייבים את בתי המשפט לנקוט גישה מחמירה במיוחד כדי לשמור על תפקידה של המערכת המשפטית.
לסיכום, החליט הרכב השופטים, ברוב של שניים מול אחד (השופט עמית החזיק בדעת המיעוט) לדחות שוב את הערעור, אך פסק הדין כולל, כאמור, אזהרות לקיבוץ עצמו ועם השלכות לתביעות דומות. לא נגזרו הוצאות משפט על אף צד.
פסק הדין הזה, לצד החלטות קודמות בנושא, מהווה צעד חשוב במאבק בתביעות השתקה בישראל. הוא מבהיר כי מערכת המשפט לא תאפשר שימוש לרעה בהליך המשפטי לשם פגיעה בשיח הציבורי ובחופש הביטוי. בעוד הדיון הציבורי סביב נחל האסי נמשך, החלטת העליון מספקת כלי משמעותי להגנה על פעילים חברתיים ועל זכותם להשתתף בדיון הציבורי - ללא חשש מהליכים משפטיים מיותרים.
במקרה אחר, עורך דין הוסר מקבוצת הווטסאפ של קבוצת הספיניניג שלוב, ביחד עם בת זוגו - ותבע בעקבות כך את מנהלת הקבוצה, בטענה כי הוציאה את דיבתו רעה. לטענתו, גם נשלחה לכולם הודעה על הסרתו מהקבוצה. מנהלת הקבוצה טענה כי לא פרסמה נגדו שום דבר, וכי הסרתו מהקבוצה אין בה משום לשון הרע. לדבריה, מדובר בתביעת השתקה. בית משפט השלום ברחובות הכריע בתביעה באוגוסט 2023.
אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלהבת התערבה בעריכת הצוואה - זה מה שמה קבע ביהמ"ש
לאחר מאבק משפחתי ממושך בין ארבעה אחים, קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי צוואתה של האם המנוחה, שהורישה את כל רכושה לבתה אחת בלבד, נערכה תחת מעורבות אסורה של הנהנית. עדויות עורכי הדין, מסמכים רפואיים והיחסים בתוך המשפחה נשזרו יחד לכדי מסקנה אחת
ברורה: הצוואה בטלה בשל השפעה בלתי הוגנת, וצו הירושה שחילק את העיזבון שווה בשווה בין הילדים יישאר בתוקפו
באחד מימי החורף התכנסו ארבעת ילדיה של המנוחה שוב סביב שולחן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שנים לאחר פטירת אמם. מערכת היחסים ביניהם, שהתערערה עוד בחייה, נפרשה פעם נוספת אל מול השופטת ריבי לב אוחיון, כשעל הכף עומד גורלו של עיזבון משפחתי שנקלע אל לבו של סכסוך מר בין אחים. בקשה לביטול צו ירושה, בקשה למתן צו לקיום צוואה, והתנגדות לצוואה - כל אלה נשזרו זה בזה ודרשו מבית המשפט להכריע מי מבין גרסאות הצדדים משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.
הסיפור החל כשלאחר מות האם הוגשה בקשה רגילה למתן צו ירושה, ובה הצהירה הבת, התובעת, כי לא קיימת צוואה. על בסיס זה ניתן צו ירושה שחילק את עיזבון האם שווה בשווה בין ארבעת ילדיה. רק כעבור זמן רב, במסגרת הליך משפטי אחר בין הצדדים, התגלה לפתע מסמך נוסף: צוואה מ-2012, שעל פיה הורישה האם את כל רכושה לבת אחת בלבד, שהיא התובעת. הגילוי הזה חולל תפנית, ובית המשפט נדרש לבחון האם מדובר במסמך תקף או בצוואה שהושפעה מגורמים חיצוניים, ואף נוסחה ונערכה בנסיבות שאינן מאפשרות להעניק לה תוקף משפטי.
הדיון שנפרש בפני בית המשפט היה רחב ומורכב, וכלל עשרות מסמכים, עדויות מומחים רפואיים ושני עורכי הדין שהיו חתומים כעדים לצוואה. כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי כדי לבטל או לתקן צו ירושה קיים, נדרשות עובדות חדשות שלא היו בפני בית המשפט בעת מתן הצו, וכי הפתח לכך "אינו כפתחו של אולם". אך במהרה התברר שהשאלה המרכזית אינה רק עיתוי הגשת הבקשה, אלא עומקה של המעורבות של הבת בכל שלבי עריכת הצוואה וההשלכות המשפטיות הנובעות מכך.
"ניתוח לאחר המוות"
ליבת ההכרעה נגעה לשני נדבכים: יכולתה הקוגניטיבית של האם בעת עריכת הצוואה, והיקף המעורבות של התובעת בתהליך ניסוחה וחתימתה. לגבי הכשירות הרפואית הוצגו שתי חוות דעת שונות: ד"ר שפיק מסאלחה קבע כי כבר מ-2009 החלה האם לאבד מיכולותיה הקוגניטיביות, וכי ב-2015 היא לא היתה כשירה להבין מסמכים משפטיים. לעומתו, פרופ' יורם מערבי קבע כי אין אינדיקציה חד־משמעית לחוסר כשירות, ולכן עומדת לה חזקת הכשירות. ואולם בעדותו הוא הבהיר כי אינו יכול לקבוע בוודאות שהיתה כשירה, וכי מעולם לא בוצעה הערכת כשירות ייעודית למועד חתימת הצוואה. השופטת ציינה כי חוות דעת מסוג זה היא בהכרח "ניתוח לאחר המוות", והדגישה כי יש להיעזר גם בעדויות בני המשפחה שהעידו על בלבול, ירידה בזיכרון ותלות גוברת של האם בבת.
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבסופו של דבר, סוגיית הכשירות לא היתה הגורם שהכריע את הכף. מה שנהפך למרכז הדיון היא עדותו של עו"ד סני חורי, אחד משני העדים לצוואה, שאישר כי התובעת היתה הגורם שיזם את עריכת הצוואה, מסרה לו את הוראותיה ואף תיאמה את הביקור בבית האם לצורך חתימתה. בעדותו הוא אמר במפורש כי, "צוואת המנוחה נעשתה לבקשת התובעת", וכי ההוראות לנוסח הצוואה ניתנו על ידה ולא היו כל מגעים עם המנוחה לפני החתימה. כשנשאל על הנימוק שנתנה האם להוריש הכל לבת, סיפר עו"ד חורי כי האם אמרה לו שהיא סומכת על הבת "שתדאג לכל המשפחה" - משפט שנהפך לאחד מצירי ההכרעה.
