מחיר למשתכן רמת אפעל
צילום: אתר סלע בינוי

זוכי "מחיר למשתכן" בעפולה ובלוד גורפים רווחים של עד מיליון שקל ממכירת הדירות

מסקירה של הכלכלן הראשי לה כי רבים מזוכי ההגרלות בפרויקטים הראשונים של "מחיר למשתכן" ניצלו את ההזדמנות למכור ברווח ניכר – חלקם הגיעו לתשואות של מעל 100%. 
איציק יצחקי | (6)

רווחים משמעותיים לזוכים בעפולה ובלוד

מדו"ח הכלכלן הראשי לשוק הנדל"ן בספטמבר 2024 עולה כי רבע מהדירות בפרויקט "מחיר למשתכן" בעפולה וחמישית מהדירות בלוד נמכרו על ידי הזוכים בהגרלות, רבים מהם ברווחים של מאות אלפי שקלים ואף עד מיליון שקל. זוכי ההגרלות שנכנסו לשוק במחירים נמוכים הצליחו למכור את הדירות ברווח ריאלי ממוצע של כ-568 אלף שקל בעפולה, שמגלם תשואה ריאלית של 66%. בלוד, התשואה אף גבוהה יותר ועומדת על 109% מרשימים עם רווח ממוצע של כ-987 אלף שקל.

מסתבר כי עבור חלק מהזוכים, "מחיר למשתכן" לא הייתה רק דרך לקניית דירה אלא גם כלי למינוף כלכלי. לאחר מכירת הדירות בפרויקטים הראשונים, חלק מהזוכים בלוד ובעפולה רכשו דירות יקרות יותר, בממוצע של כ-2.76 מיליון שקל בלוד וכ-2.2 מיליון שקל בעפולה. המהלך הזה מוכיח שהפרויקט שימש כקפיצה כלכלית משמעותית עבור רבים.

 

מה הוביל למכירות הרווחיות?

פרויקטים כמו אלה בעפולה ובלוד הוגרלו במסגרת "מחיר למשתכן" לפני מספר שנים, וכעת, כשחלף פרק הזמן המאפשר מכירה ללא הגבלות, ניצלו רבים מהזוכים את ההזדמנות לממש את הנכס וליהנות מהרווחים. מאז ספטמבר 2022, אז בוטלה החסימה למכירת הדירות, נמכרו רבע מהדירות בפרויקט בעפולה ועד 20% מהדירות בפרויקט בלוד, והמספרים ממשיכים לעלות.

הסיבה לרווחים הגבוהים נובעת מהפער בין המחיר הראשוני שנקבע במכרזים של "מחיר למשתכן" למחירים העדכניים בשוק החופשי. בעפולה ובלוד, מחירי הדירות האמירו בשנים האחרונות, ולכן זוכי ההגרלות הצליחו למכור ברווח ניכר. כלכלנים מזהירים כי מצב זה מעלה שאלות לגבי התכנון של פרויקטים עתידיים ובפרט על המנגנונים למניעת מכירה למטרות רווח מהיר בלבד.

 

מחירי הדירות בפרויקטים במהלך המלחמה

נשאלת השאלה: האם הלחימה השפיעה על המחירים בפרויקטים הללו? לפי דו"ח הכלכלן הראשי, לא נצפו עליות מחירים מהותיות בפרויקטים של "מחיר למשתכן" בלוד ובעפולה במהלך התקופה האחרונה. בלוד אף נצפתה מגמה קלה של ירידת מחירים – מה שמצביע על כך שהאירועים הביטחוניים אולי מיתנו את הלחץ על מחירי הדירות לפחות בטווח הקצר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    88 17/11/2024 16:27
    הגב לתגובה זו
    כל ה"רווח" הושקע בקניית דירה למגורים, כך שהתכנית השיגה את ייעודה המקורי: לאפשר לחסרי דיור לקנות דירה במחיר בר השגה. זה לא משנה אם הם גרים בדירה שבה זכו, או שמכרו אותה וקנו דירה במחירי שוק "חופשי" במקום אחר.
  • 4.
    אריק 17/11/2024 08:09
    הגב לתגובה זו
    נו באמת... חלק ניכר מהרווח המתואר הוא בגלל שמחירי הדירות פשוט עלו... חישוב נכון זה לנרמל ביחס לרוכשים הרגילים מאותה תקופה ואז תראו שהרווח ממחיר למשתכן נמוך משמעותית וגם זה לא יהיה מדויק כי הדירות נבנו בסטנדרט אחר אז זה לא תפוח לתפוח
  • 3.
    ישראלי מודאג 14/11/2024 22:20
    הגב לתגובה זו
    הזוכים זכו ב 300 אלף פחות ממחיר השוק בזמנו ולא יותר, זה שמחירי הדירות עלו בלי קשר לפרוייקט זה לא אומר שהם קיבלו את זה בהנחה. בדיוק כמו שאדם שקנה presale ב 300 אלף ומחירי הדירות עלו בעוד 700 אלף לא קיבל הנחה של מיליון...
  • 2.
    תכלס 13/11/2024 19:16
    הגב לתגובה זו
    ש"ח וכולם מרוצים! רגע, כולם? אולי הציבור כולו שמשלם את מחיר ההגרלות ההזויות, הזוגות הצעירים שנאלצים לשלם מחיר מלא ומופקע על דירות שלא בהגרלה, והמדינה שעוצמת עיניים, ואולי לא רואה את מי שזוכה במתנות יוצאות דופן ולמה?!
  • 1.
    אביאל 13/11/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
    תודות לכחלון שבזכותו הרווחתי מעל מיליון שקל רווח נקי
  • לא נקי, כשתרצה למכור תשלם מס על הרווח (ל"ת)
    יוגב 18/11/2024 16:23
    הגב לתגובה זו
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.